"יעד שילוב חרדים בשוק העבודה - בגדר שאיפה"
דוח המבקר מצא ליקויים ביישום תוכניות העבודה הממשלתיות לעידוד המגזר לצאת לעבוד. משרד התמ"ת: "נתקן את הטעון שיפור"
מבדיקת המבקר עולה כי על אף החלטת הממשלה כי תוקם ועדה בין משרדית לשם תכנון, יישום וליווי תכנית הפעולה למגזר החרדי, ועדת המשנה שקמה לאותה הוועדה, ואשר הייתה אמורה לגבש המלצות בנושא, לא הגישה דו"ח שהיה אמור לכלול תכנית פרטנית למגזר החרדי. לדברי המבקר: "כך נמנע מהממשלה המידע הנחוץ כדי לבחון את הכלים שהוצעו במסמך האג'נדה למדיניות חברתית-כלכלית, ולדון בהמלצות על הפעולות שיש לנקוט כדי לשלב חרדים בתעסוקה".
יתרה מכך, המבקר מצא כי משרד התמ"ת טרם הכין תכנית עבודה אופרטיבית למגזר החרדי ולא הקים מטה לעידוד התעסוקה בקרב אוכלוסיות מעוטות השתתפות. "מדובר במטלות בעלות חשיבות לאומית חברתית-כלכלית, אך התמונה שעולה מצביעה כי התקדמות הטיפול בהן מועטה ואיטית", כותב המבקר.
בנוסף, המבקר מציין כי על אף שבמסמך האג'נדה שהכינה המועצה הלאומית לכלכלה עוד בשנת 2007 צוין כי יש לקבוע יעדים כמותיים תלת שנתיים לצמצום העוני ולהגדלת שיעורי התעסוקה. עם זאת, רק שלוש שנים לאחר מכן, ביולי 2010, החליטה הממשלה לקבוע את יעדי התעסוקה.
לדברי המבקר, היעד שנקבע לשנת 2020 במגזר החרדי, לפיו יש להגיע לשילוב האוכלוסייה החרדית בשיעור של 63% עלול להישאר בגדר שאיפה בלבד, שכן הממשלה לא קבעה יעדי ביניים הנגזרים מהיעד הסופי.
מבדיקת המבקר עולה כי מספרם הכולל של הגברים שהושמו בתכניות המשותפות למשרד התמ"ת וחברת 'תב"ת' (חברת בת הפועלת לביצוע תכניות וקידום תעסוקה ולימודים בקרב אוכלוסיות שאינן בשוק העבודה - י"ג) הוא כ-1600 בלבד. "תרומה זו אמנם חשובה, אך שיעורה בטל בשישים לנוכח היעד שקבעה הממשלה", כותב מבקר המדינה, ומוסיף כי "על הממשלה ומשרדיה להגביר את המאמצים למימוש תכניות אלו".
המבקר גם מצא ליקויים בפעולות המעקב והבקרה של משרד התמ"ת בנוגע לדרכי הפעלת התכניות שמטרתן לעודד חרדים לצאת לעבודה, כגון היעדר נתונים בדבר מספר התלמידים שהוסמכו בחלק מהתכניות המופעלות, אי התאמה בין נתוני חברת הבת 'תב"ת' לבין נתוני משרד התמ"ת ומיעוט התכנסויות של ועדות ההיגוי.
המבקר קובע כי משרד התמ"ת לא בדק כראוי את התקדמות ביצוען של התכניות. דוגמא אחת היא תכנית 'פרנסה בכבוד', אשר הוקמה להשמת גברים חרדים בשוק העבודה. התוכנית החלה עוד בשנת 2001, אולם רק בשנת 2011 החלו לפעול להטמעתה והרחבתה בהיקף רחב יותר, כפי שתוכנן עוד בשלבי הפעלתה הראשוניים.
המבקר אף מציין כי מנהלת השירות האזרחי-לאומי במשרד המדע והטכנולוגיה
על פי אומדנים שונים בשנת 2009, המגזר החרדי מנה כ-600-800 אלף בני אדם. שיעור השתתפותם בתעסוקה בגילאי 25-64 עמד בשנת 2008 על 48%, מול 77% מקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית.
שיעור השתתפותם של הגברים החרדים בשוק התעסוקה אף נמוך משמעותית משיעור השתתפותן של נשים חרדיות ועמד באותה השנה על 40% לעומת 82% בקרב גברים יהודים לא חרדים, וכ-57% בקרב הנשים החרדיות לעומת 74% בקרב הנשים היהודיות הלא חרדיות. על פי חישובי משרד האוצר, הפסד התוצר הישיר למשק הישראלי בשנת 2009 כתוצאה מדחיית כניסתם של גברים חרדים לשוק העבודה נאמד בכ-4 מיליארד שקל.
"משרד התמ"ת השקיע בשנת 2011 כ-100 מיליון שקל בקידום וסיוע לאוכלוסיית החרדים, שיאפשר למשתתפים בתכניות השונות לרכוש הכשרה מקצועית ולהשתלב בשוק העבודה. בהמשך להמלצות דו"ח ועדת אקשטיין, ובמטרה לתקן את הטעון שיפור ולהתמודד עם האתגרים לשילוב אוכלוסיית החרדים בשוק העבודה, אישרה הממשלה, בפברואר 2012, את מינוייה של הגב' מיכל צוק לתפקיד הממונה על תחום התעסוקה במשרד התמ"ת, בדרגת משנה למנכ"ל".
"המינוי הבכיר, כמו גם השקעות התמ"ת הענפות לקידום הכשרתם המקצועית של החרדים ושילובם במעגל העבודה, נועדו להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב אוכלוסייה זו, להביא לצמצום פערי ההכנסה, להקטנת העוני ולהגברת הצמיחה במשק. משרד התמ"ת למד את דו"ח מבקר המדינה וכבר החל ליישם את הלקחים ולתקן את הטעון שיפור, במסגרת תכנית העבודה הרב השנתית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם