נמלי ישראל ביצעו פרויקטים במיליוני שקלים ללא צורך
שבע שנים לאחר הרפורמה בנמלים והבלאגן חוגג: חברת נמלי ישראל פועלת בלי להסדיר יחסיה עם המדינה, והנמלים אינם ערוכים לקלוט אניות גדולות. בנוסף, רשות הספנות והנמלים אינה מתעדת את התאונות הימיות וישראל מצויה בפיגור של 20 שנה בהצטרפות לאמנות בינלאומיות בתחום הים
התוצאה: בפועל, למרות החלטות ממשלה בנושא, הנמלים אינם ערוכים לקלוט אניות גדולות, מצוקת מקומות העגינה בישראל גדלה – ועדות השרים שמונו לטפל בעניינים אלו, כלל אינן מתכנסות.
נמל בישראל - לא מתעדים תאונות? צילום: דוברות נמל חיפה
דוח המבקר, שבו הוקדש פרק שלם לחנ"י (חברת נמלי ישראל), מצא כי החברה טרם הסדירה עם המדינה את העברת זכויותיה בקרקעות, לא חתמה על הסכמים מפורטים עם חברות הנמל בנוגע לנכסים שהועמדו לרשותן וטרם גיבשה את מדיניות ייעוד הרווחים של החברה. זאת ועוד, כחמש שנים לאחר החלטת הממשלה בנושא, העיכוב בהתאמת הנמלים לאניות גדולות נמשך.
המבקר מציין כי על פי הערכותיה של חנ"י, העיכוב בהקמת הנמלים החדשים יגרום לצפיפות רבה בנמלים, להארכת זמני השהייה של אניות ובהתאם – להתייקרות הכוללת של ייבוא סחורה וייצואה.
אולם מהדוח עולה כי לממשלה, ככל הנראה, לא בוער לקדם את הנושא: משנת 2009 לא התכנסה כלל הוועדה הבין-משרדית לפיתוח נמלי ישראל. גם ועדת המשנה שהוקמה לצורך טיפול בסוגיית יחסי העבודה - הסוגיה העיקרית המעכבת את מימוש תכניות הפיתוח בנמלים לא התכנסה כלל. "מכאן שהוועדה לא עשתה את המוטל עליה", כותב המבקר.
לפי הדוח, פרויקטים שבוצעו בהשקעה של מיליוני שקלים, עומדים כאבן שאין לה הופכין. כך למשל, מצא המבקר כי פרויקט רציף קישון מזרח, שהוקם על ידי חנ"י בהשקעה של כמעט 200 מיליון שקל איננו בשימוש. הסיבה: בפועל נמצא כי לחברת נמל חיפה אין צורך לפרוק ולטעון בו מטענים בשלב זה. "מדובר בהשקעה שניתן היה לעמוד עליה מראש וגם היה ניתן אולי למנוע אותה אם אין לנמל צורך ברציף", מציין הדוח.
פרויקט נוסף שבו מצא המבקר פגמים בניהולו הוא מבנה השער החדש בנמל אשדוד – פרויקט בעלות של כ-130 מיליון שקל. המבקר מצא כי חנ"י העבירה חלקים ממנו לחברת נמל אשדוד, על דעת מנכ"ל משרד התחבורה אך בניגוד לחובת המכרזים.
ברשות הספנות והנמלים, מצביע המבקר על כשלים בעמידה בחקיקה ובאמנות בינלאומיות – לעתים באופן שגורר פיגור של 20 שנה בהתנהלות הישראלית בהשוואה לעולם. "מתוך רשימה של 61 אמנות בין-לאומיות בתחום הימי, ישראל חתומה על 21 אמנות בלבד. במדינת ישראל יש פיגור של ממש בהצטרפות לאמנות בין-לאומיות בנושא ספנות ושיט וביצירת הנורמות הנדרשות בחקיקה הישראלית לצורך יישומן", הוא כותב.
עוד עולה כי מספר הימאים הישראלים קטן בהתאם: מספרם בצי הסולר קטן משנת 2007 ועד 2010 בכ-17%. בכל הנוגע לתאונות ימיות, מצא המבקר כי ברשות הספנות והנמלים אין נוהל חקירת תאונות, אין חוקרים מיומנים וכמו כן, רשות הספנות והנמלים אף אינה מבצעת רישום של כל תאונה ימית שהתרחשה בשנים 2008-2011.
מחנ"י נמסר בתגובה: "חברת נמלי ישראל ערוכה להקמת נמלי העתיד במועד שיקבע ע"י משרדי התחבורה והאוצר. החברה קידמה בשנים האחרונות באופן אינטנסיבי את התוכנית להקמת נמלי העתיד בתחומים: התכנוני, הסטטוטורי, התיאומים הרוחביים ופתרון המחלוקות עם גופים ממשלתיים אחרים, ובדרישות המקיפות בתחום איכות הסביבה באשר לפיתוח נמל המפרץ בחיפה. אנו רואים חשיבות רבה להקמת מסגרת לפתרון החסמים והמחלוקות שנותרו באמצעות הועדה להסרת חסמים בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ".
באשר לחתימת ההסכמים בנושא המקרקעין :"מינהל מקרקעי ישראל הוא שמעכב את החתימה על ההסכם. חברת נמלי דורשת לחתום על ההסכם מיידית".
באשר לרציף קישון מזרח: "הקמת הרציף נעשתה עוד בתקופת
רשות הנמלים, עוד בטרם הקמתה חברת נמלי ישראל ב 2005. המשך שכירתו על ידי חנ"י - האפשרות היחידה בידי החברה להקים את נמל המפרץ בזמן התארגנות מינימאלי (נוכח העיכוב בקבלת ההחלטה על הקמתו) הינה באמצעות שימוש ברציף זה כנמל עבודה. עלות הקמת נמל עבודה חדש מוערכת ב-250 מיליון שקל, ולפיכך שכירת הרציף הקיים חסכונית יותר למשק הלאומי".
העברת השער החדש לחברת נמל אשדוד : "ההחלטה להעביר לחברת נמל אשדוד את המתקן באופן המתואר בדו"ח וללא תמורה, נכפתה על חנ"י, במסגרת המו"מ שניהלו משרדי האוצר והתחבורה על הרפורמה בתעריפים מול חברת נמל אשדוד וועד העובדים בנמל".
הגשת הדוחות הכספיים: הדוחות הכספיים לשנת 2010 אושרו והוגשו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם