כל האינטרסים שמאחורי השביתה
עובדי הקבלן, שהיו המניע לשביתה הכללית השבוע, לא נשאלו אם הם מרוצים מההסכם החדש. המנצחת הגדולה היא השופטת ארד, שהתגלתה כמבוגר האחראי
אולי המנצחת הגדולה היא השופטת ארד בעצמה, שהתגלתה כמבוגר האחראי. קודם למתן ההיתר לשבות היא ייבשה את ההסתדרות; כשכבר אישרה להם לשחרר קיטור ביום שביתה אחד, היא כינסה אותם במקביל למו”מ אינטנסיבי, עד שיצא עשן לבן. ארד לא הסכימה למרוח את המגעים.
בשיאו של המשא ומתן שלשום לפנות בוקר דחו הצדדים 5 פעמים את הגשת הדיווח לשופטת בידיעה שהתהליך או-טו-טו מסתיים. אז מדוע פרצה השביתה, והאם לא יכלה להתקיים לפני 4 חודשים? התשובה היא לא.
ללא השביתה היה המשא ומתן נמרח עוד כמה חודשים לפחות. יו”ר ההסתדרות עופר עיני היה זקוק ערב הבחירות להסתדרות לסוס שיחזיר אותו לקדמת הבמה ויקרבו לאנשי המחאה החברתית שהותירה אותו מאחור. הוא שב וטען השבוע שהשביתה היא רק האמצעי להשגת יעדים חברתיים ולא המטרה, אך נראה שבימים האחרונים היא הפכה עבורו לאובססיה.
עיני היטיב לקרוא את המפה כשהבין שהקו האדום של האוצר עובר בדרישתו לקלוט את עובדי השמירה והניקיון כעובדים מהמניין. הוא החליט לא ליפול על חרב בקרב אבוד שתוצאותיו ידועות מראש. לאחר יומיים נטולי שינה הוא החליף תקליט, ואתמול הסכים לראשונה לחזור בו מדרישת הקליטה הגורפת של עובדי הניקיון והשמירה בשירות המדינה. במקום זה הוא התפשר על נוסחה המבטיחה קליטת אלפים בודדים של עובדי קבלן המועסקים באותו המשרד במשרות ”כתף אל כתף” (כמו עובדי קרנות מחקר, עובדים סוציאלים וכדומה).
עובדי הקבלן האחרים, שנותרו בחוץ, ובהם עובדי הניקיון והשמירה (כ-80 אלף במגזר הציבורי), ייהנו משדרוג תנאי העסקתם באמצעות מכרזי החשב הכללי. שכרם הבסיסי יהיה 4,500 שקל ויתעדכן בעתיד בהתאם להסכמי השכר במגזר הציבורי.
שר האוצר יובל שטייניץ יוצא חבוט מהפרשה. השבוע הוא טען שמשמעותו של כל יום שביתה היא נזק של 2.3 מיליארד שקל למדינה. אם כן, מדוע הוא הזניח את בעיית עובדי הקבלן בחודשים האחרונים, והאם הוא חשב שהבעיה תיעלם? מדוע רק השבוע הוא נזכר להמציא פתרונות יצירתיים כמו ”המודל הסקנדינבי”, המשדרג משמעותית את תנאי ההעסקה? למה רק לאחר מאבק מתיש הוא הואיל לתקצב 100 פקחים שיעקבו אחר יישום תנאי העסקתם של עובדי הקבלן, זאת נוסף ל-45 הקיימים? כמו כן, עדיין לא ברור היכן יימצאו לפתע 800 מיליוני השקלים הכרוכים במימון ההסכם.
הצלע השלישית במשולש היא שרגא ברוש, יו”ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ועד לאחרונה נשיא התאחדות התעשיינים. כמעסיק הוא שבחן את המשמעות של בעיית עובדי הקבלן דרך החור שבגרוש. ברוש יסיים את תפקידו ביום שלישי הבא ויחזור לעסקיו הפרטיים, וההסדרה של סוגיית עובדי
בשבועות האחרונים הוא הציג פתרונות יצירתיים לאנשי האוצר ולהסתדרות, אך הנוסחה הגואלת לא נמצאה והאוצר נותר בשלו. בתחילת השבוע הוא רקח בשיתוף עיני תרגיל שובר שוויון: השניים גיבשו באישון ליל במלון קראון פלאזה בירושלים טיוטת הסכם שכללה השוואה של תנאי השכר של עובדי הקבלן המועסקים בתעשייה לאלה של עובדים מן המניין, קליטה של עובדי הליבה וקליטה ניסיונית של עובדי הניקיון. התקווה היתה שהאוצר יילחץ, ייכנע לתנאי ההסתדרות ולאחר ששר התמ”ת שלום שמחון יחתום על צו הרחבה ימהר לחתום על הסכם דומה.
אין זו הפעם הראשונה שברוש ועיני גונבים סוסים. בתחילת 2011 הם הצליחו לכפות על האוצר הסכם מדורג להעלאת שכר המינימום מ-3,850 שקל לחודש ל-4,300 שקל. אך הפעם התרגיל לא עבד. הפרסומים המוקדמים בדבר ההסכם המתגבש התקבלו בהפתעה רבה באוצר, אבל שם לא נפלו בפח. ראשית, ההסכם לא גובש סופית ולא ניתן היה להציגו לשופטת ארד. שנית, שמחון פחד לחתום על צו הרחבה ודרש את הסכמת ראש הממשלה, אולם זה ממש לא התלהב מכך.
באוצר התעשתו והבינו מהר מאוד שברוש מכר סחורה, שאולי טובה לתעשיינים אבל רעה לעובדי הקבלן. שר האוצר דחה על הסף את ההבנות עם התעשיינים, ואלה נאלצו להתקפל עם הזנב בין הרגליים. התוצאה היתה שעיני איבד מנוף לחץ רציני ונאלץ להתקפל אף הוא.
המתווה שהתגבש אתמול קובע שעובדי הקבלן יהיו כפופים לשני הסכמים: אלה המועסקים בשירות המדינה ייהנו מההסכם שנחתם מול האוצר, ואלה העובדים עבור מעסיקים פרטיים יהיו כפופים להסכם המבוסס על העקרונות המשותפים לעיני ולברוש. השופטת שתברך על המוגמר מוזמנת להתכונן לשביתה בנושא החם הבא.
הדיור נחשב בצדק לפרק המרכזי בדוח טרכטנברג. אחרי הכל, יוקר הדיור הוא שהוביל את המחאה. למרות זאת, המלצות חשובות אלה טרם אושרו בממשלה בעיקר בגלל מחלוקת על מקורות התקציב המיועד לסיוע בשכר דירה. הדיונים יימשכו בשבוע הבא והתבשיל הסופי יוגש לממשלה בתוך שבועיים.
לרפורמת הדיור חשיבות פוליטית עליונה עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. הפרק מכיל כמה בשורות מרעננות לאוכלוסיות המוחלשות, שתמיכתן ודאי אינה מזיקה בשנת בחירות. האישור יאפשר לשר השיכון אריאל אטיאס להציג הישגים משמעותיים, ועל ראש שמחתו ניצבים מכרזי המחיר למשתכן שבמסגרתם ישווק המינהל קרקעות מוזלות ב-50% לכל היותר עבור הזכאים. לכך יש להוסיף את שדרוג הסיוע בשכר דירה, את הרחבת הזכאות לדיור הציבורי, את בניית תשתיות הדיור לאוכלוסייה הערבית (פינוי-בינוי) ואת הסרת חסמי הבנייה.
מאות אלפי משתכנים ייהנו אם כן מהרפורמה, שאישורה התעכב עד לאחרונה בגלל מחלוקת בסוגיה המרכזית בפרק - הקריטריונים המזכים השתתפות בפרויקטים של מחיר למשתכן. שר השיכון הציג לפני שבועיים את רשימת הקריטריונים, וזו ספגה ביקורת ציבורית. מועצת מינהל מקרקעי ישראל אישרה אותה פה אחד בהצבעה שהתקיימה בשבוע שעבר, לאחר שאטיאס נענה לבקשות של שר האוצר וראש הממשלה להוסיף 10 נקודות זכאות בגין שירותה של בת הזוג בצה”ל. חתימת שר האוצר תייתר את הצורך בהעלאת הנושא לדיון בממשלה, ועל כך זועמים בישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.
נתניהו התחייב בכתב בפני שר התיירות סטס מיסז’ניקוב מישראל ביתנו שהקריטריונים לדיור יידונו בממשלה ואחד מהם יהיה מיצוי כושר ההשתכרות. איך ייתכן שנתניהו נכשל וחתם על ההתחייבות ביודעו ששר השיכון מתנגד לכך בתוקף?
על-פי הערכות, אנשי אגף התקציבים הטעו את ראש הממשלה. בדיון הראשון בדוח טרכטנברג הצביעה ישראל ביתנו נגד ההצעה. מזכיר הממשלה עו”ד צבי האוזר שכנע את נתניהו לאחר מכן לחתום על מכתב ההתחייבות בנושא כושר ההשתכרות. ההנחה היתה שהקריטריון ממילא יחול על 80% מהיחידות במכרזי המחיר למשתכן ורק 20% מתוכן המיועדות לאוכלוסייה החרדית לא יהיו זכאיות לו.
”באגף התקציבים ניסו לסנדל את נתניהו. הם התנגדו מראש לשיטת מכרזי המחיר למשתכן, מכיוון שידעו ששר השיכון יסרב לכלול את קריטריון כושר ההשתכרות וקיוו שכך ייפול המהלך כולו”, אומר בכיר בממשלה. התסריט במציאות היה שונה. ראש הממשלה הסתבך בהבטחות סותרות, אך לא ויתר. הוא היה נחוש ליישם את דוח טרכטנברג, כולל פרק הדיור.
בישראל ביתנו טוענים שראש הממשלה מכר את אותה הסחורה - מיצוי כושר ההשתכרות - פעמיים. לישראל ביתנו הוא הבטיח דבר אחד ולשר השיכון את ההפך הגמור. הם דורשים שזוג צעיר המסוגל לעזור לעצמו בעבודה ייהנה מרכישת דירה בתנאים מועדפים. נראה כי בסופו של דבר תתפשר ישראל ביתנו ותהיה מוכנה לוותר על קריטריון כושר ההשתכרות תמורת סיוע לקשישים בשכר דירה. וכי יש לה ברירה אחרת?
גם פרופ’ טרכטנברג הוטרד מהוספת קריטריון הוותק בשנות הנישואים. ”מדוע הוותק רלוונטי לקריטריונים? מה שחשוב באמת הוא מיצוי כושר ההשתכרות”, אמר בשבוע שעבר. בימים האחרונים, לאחר שהוצגו בפניו הנתונים המספריים, הוא ריכך את הביקורת ואף החמיא על שדרוג קריטריון השירות הצבאי. התברר לו שקריטריון מספר שנות הנישואים לא רק אינו פוגע בזוגות הצעירים, אלא במקרים מסוימים אף מסייע להם.
עוד התברר שחלק מהקריטריונים המיטיבים עם הציבור החרדי חופפים ואינם פוגעים בחילונים. בימים האחרונים מתנהלים מגעים להוספת סיוע של 160 מיליון שקל בשכר הדירה. תקציב הסיוע, 1.3 מיליארד שקל, נשחק, וכעת נידונה הגדלתו. כמו כן יתווספו 30 מיליון שקל לסיוע בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי; אלה זכאים בתקופת ההמתנה (עד לאיתור דירה) לסיוע של 2,200 שקל בחודש.
הכוונה היא להגדיל את תקציב הסיוע החודשי ל-3,000 שקל בחודש. הצעת חוק ברוח זו הגישה גם ח”כ מירי רגב. באוצר מתעקשים שזכאי לדיור ציבורי שמקבל שכר דירה מוגדל ייצא מרשימת ההמתנה. במשרד השיכון מתנגדים בתוקף.
הממונה על התקציבים באוצר גל הרשקוביץ: ”הסיוע צריך להגיע ממקורות תקציביים שיתקבלו משינוי בסדרי העדיפויות. פרק הדיור בדוח טרכטנברג יאושר כמעט במלואו אחד לאחד, אתה מוזמן לבדוק אותי”. ומה אומר שר השיכון? ”לאחר סגירת הנושא מול האוצר נוכל להביא את פרק הדיור בשלמותו לאישור הממשלה. זה יהפוך להישג מרשים לא רק לשכבות הביניים, אלא גם לשכבות המוחלשות”.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם