התכנית הכלכלית של תנועת עתיד-כחול לבן: פינוי-פיצוי ביו"ש לקידום השלום
הסדר קבע עם הפלסטינים ירד מזמן מהפרק, ולא נראה כי ניתן לחלץ את המו"מ התקוע מהקיפאון. תנועת עתיד כחול–לבן מנסה להשתחל לוואקום הזה עם תוכנית כלכלית מפורטת לפינוי–פיצוי של המתנחלים, שתפייס את העולם, תאפשר הסדר בעתיד ובעיקר תתניע את המשק
במיזם הזה משקיעים השלושה זמן וכסף רבים. זה לא שחסר. אורני פטרושקה (54) הוא מולטי מיליונר מקומי שחתום על האקזיטים הגדולים ביותר בתולדות ההיי־טק במדינה; ב־1993 הוא ייסד את חברת סקורפיו, שמכר ב־72 מיליון דולר, ומאוחר יותר הקים את חברת הטכנולוגיה כרומטיס, שבשנת 2000 קנה אותה הקונצרן הענק לוסנט בסכום דמיוני של 4.75 מיליארד דולר. פרופ' אמיר ברנע (73) נחשב אחד המומחים הגדולים בישראל לבנקאות, למימון פיננסי ולהערכות כלכליות. ירום אריאב (57) היה מנכ"ל משרד האוצר בשנים 2007־2009.
"החזון הציוני של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לא יכול להתגשם בארץ ישראל השלמה", אומר פטרושקה. "נדרשת מציאות של שתי מדינות כדי שיהיה בית לעם היהודי. לפני 3 שנים דיברו אהוד אולמרט ואבו מאזן ולא הגיעו להסדר. היום המצב מסובך יותר. אבו מאזן לא יכול להציע את מה שהציע אז, כי אין לו תמיכה מדינית. נתניהו לא יכול לחזור על הצעות אולמרט בגלל הקואליציה שלו. ברגע זה אין סיכוי לשתי מדינות ואין סיכוי לשלום. הזמן אוזל, ואנחנו רחוקים מאוד מהסדר מינימלי".
אז מה אתם עושים?
"בקצה הדרך מחכות כמה תוכניות שיכולות לספק את הפתרון: הסכם ז'נבה, המפקד הלאומי, היוזמה הסעודית ואחרות. אנחנו רוצים לשנות את הפרדיגמה בדרך לשם. אנחנו מציעים חד־צדדיות בונה. הרעיון הוא שכל צד ינקוט בינתיים צעדים לקידום מציאות של שתי מדינות בלי להיות תלוי בצד האחר. לפני 15 שנה דיברנו על שלום ולפני 10 שנים על הסדר קבע, אך היום אנחנו צנועים יותר. אנחנו מציעים להפסיק את הבנייה ממזרח לגדר ולהמשיך את הבנייה ממערב לה ובמזרח ירושלים. במקביל הכנו תוכנית לקליטתם של 100 אלף מתנחלים בישראל, ואנחנו מקדמים את חוק הפינוי מרצון".
ואם המתנחלים לא ירצו לחזור?
"שיישארו שם. הבחירה בידיהם. אני אומר להם 'בחרו בין עם ישראל ובין ארץ ישראל'".
מי שלא יחזור מופקר לחסדי הרשות הפלסטינית.
"זה לא נכון, כי הם שיחליטו אם לחזור או לא. אנחנו מדברים על החלטה שרוב הציבור יקבל בבוא היום בבחירות או באמצעות משאל עם. בינתיים אנחנו מכינים את התשתית".
נראה קצת הזוי לדבר על פינוי מתנחלים עכשיו, שבוע לאחר מטח טילי הגראד שחטפנו מרצועת עזה, שאותה עזבנו.
"בינתיים אני לא מסיג את צה"ל משום מקום. אני מדבר על הצהרת כוונות, על שיחות עומק עם המתנחלים, על קליטה, על פינוי מרצון. מי שירצה יוכל לחזור מיד. מתנחלים רבים הפכו לבני ערובה של התהליך המדיני שלא מתקדם. הם לכודים. לדוגמה, חקלאי בן 65, תושב הבקעה, שרוצה לעבור לגור ליד הבן שלו ברעננה - אין מי שיקנה את המשק שלו. המדינה צריכה להעניק לו פיצוי. זה חוב מוסרי כלפי אנשים שנשלחו למשימה ציונית וסיימו את שליחותם".
המתנחלים לא מרגישים כך. כל שנה יש עלייה של 5.8 אחוז במספר התושבים בהתנחלויות.
"יכול להיות שמדובר בריבוי טבעי. בכל מקרה אין משם הגירה שלילית, כי אין מי שיקנה את הבתים בהתנחלויות. אם חוק הפינוי מרצון היה מתקבל, 20 אלף איש היו קמים ועוזבים".
יוזמת החוק הזאת עלתה בעבר. ציפי לבני התנגדה לה.
"החוק עלה מתוך שורות השמאל. אבשלום וילן הציע אותו. זה נראה כמו פיתוי למתנחלים, כמו פירוק קהילות".
מה ההבדל בינו וביניכם?
"הטרמינולוגיה שלנו שונה, הנימוקים והגישה שונים. אנחנו אומרים לאנשים 'אתם הולכים לאבד את מפעל חייכם. אתם הציונים האמיתיים. בזכותכם יהיה שלום בארץ. בואו הביתה. חובתנו לעזור לכם'. הרוב יבינו ויעזוב.
פרופ' ברנע, אחיו הגדול של העיתונאי נחום ברנע, היה דיקן בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. לאורך השנים הוא ישב בצמתים שונים שהתקבלו בהם החלטות כלכליות לאומיות, ובהם פרשת ויסות הבנקים באמצע שנות ה־80. מאז הספיק לייעץ לבנקים ולהקים חברת השקעות עם שלום זינגר, שהיה מנכ"ל משרד האוצר, ושמו אף הוזכר פעם כמחליף פוטנציאלי לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר.
עד לא מזמן הוא ישב בוועדה לחילוץ חסמים לרישוי ותכנון במשרד
"יש לנו תוכנית מוצהרת לקליטת 100 אלף איש", הוא אומר. "שכרנו חברה לתכנון אורבני שיכולה לארגן את היישובים בהתאם לצורך, לגודל ולצרכים הדמוגרפיים. בין באר שבע לבין חיפה יש מלאי תכנוני ענק ורזרבה משמעותית של קרקעות. מדובר ב־30 אלף משפחות לערך. אנחנו לא שולחים אותן למשימה הציונית הבאה שלהם בנגב או בגליל, אלא למודיעין, לראש העין ולעמק יזרעאל. יש גם אזורי תעשייה ענקיים שאפשר לפנות".
מה תהיה העלות של פינוי כזה?
"כ-30-40 מיליארד שקל. סכום שאפשר לעמוד בו. הכל ייבלע בתוך התקציב לאורך כמה שנים".
זה סכום אדיר.
"זו לא רק הוצאה, כי אני חוסך את התשלום על אחזקת המתנחלים מעבר לגדר. התהליך ילווה בסיוע בינלאומי. ברגע שנצהיר שאין לנו עניין בגדה ונתחיל בפינוי, תשתנה האווירה. המסחר עם ארצות ערב, הגז שמגיע ממצרים - אלה יתרמו רבות לישראלים וליהדות העולם. יש יתרון כלכלי להשתלבות במרחב".
הפינוי האחרון מעזה לא הצליח ורק החריף את הקרעים באוכלוסייה. 7 שנים עברו מאז, והבעיות טרם נפתרו.
"מעזה היה צריך לפנות את כולם באחת ובכוח. המפונים סירבו לשתף פעולה ונקלטו במקומות שלא רצו להיות בהם. לגדה יש גם אוכלוסייה שהגיעה מטעמים כלכליים. לפי הסקרים שלנו, 20% מהם יתפנו אם יהיה חוק פינוי מרצון. אם הצלחנו לקלוט מיליון עולים מרוסיה, נוכל לעמוד גם במשימה הזאת".
ירום אריאב מכיר היטב את ספרי התקציב. בעבר הוא היה ראש אגף התקציבים באוצר ומנכ"ל האוצר. היום הוא איש עסקים בתחום התשתיות ומרצה באקדמיה. הוא משוכנע כי מחיר הסכסוך עם העולם גבוה יותר מאשר מחיר פינוי ההתנחלויות. "מטרת העבודה שלנו היא להוכיח שאפשר לפנות, בניגוד לדעת הציבור שלפיה לא נעמוד בזה בהתחשב במה שקרה בעזה", טוען אריאב. "אנחנו חוסכים את ההשקעה השוטפת באחזקת ההתנחלויות המרוחקות. אחרי הפינוי יהיה המצב של ישראל שונה מבחינת דירוג האשראי, ואולי גם נחסוך בתקציב הביטחון".
אתה לא מתרשם מהכישלונות שנחלנו בפינוי מעזה?
"בהחלט, ולכן אנחנו כאן. ככל שניערך לפינוי הזה מוקדם יותר ובשכל, כך יהיו העלויות נמוכות יותר. אסור לפעול בלחץ של זמן".
מה תעשו בבתים שיפונו?
"הם יירשמו כבתים שהתקבל עבורם פיצוי. אפשר יהיה למכור אותם לפלסטינאים".
תנועת עתיד כחול־לבן היא גלגול של המפקד הלאומי, תנועה שהקימו עמי איילון וסרי נוסייבה לחלוקת הארץ לשתי מדינות בהתאם לגבולות 1967. פטרושקה היה היו"ר והמנכ"ל של המפקד. בעתיד כחול־לבן חברים איילון עצמו, גלעד שר, שהיה ראש הלשכה של אהוד ברק וראש צוות המו"מ עם הפלסטינים בשיחות קמפ דיוויד, אבי גיל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, ובכירים אחרים, שהיו מעורבים במשא ומתן עם הפלסטינאים לאורך השנים.
אנחנו יושבים בכפר הירוק, במשרדיו של פטרושקה. היום הוא מנהל את חברת פרסיד, מסגרת של חברות בתחום האנרגיה הסולארית. דוד איש שלום, חבר בתנועה שנקראת שעבי"ה (שלום עכשיו בארץ ישראל השלמה), הצטרף אליי לשיחה. איש שלום היה פעם אחד התומכים הגדולים ברעיון שתי המדינות. בשנות ה-80 הוא ישב כמה חודשים בכלא משום שנפגש עם יאסר ערפאת ועם ראשי אש"ף בניגוד לחוק. היום הוא בצד השני. התנועה שלו מבקשת לספח את כל השטח ולהעניק שוויון זכויות וחובות לכל התושבים, ולו רק כדי למנוע, לדבריו, את "נפילת השטח בידי מוסלמים רדיקלים, כמו בעזה".
פטרושקה מתקומם: "בחודש שעבר מלאו 10 שנים ליוזמת השלום הסעודית. העולם הערבי שקם עלינו לכלותינו הציע הסדר של שתי מדינות והכרה בישראל. לא הגבנו. בכל מקרה, תהליכי דמוקרטיזציה אורכים שנות דור. אני לא יודע מתי אפשר יהיה לעשות שלום, ולכן אני לא מדבר על שלום. מעניינת אותי ישראל הדמוקרטית, שיהיה בית לעם יהודי".
איש שלום: "אנחנו מציעים שישראל תחיל ריבונות על השטח ותגדיר את עצמה כמדינת הלאום היהודי. התושבים ייהנו משוויון זכויות ויהיו להם תעודות זהות כחולות וזכות בחירה אם יעמדו בתהליך של נאמנות".
פטרושקה: "הבחור מרמאללה יתגייס לחיל האוויר? מה פתאום? אתה לא מבין שזה תהליך של אפרטהייד?".
איש שלום: "גם החרדים לא מתגייסים לחיל האוויר. למה שלא תציע לערבים בישראל לעבור לשטח המדינה הפלסטינית בדיוק באותה המידה?".
פטרושקה: "הערבים הם אזרחי ישראל שגרים על שטח ריבוני של מדינת ישראל. סיפור המתנחלים שונה לגמרי, הם לא גרים בשטח שסיפחנו".
איש שלום: "אתם מציעים טיהור אתני ליהודים. אנשים חיים שם כבר 3 דורות".
מר פטרושקה, אתם נפגשים עם רבנים בהתנחלויות. קשה לי להאמין שאתם מוצאים איתם שפה משותפת.
"הם לא אורזים את הפקלאות. לא נגיע איתם להסכמה על העקרונות שלנו. אנחנו מדברים איתם בינתיים על כללי משחק דמוקרטיים ועל החלטות שיחייבו גם אותם. אנחנו לא רוצים רוב מקרי או רוב אופורטוניסטי לפינוי. נתבע איתם משאל עם או בחירות שיהיו נושא הנסיגה. נדמה לי שהצלחנו לשבור לרבנים כמה מיתוסים. פעם היינו בוגדים ועוכרי ישראל מבחינתם. שכנענו אותם שאנחנו פטריוטים ציונים לא פחות מהם".
פרופ' ברנע ספקן יותר לגבי העתיד, אבל חש כמו צפרדע שחייבת לבטוש במים העכורים כדי לא לטבוע לגמרי בחלום הציוני של ארץ ישראל השלמה. "מעולם לא הייתי חבר מפלגה ולא הוספתי את השם שלי לשום עצומה", הוא מסכם. "אני רואה את הדינמיקה, את האפשרות שנהפוך למדינת אפרטהייד דו־לאומית. זה מצב בלתי אפשרי. אם המדינה תצהיר שאנחנו מתיישרים לפי קו החומה, כאן מפתחים ושם לא, אולי ישתנה המומנטום".
רבים יגידו לך שהמצב אבוד. קשה להתמודד עם המציאות שנוצרה.
"ואני אומר 'בואו נעשה משהו, בואו נעורר תקווה, אפילו תקווה מזויפת'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם