לממשלה יש זמן למובטלים אין
למרות המשבר הכלכלי, תקציב 2009 עוד לא אושר ונראה כי ייקח עוד זמן עד שהמדינה תקבע שהגיע הזמן לפעול
שתי סיבות לכך: אחת כלכלית, שאולי לא הייתי מצפה משר אוצר חסר השכלה כלכלית לקחת בחשבון כבר בשבוע העבודה הראשון. השנייה דווקא קשורה לדמוקרטיה הישראלית, ושם מפתיע שמומחה לפילוסופיה, כמו שטייניץ, פיספס.
שר האוצר החדש יובל שטייניץ הציע אתמול להעביר תקציב דו שנתי לשנים 2009 ו-2010, ראש הממשלה אישר - ובעקבותיהם גם הממשלה כולה. היום יגיע הנושא להכרעת הכנסת. אולי זו הבורסה באחד העם, שחוגגת מתחילת השנה, ואולי האופטימיות שמפזר בימים האחרונים הנשיא אובמה ושאר 19 חברי ה-G20, אצלנו אין באמת תחושה של חירום.
המשבר הפיננסי יכול לחכות. היה צריך לחכות 45 יום לאישור תקציב 2009? לא נורא. נחכה עוד 60 יום - עד אמצע יולי. ממילא הבורסה עולה, האג"חים מתאוששים, ואם יפול איזה טייקון או שניים? זה באמת לא מזיז לאף אחד. זה רק כסף - לא מתים מזה, אמר לבייב בשבוע שעבר. בבנק ישראל חשבו אתמול אחרת. יותר משהתנגדו שם לתקציב הדו שנתי, לא התלהבו מהדחיה באישור התקציב.
המשבר הנוכחי מחייב תגובות מהירות, קבלת החלטות זריזה, וכמו שלמדנו מהחצי שנה האחרונה - משרד האוצר לא משופע בתכונות כאלה. מעבר לכך, במשבר הנוכחי, לבנות תקציב לשנה וחצי - ליותר משישה רבעונים - זה פשוט לא רציני: כאשר חברות עסקיות בודקות את עצמן מדי חודש - ההתחייבות על תקציב עד סוף 2010 תישאר על הנייר בלבד.
אמש בשעת לילה מאוחרת ניסה שטייניץ לשכנע את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כי בכל מקרה אין מנוס מדחיית אישור התקציב: 20 ימי עבודה, ושמונה ימי פעילות בכנסת לא ממש מאפשרים לאוצר להעביר תקציב כלשהו, יהיה אשר יהיה - שנתי או דו שנתי.
נראה שבמבחן הראשון בין הפילוסוף לאיש המספרים - הצליח שר האוצר לשכנע, אבל המבחן האמיתי עוד לפניו. בקרוב יציג ראש הממשלה נתניהו, באמצעות שטייניץ, את כוונתו להוריד מיסים. גם באוצר וגם בבנק ישראל מתנגדים למהלך מעין זה. עד כאן הנימוקים הכלכליים.
בנק ישראל פחות מוטרד מהנימוקים הפוליטיים, אבל אנחנו כן. למה להטריד פעמיים את הכנסת והממשלה בביורוקרטיה האינסופית של אישור התקציבים?
דווקא האוצר, החשוד העיקרי, לוקח את המשימה ברצינות רבה. אתמול גייס ל"מילואים" יותר מ-20 מבכירי האוצר לשעבר. כולם ישבו עם שר האוצר והנהלת משרד האוצר. שטייניץ ולהקתו החזיקו את קלפיהם קרוב מאוד לחזה, אבל מיעטו להציג עמדות. כמי שמנהלים את המשבר הזה בחודשים האחרונים, הייתי מצפה שאת השיחות הללו היו צריכים לקיים אנשי האוצר כבר מזמן.
נכון שבנסיבות מסוימות המשבר הזה עשוי להראות היום פחות מבהיל - אבל לא אם שואלים את 20 אלף המפוטרים החדשים שהצטרפו בחודש מארס למעגל האבטלה.