בועת הנדל"ן בדרך לכאן
נתוני המשכנתאות לא משקרים: סכומי ההלוואות תופחים ועלולים לעורר מחדש את בועת הנדל"ן
בועות נדל"ן נוצרות ומתודלקות תמיד ובכל מקום באמצעות כסף זול, ובמיוחד בעקבות מדיניות ריבית נמוכה של בנקים מרכזיים. כסף זול מפתה יזמים ומשקיעים לפרויקטים בסיכון גבוה ומושך שפע קונים המתפתים למשכנתאות בריבית ראשונית נמוכה. כך התרסקו ארה"ב, ספרד, אירלנד, בריטניה ואחרות. זה העתיד הקודר המצפה גם לבועת הנדל"ן הסינית.

הסיפור לא היה שונה בישראל. לפי נתוני בנק ישראל, ב-40 החודשים מאז הורדת הריבית בישראל )בספטמבר 2008 ( תפח סכום ההלוואות למגורים ב-47% ובקצב ממוצע מהיר פי שלושה מהקצב ב-5 השנים הקודמות. במקביל עלו היצע הדירות והקצב החודשי של התחלת בניית דירות חדשות למגורים בכ-56% בתקופת הריבית הנמוכה.
בנק ישראל נקלע למלכודת. העלאת הריבית אל מול בועת נדל"ן מתפתחת היא בדיוק מה שבנק מרכזי אמור לעשות: הוא בישל את הסחורה, חימם את השוק, וכשזה קורה הוא צריך לצנן אותו. אבל אליה וקוץ בה - העלאת הריבית היתה חושפת את הסינתטיות של הצמיחה המחודשת במשק הישראלי ב-3 השנים האחרונות. כלומר, הצמיחה הונעה לא מגידול אמיתי במגזר היצרני, כי אם מגאות נדלנית ובורסאית שנבעו מהצפת אשראי זול.
פתרון הביניים של בנק ישראל היה צעדים מנהליים: הגבלת קבוצות רכישה, הקטנת שיעור המשכנתה מסכום הקנייה וכדומה - שלא הועילו הרבה; והעלאה זעירה של הריבית, שהובילה לצניחה של כ-44% במשכנתאות חדשות בחודשים יולי-ספטמבר.
מה שחמור בכל הסיפור הזה הוא שמסיבוב לסיבוב של העלאה והורדה בריבית מרחב הפעולה של בנק ישראל הולך ומצטמצם. כל סיבוב של הורדת הריבית יוצר עשרות מיליארדי שקלים נוספים במשכנתאות בריבית משתנה (כ-70% מכלל המשכנתאות החדשות).
מאחורי ההלוואות האלו יש אנשים רבים שיתקשו בהחזר ההלוואות אם הריבית תשוב ותועלה. הצטברות לווים בעייתיים זו מביאה לכך שקל לנגיד להוריד את הריבית, אבל יכולתו להעלות אותה מחדש הולכת ומצטמצמת. די להביט במה שקורה בארה"ב, שם הנגיד אינו יכול להעלות את הריבית כלל מחשש שהמשק האמריקאי כולו יתמוטט כערימת קרשים רקובים. באמריקה התמכרו לחלוטין לכסף הזול עד שאין להם יכולת להתנתק מעירוי הסם הקטלני. אנחנו לא רוצים אמריקה.