מחיר הצעירות: לא קל להיות סטודנט בישראל
שכר הדירה יקר אש. שכר הלימוד רק עולה. המעסיק משלם פרוטות. והמדינה לא עוזרת. האם יוזמה חדשה (וצעירה) שאמורה להגיע לכנסת תשנה את המצב?
- בעולם: תחבורה ציבורית חינם והלוואות ללא ריבית לסטודנטים
בשנים האחרונות הצעירים יצאו לרחובות בעיקר כאשר זה נגע לשכר הלימוד שלהם. כשזה קרה, ההמונים לא הצטרפו אליהם. בפירמידת המזון הישראלית צעירים נתפסים כמי שיכולים לדאוג לעצמם ולא כמגזר שצריך לקבל מקום מרכזי בסדר העדיפויות הלאומי. זאת למרות שעליהם לנווט ולתמרן בין מילואים, לימודים, למצוא עבודה ולהתבסס כלכלית, לשכור דירה ואף לקנות, ואולי גם קצת לבלות ולצרוך תרבות - צעירים, בכל זאת.
מהלך חדש שקורם עור וגידים בימים אלו מבקש לעשות מהפכה. בחודשים האחרונים שקדה חבורת סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, בראשות יו"ר אגודת הסטודנטים שחר בוצר, על מסמך מקיף הסוקר את מצב הצעירים בישראל בכמה סוגיות מרכזיות, ועיקריו מובאים כאן לראשונה. מהמסמך נולדה הצעת חוק - "חוק הצעירים" - שמאגדת בתוכה סעיפים שונים שאמורים לשדרג משמעותית את מעמדו של הצעיר בישראל.
אמנם, כיום ישנם חוקים שרלוונטיים לגילאי 18 עד 30, כמו חוק המילואים או חוק זכויות הסטודנט, אבל אין מסמך רשמי שמגדיר את מדיניות ישראל כלפי הצעירים החיים בה. המטרה היא לחוקק כעת לראשונה חוק שיגדיר את היחס לצעירים כמעט בכל תחומי החיים הרלוונטיים.
הצעת החוק גם טומנת בחובה כמה סעיפים מהפכניים שצפויים לעורר תגובות מעניינות מצד האוצר והציבור. בראשם, ההצעה להוריד את שכר הלימוד באוניברסיטאות לשכר מינימום, כאשר כל סטודנט ישלם למדינה מס מיוחד ב-10 השנים שלאחר לימודיו, בשיעור של קרוב ל-4% משכרו.
סעיפים מרכזיים בחוק מציעים הקלות והתאמות בתחומי הדיור, המיסוי והתחבורה הציבורית, למשל הצעה שלפיה בכל פרויקט בנייה חדש 10% מהדירות יהיו דירות קטנות המיועדות להשכרה.
חוק הצעירים מספק הצצה לבעיות שמטרידות מאות אלפי אנשים בישראל: מהאתגר שבמציאת דיור הוגן ועד תעסוקה; מגובה שכר הלימוד ונגישות ההשכלה הגבוהה ועד "הקופה הקטנה" של אגרת הטלוויזיה והנסיעות ברכבת. בראייה רחבה יותר, אלו בעיות שמטרידות גם את הוריהם, שמוצאים את עצמם בתפקיד תומכים כלכליים לאורך שנים לא מעטות.
המסמך המקיף שגיבשו הסטודנטים במשך חודשים ארוכים, ואשר ממשיך להתגבש בימים אלו, כאשר עוד ועוד אנשי מקצוע וצעירים עוברים עליו ותורמים הערות, עוסק בבעיות הקיומיות-כלכליות של הצעירים בישראל; אך הוא בעיקר מסמך חברתי שעוסק בשאלה העקרונית: עד כמה קשה לצעיר בישראל להתבסס ולהתפתח, ומה המדינה יכולה לעשות כדי שאותו צעיר יישאר בה בכל זאת?.
המסמך יוגש בשבוע הבא לשר החינוך גדעון סער, ובאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב מקווים כי השר יוביל את הצעת החוק כהצעה ממשלתית. במקביל, מוגש המסמך לאנשי מקצוע ולאגודות הסטודנטים בכל קמפוס וקמפוס ברחבי הארץ.
ועדה מיוחדת שהוקמה בהתאחדות הסטודנטים הארצית (שאימצה את חוק הצעירים לתוכנית העבודה שלה) מלקטת את הערות כלל אגודות הסטודנטים, במטרה להפוך את המסמך לקול הקורא של הצעירים בכל הארץ, ולא רק בתל אביב, שם נולדה היוזמה. גם הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה עודכנה במסמך, ואנשי המקצוע שלה בוחנים אותו.
בוצר יציג את המסמך ואת הצעת החוק גם ב"כנס הצעירים" שעורך השר סילבן שלום בנגב בשבוע הבא. "הרעיון הוא ליצור מאבק סטודנטים שבסופו של דבר יצליח ממקום יוזם ומושכל, ולא רק כריאקציה נגד החלטות על העלאת שכר לימוד, כמו שהיה בשנים האחרונות", אומר בוצר, "אני בטוח שאחרי המאבק הזה הסטודנטים ייצאו בהמוניהם לרחובות על כל נושא, שכן אם הוא יצליח, תיווצר תודעה בקרב סטודנטים וצעירים שמאבקים ציבוריים יכולים להשפיע. חוק הצעירים יכול להפיל את הקובייה הראשונה בדומינו של מעורבות הצעירים במה שקורה בארץ".
בוצר מדגיש כי מדובר ביוזמה שחוצה לחלוטין את גבולות הקמפוס. "זהו אינטרס של כל משפחה ישראלית, שלצעירים יהיה טוב בישראל ושהם יישארו כאן. 'צעיר' זה מצב צבירה
אלי ארקין, סטודנט לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, שריכז את עבודת המחקר למסמך, אומר כי מצד אחד, בישיבות עם סטודנטים עולות עוד ועוד בעיות שיש להתייחס אליהן אם מבקשים לפתור את כלל הקשיים והאתגרים שניצבים בפני צעירים בישראל, ומצד שני בפגישות עם פוליטיקאים ואנשי אקדמיה עולה הצורך למקד את הצעת החוק בדברים שיהיה פשוט יותר להעביר מבחינה פוליטית.
"יש מתח בין הרצון להביא לשינוי אמיתי, אפילו של סוגיה אחת, לבין הצורך להציף הרבה דברים", אומר ארקין, "אנחנו מקווים לשנות דברים בכל התחומים המופיעים כעת בהצעת החוק, למרות שגם אם נצליח לשנות, ולו משהו מחוקי הבנייה לטובת הצעירים או את שכר הלימוד, זה כבר יהיה דבר גדול. מה שהתחיל כמהלך נקודתי בתל אביב, שם יש ריכוז גדול של צעירים וסטודנטים, הופך ומתפתח למהלך ארצי לטובת הצעירים בישראל".
בועז טופורובסקי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, שמקדמת את החוק, מוסיף כי "הצעירים במדינת ישראל אינם מיוצגים באופן מסודר על ידי אף גורם בממשלה או בכנסת ישראל. אנחנו פועלים כדי שצעירים שגדלים במדינה ומעוניינים לגדל את ילדיהם בה יידעו בדיוק את מכלול הזכויות והחובות של כל אזרח".
אחת הבעיות המרכזיות של צעירים ישראלים בימינו היא מציאת עבודה. לשם המחשה, להלן חידה. לפותר המהיר תוענק משכורת 13 שוטף פלוס 60: צעיר או צעירה מחפשים עבודה. המעסיק דורש ניסיון, אבל הם כמובן צעירים חסרי ניסיון שרוצים להתחיל איפשהו. במקרה אחר המעסיק מציע משרת סטודנט: שליש משרה ועבודה בלילות.
המשמעות היא שהצעירים הללו יגיעו ללימודים טרוטי עיניים. בנוסף, התשלום עבור משרה חלקית לא ממש תואם את עשרות אלפי השקלים שעליו להוציא בשנה על שכר לימוד ושכר דירה. להגדלת המשרה יהיה אפקט ישיר על הלימודים, ומכאן על הציונים ועל האפשרות להשתלב במקומות עבודה יוקרתיים בתום הלימודים. מלכוד.
אפשרות נוספת היא שהמעסיק ישבץ אותם במקום עובדים מבוגרים יותר, שהיו עד לא מזמן בעצמם "הצעירים הנמרצים". הכותרת "צעירים" הפכה במקומות עבודה לא מעטים לשם קוד לעובדים זמינים ואמביציוזיים, שכל כך צריכים את הכסף, שהם יתפשרו - והרבה - על תנאי העבודה. בכך הם מקבעים את מעמדם ככוח עבודה זול במיוחד.
עיקר הבעיה בתחום תעסוקת הצעירים היא בקרב הסטודנטים שבהם. בימים שבהם שוק העבודה, כידוע, לא מזהיר פנים לאף שכבת גיל, לסטודנטים בעיה כפולה: מצד אחד, רובם חייבים לעבוד על מנת להתקיים; ומצד שני, כאמור, המסגרת התעסוקתית מקשה עליהם.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי סטודנט ממוצע פונה למקורות חיצוניים, כמו הבנק או ההורים, על מנת לכסות את הוצאותיו. לפי התפלגות מקורות ההכנסה השנתית של סטודנט ממוצע לתואר ראשון, 36% מההכנסה מגיעים מהעבודה, 11.6% מגיעים מהפיקדון הצה"לי המכסה את תשלום שכר הלימוד, 16.9% מגיעים מהלוואה, 17.4% מחסכונות שנצברו בעבר או בחופשות ו-18.1% מגיעים מההורים בכסף או ב"שווה כסף".
כיצד אפשר לשפר את המצב? יוזמת "חוק הצעירים" מציעה התאגדות של סטודנטים עובדים במסגרת ארגוני עובדים, ככלי לשיפור תנאי התעסוקה. בנוסף, מוצע כי המדינה תקבע שכר מינימום לסטודנטים בתחומים שונים. הצעות נוספות הן לבטל את חובת התשלום לביטוח הלאומי לסטודנט שאינו יכול לעבוד בגלל לימודיו האקדמיים, בעוד שכיום סטודנט כזה משלם מדי חודש 110 שקל לביטוח הלאומי. כמו כן מציע החוק פטור ממס על מלגות סטודנטים.
נא להמתין לטעינת התגובות
