כבר אי אפשר להעמיד פנים: פייסבוק חושפת אותנו במלוא מערומינו
פרופיל הפייסבוק שלכם יכול לגלות למעסיקיכם הפוטנציאליים יותר פרטים ממה שתרצו לחשוף. למשל, אם אתם סובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית. מנגד, למעסיקים זוהי כמובן דרך מצוינת לבחור מועמדים מתאימים לעבודה
לסדרת ניסויים שערכו מדענים משלוש נאוניברסיטאות נורת'רן אילינוי, אווונסוויל ואוברן, ביניהם מומחים בתחום משאבי אנוש בארגונים, גויס מדגם מייצג של 500 פעילים בפייסבוק. כל אחד מהם ביקר במשך 5 עד 10 דקות בכל דף פייסבוק - וכדי למנוע עייפות, נקבע שבסך הכל עבודה זו לא תימשך יותר משעה וחצי ביום. הם נתבקשו לדרג את חמשת בעלי תכונות האישיות הבולטות ביותר שהם זיהו מתוך הפרטים שהם קראו, בכלל זה התנהגות מוחצנת, יציבות רגשית, מסירות ותכונות חיוביות אחרות. אלו אותן תכונות שמנהלי משאבי אנוש מחפשים אצל מבקשי עבודה על מנת לזהות ביצועים טובים ותפקוד נכון במילוי דרישות המשרה.
במקביל נערכו לאותם משתמשי פייסבוק שדפיהם נסרקו מבדקי מנת משכל. בכמה מקרים הם נערכו 6 חודשים לאחר היום שבו דורגו התכונות בניסוי הראשון. למרבה ההפתעה התברר שדירוג שנעשה על סמך הנתונים בפרופיל הפייסבוק מדויק יותר מדירוג על סמך מבדקי איי-קיו בחיזוי יכולתו של אדם להצטיין בעבודתו.
ראש צוות המחקר דונלד קלומפר אמר כי המסקנה היא שכדאי למעסיק להציץ גם בדפי הפייסבוק של מבקשי משרה שמגיעים אליו בעת שהוא מעיין במסמכים המקובלים המצורפים לבקשות, כמו קורות חיים, המלצות ופירוט לגבי השכלה קודמת. "יש מידע רב שפרופיל פייסבוק יכול לספק ושלא יהיה חוקי לבררו בשיחת טלפון עם מועמד, כמו מגדר, גזע, גיל וגם אם מדובר באדם שיש לו בעיות ביציבות רגשית. כל זה נחשף בדף פייסבוק," הדגישו עורכי המחקר. "זו הוכחה נוספת שפייסבוק הוא כלי יעיל ורב-ערך בעולם התעסוקה."
אחד הפגמים שפרופיל פייסבוק של משתמש יכול להסגיר הוא הפרעת אישיות נרקיסיסטית. מחקר אחר שנערך בארה"ב בדק 294 משתמשי פייסבוק בגילים 65-18 שהתבקשו למלא שאלונים וניתחו בדקדקנות את כל מהלכי פעילותם ברשת החברתית. התברר כי ככל שמספר החברים שיש למשתמש פייסבוק גדול יותר - וכידוע רבים אוהבים להתהדר בנתון הזה - כך עולה אצל אותו משתמש עוצמתה של ההפרעה הנרקיסיסטית.
מאפייניה של הפרעה זו הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, התנהגות שמבליטה אנוכיות, היעדר אמפתיה ולעתים אף מידה לא מבוטלת של שיגעון גדלות, יהירות והרגשת עליונות.
אמנם נרקיסיזם אינו מוגדר כמחלת נפש, אבל הוא בהחלט מבליט בעיה חברתית שיש למי שזו תכונת האופי שלו - ואף עלולה לגרום למחלת לב וליתר לחץ דם. נמצא גם כי התופעה שכיחה יותר בקרב גברים.
הלוקים בהפרעה נרקיסיסטית עסוקים בקידום עצמם. משתמש פייסבוק שמאובחן כבעל הפרעת אישיות זו מרבה לעשות לסטטוס שלו לייק - כי הרי הכל מגיע לו. כל שיחה שהוא מקיים ברשת עם אחר או אחרים מוסבת די מהר לדיון בעצמו.
נמצא כי כל מי שהשיג דירוג גבוה ברמת ההפרעה הנרקיסיסטית עסוק בתכיפות יתר בעדכוני הפרופיל שלו. "הולכות ומצטברות יותר ראיות לכך שצעירים בימינו נעשים יותר ויותר נרקיסיסטים, עסוקים באופן כפייתי בדימוים העצמי, בעוד שמערכות היחסים החבריות האמיתיות שהם מנהלים שטחיות. פייסבוק תורמת לכך," הדגישו עורכי
עוד נתגלה כי משתמשי פייסבוק בעלי אותה הפרעת אישיות נרקיסיסטית בולטת מגיבים באגרסיביות גדולה יותר לתגובות הנראות בעיניהם כתגובות גנאי כלפיהם או נושאות נימה שיש בה למיטב הערכתם )ולא אחת היא מוטעית( השפלה, כאשר אלו עולות על הקירות הפומביים ברשת. הם מרבים לשנות בתכיפות רבה את תצלומי הפרופיל שלהם כחלק מתגובה למה שנאמר עליהם.
עורכי המחקר, שנערך בהובלת כריסטופר קרפנטר, הדגישו כי זו הפעם הראשונה שמחקר הציג ראיה למערכת יחסים ישירה בין החברים בפייסבוק לבין מה שכונה בעגה המקצועית האלמנטים ה"רעילים" של הפרעת האישיות הנרקיסיסטית. הכוונה כאן לאקסהיביציוניזם גרנדיוזי - או בעברית: ראוותנות יומרנית. כמו כן הובלטה בין תוצאות המחקר תכונה אופיינית נוספת של אותם משתמשי פייסבוק בעייתיים: נכונותם לנצל אחרים לתועלתם מתוך מחשבה שהם זכאים לכך, שמגיע להם. הם גם חייבים להיות תמיד במרכז, ממש כמו דמויות שהגיחו לסלון הביתי שלנו בערבים האחרונים מתוך "האח הגדול."
אותם פעילי פייסבוק הם אנשים שתובעים ללא הרף שיעריכו ויכבדו אותם - והם נכונים לבצע כל תרגיל ומניפולציה על מנת להשיג לעצמם יתרון על חשבון אחרים. אחדים מבעלי אותה הפרעה התפארו שיש להם יותר מ-800 חברים בפייסבוק, אבל הוברר שהם נכונים בקלות להסכים לכל בקשת חברות שמגיעה אליהם, גם מזרים מוחלטים.
"פייסבוק מציעה פלטפורמה לקיומה של הפרעת אישיות זו", הגיבה על ממצאי המחקר ד"ר קרול קרייג, סוציולוגית מוערכת באקדמיה הבריטית. "אני מכירה משתמשים שיש להם יותר מ-1,000 חברים", ציינה.
ד"ר ויויאן ויגנולס, מרצה וחוקר בכיר בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת סאסקס הבריטית, הוסיף כי לא רק פייסבוק תרמה לתופעה, אלא גם הטלפונים הסלולריים, שמטפחים את תרבות הדימוי העצמי של המשתמשים באינטנסיביות.
אין ספק כי הצד האפל של פייסבוק מחייב עוד מחקרים: "אם פייסבוק תתגלה כמקום שאנשים יגיעו אליו על מנת לרפא את נזקי האגו או לחפש תמיכה חברתית - יש צורך לאתר בזירה הזאת את כל המרכיבים בעלי הפוטנציאל השלילי שקיימים בטכנולוגיית התקשורת הזאת," ציין מרכז צוות מחקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם