מנתקים את האזרח ממינהל מקרקעי ישראל
הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שהפך לאורך השנים סמל לבירוקרטיה ולחוסר יעילות, היא אולי בעלת חשיבות לאומית, אולם רק חלק ממנה משפיע על הציבור באופן ישיר
הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שהפך לאורך השנים סמל לבירוקרטיה ולחוסר יעילות, היא אולי בעלת חשיבות לאומית, אולם רק חלק ממנה משפיע על הציבור באופן ישיר. שינוי מעמדם של המחזיקים בדירות ובבתים על קרקעות המינהל והפיכתם לבעליו הפרטיים של הנכס - נוגעים ליותר מ-800 אלף ישראלים.
אמנם התהליך החל, אולם הוא מתנהל בקצב איטי מדי. בבסיס הרפורמה ניצב הרעיון של ניתוק המינהל מהאזרח, או למעשה מכל מי שאינו יזם. כיום מי שמתגורר על אדמה שנחכרה מהמינהל נדרש להתחכך בסבך הבירוקרטיה של המינהל בכל הליך הקשור לקרקע, בעיקר בנושא הרחבות של בתים קיימים.
כך למשל, במקרים שבהם בעלי בתים צמודי קרקע מבקשים להרחיב את בתיהם ולנצל זכויות בנייה נוספות שמאפשרת להם התוכנית, הם נאלצים לשלם כיום למינהל דמי היתר בסכומים משמעותיים על
כל מ"ר בנוי מעל 160 מ"ר. סכומים אלה מגיעים לעשרות אלפי שקלים, ולכן לא מעט חוכרים מוותרים על האפשרות ומעדיפים להישאר בבית צנוע יותר. העברת הקרקע למעמד של קרקע פרטית תפטור את האזרח מהתשלום ומחסם בירוקרטי נוסף.
אולם המגע של הציבור עם המינהל אינו מסתכם בכך. גם לאחר השלמת התהליך יישארו למינהל לא מעט "לקוחות קבועים" שיידרשו לשירות שוטף בתחומים שונים של ענף הנדל"ן. הטיפול הלקוי, הפעילות השוטפת של חוכרים ותהליכי היוון, הם שיצרו קרקע נוחה להתפתחות תרבות ה"מאכערים" והשחיתות, התרבות של אותם "אנשי מסדרון", שיודעים לקדם תהליכים ולכווץ תשלומים תמורת הסכום המתאים.
הוצאת הפעילות השוטפת של המינהל למיקור חוץ חייבת לשים קץ לתופעה זו, הן באמצעות מתן שירות יעיל בלוחות זמנים סבירים והן באמצעות פיקוח חיצוני הדוק. הקרקע היא אחד המשאבים היקרים בישראל והיא אחראית להכנסות של מיליארדים רבים לקופת המדינה.
במשך השנים נוצרו יותר מדי "דליפות בצנרת", ומיליונים רבים זרמו לכיסים פרטיים במקום לקופה הציבורית. כאשר תצא הרפורמה אל הפועל יצטרך המינהל להוכיח לציבור כי התדמית המושחתת שדבקה בו אינה רלוונטית עוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם