ניגוד עניינים בבנק ישראל וברשות לני"ע?
דוח המבקר: יועץ אחד מייעץ לבנק ישראל, לרשות לניירות ערך, ואף לגופים המפוקחים על ידם במשך מספר שנים. "מצב שבו הרשות והבנק, שני גופים רגולטורים מעסיקים את אותו יועץ עלול ליצור חשש לניגוד עניינים אחר ומטרותיהם לא תמיד עולות בקנה אחד"
היועץ זמיר דחב"ש, לא רק מייעץ ל-2 הגופים החשובים, אלא גם מייעץ לגופים פיננסיים המפוקחים על-ידם. מציאות מוזרה זו נמשכת מספר שנים, עד שמבקר המדינה קבע חשש לניגוד עניינים חמור.
המבקר מצא כי "הרשות לני"ע ובנק ישראל השתמשו ב-2009-2011 באותו יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה (ללא מכרז), לטיפול בנושאים שונים בסדר היום הציבורי שברצונם לקדם".
"מצב שבו הרשות והבנק - שני גופים מפקחים (רגולטורים) - מעסיקים את אותו יועץ עלול ליצור חשש לניגוד עניינים אחר ומטרותיהם לא תמיד עולות בקנה אחד", רושם המבקר.
לרשות לני"ע ולבנק ישראל יש דובר משלהם ובנוסף הם מסתייעים בשירותי יועץ חיצוני לנושאי תקשורת ואסטרטגיה. היועץ מטפל בנושאים שונים כמו קידום חוק בנק ישראל (ב-2010) ומציע דרכי התמודדות עם מצבי משבר.
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל פלאש 90
במשך כשנתיים נתן היועץ שירותי ייעוץ הן לבנק והן לרשות, וקיבל שכר טירחה חודשי של 23,350 אלף שקל מבנק ישראל (מ-2006) ו-15,400 שקל מהרשות לני"ע.
יתרה מזאת, "עוד נמצא כי נוסף על שירותי היועץ לרשות ולבנק, נתן היועץ שירותים לגופים שנמצאים בפיקוחם. כשהגוף המפקח והגוף המפוקח משתמשים בשירותי אותו יועץ - זהו פתח לזליגת מידע מהגוף המפקח לגוף המפוקח ומעמיד את היועץ במצב של ניגוד עניינים אפשרי. הרשות לא ניהלה פיקוח ובקרה שיטתיים כדי לוודא שהיועץ עומד בהסדר ניגוד העניינים שנערך עימו", קובל המבקר.
הנגיד מסר שהיועץ אמר כי במקרה של עימות בין הרשות לבנק הוא מייצג את עמדת בנק ישראל. הבנק טוען כי המפקח והמפוקח לא השתמשו בשירותי אותו יועץ, ונקבע כי לא ייתן ייעוץ לבנקים ולגופים המפוקחים ע"י המפקח על הבנקים.
המבקר מסתייג מבקשת לשכת הנגיד בתחילת 2008 לאשר המשך העסקת היועץ החיצוני בנימוקים כי "הוא שותף בנושאים הרגישים ביותר בבנק וזכה לאמונם של הנגיד, המנכ"ל והמפקח על הבנקים וכי הוא יכול להתמודד עם מצבים מורכבים ומצבי משבר". מבקר המדינה קובע כי "אין די בנימוקים אלה לבסס התקשרות זו ולהצדיקה בהנמקה של ספק יחיד והשימוש בתקנה זו אינו תקין. התנהלות הבנק אינה תקינה ומנוגדת להגיון".
משרדו של דחב"ש ייצג גופים פיננסיים ענקיים כמו קבוצת ברונפמן (בעלת בנק דיסקונט), בנק ההשקעות הבריטי ברקליס קפיטל ומנכ"ל אייפקס, זהבית כהן (בתקופת הביקורת נרכשו תנובה ופסגות).
זמיר דחבש
ארכיון
יצויין כי במאי 2011 סיים זוהר גושן את תפקידו כיו"ר הרשות לני"ע וגם זמיר דחב"ש עזב את הרשות. במקביל קבע בנק ישראל נוהל קפדני ודרש מדחב"ש לדווח כל 3 חודשים על הגופים העסקיים להם הוא מייעץ.
היועץ התחייב למסור בכל חודש רשימת לקוחות עדכנית ולנתק קשר במקרים של ניגוד עניינים.
"הביקורת העלתה ליקויים בתהליכי ההתקשרות של הבנק והרשות עם יועצים. הבנק והרשות עשו שימוש יתר במתן פטורים ממכרזים (בהתאם לחוק). נוכח החשש מניגוד עניינים נדרשת הרשות לפיקוח ובקרה שוטפים על עבודת היועץ".
"דרך המלך להתקשרות של גוף ציבורי הוא באמצעות מכרז פומבי. אולם הבנק והרשות עשו שימוש יתר במתן הפטורים. עליהם להקפיד על התקשרויות באופן תחרותי ושוויוני והפטור הוא מקרה
חריג".
המכרז מבטיח יעילות ושקיפות, ניצול משאבים מיטבי וחסכון בכספי הציבור.
רבע מ-90 התקשרויות בין השנים 2008-2011 היו עם ספק יחיד בניגוד לחובת המכרזים וללא סיבה מוצדקת. "לא היה מקום שהבנק יגדיר יועץ כספק יחיד רק בשל הידע והנסיון שצבר בעבודתו בבנק. ראוי שהבנק יאמץ הוראת התכ"ם (חובת מכרזים) במסגרת נוהל הבנק", קובע המבקר.
חברת שלום ת"א (של זמיר דחב"ש) מסרה כי "שלום ת"א לא פעלה ולא פועלת בניגוד עניינים. דוח המבקר אינו מציין שפעולה כזו התרחשה בפועל וכל התייחסות והיא לחשש תיאורטי בלבד. החברה פעלה בשקיפות מלאה עם הרשות לני"ע ותמשיך לפעול כך עם בנק ישראל, תוך שהיא ממשיכה ליישם מנגנון ברור למניעת ניגוד עניינים בין כל לקוחותיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם