המיתוסים שנתוני הבורסה לשנת 2011 סייעו לנפץ
הבורסה לניירות ערך מכנסת מדי שנה מסיבת עיתונאים כדי לסכם את השנה החולפת: כל התספורות, העמלות, החזאים הפיננסים והתחזיות - סיכום שנה באחד העם
מנכ”לית הבורסה אסתר לבנון הסבירה את עבודתם יפה: “ההישג החשוב ביותר שלנו הוא שלא תהיה סיבה לפרסום כתבות וכותרות על בעיות בתפעול השוטף. אנחנו נבחנים ביכולתנו להתמודד עם תקינות המסחר”.
מי שציפה שהאירוע השנה יעמוד בצל המחאה החברתית, התאכזב. בניין הבורסה הנמצא בלב הסיטי של תל־אביב הוא מעוז הקפיטליזם למרות קרבתו לשדרות רוטשילד. הניסיונות לסחוט מראשי הבורסה את דעתם על המחאה, על המדיניות הכלכלית או אפילו על תופעת התספורות נידונו לכישלונות.
שלא כמו הספקולנטים, ראשי הבורסה סולידים באופיים. תיק ההשקעות האישי של המנכ”לית לבנון משעמם עד מוות וכולל איגרות חוב ותעודות סל. למרות זאת, הנתונים היבשים שפרסמה ההנהלה מאפשרים להגיע לכמה תובנות לגבי שנת 2011 ההפכפכה. זאת גם ההזדמנות לנפץ כמה מיתוסים שנפוצו במקומותינו הנוגעים לשוק ההון ולאופיו של המשקיע הישראלי.
בבורסה לני”ע נסחרות 600 חברות ששווי מניותיהן הסתכם ב-26 בדצמבר 2011 ב-806 מיליארד שקל. ב-44% ממניות אלה מחזיקים בעלי השליטה בחברות, ו-56% הנותרים פנויים למסחר ומכונים “כמות צפה”. בניגוד למיתוסים על כרישי הבורסה המסתובבים בקרבנו, חלקם של הישראלים בהשקעה במניות הוא 12% בלבד (כ-97 מיליארד שקל).
עם זאת, אסור להתעלם
למרות כל ההשמצות הגופים המוסדיים אינם מתפרעים ונוהגים בסולידיות. חששם המוצדק מנתב את חלק הארי של השקעתם לשוק איגרות החוב, שב־2011 הוסיף 2.4% לערכו.
גל התספורות סביב הגביר את החשש לגורל הפנסיות שלנו עקב הסדרי החוב שנפוצו בחודשים האחרונים. גם אם יצחק תשובה (דלק נדל”ן), אילן בן דב (טאו) ויוסי מימן (אמפל) ימחקו את כל ההשקעה ולא ישלמו אפילו שקל אחד מחובם, מדובר ב־3.6 מיליארד שקל. אנחנו חלילה לא מזלזלים בכך, אבל אלה 0.5% מסך נכסי הפנסיה המנוהלים.
תל-אביב 25, המדד המוביל בשוק המניות, איבד השנה 15.3% מערכו בעיקר בשל המשבר באירופה. המדד כולל את 25 המניות הסחירות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, וזה הסתכם ב-410.6 מיליארד שקל. 3 המניות המובילות אותו, טבע, פריגו וכימיקלים לישראל, מהוות 30% מהמדד. בהוספת מניות בנק לאומי, בזק ובנק הפועלים נגלה ש-6 החברות הגדולות גורפות נתח של 57.8% מנפח המחזור.
שווי השוק של 6 החברות הללו עומד על 278 מיליארד שקל ומהווה 67.7% מהשווי הכולל של 25 המניות המרכיבות את המדד. מתברר אם כן שבניגוד לחלק מההערכות, המעו”ף הוא מדד ריכוזי מאוד. די בתנודות חריגות במניות טבע, פריגו וכיל כדי להסביר כשליש מהשינוי במדד.
מניית הוט, שבשעה טובה הצטרפה למדד תל-אביב 25 בדצמבר ונועלת אותו, נסחרת לפי שווי של 3.9 מיליארד שקל. משקלה מזערי יחסית - 0.8% מהמדד. לשם השוואה, מניית טבע המובילה את המדד נסחרת לפי שווי של 140 מיליארד שקל - פי 36 מהוט.
אף שמדובר בבורסה לניירות ערך אי אפשר לסיים ללא הפן הצרכני. הבורסה היא חברה בע”מ המחלקת את הכנסותיה לחבריה לפי נתחם בנפח המסחר. בכל שנה נהנים חברי הבורסה מהפחתת העמלות הנגבות מהם בגין פעולות קנייה ומכירה בבורסה. האם הם גם מתחלקים איתנו? זה כבר סיפור אחר.
כמה באמת משלמים הבנקים והברוקרים לבורסה עבור פעילות ההשקעות? יו”ר הבורסה סם ברונפלד נענה לבקשתי לחשוף את הסוד: בפעולה במניות בסכום של 100 אלף שקל לכל היותר מסתפקת הבורסה בעמלה של 3.5 שקלים בלבד (כלומר 0.0035%). עבור לקוח מהעשירונים העליונים זה דיל לא רע אם הבנק גובה ממנו עבור אותה הפעולה עמלה של 0.35%, הגבוהה פי 100.
ומה המצב באיגרות החוב? על כל קניית 100 אלף שקל באג”ח צמודות מדד משלמים חברי הבורסה 1.5 שקלים (כלומר 0.0015%). באג”ח לא צמודות מסתכמת העמלה ב-0.0001%. גם כאן הפער בלתי נסבל. הברוקר או הבנק מגלחים מהלקוחות עמלה גבוהה פי יותר מ-150 (0.2%-0.25%) מזו שהוא משלם להנהלת הבורסה. מרחב המיקוח של הלקוח מול הבנקאי או הברוקר הוא כמעט אינסופי. מי שלא יידע להתמקח יואשם ברשלנות בלתי נסלחת. גם אם יזכה להנחה משמעותית, הבנק ירוויח ממנו הרבה מאוד כסף.
הנהלת בנק ההשקעות האמריקאי מריל לינץ’ זימנה ל-10 בינואר מפגש עיתונאים תחת הכותרת “סיכום 2011 ומתן תחזיות לשנת 2011 לכלכלה הגלובלית ולשוק הישראלי”. בעניין מתן התחזיות ל-2011 הכוונה היא כמובן לשנת 2012, אך מן הסתם מדובר בטעות פרוידיאנית. כל בית השקעות או אנליסט היה מאושר להצטייד בסגולה לניבוי העתיד, אך המציאות מורכבת יותר. הרוב המוחלט מצויד בדרך כלל בחוכמה בדיעבד, ומי שבמקרה צודק ממהר בבוא העת לקפוץ ולהגיד “אמרתי לכם”.
היכולת לצפות שנה קדימה היא אתגר בלתי רגיל, אך האנליסטים של מריל לינץ’ אינם נרתעים מלנסות את מזלם בכך. על סמך תקדימי 2011 מומלץ להיות מסויגים. החזאים של כלכלת 2011 היו שמחים לגרוס את ניירות העמדה שהוצגו אז ברוב פאר והדר. כמעט כולם כשלו בהבנה של עוצמת המשבר באירופה ושל השפעותיו הגלובליות הדרמטיות על המערכת הפיננסית ועל שוקי ההון. בסוף 2010 נכחתי במצגות של בתי השקעות כמו כלל פיננסיים ואקסלנס, ואלה כללו תחזית ל-2011 ואת רשימת המניות המומלצות להשקעה. קצת צניעות ופחות נחרצות לא היו מזיקות.
מרבית בתי ההשקעות העריכו ששוק המניות יהיה אחד האפיקים המעניינים לניתוב הכסף. כלכלני בנק הפועלים המליצו למשל על מניות בזק, טבע ושופרסל, שמחיריהן נשחקו בעשרות אחוזים. מפתיעה במיוחד היתה המצגת של בית ההשקעות אקסלנס, שקבעה בין השאר: “הרוב המכריע של החברות לא ייתקל בבעיות החזר (חובות) הודות לגל הגיוסים של 2010”. באקסלנס המליצו על “שמירה על חשיפה מנייתית גבוהה” והוסיפו: “כולם טוענים נגד איגרות החוב הקונצרניות, אך הבעיה אינה שם”. לזכותה של הנהלת אקסלנס ייאמר שהיא לא התעלמה מהמשבר באירופה, אך כמו רבים אחרים, גם שם כשלו בהערכת ממדיו.
בימים אלה מיטב בתי ההשקעות שבים ומנסים את מזלם בעריכת תחזית ל-2012. לדברים הנאמרים והמתפרסמים מומלץ להתייחס במידה הנכונה. תחזית אמינה צריכה להמליץ מה למכור ולא מה לקנות. ואנחנו עוד לא מדברים על האינטרסים הפוטנציאליים של משגרי ההמלצות.
מבלי להרגיש הסתיימה שנת 2011. היום הוא היום האחרון בשנה האזרחית לביצוע פעולות בחשבון הבנק. לרגל המאורע יהיו כל סניפי הבנקים פתוחים במטרה להעניק שירות ולאפשר להשלים את כל הסידורים. סידורים פיננסיים אחרונים יכולים להיות ענייני אוברדרפט, הפקדות וכמובן עמלות.
מי שבילה את הרבעון האחרון בחריגה מהמסגרת (אוברדרפט) ויעיין בחשבון העו”ש יופתע לגלות שורת חיוב נוספת ולא מוכרת. עוד לפני ההתפרצות על הפקיד נסביר שמדובר בתשלום הריבית בגין השימוש במסגרת האשראי (בחודשים אוקטובר-דצמבר). כדי לצמצם את עלות השימוש שתופיע ברבעון הבא מומלץ להמיר את האוברדרפט בהלוואה לזמן קצוב. המהלך הפשוט יחסית יכול לחסוך עד 2% בשיעור הריבית.
כדי להימנע מתשלום עמלה מיותרת ישנו הטיפ הבא: ביום ראשון השנה מחליפה קידומת ל-2012. משתמשי הצ’קים רגילים מן הסתם לרשום 2011 בשורת השנה. טעות כזאת לא תתקבל ללא תשלום: הצ’ק יוחזר מסיבה טכנית, ועל-פי תעריף בנק לאומי תעמוד העמלה על 13.8 שקל; חלק מהבנקים האחרים יגבו אף יותר.
סיפור נוסף הנוגע לעמלות קשור לשכירת כספות. הבנקים גובים כיום מאות שקלים לשנה עבור שכירת כספת, דמי שכירות המשתנים בהתאם לגודלה. סוף 2011 היא ההזדמנות לבחון אם השימוש בכספת אכן חיוני. לחלופין רצוי לבדוק את האפשרות להשתמש בכספת קטנה יותר וכך להוזיל בהתאם את השכירות.
בנק ישראל החליט השבוע לא להעלות את הריבית במשק לאחר שב-3 החודשים האחרונים היא ירדה ב-0.5%. מי שנטל לפני חצי שנה משכנתה בריבית משתנה (על בסיס ריבית הפריים) ישלם כיום ריבית נמוכה ב-0.5% מזו ששילם במועד הכניסה; יש לו אפשרות לבצע פירעון מוקדם של ההלוואה ולשלם הרבה פחות.
ועוד משהו לסיום בנימה חיובית. ללקוחות הישיר הראשון של לאומי יש סיבה לשביעות רצון. הבנק יחזיר בימים הקרובים 20% מחיובי העמלות של 2011. נותנים לכם, לא תקחו?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם