מצוקת האשראי פוגעת בראש ובראשונה בעסקים הקטנים
חייבים כעת יותר מתמיד לשפר את התנהלותם של העסקים הקטנים והבינוניים משום שהמשק הישראלי בנוי מכ-450 אלף עסקים כאלה, המעסיקים יותר ממחצית מהעובדים במשק הישראלי ותורמים יותר ממחצית מהפדיון במשק
המשק הישראלי בנוי מכ-450 אלף עסקים קטנים ובינוניים, המעסיקים יותר ממחצית מהעובדים במשק הישראלי ותורמים יותר ממחצית מהפדיון במשק. הפרדיגמה היא שאותם עסקים סובלים ממשאבי ניהול ושיווק מוגבלים ואין להם החמצן לצורך התמודדות עם מצבי מיתון או משברים פיננסיים. כתוצאה מכך הכלכלה הישראלית מאופיינת בתחלופה גבוהה מאוד של עסקים: עלפי נתוני הלמ"ס, יותר מ-50 אלף עסקים נפתחים כל שנה, יותר מ-38 אלף עסקים נסגרים כל שנה, ורק כמחצית מהעסקים בישראל שורדים את השנה החמישית לחייהם.
על רקע אי-הוודאות במשק אנו עדים גם לסימנים של התפתחות מצוקת אשראי. המצוקה נובעת הן מהנחיית המפקח על הבנקים להעלאת יעדי הלימות ההון הראשוני המבוקשים מהבנקים והן ממצוקת שוק ההון המקומי. ההשפעות המיידיות הן כמובן הקטנת היצע האשראי והעלאת מחירי האשראי.
עסקים אינם פועלים בחלל ריק. סביבת הסיכונים של העסק מורכבת מגורמים פיננסים ומגורמים חיצוניים. על מנהל העסק לקבוע מהי קיבולת הסיכון שלו. בעולם של אי-ודאות פיננסית, חובה על כל בעל עסק שלא לפתח תלות בספק יחיד או בלקוח עיקרי, לנהל ימי אשראי בצורה הדוקה ולהקפיד על גביית חובות. בהתחשב במצוקת האשראי שבפתח, אין ספק שעל העסקים לנצל הזדמנויות להרחיב ולגוון את מקורות המימון שלהם באמצעות ערוצים חוץ בנקאיים.
בל נשכח שמדי פעם צריך גם לקבל החלטות קשות. כפי שאמר פיטר דרו קר: "בכל פעם שאתם רואים עסק מצליח, תדעו שמישהו פעם לקח שם החלטה אמיצה".
הכותב הוא סמנכ"ל בכיר בוויזה כאל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם