מלקקים את הפצעים

תחושת המשקיעים כיום היא עדיין ליקוק פצעים, ולמרות זאת - מראלי של 20% במדדים תוך ירידה בתנודתיות ובסף הפאניקה - קשה להתעלם. השיח המרכזי כעת הוא סביב שאלת מיליון (מיליארד) השקלים: מתי תחול נקודת המפנה?

אמיר כידן | 11/12/2008 8:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כחלק מהחוכמה שלאחר מעשה נהוג לצטט את המשפט מהמקורות "מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרים".

במידה רבה ניתן להשתמש במשפט זה גם בהסתכלות על מגמות הבורסות בארץ ובעולם בשבועות האחרונים, שאמנם עלו בשיעורים נאים, אך עדיין רחוקות כברת דרך ניכרת משוויין בתחילת השנה ואף אחורה מכך, בשיאים של סוף אוקטובר 2007.

תחושת המשקיעים כיום היא עדיין ליקוק פצעים, ולמרות זאת - מראלי של 20% במדדים תוך ירידה בתנודתיות ובסף הפאניקה - קשה להתעלם.

אין ספק כי עבור חלק מהמשקיעים הראלי הוא המתקה לגלולה המרה שבלעו במהלך השנה האחרונה, ובעיקר בחודשים האחרונים.

כעת, במקום לירידות של 50% ( שבסף שלהן היינו), בזמן שרעדו השווקים בשל החשש מפני קריסת בנק סיטי, הצטמצמו הירידות לכ-40%.

השיח המרכזי כעת הוא סביב שאלת מיליון (מיליארד) השקלים: מתי תחול נקודת המפנה? לכל ברור מהיסטוריית המשברים הקודמים כי המפנה בשוק ההון מקדים תמיד בפאזה או שתיים את הנעשה בכלכלה הריאלית.

אז עכשיו עובר הלחץ של המשקיעים מההפסדים הגדולים של החודשים האחרונים ללחץ ורצון לתפוס את אותה נקודת המפנה.

בסופו של דבר מי שיחליט להיכנס יצטרך להמר - כי למה ללכת אחר הכלכלנים והאנליסטים שאומרים שהמפנה יהיה רק אחרי סוף השנה הבאה, לאחר שרק לפני כמה שבועות הם אמרו שהמפנה יהיה במחצית 2009?
ניתן לבנות תיק דפנסיבי

האינדיקציות המרכזיות כיום, החוזות קדימה, מגיעות לאנליזה דרך מדדי האינדיקטורים המובילים - סדרה של פרמטרים לאו דווקא כלכליים במהותם כמו פרסומי מודעות דרושים, החוזים מגמות לתקופה של עד חצי שנה קדימה.

הם, לפי שעה, לא הפכו את התמונה. הם פשוט מתעדכנים מדי חודש ומעבירים איתם את התחזית לאפשרות לנקודת השפל בהתאם.
  
קצת מצער לדעת שמי שירצה לעשות קופה מהיציאה מהמשבר יצטרך למעשה להמר על שינוי שהוא צופה למפרע בזמן לא ברור. מי שקיווה לחזור בקרוב לישון בשקט, כדי שימשיך למצוא דרכים לאגירת כוחות ולצמצום המתח - יתאכזב לדעת שזה ממש לא נגמר.
  
עם זאת, הראלי האחרון של 3 השבועות האחרונים כבר מצביע על מספר מגמות ברורות: הראשונה היא שמי שירד הכי הרבה (ושרד) יהיה כנראה הראשון שיעלה בתאוצה.

בנוסף, ניתן לבנות תיק דפנסיבי גם בשוק

מניות דובי תוך שימוש במניות של חברות קמעונות יציבות. גם חברות מתחום התקשורת תמיד צומחות, ודרכן אפשר לחסן את התיק ולהפוך אותו לסולידי יותר בלי שימוש באג"ח ממשלתיות שתשואתן צפויה להמשיך ולרדת על רקע הצורך בגיוס מקורות.

כך קורה כיום בארצות הברית, שם מציגות האיגרות הממשלתיות הקצרות תשואה אפסית.
  
לאחר שנה וחצי מאז פרץ המשבר, וחצי שנה מאז הואץ, המגמה הניכרת ביותר בעולם היא שהתערבות הממשלות והבנקים המרכזיים חיונית להרגעת השווקים ולעצירת הגלישה במדרון.

בארץ נשמעו ביקורות רבות על התערבות מאוחרת. היו גם שטענו שעל מה שנעשה עד היום תיאלץ הממשלה (או זו הבאה אחריה) להוסיף.
  
בכל מקרה, כולם מברכים על כך שננקטו צעדים. המשך התערבות ממשלתית מושכלת ואחראית יהיה בסופו של דבר הסימן המרכזי למשקיעים לחזור ולהשקיע.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמיר כידן

צילום:

עורך שוק ההון במדור הכלכלה של מעריב

לכל הטורים של אמיר כידן

עוד ב''אמיר כידן''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים