היום הראשון אחרי החגים: גיוסי הון, איומי שביתה, גלי פיטורים והוזלות
תשובה מגייס 200 מיליון שקל, הכנסת תכריע כמה מהמלצות טרכטנברג יתקבלו, אסם תוריד מחירים ועיני מאיים בשביתה
המאבק על גרעין השליטה בבנק מזרחי-טפחות הגיע לשיאו לפני ערב חג סוכות. במועד זה התברר כי יולי עופר, שהלך לעולמו לפני כחודש הוריש את כל מניותיו בחברת עופר השקעות, ששוויין כמיליארד שקל, לבתו ליאורה, כך שתחזיק ב-51.7% מהחברה. האחזקות המרכזיות של עופר השקעות הן 19.7% מבנק מזרחי-טפחות ששוויין 1.34 מיליארד שקל ו-71.5% מענקית הקניונים מליסרון ששוות 1.63 מיליארד שקל.
בפיקוח על הבנקים לא אוהבים את העובדה שגרעין השליטה בבנק מוחזק בחברה שחשופה לענף הנדל“ן, ענף לא יציב עם תנודתיות רבה במחזורי העסקים. המפקח על הבנקים דודו זקן שלח לבני המשפחה לפני חודשיים מכתב חריף שמתרה בפניהם כי הם אינם עומדים בתנאי היתר השליטה בבנק. זקן אף איים בצעדים שמשמעותם פגיעה בהיתר השליטה של משפחת עופר במזרחי-טפחות. הוא אף העמיד אולטימטום למשפחה, שאמור היה לפוג ב-15 בספטמבר, אך מותו של יולי עופר ימים ספורים לפני כן וקרב הירושה שנפתח בין ליאורה ודורון טרף את
ענף הביטוח מחכה לפסגות: סוד גלוי מאוד הוא שבית ההשקעות הגדול פסגות מבקש זה זמן להיכנס לענף הביטוח באמצעות רכישה של חברת ביטוח. שתי המועמדות העיקריות לרכישה הן חברות הביטוח הכשרה ואיילון ביטוח. ואולם, על-פי הערכות עדכניות, הכשרה יצאה מהתמונה והכלה המיועדת היא איילון ביטוח. לאחרונה חוותה פסגות טלטלה משמעותית כאשר יו“ר החברה זהבית כהן פרשה מתפקידה. לבעלי איילון ביטוח יש צרות משלהם. לפני החג פרסמה רשות ני“ע חוות דעת חריפה נגד בעלי השליטה בחברה וקבעה כי קיבלו שכר בעלות כוללת של יותר מ-100 מיליון שקל שלא כדין.
האם הטלטלות בשתי החברות יסכלו את העסקה? האם כניסת היו“ר החדש של פסגות, ד“ר אהוד שפירא, תעכב אותה? האם תסבוכת השכר באיילון תביא לכך שבעלי השליטה יעדיפו למכור את החברה במהירות או שיבקשו קודם לסגור את הסיפור? הימים ש“אחרי החגים“ יגידו.
(מורן רייכמן)
השופט המחוזי גלעד נויטל צפוי להכריע את דינו של פרקליט הצמרת עו“ד ד“ר יעקב וינרוט במהלך חודש נובמבר הקרוב.
כזכור, נגד עו“ד וינרוט והבכיר ברשות המסים שוקי ויטה הוגש לפני כשנתיים כתב אישום. על-פיו, בעת שוויטה כיהן כפקיד שומה גוש דן הוא שכר את שירותיו המשפטיים של וינרוט בעניינים פרטיים. הוא שילם לווינרוט שכר טרחה מופחת ובתמורה הקל בהסכמי השומה של לקוחותיו של וינרוט ובהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ‘רנוי.
משפטו של וינרוט הוא הרבה מעבר למשפט רגיל ומתלווים אליו יוקרה ואגו רבים. מצד אחד, נראה כי פרקליטות מיסוי וכלכלה מצאה "דג שמן“ ותנסה לעמוד על רגליה האחוריות על מנת שבית המשפט ירשיע את עורך הדין. הפרקליטות תנסה להוכיח כי היא לא מתפשרת ומתרגשת מבעלי ממון. מצד שני, עורכי דינו של וינרוט טוענים כי בדיוק זו הסיבה לכתב האישום, ושהפרקליטות מציגה את וינרוט בצבעים שחורים ללא קשר אמיתי למציאות.
טענתו העיקרית של וינרוט היא כי שכר הטרחה המופחת הוא דבר מקובל במשרדו וכך הוא נוהג עם לקוחות רבים.
(אלפי שאולי)
בראש ערימת התיקים של שר האוצר יובל שטייניץ נמצאות כמובן מסקנות ועדת טרכטנברג וכל הנלווה אליהן. הממשלה, כזכור, אישרה את מתווה הוועדה, לא לפני שראש הממשלה הבטיח שורה של שינויים בעלי משמעות תקציבית עמוקה לאביגדור ליברמן, למשה כחלון ולאחרים. את המתווה וההבטחות צריך עכשיו לפרוט לשורה של הצעות חוק והצעות החלטה מפורטות שיחזרו לשולחן הממשלה בתוך כ-3 שבועות. וזה אומר הרבה עבודה וגם לא מעט כאבי ראש פוליטיים.
לאחר מכן במשרד האוצר מתכוונים לטפל במסקנות ועדת התחרותיות שצפויה לסיים את עבודתה. גם במקרה זה יצטרכו לנסח הצעת חוק ולהעביר אותה לאישור הממשלה. גם בוועדת הכספים מתכננים מושב אינטנסיבי. יו“ר הוועדה ח“כ משה גפני מתעתד כבר השבוע להעלות את נושא התחרותיות במשק לדיון בוועדה. גפני אמר כי אחד המאבקים המרכזיים שהוא נוטל על עצמו במושב הקרוב יהיה מחירי המים, "במשך שנתיים לחמנו להשיב את הפיקוח על מחירי המים לכנסת והגיעה העת ליישם זאת בחוק“.
גם יו“ר ועדת הכלכלה ח“כ כרמל שאמה הכהן מבטיח מושב כנסת תוסס ופעיל כלכלית. על הכוונת שלו סדרת ישיבות בנושא התחרותיות במשק. נוסף לכך, לוועדה ממתינים שורת נושאים שוטפים לטיפול כגון ביטול קנסות היציאה בענף הסלולר, מסקנות ועדת זליכה להגברת התחרותיות והוזלת שוק הרכב וחלפיו וטיפול בנושא עמלות הבנקים ודמי הניהול באפיק הפנסיוני, הסרת החסמים בשוק הגז הביתי, הרחבת שידורי הטלוויזיה הדיגיטליים עידן פלוס ל-18 ערוצים וסיום הרפורמה ברשות השידור.
(טל שחף)
אמנם תנובה, יוניליוור ושטראוס מיהרו להגיב לאיומי החרם הצרכני, אך אסם ביקשה לשקול את צעדיה והודיעה כי תפרסם את החלטתה מיד אחרי החגים. בהמשך למכתב שהתאחדות הסטודנטים שלחה למנכ“ל אסם גזי קפלן בנושא הודיעה החברה כי היא "משלימה בימים אלה גיבוש מהלך בנושא מטרנה, שייתן מענה לרחשי הלב של הציבור. ויוצג ויופעל מיד אחרי חג הסוכות“.
באסם בחרו להתמקד במחיר תחליף החלב השולט על יותר ממחצית השוק, תוך התייחסות שולית למחירי מוצרי מזון אחרים שהחברה מייצרת, ובהם קטשופ, פסטה, דגני בוקר, סלטים, עוגות ועוד. ההתייחסות השולית כללה את פרסום המבצע השנתי של החברה שבמסגרתו מוגדלות אריזות חלק מהמוצרים ב-25% למשך כחודש.
לא במקרה הסתפקו באסם במבצע זמני כמענה לדרישה להוזיל את המחירים של מוצרי החברה. הסיבה שבקבוצה לא הורידו מחירים בקביעות היא שמרבית חברות המזון העלו מחירים עוד בחודש מאי, רגע לפני פרוץ המחאה הצרכנית, ואילו אסם דחתה את פרסום המחירון החדש שלה לתחילת חודש יולי. ואולם, אז חרם הקוטג‘ כבר היה בשיאו ובאסם חששו להעלות מחירים ונמנעו מכך. קפלן התחייב אז כי החברה לא תעלה מחירים עד סוף השנה.
לשטראוס, ליוניליוור ולתנובה שהעלו מחירים רק לפני 4 חודשים היה קל יותר להוריד מחירים של כמה מוצרים מאשר לאסם, שלטענתה עדכנה מחירים בפעם האחרונה לפני שנתיים וחצי. אלא שזאת לא הסיבה היחידה שבעטיה בחרה אסם להתמקד בהוזלת תחליף החלב לתינוקת מטרנה, שאת מחירו תפרסם היום. העובדה שמדובר במוצר שבעבר היה מצוי בצו הפיקוח על המחירים ואשר מאז הסרת הפיקוח עלה מחירו בעשרות אחוזים מחייבת את החברה למתן פתרון יזום, לפני שיכפה עליה פתרון רגולטורי, בעיקר כיוון שמטרנה בבעלות אסם הוא מותג החולש על יותר ממחצית השוק, אף שלא הוכרז כמונופול.
אבל אסם מבקשת להציג לציבור לא רק אחריות, אלא גם מענה לתחרות החדשה בקטגוריית תחליפי החלב. השקת תחליף החלב נוטרילון של טבע ישראל בשבוע הבא, כמו גם רכישת אופטימיל של מדיצ‘י על-ידי רמי לוי והוזלתו ב-50%, מחייבים את אסם לתת מענה מהיר לחיזוק מטרנה ולשמירה על נתח השוק שצברה. כעת נותר לראות כיצד יפעלו הסטודנטים בנוגע לאסם ולחברות מוצרי צריכה נוספות.
(נורית קדוש)
חודשיים. זה חלון ההזדמנויות שנפער בין תום חגי תשרי לחופשת החנוכה, שהשנה תתרחש במקביל לחופשת חג המולד בעולם. מבחינת הצרכן הישראלי, העובדה הזאת אומרת מבצעים נוחים לכיס שבתום החגים נותר מכווץ למדי. מחירי הזדמנות של עד 30% פחות מתעריפי החגים. אבל אל תבנו על כך שבתי המלון בארץ יוותרו ריקים וימתינו רק לכם. את התקופות ה“מתות“ שבין הפיקים העונתיים הכפופים ללוח החופשות של בתי הספר מנצלים בבתי המלון לטובת ועדי עובדים, גמלאים, פסטיבלים שונים וגם, לא תאמינו, לתיירות נכנסת.
אז נכון שהתפוסות לא צפויות להגיע בחודשיים הקרובים ל-98% אבל אל תתפלאו אם דווקא בסוף השבוע שעליו בניתם כל החדרים יהיו תפוסים. ואם לא די בכך, הרי שעונת הצ‘רטרים נפתחת מיד עם תום החגים, אז טיסות ישירות מאירופה אמורות לפרוק כל שבוע מאות נופשים בעיר השמש הנצחית.
"בענף המלונאות, התקופה שלאחר חגי תשרי והקיץ רגועה מבחינת תיירות הפנים ומתאפיינת בעיקר בנופש מוסדי, באמצעות ועדים, ובנופש של גמלאים בעיקר באמצע השבוע“, מסביר שמואל צוראל, מנכ“ל התאחדות בתי המלון הישראל. "בתקופה זו רבים מהמלונות יוצאים במבצעים ואזורי הביקוש הם אילת וים המלח. מבחינת התיירות הנכנסת, אנו מקווים לראות התאוששות בתנועת הצליינות שמדי שנה בשנה חוזרת אחרי החגים. כעת, אחרי החגים, גם בתל-אביב צפויה לחזור תנועת התיירות העסקית“.
(רוית נאור)
השבוע יתחדש המשא ומתן בין נציגי כימיקלים לישראל למשרד האוצר סביב מימון קציר המלח, ועל-פי ההערכות כבר במהלך הימים הקרובים הצדדים צפויים להגיע להסכמה על הסוגיה.
קציר המלח המלא מתוכנן לצאת לדרך באגן הדרומי של ים המלח ונחשב לאחד הפרויקטים המורכבים ביותר שבוצעו בישראל.
במפעלים העריכו את עלותו ב-3.7 מיליארד שקל. במסגרת הפרויקט ייאסף המלח מקרקעית האגן הדרומי, שם המפלס עולה בהדרגה בכ-20 ס“מ בשנה ומאיים להציף את אלפי חדרי בית המלון שלחופו.
עד כה הסכימו מפעלי ים המלח לשאת ב-70%-80% מעלות הקציר, אולם יש עוד כמה סעיפים המעכבים את השלמת המשא ומתן.
אחד מהם הוא שאלת התועלות הכלכליות שהמפעלים יפיקו מפעולות הקציר. כאמור, בימים הקרובים הסוגיה צפויה להגיע לידי הכרעה רשמית.
עוד נושא שעל הפרק הוא הצמחייה הירוקה. ועדת שרים לענייני חקיקה תדון הבוקר בהצעה לקדם תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה.
תוכנית זו, שגובשה בהמשך להצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD, מבקשת לעודד את פיתוחה של תעשיית הקלינטק וכן תחומים "ירוקים“ שבהם עשויה להיות תועלת כלכלית רבה למשק, ובהם צרכנות ובנייה ירוקה.
(יעל דראל)
מוטי זיסר אמור להעביר תשלום חוב של 80 מיליון שקל עד סוף החודש לבנק הפועלים, ולא - הבנק עשוי לפתוח נגדו בהליכים משפטיים אשר במסגרתם הוא יממש את מניות חברת ,BEAPART NV חברה הולנדית שבבעלותו הפרטית של זיסר המחזיקה כמה בתי מלון באירופה. מניות אלביט הדמיה שזיסר העמיד כבטוחה להלוואה של 800 מיליון שקל שלקח מבנק הפועלים לעסקיו הפרטיים, החלו לצנוח כך ששווי השוק של החברה הציבורית שבבעלותו נפל מ-1.2 מיליארד שקל לפני שנה עד שווי של 250 מיליון שקל כיום. המשמעות היא שלבנק יש בטוחה של פחות מ-120 מיליון שקל על חוב של 800 מיליון שקל. נקודת המבחן הבאה לזיסר: עד סוף החודש הוא צריך להחזיר את קרן החוב לבנק הפועלים.
מגמת גיוס החוב אצל חברות הביטוח תימשך לאחר החגים עם גיוס חוב צפוי של חברת הביטוח הפניקס שבבעלות יצחק תשובה. החברה תגייס באמצעות הנפקת איגרות חוב 200 מיליון שקל בחודש הקרוב ואת ההנפקה תוביל חברת החיתום אקסלנס חיתום, שגם נמצאת בבעלות קבוצת דלק של תשובה.
נוסף לכך, לתשובה, הבעלים של דלק נדל“ן, יש 70 יום לפני שיצטרך לתת דין וחשבון לבעלי איגרות החוב שהסכימו לדחות תשלום קרן חוב של 306 מיליון שקל בספטמבר. תשובה מצא דרך יצירתית לצאת מהבור של דלק נדל“ן, והיא למכור את החברה. עד חודש ינואר, אם כך, יפנה תשובה מאמצים למכירת דלק נדל“ן שחובותיה לבעלי איגרות החוב מסתכמים ב-2.1 מיליארד דולר.
(איתן טפירו)
בשבועות הקרובים תפרסם הרשות השנייה את תנאי הסף למעבר משידור בזיכיון לשידור ברישיון. מתחילת אוקטובר ועד סוף דצמבר 2011 הגופים המשדרים כיום בזיכיון יכולים להגיש בקשה למעבר לרישיון. המשמעות של המעבר לרישיון היא סוף שיטת הזיכיון המוגבל בזמן, הקלה בהתחייבויות והשקעה בסכומים נמוכים יותר. עד סוף שנת 2011 יידרשו זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת להחליט אם להגיש בקשה ולעבור לשדר ברישיון ולעבור לשידור של 7 ימים בשבוע באפיק אחר או להמשיך ולשדר עד תום תקופת הזיכיון ב-2015. כמו גם גופי שידור חדשים שיחפצו ברישיון שידור. נוסף לכך, אם חברת ישראל 10 המפעילה את ערוץ 10 שמועד תקופת הזיכיון שלו תסתיים השנה תקבל רישיון, הזיכיון שלה יוארך בשנה נוספת עד למעבר לרישיון בשנת 2013.
ברשות השנייה אף מתכננים לקדם את הרחבת מערך שידורי עידן פלוס (DTT), שידורי הטלוויזיה הדיגיטליים הקרקעיים. כיום כולל מערך השידורים את הערוצים 1, 2, 10, 33 ו-99. הכוונה היא להרחיב את שידורים ולהוסיף כ-6 עד 8 ערוצים נוספים ואת כל ערוצי הרדיו. בשלב הראשון הודיעו ברשות כי יוסיפו ערוץ נוסף, ככל הנראה את ערוץ הטלוויזיה החינוכית.
שר התקשורת משה כחלון חתם על הוראות חדשות שמטרתן לפשט את טפסי ההתקשרות בין החברה הסלולרית והלקוח. השינוי העיקרי הוא חובתה של החברה להחתים את המנוי בפועל על כל שירות נוסף שהמנוי מבקש מעבר לשירותים המפורטים בחוזה הסטנדרטי. החל מ-13 בדצמבר ייכנסו ההוראות החדשות לתוקף ומנוי שלא יחתום על הטפסים המתאימים אמור להיות מנותק משירותים רבים שהוא מקבל. מדובר בשירותים המחייבים תשלום מיוחד כמו שירותי גלישה באינטרנט, איתור מספרי טלפון, GPS ועוד.
בנוסף, אחרי החגים צפויות להצטרף לענף התקשורת, לראשונה זה 12 שנים, שתי חברות סלולריות חדשות: חברת הסלולר של רמי לוי שיווק השקמה וסלראן מקבוצת איתוראן. מדובר במפעילים וירטואליים הרוכבים על רשתות אחרות ומציעים שירותים בעיקר למגזרים מצומצמים.
בשבועות הקרובים יופחתו בין היתר דמי הקישוריות לשיחות מטלפון נייד לטלפון נייח בכ-70%, אולם השינוי בחשבון הממוצע של מנוי סלולרי יהיה זעום ויסתכם בשקלים ספורים. כמו כן, שר התקשורת אמור לקבל החלטות שיאפשרו חכירת תשתיות תקשורת ("שוק סיטונאי לתקשורת נייחת"). המשמעות מבחינת הלקוח: קצת יותר תחרות בתחום תשתיות האינטרנט, אפשרות לקבל תשתית לאינטרנט וחיבור לאינטרנט מספק יחיד ואולי גם האצה במגמת הירידה במחירי האינטרנט.
(מיה מנע והדר חורש)
בימים הקרובים צפויים לחזור לפעילות נמרצת שורה של סכסוכי עבודה במשק, לאחר שמרביתם הוקפאו לתקופת החגים. בחזית המאבקים ישוב לסדר היום הציבורי סכסוך העבודה הכללי במשק שעליו הכריז יו“ר ההסתדרות עופר עיני ערב חג הסוכות ומאבק המתמחים הנמשך 3 חודשים.
המאבק נגד הפרטת ההוסטלים לניצולי שואה צפוי להתחדש אם לא יחל משא ומתן למניעת הפרטה זו, כמו גם המאבקים של עובדי ויטה פרי גליל למניעת פיטוריהם ושל עובדי רכבת ישראל בכוונה להעביר את תחזוקת הקרונות למיקור חוץ; זאת לצד מאבק עובדי חברות הדלק למניעת פיטוריהם ועובדי מס הכנסה ומע“מ הצפויים גם הם לדרוש הכרזה על סכסוך עבודה בעקבות הרעת תנאי עבודתם.
ביום רביעי הקרוב יסתיימו 14 ימי הצינון מאז אישר בית הנבחרים של ההסתדרות את סכסוך העבודה הכללי במשק שעליו הכריז יו“ר ההסתדרות עופר עיני בדרישה להפסיק את העסקת עובדי הקבלן במדינה ולחלופין לצמצם את התופעה בצורה משמעותית. אם לא יחל הליך הידברות בין משרד האוצר להסתדרות. כבר בימים הקרובים צפויים ראשי ההסתדרות לקיים סדרה של מפגשים והערכות מצב, ואם לא יחל הליך הידברות בין משרד האוצר להסתדרות במהלך השבוע הקרוב יוכל עיני להודיע על השבתת המשק כבר בסוף השבוע הקרוב.
גם מאבק הרופאים צפוי לשוב לסדר היום הציבורי. כבר הבוקר המשא ומתן בין נציגי המתמחים ונציגי האוצר צפוי להתחדש בניסיון למצוא פתרון שיביא לסיום המשבר הממושך. המחלוקת העיקרית היא גובה התוספת לרופאים הצעירים והעבודה הנוספת שיידרשו בעבורה. במקביל המתמחים ממשיכים במאבק גם מחוץ לשולחן המשא ומתן: מחר הם יערכו הפגנת מחאה ברחבת מוזאון תל-אביב. נוסף לכך, ביום שלישי יתקיים דיון בעתירה שהמתמחים הגישו לבג“ץ במטרה לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי מדובר בהתפטרות קולקטיבית אסורה. אם בג“ץ יקבל את נימוקי המתמחים כי מדובר ב“עבדות מודרנית,“ יתפטרו מאות מתמחים ושוב בתי החולים הציבוריים יהיו בסכנת קריסה.
(יובל גורן וליטל גרוסמן)
המנכ“ל החדש של מינהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן ייאלץ להיכנס לעניינים במהרה ולהנהיג את המשך הרפורמה בגוף הבירוקרטי הגדול במדינה לצד שר השיכון אריאל אטיאס. בראש סדר העדיפויות של הרפורמה - העברת 800 אלף בתים בישראל מסטטוס של חכירה לבעלות פרטית ובכך לנתק מהם את התלות הבירוקרטית והמייגעת במוסדות המינהל השונים.
לצד הדחיפות בקידום הרפורמה במינהל נמצא גם צורך השעה שבלט ביתר שאת בימיה הסוערים של מחאת האוהלים, והוא הגדרת קריטריונים לדיור בר השגה. משרד הפנים ביטל לא פחות מ-5 תוכניות שעיריות תל-אביב ורמת גן כבר אישרו וחייבו יזמים להקצות דיור בר השגה בפרויקטים חדשים. זאת מאחר שטרם הוגדרו בישראל קריטריונים לזכאי דיור בר השגה. להגדרת הקריטריונים הדחופה אחראי משרד המשפטים שמנסח אותם במטרה להביאם לאישור הכנסת ולהסדירם בחוק. האתגר הגדול בהגדרת הקריטריונים הוא לקבוע מיהם הזכאים לדיור מוזל מבלי לפגוע בעיקרון השוויון ולמזער את החשיפה לתביעות משפטיות על רקע זה.
(שלומית צור)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם