"כשלים ברשות השידור ובמועצת הכבלים"
נתניהו צריך לבצע את חוק רשות השידור ולהוציא אל הפועל את יישום התהליכים המתוכננים, בהם גם מימוש הנכסים, מועצת הכבלים והלווין אינה אוכפת את סמכויותיה על הוט ויס למרות הפגיעה בצופים ומשרד התקשורת כשל ברגולציה ובהסרת המכשולים לפתיחת התחרות בשירותי התקשורת – כך נראה דוח מבקר המדינה בכל הקשור לתקשורת בארץ
התמונה שמצטיירת בעקבות דוח מבקר המדינה בכל הקשור לרשות השידור מדאיגה. במשך שנים לא טופלו ברשות השידור הנכסים שעלותם נאמדת במאות מיליוני שקלים. מימוש נכסים אלו אמור להתבצע בקרוב ולממן חלק ניכר מעלות הרפורמה המתוכננת, כאשר לפי התיכנון הרשות תרכז את פעילותה בשלושה מתחמים בלבד: בירושלים, תל אביב וחיפה.
על פי הדוח, במשך עשרות שנים הטיפול בנכסים היה לקוי ואף גרם להפסדים גדולים של הכסף הציבורי ובימים אלו צוותים של רשות השידור ושל משרד האוצר דנים בנושא מכירת הנכסים שתממן חלק ניכר מהרפורמה המתוכננת. אולם, על פי דוח המבקר במשך שנים לא נעשו מעקבים על הסדרת זכויות וכך למעשה פגעה הרשות במימוש פוטנציאל ההשבחה באותם הנכסים.
כמו כן, מצא המבקר כי ההצבעות על מימוש הנכסים וביצוע הרפורמה נעשו לא על ידי מליאת רשות השידור אלא בפורום המצומצם של חברי הוועד המנהל. את טענות אלה העלה בהתכתבות פנימית ברשות השידור חבר הוועד המנהל יעקב בורובסקי, והן פורסמו לראשונה ב"מעריב עסקים" בחודש מרס האחרון.
אולם למרות הביקורת על האופן שבו טופלו הנכסים, קובע מבקר המדינה בממצאי הדוח כי על השר הממונה על רשות השידור, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לבצע את חוק רשות השידור ולהוציא אל הפועל את יישום התהליכים המתוכננים, בהם גם מימוש הנכסים "כדי שהרפורמה תוכל להתבצע והרשות תוכל להיחלץ מן המשבר העמוק שאליו נקלעה", כלשון הדוח.
הטיפול הכושל בנכסים נמשך גם כאשר במשך שנים ארוכות ברשות השידור לא ניהלה רישום ותיעוד הנכסים והשינויים שנעשו בהם. כמו כן לא מינתה הרשות בעל תפקיד מקצועי לטיפול וקידום הנושא.
מבקר המדינה מתייחס לצורך לממש את הנכסים לאור מצבה הקשה של רשות השידור, כפי שהחליטה ההנהלה החדשה בראשם של יו"ר הוועד המנהל אמיר גילת והמנכ"ל יוני בן מנחם. אלא שלא ברור מהן הזכויות המלאות של הרשות על הנכסים, זאת לאור הטיפול הכושל במשך שנים ארוכות. חלק מהטיפול הכושל היה לקיחת הלוואות בהיקף של 25 מיליון דולר לאחר שהממשלה אישרה את הקמת קריית רשות השידור במתחם שערי שצדק בירושלים. אולם שלוש שנים אחר כך הודיע מי ששימש מנכ"ל הרשות באותה התקופה על הקפאת הפרויקט למרות ההתחייבויות הכספיות הגדולות, דבר שגרם לנזקים כלכליים הניכרים עד היום.
מאז מרס 2009 לא הצליח שר התקשורת משה כחלון, למנות נציגים, בהם נציגי היוצרים והאמנים, למועצת הכבלים והלווין שעל פי ממצאי דוח מבקר המדינה פועלת בהרכב חסר, אינה דואגת דיה ליוצרים ולהפקות המקור, פועלת ללא מתווה ונהלי עבודה מסודרים ואינה אוכפת את סמכויותיה על הוט ויס למרות הפגיעה בצופים.
מדוח המבקר שבדק את פעילותה של המועצה ושל המינהלת הסדירה - משמשת זרוע ביצועית של המועצה, עולים שורה של ליקויים באופן עבודתה של המועצה של המינהלת הסדירה. על פי הדוח, הרכב המועצה שאמור לכלול 13 חברים, בהם שישה עובדי מדינה ושבעה נציגי ציבור, פועל משנת 2005 בהרכב חסר. משנת 2008, עת נכנס ניצן חן לתפקיד היו"ר, לא נשמר היחס במועצה ומספרם של חברי המועצה עובדי המדינה היה גדול מזה של נציגי הציבור.
המבקר מציין כי משנת 2007 אין במועצה נציג ליוצרים ומוסיף כי "חברי המועצה חששו שבהיעדרו של נציג זה יתקבלו החלטות שאינן מאזנות בין כל האינטרסים הנדרשים".
עוד מוצא המבקר כשלים באופן העבודה בין המועצה לבין ועדות המשנה הפועלות במסגרתה וקובע כי "על אף החלטת המועצה ולפיה ועדות המשנה שהוקמו באפריל 2010, יתכנסו פעמיים בחודש, ועדת משנה לענייני אכיפה צרכנית ופיקוח לא התכנסה ולו פעם אחת, ועדת המשנה לענייני הפקות מקור קיימה ישיבה אחת בלבד".
המבקר מציין בנוסף כי המועצה שכרה יועץ לתחום ספורט שהמשיך בתפקידו כחצי שנה ללא הסכם, ולאחר שסיים את תפקידו פעלה המועצה כשנה וחצי ללא יועץ בתחום שידורי הספורט. גם הליך שכירת יועץ בתחום המוזיקה שיבדוק את התכנים בערוץ מוזיקה נמשך שנתיים ובסופו של דבר הוחלט לוותר על יועץ. זאת כאשר בינתיים נטען מהערוץ כי היועץ עלול לכפות את טעמו המוזיקלי.
כמו כן מצוין בדוח כי המועצה נמנעה מלהטיל את סמכותיה בהפרות שנרשמו. גם מפני שבמועצה לא נקבעו כללים ברורים לאכיפה. התוצאה של היעדר קביעת נהלי עבודה ברורים הוא שבמקרים רבים שבהם נפגע הציבור לא הטילה המועצה את סמכותה, או לחילופין הטילה סנקציות באיחור. כמו במקרה שבו נמצא כי חברת הוט לא עדכנה את המנויים בכך שהם יכולים להתנתק ללא קנס כאשר היא מסירה את אחד הערוצים, הוטל הקנס על החברה רק כעבור שנה. בכל זאת, על פי הדוח בפעם שבו הטיל חן קנסות על שתי החברות הוא ביטל את הקנס ונמנע מלקנוס את החברות למרות שההפרות נמשכו.
גם הטיפול בזמני ההמתנה נמשך זמן רב, והטיפול הפרסום גלוי או סמוי נעשה באופן לקוי משום שעל פי הדו"ח לא היו בידי המועצה כלים לבדיקת הנושא. גם בנושאים מהותיים אחרים כמו הגבלת השידורים לצפייה על פי גיל והוספת כתוביות ברוסית לא הצליחה המועצה לקבל החלטות משום שלא הצליחה לקבוע מדיניות וכללים בנושאים האלו.
במקרה אחר רק לאחר שלוש שנים טופלה תלונה על כך שבנו של חבר כנסת הוא מפיק בערוץ הכנסת. במשך שנה ניסה חן להסדיר את עבודת המפיק ובסופו של דבר הופסקה העסקתו רק לאחר ארבע שנים ולמרות הוראות המועצה.
דו"ח מבקר המדינה מצא שורה של כשלים וליקויים בפיקוח על שירותי התקשורת, בחברות המעניקות שירותי טלפון נייד, נייח, אינטרנט ושירותי לווין. כמו כן מצא המבקר ליקויים באופן הטיפול מצד משרד התקשורת בסוגיות השונות הנוגעות לכשלים ברגולציה והסרת המכשולים הנוגעים לפתיחת התחרות.
מהדוח עולה, כי משרד התקשורת אינו מפרט את עמדתו בסוגיות הפיקוח והאכיפה, כפי שנדרש מהסכמי המדיניות. כמו כן, לא נקבעו נהלים וכללים מסודרים כדי להבטיח את פעולות האכיפה ואת התנאים שעל פיהם פועלות חברות התקשורת ברישיון שניתן להן. היעדר קביעת הנחיות ברורות מורגש גם בסדרי העדיפויות בנושאים שבהם מטפל המשרד ובסמכויות שעליו להפעיל.
"הנהלת המשרד לא פירטה בתכנית העבודה את התכניות המרכזיות המתוכננות ואת היעדים המרכזיים שיש לבצע בתחומי הפיקוח והאכיפה", כותב המבקר, "חוץ מיעד יחיד – 'הקניית כלי אכיפה' - שמטרתו להסדיר בחוק הטלת עיצומים כספיים מדורגים".
לדברי לינדנשטראוס, הסמנכ"ל הבכיר לפיקוח ולאכיפה במשרד, מר מימון שמילה הכין תכנית עבודה אגפית בנושא למחצית השנייה של שנת 2011, אולם התכנית אינה יכולה להחליף תכנית כוללת המיועדת להנחות את כל יחידות המשרד.
"הדרישות לבחינת מבנה האגף והצורך להתאימו למורכבות הנושאים שבטיפולו עלו בשנים האחרונות כמה פעמים הן בעת מינוי הוועדה והן בעתות אחרות בידי המנהל דאז ובידי המנהל הנוכחי, אולם רק במהלך הביקורת החלה הנהלת המשרד לקדם נושאים אלה", לדברי לינדנשטראוס.
בשל העדר מדיניות וכלי עבודה מוסדרים, מצא המבקר כי משרד התקשורת לא הקפיד לקבל את הדוחות שדרש ברישיונות וכי התקבלו רק חלקם, כאשר האגף לא ריכז את הנתונים ואת הממצאים מאותם הדוחות. במקרים אחרים מצא המבקר כי "בדיקת פעולות המשרד והליך קבלת ההחלטות בכל הנוגע להפעלת אמצעי אכיפה כנגד בעל רישיון שהפר לכאורה את חובת ההפרדה המבנית העלתה כי בלשכת המנכ"ל אין מסמכים המראים שנבחנו עמדות הגורמים השונים במשרד לצורך קבלת החלטה בנושא זה, ואין מסמכים המעידים שהמנכ"ל קיבל החלטה אם להטיל עיצום כספי על בעל הרישיון אם לאו".
הכשלים בפיקוח במשרד התקשורת נמצאו כאשר הגיעה למשרד תלונה על הפרה שהתקבלה נגד בעל רישיון, במשרד התקשורת הורו לבעל הרישיון לחדול כמה פעמים, אולם לא הצליחו לאכוף את ההוראה. כמו כן, לקה המשרד בטיפול בתקלת תקשורת שאירעה בדצמבר 2010. "למרות עמדת המשרד שאין לחכות זמן רב מעת ההפרה ועד נקיטת צעדי אכיפה, עד נובמבר 2011 לא התקבלה החלטה אם יש לנקוט באמצעי אכיפה כנגדו".
בהמשך קובע המבקר כי "בדיקת תקלה ברשת התקשורת של בעל רישיון למתן שירותי טלפוניה נייחת העלתה תמונה מדאיגה לגבי יכולתו של המשרד לבצע פיקוח טכנולוגי, בייחוד בעקבות תקלות מהותיות, ולגבי המידע המצוי ברשותו על הנתונים הטכנולוגיים של בעל הרישיון".
גם בבדיקת ציוד הקצה נמצאו ליקויים. על פי החוק על שר התקשורת למנות "ממונה" לבדיקת ציוד הקצה ולהעניק לו הסמכה לערוך בדיקות כאשר מתעורר חשד כאשר מתבצעת עבירה. אולם המבקר מצא כי לא מונה אדם כזה, ומציע להסמיך ממונה כדי שיוכל לאכוף את החוק.
לסיכום קובע המבקר כי "ההסדרה בענף התקשורת לקתה בחסר. המשרד לא קבע נהלים ואמות מידה שיסדירו את פעילות הפיקוח והאכיפה כך שיישומה ירתיע את בעלי הרישיונות מלהפר את תנאי רישיונם. משרד מבקר המדינה מעיר שעל המשרד להתמקד בתפקידו החשוב בענף מורכב זה, להקפיד לשאת באחריות למתרחש בענף, לפקח על עמידת בעלי הרישיונות בכל הוראות הדין, להגדיר במפורט איזה מידע טכנולוגי נדרש לו לצורכי הפיקוח, לעדכן את סוגי הדוחות שעליו לקבל מבעלי הרישיונות ולפעול בהליך סדור, יעיל וממוקד שיביא לידי ייעול הפיקוח וקיצור הזמן החולף בין הפרה של הוראות רישיון ובין ההחלטה האם לנקוט באמצעי אכיפה כלפי המפרים אותן".
מרשות השידור נמסר בתגובה לדוח כי: "מרגע שפורסם דוח מבקר המדינה אשתקד פעלו נמרצות יו"ר רשות השידור ד"ר אמיר גילת, מוסדותיה והנהלתה לתיקון מיידי של הליקויים כפי שפורסמו. במוקד תיקון הליקויים עומד ביטול הנוהג של המינויים בפועל ואיוש שדרת הניהול של רשות השידור באמצעות פרסום מכרזים לעשרות תפקידי ניהול ועל פי כללי המנהל התקין".
עוד צויין, כי בנוסף, אושר תקציב מאוזן לשנת 2011, לראשונה מזה שבע שנים, גובש נוהל עבודה פרטית, הופסקה העסקתם של כל בעלי התפקידים שהועסקו בחוזים שהעסקתם נמצאה לא תקינה, ומסגרת חוק רשות השידור החדש וכחלק מהסכם הרפורמה גובש מתווה להקצאה תקציבית להפקות מקור ישראלית".
בתגובה לממצאים במועצת הכבלים והלווין, מסר יו"ר המועצה ניצן חן: "רוב רובן של הערות המבקר בנוגע לשיפור הליכים, נהלים ופרוצדורות, לרבות איוש חברי מועצה חסרים, כבר יושמו בפועל או שנמצאים בשלבים מתקדמים של יישום ותיקון".
לדבריו, "בכל הקשור לפעילותה של המועצה בתחומי הפיקוח והאכיפה: בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית ותלולה במספר ובגובה הקנסות אשר על הגופים הנתונים לפיקוחה של המועצה, והמועצה לא היססה להפעיל יד ברזל ואכיפה אגרסיבית לטובת האינטרס הציבורי וקיום הוראות הדין. עובדות אלו באות לידי ביטוי בדוח המבקר, אשר החמיא למועצה וציין כי "חל שיפור ניכר בפעילות אגף הפיקוח של המועצה בשנים האחרונות, וכי מספר מכתבי הבירור, ההפרות והעיצומים שהוטלו על בעלי הרישיונות, גדל במידה ניכרת".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה לדוח: "המשרד ילמד את דוח מבקר המדינה, ויפעל ליישומו. חשוב לציין כי ברובם של הנושאים שהועלו בדוח, המשרד כבר החל בשלב מוקדם יותר לטפל בסוגיות.
לעניין התקלה בחברת התקשורת, המשרד החל בבחינת התקלה מיד עם קבלת הידיעה. בשל חשיבות הנושא, מינה המשרד מומחה חיצוני לבחינת המקרה ומשמעויותיו, ובמקביל, הונחתה החברה לבצע בדיקות במעבדות בארץ ובחו"ל על מנת לאתר את סיבת התקלה. יתרה מכך, המשרד החל בבחינה רוחבית של התוכניות ההנדסיות של כלל חברות התקשורת, יחד עם רשות החירום הלאומית, באמצעות בדיקה רוחבית של יתירות ושרידות הרשתות של החברות המרכזיות בארץ ובמגמה למנוע הישנות תופעות דומות בעתיד. משרד התקשורת ימשיך לפעול באופן אינטנסיבי לשם הגברת הפיקוח על חברות התקשורת, ועל מנת לשפר את השירות לצרכן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם