המאבק על עתיד עובדי הקבלן: מאיימים בשביתה
פרץ ועיני מתנגחים, ובתווך כל ארגון ההסתדרות; האם הבונדס יפתרו את הבעיה בענף הגמל? וגם על תעלומת הירידה בצ'קים החוזרים
הרומן של עיני עם עובדי הקבלן הפציע ב-11 באוקטובר, כשהכריז על סכסוך עבודה. ב-7 בנובמבר השביתה ההסתדרות את המשק, אבל בהוראת בית הדין קוצרה השביתה ל־4 שעות בלבד. בעקבותיה הורתה ארד לאוצר ולהסתדרות לנהל משא ומתן אינטנסיבי ולדווח לה על התקדמות המגעים. האוצר, שהיה עסוק בסכסוך העבודה של הרופאים, לא התפנה לטפל בנושא עובדי הקבלן, והצדדים ביקשו מהשופטת 3 ארכות נוספות.
שלשום בלילה נפגש עיני לפגישה מכרעת עם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ועם נציגי האוצר. התוצאות, בעיני ההסתדרות, היו מאכזבות. "האוצר הקשיח את עמדתו, הוא לא מבין את הנחישות שלנו", אומרים אנשיו של עיני. למרות התוצאות המאכזבות הוחלט לקיים מחר (מוצ"ש) פגישה נוספת בין הצדדים, ובה תקבע ההסתדרות את עמדתה הסופית. בהסתדרות מתעקשים שאם לא תחול פריצת דרך משמעותית במגעים הם יפנו ביום ראשון לבית הדין לעבודה בבקשה לאישור להשבתת המשק. האם עמדתו המיליטנטית של עיני מושפעת מהבחירות הקרובות להסתדרות ומהאשמותיו של פרץ? "אין לכך שום קשר", ממהרים בהסתדרות להכחיש, "עיני מטפל בעובדי הקבלן כי מדובר בעניין חברתי מהמעלה הראשונה. לנושא אין השפעה על הבחירות להסתדרות".
יש משהו בטענות ההסתדרות. בתחילת נובמבר, כשאדי המחאה החברתית עדיין נישאו באוויר, התחושה היתה שהאוצר מוכן לעשות כברת דרך לקראת ההסתדרות. הוא הותיר את הרושם שיסכים לשינוע של אלפי עובדי קבלן (במיוחד עובדי ניקיון) ממעמדם כיום למעמד עובדים מן המניין. בחלוף השבועות התפוגגה אימת המחאה החברתית, נוצותיו של דוח טרכטנברג נמרטו במסיביות, והאוצר הקשיח את עמדתו. המשבר הקשה באירופה והחשש מתוצאותיו בישראל סיפקו לאוצר רוח גבית נוספת, ולקינוח הגיח הגרעין האיראני, שתמיד היה מתכון בטוח לסילוק האג'נדה החברתית מעל סדר היום. ההסתדרות, מנגד, מתעקשת ש-15 אלף עובדי ניקיון הנמצאים בשירות המדינה יעברו ממעמד עובדי קבלן למעמד עובדים מן המניין.
במגעים עם התעשיינים ועם הרשויות המקומיות עלו דרישות דומות. הרשויות מוכנות לקלוט עובדים אבל דורשות שהמדינה תפצה אותם בגין העלות הכרוכה בשינוי הסטטוס שלהם. התעשיינים מסכימים להתגמש בעניין עובדי הניקיון אולם מתעקשים שעובדי השמירה וההסעדה יישארו עובדי קבלן.
המפתח לפתרון הבעיה נמצא באוצר. אנשי אגף התקציבים מסכימים לקלוט כ-2,000 עובדי קבלן מקרנות המחקר של בתי החולים הממשלתיים (עובדי מעבדות וסניטציה, אחיות וכדומה) ומוכנים לשקול קליטה של עובדי קבלן מתחום שירותי המזכירות והמחשוב ואפילו מתחום העבודה הסוציאלית. לגבי עובדי הניקיון ישנה כוונה לשפר את תנאי העסקתם ולהעניק תוספות של עד 25% לרכיבי השכר. כמו כן יש הסכמה להגביר את האכיפה ולהגדיל את הקנסות המוטלים על מעסיקים המפרים את הזכויות.
"אנחנו לא יכולים לגלות הפקרות תקציבית, יש גבול למה שיש ביכולתנו לתת. אין שום מצב שבו נוותר לחלוטין על הגמישות הניהולית שניתנת כיום למעסיקים הגדולים במשק", מסר גורם בכיר באוצר.
פרק מאלף באשר לטיפול בעובדי הקבלן לימדה אותנו דווקא אשת העסקים עופרה שטראוס, שבישרה השבוע על הוזלת עשרות מוצרים. כדי שלא ייווצר הרושם שהמהלך יביא לפיטורי עובדים היא הודיעה על נכונותה לקלוט 200 עובדי חברות כוח אדם כעובדים מן המניין.
הכדור חוזר לבית הדין הארצי לעבודה, שלפניו המערכה השנייה של מחזה עובדי הקבלן. ביום ראשון ייוודע אם המשק בדרך לשביתה. מי שחשש שפתרון משבר הרופאים המתמחים יקנה קצת שקט בתחום יחסי העבודה - יכול להירגע.
הזירה שוועדת הכספים של הכנסת פועלת בה אינה ידועה כמתחם ספא המיועד לחובבי מרגוע. ביום שני, כשעל הפרק עמד גורל השקעות הציבור בפנסיה; התעלו חברי הוועדה על עצמם וניהלו את הישיבה בטונים גבוהים השמורים לדיוני תקציב מתוחים במיוחד.
במהלך הישיבה ספג אגף שוק ההון באוצר ביקורת חריפה על ניהול כספי הפנסיה. אנשיו נדרשו למקצה שיפורים דחוף בעקבות התוצאות הקשות שנבעו מיישום המלצות דוח בכר. “תביאו קבלות ולא הסברים. הגיע הזמן להחליף דיסקט”,
ב-30 בנובמבר 2010 כינסו שר האוצר יובל שטייניץ וראשי משרדו מסיבת עיתונאים, ובמהלכה הכריזו על רפורמה במערך ההשקעות בפנסיה ובגמל. אמרו שדמי הניהול המרביים בגמל יופחתו ל־1.2% לשנה (לעומת 2% כיום), הבטיחו שבמשך שנתיים לפחות לא ישונה שיעור דמי הניהול שסוכם מראש, בישרו שכדי להעלות את דמי הניהול צריך ליידע את הלקוחות מראש והכריזו על הגדלת הגמישות בבחירת סוכן ביטוח.
מאז חלפה יותר משנה, אך דבר לא השתנה בישיבה שנערכה השבוע התחייבו אנשי האוצר להאיץ את לוח הזמנים ולהגיש את תקנות הרפורמה בעוד חודש. בוועדת הכספים לא הסתפקו בכך וזימנו את אנשי האוצר לדיון נוסף בשבוע הבא בדרישה להשלים מיידית את הרפורמה.
בינתיים ממשיכים המשקיעים המוסדיים לחגוג עם דמי ניהול מופרזים, אף שב-11 החודשים הראשונים של 2011 הניבו קופות הגמל והפנסיה תשואות שליליות של 5%. לקוח שיבדוק את הסטייטמנט השנתי יגלה כי לא רק שבנטו נמחקו לו כמה אלפי שקלים בהשוואה לתחילת 2011, גם שייאלץ להיפרד ממאות שקלים נוספים כדמי ניהול.
אחת הסיבות להשקעות הנפל של המוסדיים היא שוק ההון המקרטע והתשואות השליליות במניות ובאיגרות החוב. אפיק השקעה מעניין שעשוי להקל משהו במצוקה הוא איגרות הבונדס. ישראל מוכרת למשקיעים בארה”ב (בעיקר יהודים) מדי שנה בשנה איגרות בונדס שהיקפן כמיליארד דולר לשנה. האיגרות נקובות בדולרים ומונפקות בכמה סדרות (שנתיים עד 10 שנים). התשואה על איגרות מסוג ג’ובילי היא 1.51% לשנתיים, 1.74% ל־3 שנים, 2.38% ל־5 שנים ו־3.62% ל־10 שנים. הריבית הקבועה מנטרלת את השפעת התזזיתיות בשווקים הפיננסיים המקומיים והבינלאומיים.
הוצאות התפעול של מה שמכונה “המפעל” מסתכמות ב־40 מיליון דולר לשנה, ולמרות זאת מדובר בעסק מצוין לישראל. אפילו ביוון הקורסת קינאו במפעל משגשג זה וביקשו לשחזר את הפטנט.
איגרות הבונדס הינן אם כן השקעה בטוחה למשקיעים, ולא רק משקיעים זרים יכולים לרכוש אותן, אלא גם ישראלים. מבדיקה מתברר שהיקף הקניות של משקיעים מקומיים זניח ומסתכם ב־5 מיליון דולר בלבד (כמחצית האחוז מסך המכירות). אין סיבה שמשקיעים מוסדיים ישראלים לא ישבצו בתיקי ההשקעות שלהם את האיגרות אלה. לידיעת המשקיעים האינטראקטיבים: לאחרונה נוספה האפשרות לקנות את האיגרות באינטרנט.
למי מאיתנו שמקבלים בימים אלה צ’קים או רושמים אותם לפקודת צד ג’ - יש בהחלט סיבה לדאגה. נתוני ההאטה במשק ומצוקת האשראי עלולים להפוך את קבלת הצ’ק או את רישומו לחוויית אקסטרים. זה כבר לא מובן מאליו שצ’ק שנרשם גם יכובד בסופו של דבר. האם החששות מוצדקים? מסקירה של חברת המידע העסקי BDI לגבי היקף תופעת הצ’קים החוזרים ב־2011 עולים ממצאים מפתיעים.
אחד מכל 100 צ’קים שניתנו השנה חזר. הסכום הכולל של הצ’קים החוזרים (בגלל אי־כיסוי מספק) נמצא בשנה האחרונה במגמת ירידה ועומד על 6 מיליארד שקל, ירידה של 7% לעומת 2010. מספר הצ’קים שהוחזרו מסתכם ב־1.5 מיליון - ירידה של 8% לעומת 2010. נפח הפעילות העסקית בצ’קים מסתכם ב־906 מיליארד שקל, והיקף הצ’קים החוזרים מהווה 2.5% ממחזור העסקים. מגמת הירידה בצ’קים החוזרים החלה ב־2009, זמן קצת לאחר התפוגגות החששות מתוצאות משבר 2008.
גם לשאלה אם מוסר התשלומים בישראל גרוע במיוחד ביחס למדינות הנאורות, צצה תשובה מפתיעה. מחזור העסקים הנעשים בצ’קים (906 מיליארד שקל) מהווה בסינגפור 68.6% מהיקף העסקים הכולל, בקוריאה 43.1%, בארה”ב 43%, בקנדה 31.3% ובאוסטרליה 11.2%. בישראל נוטים להעדיף כרטיסי אשראי, ורק 5% מהעסקים נעשים בהמחאות. מנגד, יש מדינות שהשימוש בהן בצ’קים נמוך יותר, כמו אנגליה (1.6%), בלגיה (1.1%) ושבדיה (0.2%).
מנכ"לית BDI תהילה ינאי מסבירה את הפער בין ההאטה לבין נתוני הצ’קים החוזרים בפיגור בנתוני ההשוואה: “עד לפני חודשיים חיינו בתחושה של צמיחה כלכלית וסימני המשבר לא באו לידי ביטוי. בשבועות האחרונים מסתמנת מגמה שלילית, וב־2012 נחוש את מלוא עוצמת המשבר. אז גם היקף הצ’קים החוזרים יעלה”. לדבריה, “כבר יש צמצום של קווי האשראי לעסקים בבנקים, מחזור העסקים בירידה וגם נתוני חברות כרטיסי האשראי מצביעים על כך. הדוחות של החברות הציבוריות לא משקרים”.
לכם מומלץ לבדוק היטב את מהימנות נותן הצ’ק, וגם ככותבי צ’קים כדאי להיזהר: לקוח שחזרו לו 5 צ’קים כבר נמצא על כוונת הבנקים, ואחרי החזרת 10 צ’קים הוא לא יוכל לפעול בחשבון הבנק ותיחסם לו האפשרות לרכוש בכרטיסי אשראי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם