האח הגדול גרסת רשות המסים: חוק הדיווח המקוון
מחרתיים ייכנס לתוקפו "חוק הדיווח המקוון," שיזרים לרשות המסים מידע על כל עיסקה מעל 5,000 שקל - ומעורר חשש כבד. רואי החשבון מזהירים: "אין לכך אח ורע במדינות הנאורות. במקום לעשות סיכול ממוקד על אוכלוסיות עברייניות, יורים ארטילריה על כלל הציבור"
בחוק ההסדרים אושר החוק, שמשנה באופן דרמטי את צורת הדיווח של עסקים ועמותות לרשויות המס. עד היום דיווחו עסקים על עיסקאות שבגינן שולם מס ערך מוסף (מע"מ) פעם בחודש, תוך אספקת מידע הנוגע לשווי העיסקאות והיקף החשבוניות שאותן קיבל העסק בגין שירותים ומוצרים החייבים בתשלום.
לפי החוק החדש, בעלי העסקים יחויבו לספק פעם בחודש מידע שנוגע לא רק להיקף הכולל של העיסקאות, אלא לכלול מידע פרטני הנוגע לנותן החשבונית ולהיקף כל עיסקה בסכום הגבוה מ-5,000 שקל.
בשלב ראשון יחויבו לעמוד במדיניות זו אך ורק עסקים שמחזור העיסקאות השנתי שלהם גבוה מ-4 מיליון שקל בשנה. באמצע השנה יצטרפו גם העמותות הגדולות להסדר, ובינואר ,2012 לאחר שתי הרחבות נוספות של חובת הדיווח, ייכללו בו כל העוסקים החייבים בדיווח למע"מ.
המשמעות היא זרימת מידע עצומה לרשויות המס, הנוגעת לא רק להתנהלותם של הגופים העסקיים אלא גם לכל אחד מאיתנו.
"אם גברת כהן מחדרה עברה ניתוח מתיחת פנים אצל הפלסטיקאי שלה, שבגינו שילמה וקיבלה חשבונית, המידע יישמר במאגרי המידע של רשות המסים," מסביר הנשיא היוצא של לשכת רואי החשבון ראובן שיף. "המהלך עלול לפגוע פגיעה אנושה בצנעת הפרט. מידע אישי שאיננו שייך רק לבעלי עסקים, אלא נוגע גם לציבור הרחב, יימצא במאגרי המידע של רשות המסים, כשהוא נגיש לעשרות פקידים וחשוף לפריצה או להדלפה."
שיף מסביר, כי "אין לכך אח ורע במדינות הנאורות, שנושא צנעת הפרט הוא נר לרגליהן. במקום לעשות סיכול ממוקד על אוכלוסיות עברייניות המועדות לפורענות, יורים ארטילריה על כלל
על פי הערכות האוצר, החוק אמור להוביל לעלייה של 6 מיליארד שקל בהכנסות, שאותן מאבדת כיום המדינה בשל העלמות מס, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות. באמצעות המידע החדש יוכלו, כביכול, אנשי הרשות להצליב את הנתונים על חשבוניות בודדות ולמצוא אם יש אמת בדיווחיהם של העוסקים.
למרות הערכות האוצר, בכירים באגף המסים מביעים ספק באפקטיביות המהלך. סקפטיות גדולה יותר מגלה שיף, שטוען כי הסכום אותו יצליח האוצר לגבות יהיה פחות מ-5% מהסכום שעליו מדברים באוצר (300 מיליון שקל).
"רשויות המס לא מצליחות גם היום להתמודד עם כמות המידע העצומה שאגורה אצלן, ועכשיו הן צפויות למצוא את ידיהן ורגליהן עם כמות מידע גדולה פי כמה וכמה," אמר.
מלבד חוסר הנוחות הכרוך בחשיפת המידע, מעוררת ההתפשטות החדשה של המידע חשש גם בקרב בעלי העסקים שאינם מעוניינים כי קשריהם העסקיים ייחשפו לעיני כל. "חשיפת מידע הנוגע לחשבוניות מס היא למעשה חשיפת מידע הנוגע לטיב הקשרים שלי עם ציבור הלקוחות והספקים של העסק," אומר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.
לדברי לין, "בעוד זהות העסקים איננה סוד בדרך כלל, הרי התמחור ואופי העיסקה הוא מידע רגיש שחשיפתו מחלישה את כושר התחרות. אין שום ספק שהעברת המידע הזה לרשויות המס עשויה לפגוע בעסקים, ולפיכך הן יצטרכו לשמור על המידע שלהן בצורה טובה הרבה יותר מכפי שהן שומרות עליו היום."
בתגובה לטענות על ביטחון המידע, ברשות המסים טוענים כי מערכות ממוחשבות יבטיחו את ביטחון המידע שייחשף אך ורק בפני בכירים במערכת שיוכשרו במיוחד לטיפול במידע זה, ולא בפני כלל עובדי הרשות.
"אם אני הולך היום לחוקר פרטי ואשכור את שירותיו כדי לדלות מידע מסוים מרשות המסים על לקוח מסוים, יש סיכוי טוב שהוא יוכל לבצע את המטלה," טוען לין. לדבריו, הבעיה של מערכת המס איננה טיב מערכות האבטחה שלה, אלא רמת האמינות הנמוכה הנדרשת מאנשיה.
לין מספר על מקרה שבו עובדי מכס סרחו והדליפו מידע על חברה למתחרה והוחזרו לעבודה לאחר שנתפסו. לדברי לין, רחמנות יתר היא פרצה הקוראת לגנב, "עובדים שירצו להדליף מידע יודעים כי לא יטילו עליהם עונש אמיתי ולפיכך לא קיימת הרתעה, וללא הרתעה אין מערכת אבטחה שיכולה לעבוד," הוא מסביר. "אין לי רצון להכתים את עובדי רשות המסים. אני מדבר על מקרים קיצוניים, אך הם הרלוונטיים בסוגיה זו."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם