המס שיורד אל העניים

מי שבעיקר סובלים מהטלת מס על הדלק הם מי שנאלצים להשתמש במכוניתם יותר מאחרים - ואלה תושבי הפריפריה, תושבים שנדפקים פעמיים: לא רק שאין להם תחבורה ציבורית סבירה, חלקם בנטל המס גבוה מזה של מי שנוסע מרחקים קצרים יותר, כלומר מזה של תושבי המרכז

גיל מלמד | 11/1/2011 8:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בנימין נתניהו מנסה לבנות לעצמו תדמית ציבורית של מי שמוריד את נטל המס, אבל מוכיח פעם אחר פעם שהוא מוריד את הנטל מהעשירים, ומעביר אותו אל העניים. במשך 13 שנים, משנת 1996 ועד לשנת 2009, הקפידו כל ממשלות ישראל שלא להעלות את המס על הדלק, למעט הצמדתו למדד המחירים. ואז, בשנת 2009 ושוב בשבוע שעבר, הועלה המס על הדלק באופן חד - ורק כדי לסתום חורים שנוצרו מסיבות פוליטיות בתקציב המדינה.

העלאת המס על הדלק היא הפתרון הקל ביותר מבחינת האוצר, והנוח ביותר מבחינה פוליטית. קל לבצע את ההעלאה וגם לסמוך על תקבולים בטוחים ממנה, מפני שמדובר בפרוצדורה בירוקרטית פשוטה ומפני שהביקוש הישראלי לדלק הוא ביקוש קשיח. בכל שנה נצרכים בישראל 6 מיליארד ליטר דלק, והביקוש לנוזל היקר רק עולה.

פוליטית, ציבור בעלי הרכב לא שייך למחנה זה או אחר, קל להשית עליו גזירות מבלי שתתקיים מחאה, ובמקרה הצורך תמיד אפשר להצדיק את המהלך בטענות דמגוגיות ומטעות לפיהן מכונית היא חלק מן המותרות שבחיינו.

למעשה, בהיעדר תחבורה ציבורית הולמת, שימוש במכונית עבור רוב בעלי הרכב הוא האפשרות המעשית היחידה להתפרנס, וגם לחיות חיים נורמליים, ולכן הטלת מס על השימוש הזה באה על חשבון ההכנסה הפנויה.

מי שבעיקר סובלים מהטלת מס על הדלק הם מי שנאלצים להשתמש במכוניתם יותר מאחרים - ואלה תושבי הפריפריה, תושבים שנדפקים פעמיים: לא רק שאין להם תחבורה ציבורית סבירה, חלקם בנטל המס גבוה מזה של מי שנוסע מרחקים קצרים יותר, כלומר מזה
של תושבי המרכז.

מי שסובלים פחות מכולם מהעלאת המס על הדלק הם העשירים: נכון אמנם שהמכוניות שלהם צורכות יותר דלק, אבל חשבון הדלק שלהם משולם על ידי העסק - ומוכר כהוצאה לצורך מס.

יש כאלה שמניחים בטעות שלהעלאת המס על הדלק ישנה תרומה לאיכות הסביבה, לחיסכון בדלק ולצמצום בהוצאת מט"ח - כלומר שככל שהבנזין יהיה יקר יותר כך ייסעו פחות ויחסכו דלק מיובא. כאמור, בהיעדר תחבורה ציבורית, רוב הנסיעות נובעות מכורח המציאות ולא מתוך בחירה, ולכן כאשר מחיר הדלק עולה גדלה ההוצאה של משקי הבית שנאלצים להתרגל אליה, ואין צמצום בכמות הנסיעות.

בניגוד לאגרות גודש למיניהן, שבאמצעותן אפשר "לנהל ביקושים" ולהפחית עומסי תנועה במקומות שונים, מס דלק הוא "עיוור" מפני שהוא חל על כל כלי הרכב בכל הארץ ובכל שעות היממה.

כאשר במקביל להעלאת המס על הדלק יורדים המסים על הכנסה, ברור שמי שלא נהנה מכך הם מי שמשכורתם נמוכה או אף לא מגיעה לחבות במס, ושוב - במקרים רבים מדובר בתושבי הפריפריה. כאשר שני התהליכים מתרחשים במקביל - הורדת מסי הכנסה מחד והעלאת מס על דלק מאידך - מתרחשת החרפת אי השוויון במדינה, על כל המשתמע ועל כל הכרוך בכך.

כדאי לשים לב שמיסוי הדלק לא עובד רק לכיוון אחד, ומה שעלה בהחלט יכול לרדת: לובי פוליטי חזק מספיק בכנסת, מצד מי שטוענים שהם מייצגים את הפריפריה ואת השכבות הפחות מבוססות בחברה, יכול לגרום להורדת המיסוי על הדלק בדיוק באותה קלות שבה גרמה ממשלת נתניהו להעלאת המס.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיל מלמד

צילום: דעות

עורך תחום הרכב ב"מעריב". מכור לבנזין ולכל כלי רכב ממונע, אבל שוחר איכות הסביבה. בעבר עבד ב"ידיעות אחרונות" וערך את מגזין הרכב "טורבו"

לכל הטורים של גיל מלמד

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/homepage -->