בעקבות שינויי המס: כיצד ייראה תלוש השכר שלנו ב–2012?
כיצד ישפיעו הוועדות שקמו בעקבות המחאה החברתית עלינו? מה ההשלכות על השוק בכלל ושוקי האג"ח בפרט, ואיך כל זה קשור להעלאת גיל הפרישה לנשים?
לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי להבין שקבוצות לחץ או בעלי אינטרסים יטרפדו את יישום ההמלצות הבעייתיות. ואולם, דווקא בענייני המסים, הנוגעים לכיסם של כלל אזרחי המדינה, יש בשורות. פרק המסים בדוח נותר כמעט בשלמותו (למעט ההמלצות בנושא המכסים והביטוח הלאומי למעסיקים), בעיקר כי דווקא התחום החשוב הזה נותר ללא לוביסטים.
נושא המס הוא דומיננטי בעיצוב תלושי השכר שנקבל החל מינואר 2012. למרות זאת, אף אחד לא טרח עד כה לספר לנו במה מדובר. שאלות כמו אם הנטו יעלה או אם נשלם מס גבוה יותר על הפק”מ - מעניינות כל אחד מאיתנו. כזכור, שר האוצר בישר באחרונה על הקמת אגף חדש להנחלת החינוך הפיננסי לאזרחים. מבוא לקריאת תלוש השכר חייב להיות אחד משיעורי החובה. מדוע שהאוצר או רשות המסים לא ישגרו לציבור מכתב הסבר מסודר הכולל את עיקרי השינויים במבנה התלוש?
מכיוון שעד שזה יקרה אנחנו עלולים להגיע ל-2013, עשינו עבורכם את העבודה. אין בכוונתנו לספק עצות על תכנוני מס או טיפים להתנהלות פיננסית נבונה. המטרה היא לפרט את השינויים המרכזיים בתלוש.
נתחיל במס הכנסה. מתווה הפחתת מס ההכנסה ליחידים, שאמור היה להיכנס לתוקף בינואר, בוטל. אבל פטור בלי כלום אי אפשר: שיעור המס השולי לבעלי רמות השכר הבינוניות של 8,660-14,070 שקל לחודש יופחת מ-23% ל-21%.
מנגד, המאיון העליון ישלם את המחיר. מדרגת המס העליונה למי שמרוויחים יותר מ-40,231 שקל לחודש תעלה מ-44% ל-48%. אבל אין מה לרחם עליהם, בעלי השכר הגבוה יפוצו בזכות הפחתת תשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות. השכר המרבי שממנו ייגבו תשלומים אלה יצנח מכ-65 אלף שקל ל-40,790 שקל (פי 5 מהשכר הממוצע במשק). בעלי השכר הגבוה ילכו הביתה עם תוספת של 1,500-2,000 שקל לחודש.
המס על הריבית בתוכנית חיסכון צמודת מדד בבנק יעלה בתחילת ינואר מ-20% ל-25%. מס מוגדל (25%) יהיה בתוקף גם על רווחי השקעה בניירות ערך כמו מניות ודיווידנד. המס על השקעות באפיקים שקליים כמו פיקדונות או פק”מ יישאר ללא שינוי ושיעורו יעמוד על 15%.
ב-1 בינואר נתמודד עם שינויי מס נוספים שיותאמו למין השכיר (גבר או אישה) ולמספר הילדים הקטנים שלו (עד גיל 3). כאן טמונה בשורה להורים הצעירים. אב עובד לילדים שגילם עד 3 יקבל החזר מס (נקודת זיכוי) של 209 שקל עבור כל ילד. ההחזר המקסימלי יסתכם ב-418 שקל לחודש - הטבה משמעותית של כ-10% משכר המינימום. האמהות העובדות יקבלו מ-1 בינואר החזרי מס (נקודת זיכוי נוספת) של 209 שקל עבור ילדים עד גיל 5, ומס ההכנסה השלילי לאם לילדים במשפחה חד-הורית יגדל ב-50% (תוספת של מאות שקלים לשכר).
