נכים בנשמה
ל-א' חולת סרטן נקבעו 100% נכות לכל החיים ואף ניתנה לה קצבה חודשית. בעצת מומחים חזרה א' לעבודה, מה שהתגלה כטעות איומה. אף שלא הבריאה מהמחלה, הביטוח הלאומי שלל את קצבתה וכעת גם דורש שתחזיר רטרואקטיבית את הכסף שקיבלה
בעקבות המחלה, הפכה א' להיות תלויה באחרים, היא צולעת, נעזרת במקל הליכה, ולמעשה זקוקה לעזרה תמידית. הביטוח הלאומי אף קבע לה 100% נכות לכל החיים, והיא קיבלה קצבה בסך 2,200 שקל במשך שנה. הקצבה כללה שני תשלומים: אחד עבור הנכות והשני עבור שירותים מיוחדים (שר"מ), כמו למשל רכישת גרביונים אלסטיים מיוחדים כדי להקל ולו במעט על כאביה.
א' מספרת שכאשר גילתה את המחלה, ובעקבות הטיפולים הכימותרפיים שנאלצה לעבור, נקלעה למצב נפשי קשה והפסיקה לעבוד. בכסף שקיבלה מהביטוח הלאומי שכרה עוזרת שתטפל בה ותעזור לה במטלות הבית השונות.
לאחר כמה טיפולים, בעצת הפסיכולוגית ועובדת הרווחה מהמחלקה לאונקולוגיה ב"הדסה עין-כרם", החליטה א' לחזור לעבודה. "כולם אמרו לי שאני צריכה לנסות לחזור לחיות חיים רגילים", היא מספרת. אולם מה שנעשה מתוך רצון להשתקם מהמחלה ולהתעודד ולו במעט, התגלה כטעות איומה.
"שנה לאחר שניתנה לי קצבת הנכות, זומנתי לוועדה רפואית, שם החליטו לשלול ממני את הקצבה, בטענה שאם אני מסוגלת לעבוד כנראה שאני לא חולה יותר ולא צריכה לקבל כסף", היא מספרת. בנוסף לזאת, דרש ממנה המוסד לביטוח לאומי להחזיר רטרואקטיבית את כל הכסף שקיבלה. מדובר בכ-26 אלף שקל, אותם נאלצת א' להחזיר מדי חודש.
"מקוממת אותי העובדה שהמוסד לביטוח לאומי קובע בצורה שרירותית כי הבראתי מהמחלה. חזרתי לעבודה רק בגלל עצתם של המומחים, ועכשיו הם מבקשים ממני להחזיר את כל הכסף שקיבלתי בזכות ולא בחסד", היא אומרת בכעס. "אני לא מבינה למה גוזלים ממני את הקצבה שמגיעה לי?", היא שואלת. "בטוח שאף אחד לא באמת חושב שאני מעדיפה להיות חולה. הייתי נותנת הכל בשביל לא להיות חולה במחלה הארורה הזאת", היא מסכמת בעצב.
עו"ד קארין אלהרר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, לא מבינה למה המדינה לא מעודדת אנשים בעלי מוגבלויות לחזור ולהשתלב במעגל העבודה. "אדם שלא רוצה להיות לנטל ולמעמסה על המדינה, בעצם נענש, מאחר ששוללים לו את הקצבה".
כאמור, הכל חוקי. חלק מתנאי קבלת קצבת נכות הם צמצום הכנסות בהיקף של 50% לפחות, או הפסקת העבודה של המוכר כנכה. אבל אנחנו שואלים, האם אדם שמשלם כל חודש כסף לביטוח הלאומי, לא מגיע לו לדרוש קצת בחזרה מהמדינה כאשר הוא חולה? מדוע א', שכל רצונה היה להשתקם, ולו במעט, צריכה לשלם על כך?
ועדת לרון, אשר הוקמה במיוחד לצורך בדיקת ענייני הנכים ושילובם בקהילה, קבעה כי הקשר בין קצבאות הנכות להכנסות הנכים מעבודה הקיים כיום, מהווה חסם מרכזי בפני יציאה לעבודה של אנשים עם מוגבלות. לטענתה, הגדלת ההשתכרות מעבודה של אדם עם מוגבלות מביאה במרבית המקרים להקטנת הכנסתו הכוללת, ויש בכך משום תמריץ שלילי ליציאה לעבודה.
הוועדה, אשר הגישה את מסקנותיה עוד ב-2005 לראש הממשלה דאז אריאל שרון, המליצה על הנהגת שיטה לפיה לא יופסק תשלום הקצבה בבת אחת לאחר השתכרות לא גדולה, אלא באופן הדרגתי. כך שהכנסתו הכוללת של מקבל הקצבה תמשיך ותגדל ככל שתגדל הכנסתו מעבודה, ובשום מקרה לא ייווצר מצב שעקב הגדלת ההכנסה מעבודה תקטן הכנסתו הכוללת של הנכה.
במקביל, המליצה הוועדה על הפעלת מנגנון שישמור על זכותו של הנכה לחזור למעגל הקצבאות, וכך למעשה יפוג החשש של הנכים מפני איבוד הקצבה כתוצאה מחזרה לעבודה.
הממשלה התחייבה בזמנו לאמץ את מסקנות הוועדה ולהקציב 25 מיליון שקל לצורך תוכנית תעסוקה נתמכת, אולם, למרבה הצער, ההבטחה לא קוימה והמלצות הוועדה אינן מיושמות עד היום.
לדברי עו"ד אלהרר, לאנשים עם מוגבלויות, מכורח
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה כי "הגב' א' חזרה לעבודה מבלי ליידע אותנו על השינוי שחל בתנאי זכאותה לקצבה. עם חידוש הדיון בזכאות לקצבה, נודע לנו שהיא משתכרת מאז מרץ 2006, שכר דומה לזה שהשתכרה טרם מחלתה, ולכן אינה זכאית לקצבת נכות. נוצר לה חוב רטרואקטיבי, ועל פי החוק, עליה להחזיר את כספי קצבת הנכות ששולמו לה מאז חזרתה לעבודה".
אתר "צרכנות הוגנת" נועד לעזור ולהילחם לשיפור תרבות השירות. דרך האתר תוכלו להתלונן על שירות שלא קיבלתם או על יחס לא הוגן. אנו ננסה להתגייס למענכם ולעזור לכם לקבל את השירות הראוי.
לשליחת תלונות: אתר צרכנות הוגנת.
נא להמתין לטעינת התגובות
