חצי שנה למחאה: חצי הכוס המלאה של טרכטנברג
ועדת טרכטנברג יצאה למשימתה הבלתי אפשרית: שינוי סדרי העדיפויות התקציביים וחיזוק מעמד הביניים שמאות אלפים מתוכו יצאו לרחובות. אך הדוח יושם בחלקו עד כה. חלקיו הבעייתיים הותאמו לאינטרסים של קבוצות לחץ ולאינטרסים מפלגתיים. הממשלה התמקדה ביישום חלקיו הנוחים שיצטלמו בבוא העת היטב לצורכי תעמולת בחירות
ואכן, בצפרות כמו בחיים, טובה ציפור אחת ביד משתיים על העץ. נאמן לגישה זו מעדיף כיום פרופ’ מנואל טרכטנברג לנקוט גישה אופטימית באשר ליישום המלצות הוועדה. “אני מרוצה מקצב יישום הדוח ומעדיף לראות את חצי הכוס המלאה. במבט לאחור אני מבין שהדרישה לאישורו כמקשה אחת היתה טעות יומרנית. פקידי האוצר ומשרד המשפטים חייבים להמשיך ולהכין את חלקיו לחקיקה”, הסביר השבוע.
מחר תמלא בדיוק חצי שנה למחאה החברתית שקראה לצדק חברתי ולשינוי סדרי העדיפויות. תשובת האינסטנט למחאה היתה החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ועדה. בתום 50 ימים ולילות של דיונים ובלחץ מנטלי כבד להשלמת הדוח עד ראש השנה הוא פורסם ב-25 בספטמבר. שבועיים מאוחר יותר, ב-9 באוקטובר, אישרה הממשלה את ההמלצות.
המגזר העסקי הופתע מהאנטגוניזם הרגולטורי שליבתה רוח המחאה נגדו. מרווחי חברות הדלק צומצמו והן נכנסו לבונקר; הרשתות הקמעונאיות הנמיכו פרופיל; חברות הסלולר קיצצו בפרסום; שוק הרכב עבר לעמדת המתנה; הבנקים דממו. עם ריבוי הדיווחים על פיטורים התברר שגם למחאה יש תעריפון.
ועדת טרכטנברג יצאה למשימתה הבלתי אפשרית: שינוי סדרי העדיפויות התקציביים וחיזוק מעמד הביניים שמאות אלפים מתוכו יצאו לרחובות. אך הדוח יושם בחלקו עד כה. חלקיו הבעייתיים הותאמו לאינטרסים של קבוצות לחץ ולאינטרסים מפלגתיים. הממשלה התמקדה ביישום חלקיו הנוחים שיצטלמו בבוא העת היטב לצורכי תעמולת בחירות.
המאהל בשדרות רוטשילד הוקם לאחר שהתברר שרכישת דירה הפכה בלתי אפשרית עבור זוג צעיר. סוגיית הדיור, שהיתה הפרק הראשון בדוח, נדחקה לקרן זווית וטרם נידונה בממשלה. סוגיות יוקר המחיה והשירותים החברתיים טופלו בהצלחה חלקית. אמנם הבלו על הדלק הוקפא, אבל מחירו ממשיך לעלות. המכס ומסי הקנייה הופחתו אך אלה לא גולגלו לצרכן. קיצוץ בתקציב הביטחון? לא של מדינת ישראל.
אנשי המחאה זגזגו בעניין ההמלצות כמה פעמים. תחילה הם הסתייגו מהדוח לחלוטין ולא היו מוכנים לאחוז בגלגל ההצלה שנזרק לעברם, אך בשבועות האחרונים הם כבר תמכו. לאחר שנודע השבוע על קיצוץ בתקציבי המשרדים החברתיים הם חזרו להחזיק בגישה המסתייגת. עם או בלי דוח טרכטנברג, הזרם המרכזי של המחאה יאמר את דברו בקלפי. טרכטנברג סבור היום שאנשי המחאה טעו כשהחרימו את הדוח.
“לו אנשי המחאה היו מחבקים את הדוח ורואים בו יעד היה סיכוי טוב ליישומו במלואו. ההתנגדות פגעה ברוח המחאה ובשוליים גם ביישום הדוח, ואני מייחס את זה לחוסר ניסיונם של אנשי המחאה”, אמר בתחילת השבוע.
יו”ר הוועדה מרוצה בעירבון מוגבל ממה שהושג עד כה. כדי לדעת אם יש אכן סיבה לכך ננתח את עיקרי המלצות הדוח ונראה מה הושג עד כה ואם לשכבות הביניים יש אכן סיבה לקפל את דגלי המחאה.
הגדלת ההכנסות ממס אמורה לספק את הדלק למימון הפחתת הנטל על שכבות הביניים. פרק זה, למעט חריגים, היה היחיד שיושם במלואו, וחלקו יורגש בתלושי משכורות ינואר.
המס על רווחי הון בבורסה גדל ב-5% וההכנסות בגינו נאמדות ב-1.3 מיליארד שקל. עצירת מתווה הפחתת מס ההכנסה ליחידים והעלאת מס החברות יתרמו 2.5 מיליארד שקל נוספים. הקפצה של מדרגת המס השולי לבעלי שכר גבוה מ-44% ל-48% תגדיל את הגבייה בעוד 800 מיליון שקל.
שתי המלצות מרכזיות בפרק זה לא יושמו: הטלת מס יסף של 2% על בעלי שכר חודשי גבוה מ-83 אלף שקל (אובדן הכנסות של 400 מיליון שקל) טורפדה בוועדת הכספים; וההמלצה להעלות את הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי מ-5.9% ל-7.5% מהשכר סוכלה בלחץ ארגוני המעסיקים. יעד חיזוק האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי נדחה למועד בלתי ידוע.
תקלה נוספת שלא נצפתה היתה החלטת יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני להמשיך במתווה המקורי של
למה נועדו כספי גביית המסים? 2.5 מיליארד שקל מתוכם מימנו את ההקפאה של העלאת מס הבלו על הבנזין (ב-2011-2012) ושל העלאת המס על הסולר והפחם. מיליארד שקל נוספים ישמשו למתן עד שתי נקודות זיכוי לאבות לילדים עד גיל 3 (כל נקודת זיכוי שווה 215 שקל). 750 מיליון שקל יממנו הפחתת מכסים ומסי קנייה. 700 מיליון שקל אפשרו להפחית את תקרות הביטוח הלאומי לבעלי השכר הגבוה לסכום הגדול פי חמישה מהשכר הממוצע במשק.
יורם גבאי, ראש צוות המיסוי בוועדה, סיכם עבורנו פרק זה: “בסך הכל אני מרוצה מהתוצאה מכיוון שמרבית ההמלצות יושמו. חבל שחלקים מהותיים כמו ההמלצה על העלאת הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי לא יושמו. זה נכון שמסי יסף בוטל, אבל לעניין זה היתה חשיבות בעיקר ברמה ההצהרתית”.
פרק מרכזי זה לא יושם ולא הובא לאישור הממשלה משיקולים בירוקרטיים למרות עלותו האפסית במונחים תקציביים. בנושא הדיור שמענו עד כה בעיקר הכרזות ותוכניות מהפכניות, אבל אלה לא מדאיגות את מנכ”ל משרד רה”מ לשעבר אייל גבאי באשר ליישום הפרק בהמשך הדרך.
ההמלצה המרכזית נגעה לשינוי הקריטריונים לדיור בתנאים מועדפים (דיור בר השגה ומחיר למשתכן): אחד מתנאי הסף במכרזים יהיה מיצוי כושר השתכרות של 125% משרה (לשני בני זוג), ונקבע קריטריון מקל נוסף שהוא שירות צבאי. כמו כן הומלץ ליצור שוק דיור להשכרה לטווח הארוך, לעודד גופים ציבוריים להקים מתחמים כאלה וכן לבנות דירות קטנות.
חרף הביקורת שהוטחה עליו שר השיכון אריאל אטיאס לא המתין לדוח הוועדה וגיבש קריטריונים ידידותיים לדיור בר השגה. בשלב זה אלה תקועים במשרד המשפטים, ושם חוששים שהתניית השירות הצבאי לקבלת הטבות דיור עלולה להיתפס כאפליה לא חוקתית.
למרות התנגדות אנשי המקצוע אישרה הממשלה בתחילת השבוע חינוך חינם לילדים בני 3-4 והנהגת יום לימודים ארוך. עוד כללו ההמלצות הקמת מעונות יום לילדים עד גיל 3, סבסוד ממשלתי לצהרונים, סבסוד ספרי לימוד והקמת 2,000 גני ילדים.
לפני שבועיים הופיע פרופ’ טרכטנברג בפורום קתדרה בתל־אביב והזהיר מפני סחבת באישור ההמלצות בנושא החינוך. בעקבות כך התקשר אליו ראש הממשלה והבטיח לו: “אל תדאג. הנושא יטופל ובקרוב נאשר גם את הפרק הזה”. למרות התנגדות האוצר הבין נתניהו שמדובר בנושא מרכזי ורגיש והורה לאנשי האוצר לקדם במהירות שיא את הטיפול בו.
יישום פרק החינוך בדוח נאמד ב-2.5 מיליארד שקל. ועדת טרכטנברג המליצה שהכסף יגיע מקיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ושהפיקוח על הגנים יעבור ממשרד התמ”ת למשרד החינוך. שתי ההמלצות הללו לא יושמו משיקולים פוליטיים והפיקוח נשאר בידי משרד התמ”ת. תקציב הביטחון לא רק שלא קוצץ, אלא נוספו לו 2.2 מיליארד שקל.
“פרק החינוך הוא הפרק הכבד ביותר מבחינה תקציבית, ואני מאוד שמח על כך. חינוך חינם לילדים בני 3־4, יום לימודים ארוך והקלה בתשלומי ההורים הם הישגים בלתי רגילים”, אמר טרכטנברג בעקבות אישור הפרק. כשנשאל על ההתעלמות מהמלצתו לקצץ בתקציב הביטחון כמקור מימון, הסביר: “בוועדה הצגנו מודל שביסודו שינוי אמיתי וכולל בסדרי עדיפויות וקיצוץ בביטחון. בתחום זה לא הצלחנו כל כך, ואני מבין שההחלטה מוסברת בשינוי האווירה הגאופוליטית. אני מאמין שהבקרה על תקציב הביטחון משמעותית והשתת שקיפות על תקציב הביטחון חשובה יותר מקיצוץ של 1-1.5 מיליארד שקל בו. לאורך זמן השקיפות ויכולת הבקרה הם המהפכה אמיתית”.
הרפורמה בחינוך מומנה באמצעות קיצוץ רוחבי של תקציבי המשרדים (1.4 מיליארד שקל) ושימוש ברזבות התקציביות ל־2012 (1.5 מיליארד שקל נוספים).
הפרק בנושא כלל שאיפות להגביר את התחרות במשק ולהחליש את מכון התקנים הישראלי ואפילו המלצה להגביל את פעילות הלוביסטים בכנסת. ההמלצה המעשית היתה הפחתה של המכסים ושל מסי הקנייה.
בלחץ מסיבי של התעשיינים ושל גורמים אחרים מכון התקנים עדיין עומד על תלו. הפחתת המכסים שהסתכמה ב-1.5 מיליארד שקל (750 מיליון שקל מתוכם ב-2011) אמורה היתה לפתוח את המשק לייבוא ולהקל את יוקר המחיה. חלק ממסי הקנייה על מוצרים לבנים (כמו מכונות כביסה ומדיחי כלים) הופחתו וכמו כן הופחתו המכסים על עשרות מוצרים אחרים שלא ניתן לייצר בישראל, החייבים במכס.
מבדיקה שנערכה השבוע ב”תוכנית חיסכון” בערוץ 2 התברר שהיבואנים שומרים לעצמם את הרווח והם טרם גלגלו את הפחתת המכסים ומסי הקנייה לצרכנים בתואנה שיש להם מלאי יקר. הלובי החקלאי מנע את הפחתת המכסים על מוצרי המזון שעמדו במוקד המחאה, ומחירי מוצרים כמו בשר, עופות, שמן ודבש נותרו על כנם. ועדה בראשות שרון קדמי, מנכ”ל משרד התמ”ת, ממתינה בסבלנות לשחרור המלצותיה בנדון.
“המטרה העיקרית היתה לתת מענה לדרישות המחאה ולתרגם אותן ללשון של מדיניות וקבלת החלטות”, אמר יו”ר הוועדה.השבוע, כשהתבקש לסכם כיצד נראה הדוח 3 חודשים לאחר אישורו בממשלה, הוא ענה: “מהיום הראשון אמרתי שתהליכי שינוי כלכלי-חברתי הם מרחיקי לכת הרבה יותר מאשר דוח של ועדה כזאת או אחרת. אני מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה. אם מישהו היה רוצה להתערב איתי ביוני 2011 שבעוד חצי שנה יהיו שינויים מרחיקי לכת במשק, קרוב לוודאי שהייתי עונה לו ‘אתה הוזה’”.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם