המתחרים של פריזמה מיהרו לשחרר אנחת רווחה
לפני שמפלבלים בעיניים ומתנחמים בפיצול פריזמה - מומלץ לקחת אחריות
מי שהפסיד את כספו תחת המנסרה של פריזמה מצא מזור למצוקותיו, שהרי לא הוא האשם - אלא הם. מי שהפסיד בבית השקעות אחר, התנחם בכך שהפסיד פחות. בדרך הצדק הלא פואטי, גם המתחרים ששרדו שחררו אנחת רווחה - באתנחתא שלפני המשך מאבק ההישרדות.
שונאי הרפורמות שהתחוללו פלבלו בעיניהם בהנאה תוך שילוח המשפט הנדוש: "אמרנו לכם." אבל רובם טועים. נזקפת להם זכות מפוקפקת אחת: אין לדעת מה היה מתחולל במשבר האיום, אם הבנקים היו מנהלים את קופות הגמל. האם הם היו מתפקדים אחרת? חפים מכשלים ניהוליים ומפדיונות ענק?
נראה שרמת הסיכון בבנקים דווקא עלתה בשנים שטרם הרפורמה. במשברים הקודמים הם ספגו מפלות ופדיונות גדולים. ניתן לומר לאותם מנבאי שחורות כי תסריט האימים שהתבדה, קריסת אחד הבנקים בישראל, עלול היה להיות מוחשי אילו הבנקים ניהלו את כספי החיסכון בעת צונאמי הנפילות הנוכחי.
בינינו, כלל לא בטוח שכולם היו צולחים את המשבר. כך או כך, רפורמת
בכר צריכה להישפט רק אחרי שהשוק יעבור לפחות מחזור עסקי מלא, שיכלול עליות וירידות. אנחנו עדיין לא שם. יישום הרפורמה החל כשהבועה עמדה להתפוצץ, והירידות עדיין לא מאחורינו.
הביקורת וההכרזה על כישלון - כוחן יפה למלא דפים בעיתון, אך הן ריקות מתוכן ומונעות לא אחת על ידי אינטרסים.
חברות קטנות וגדולות המתקשות להתמודד עם השפל הגדול מגששות אחר אפשרויות למיזוגים ולרכישות. גופים שינהלו מערך ניהול סיכונים חזק, אחראי ובלתי מתפשר ישרדו את הקשיים שהדרך טומנת.
למרות הירידה במספר השחקנים והגדלת הריכוזיות, הם יידרשו לספק היצע חיסכון רב-גוני, שיותאם כמעט לכל עמית. זו היתה אחת הכוונות של רפורמת בכר, שהפרידה את ניהול הנכסים מהבנקים והשאירה אותם עם ההפצה והייעוץ.
גם הצרכן ייאלץ ללמוד איך לצאת למסע השופינג הזה כרוכש אקטיבי ולא פאסיבי, למצב את עצמו ולבחור את רמת הסיכון המתאימה לו ולמצבו הכללי.
אין צורך לטוס לצ'ילה כדי להצליח ליישם את זה פה, אך נדרשת חקיקה ורגולציה נוספת על מנת שהדברים יקרו. אבוי לנו אם תהיה זו הרפורמה הבאה - היא מעידה על הפאסיביות שלנו יותר מאשר על כל דבר אחר.
keidan@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