מס ההכנסה השלילי ייושם בשנה הקרובה בכל רחבי הארץ ולא רק באזורים שנכללו בתוכנית ויסקונסין למלחמה באבטלה. מי שעדיין לא מבין אם הוא זכאי למס הכנסה שלילי, מוזמן לקבל פרטים נוספים בסניפי בנק הדואר או באתרי האינטרנט.
בינואר 2012 ייכנסו לתוקף שינויים נוספים שהשפעתם על תלוש השכר עקיפה. גובה הרכישה המקסימלית הפטורה ממס של מוצרים הנרכשים בחו”ל דרך האינטרנט עלה ל-1,200 שקל, הוראה שתיושם עם חתימת שר האוצר על התקנות.
בשורה נחמדה נוספת: לחץ של יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני, הפחית את ריבית המשכנתה לזכאי משרד השיכון מ-4% ל-3% לשנה. עם זאת, בחלק מהבנקים למשכנתאות ניתן להשיג משכנתה בריבית הנמוכה יותר.
גם המשתמשים בתחבורה הציבורית, בעיקר בפריפריה, יכולים לחסוך כמה גרושים. ב-1 בינואר יופחתו בכ-10% התעריפים בקווים המקשרים בין הערים לבין הפריפריה, וכך למשל, נסיעה מאשקלון לתל-אביב או מאשדוד לירושלים תוזל מ-20 שקל ל-18 שקל בערך.
אסדת הקידוח במאגר מארי בי, .
המשקיעים בעולם שמים את מבטחם באלוהי הדולר האמריקאי, ושום חברת דירוג לא תמנע מהם את התענוג. מסקנה: את החלטות הדירוג, לחיוב או לשלילה, צריך לקבל בעירבון מוגבל. הסיפור האמריקאי מחזיר אותנו לביצה המקומית ולשאלה כיצד מתפקדת השלוחה הישראלית של S&P. את הסניף הישראלי של S&P מנהלת רונית הראל, כלכלנית בעלת מוניטין ששימשה בעבר בתפקידים בכירים בבורסה לניירות ערך.
“הראל היא כלכלנית מוכשרת ומבינה עניין, אולם ההחלטות האמיתיות הנוגעות לפעילות חברת הדירוג הבינלאומית בישראל מתקבלות בלונדון. שום תובנות הנוגעות לשוק המקומי לא יעזרו, בלונדון יושבים אנליסטים ומחליטים על-פי מתודולוגיות אשר מקורן לא ברור”, הסביר לי אחד מאנשי העסקים.
בימים האחרונים הפחיתה S&P מעלות את דירוג האשראי של חברות הדלק הגדולות. בחלק מהמקרים (דלק ישראל) החשש היה מבעיות נזילות, באחרים (פז וגרנית הכרמל, הבעלים של סונול) נוצר חשש מתוצאות ההאטה במשק. “קבוצות האנרגיה נכנסו באוגוסט לרשימת
במעלות מדגישים שלא כל החברות סופגות הפחתת דירוג: “הדירוג של קבוצת עזריאלי ושל חברת אבגול עלה. טוענים נגדנו שהתחזיות שלנו עלולות להגשים את עצמן ולהחמיר את המצב, אבל אנחנו חייבים לשקף את המצב כפי שהוא”.
איש העסקים אליעזר פישמן סבל אף הוא מהורדת דירוג האג”ח של הום סנטר, מיהר להסיק מסקנות והודיע שיעניק ערבות אישית לחובות החברה. “אני חותם את הסיפור כשהבעיה עדיין קטנה”, הסביר לי פישמן את הלוגיקה שלו. את דעתו על S&P הוא לא חושש להביע: “יושבים להם אנשים בלונדון וזורקים דירוגים מבלי לדעת באמת מה קורה פה. אני לא מבין למה הם לא הסכימו להמתין שבוע עד שיתקבל אישור מהבנקים על מסגרות האשראי”.
לדבריו, “הורדת הדירוג של הום סנטר נעשתה לפני שבוע, ומבחינתי היא היסטוריה. כבר גרסתי את נייר הדירוג ועבורי הוא לא רלוונטי”. לשאלה כיצד מתייחסים בעלי האג”ח להפחתת הדירוג הוא עונה: “גם בשוק ההון לא לקחו את S&P יותר מדי ברצינות. לא היה אצלי במשרד תור של משקיעים שחוששים שלא אפדה את האג”ח”.
המאבק בהעלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים יירשם בדברי ההיסטוריה של הכנסת כאחד האירועים המכוננים. הצלחת בית המחוקקים הישראלי לטרפד יוזמה חשובה של שר האוצר היא לא עניין של מה בכך. יובל שטייניץ הקים ועדת מומחים בראשות אודי ניסן (לשעבר הממונה על התקציבים באוצר), שחברים בה בין השאר פרופ’ איתן ששינסקי, פרופ’ אפרים צדקה ומנכ”לית המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני.
הוועדה נועדה לתת את ברכתה להחלטה להעלות גיל הפרישה של נשים מ-62 ל-64, שאמורה היתה להיכנס לתוקף אוטומטית ב-1 בינואר 2012. היא אכן עשתה את המוטל עליה ואף המליצה לדחות את גיל הפרישה לנשים ל-67 ולהשוותו לגברים.
ההחלטה הקפיצה את ארגוני הנשים והם גייסו את שדולת הנשים בכנסת ומחוצה לה. שרת התרבות והספורט לימור לבנת הובילה מסע לחצים לבלימת ההחלטה, ויו”ר ועדת העבודה והרווחה ח”כ חיים כץ נרתם למאבק והצליח ליירט את היוזמה. הוא עשה זאת בדרך הפרלמנטרית המקורית: קידום הצעת חוק המבטלת החלטה קודמת של הכנסת ומותירה ללא שינוי את גיל פרישת הנשים לפנסיה. איפה היה ח”כ כץ ב-2003, כשעל עמיתי הקרנות הוותיקות הונחתה תוכנית הבראה רצחנית?
באוצר לא לקחו ברצינות את עמדתו של כץ בתחילה. מאוחר יותר, כשהבינו שהוא רציני ושהצעתו תאושר בכנסת, הם עשו חושבים והתקפלו בבושת פנים. יוזמת האוצר נדחתה ב-5 שנים, אבל אין ארוחות חינם: השארת גיל הפרישה ללא שינוי תגדיל את הגירעונות של קרנות הפנסיה ב-4 מיליארד שקל.
אם על קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון מתנהלת מלחמת עולם, אלוהים יודע מאיפה יגיע הכסף לפנסיה. לחלופין הוצע לממן את ההחלטה באמצעות קיצוץ של 1.3% בזכויות גמלאי קרנות הפנסיה. ח”כ כץ נעמד על הרגליים האחוריות שלו וטרפד גם את ההצעה הזאת.
ומה אומר על הפארסה פרופ’ ששינסקי? “אני עדיין מתעקש שהעלאת גיל הפרישה הכרחית והדבר קורה בכל העולם. הנתונים בשטח מראים שדחיית גיל הפרישה לנשים מגדילה את שיעור התעסוקה שלהן. הותרת גיל הפרישה 62 דווקא תעודד מעבידים לפטר נשים המתקרבות לגיל זה”, הוא אומר, נעדר הסבר להחלטה הלא מקצועית שהתקבלה: “אני לא מבין את הח”כים. אני מניח שהם נכנעו ללובי הרחב של ארגוני הנשים. בארגון ה-OECD שאנחנו שייכים אליו יש רק 4 מדינות שלא העלו את הפנסיה לנשים ל-64. ישראל היא אחת מהן”.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם