גוש היורו - איחוד מפוצל
להציל את היורו זה החלק הקל; להשיב את האמון באינטגרציה ובחיבור בין המדינות זה החלק המכריע והקשה יותר להשגה
בין שיוון תפרוש ובין שלאו, גרמניה בסופו של יום תעשה את הנדרש על מנת להשאיר את המטבע בחיים. היורו גדול מכדי להיכשל. נדמה שקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד צועדים לקראת פשרה בין הקריאה של ברלין לצעדי צנע לבין העדפת התמריצים בפריז.

האיחוד האירופי. האזרחים עלולים לראות בו גוף לא רלוונטי תצלום: appp
עד סוף השנה התוצר המקומי הגולמי של יוון צפוי לרדת ב-20% בהשוואה ל-2009. איטליה וספרד חזרו למיתון. האבטלה בקרב הצעירים בספרד הגיעה ל-50%. גוש היורו כולו חווה צמיחה של 0% ברבעון הראשון של השנה.
והנתונים האלה הולכים ומפוררים את החבלים שמחזיקים יחד את האיחוד האירופי. לא די שצעדי הצנע הביאו לנפילתן של 11 ממשלות, הם גם חיזקו כוחות פוליטיים המתייחסים בספקנות לאינטגרציה. רק כ-30% מהמצביעים בבחירות ביוון בחודש שעבר הצביעו עבור שתי המפלגות הגדולות. מי שהרוויחו הן המפלגות המתנגדות לצעדי הצנע שנכפו על יוון כתנאי להישארותה בגוש היורו. מגמה דומה נרשמה בצרפת בהצבעה גוברת לימין הקיצוני ולשמאל. כך גם באיטליה ואפילו בגרמניה.
סקרי דעת קהל מציירים אף הם תמונה עגומה. בשבוע שעבר פרסם מרכז פיו למחקר סקר שכותרתו "האיחוד האירופי על הקרשים". מממצאי הסקר עולה שברוב המדינות צנחה התמיכה באיחוד האירופ בחדות במהלך 5 השנים האחרונות. כיום רק 28% מהצ' כים, 30% מהבריטים ו-43% מהיוונים סבורים שהחברות באיחוד האירופי הועילה להם. אזרחים ברחבי האיחוד מתמרדים נגד בריסל וסגנון הממשל שלה.
היורו כנראה ישרוד, אך אירופה מסתכנת בהצלתה רק מבחינת המבנה ולא בכל הקשור לרווחה. המוסדות השיתופיים לא יהיו שווים הרבה אם האזרחים יראו באיחוד גוף לא רלוונטי או חמור מכך לא לגיטימי ולא יעיל.
כדי לעצור את השחיקה של המוסדות הפוליטיים של האיחוד יידרשו מנהיגי אירופה לעצב את דעת הקהל ולא להתיישר לפיה. הם צריכים להבהיר לתושבים שאירופה תוכל להתמודד בעולם הגלובלי רק כקולקטיב. הדרך הטובה ביותר לעצור את הסחף היא הגעה מהירה לאיחוד פיסקלי מלא, הדרוש להצלת גוש היורו ולחידוש הצמיחה. הפופולריות של האיחוד האירופי תלויה ביכולתו לספק פריחה כלכלית וביטחון, דברים שרק איחוד עמוק ויעיל יותר יכול לספק. ייתכן שצעד נכון בכיוון יהיה לארגן מעגל פנימי
של מדינות שמוכנות לנוע לעבר איחוד מלא מהר יותר מהאחרות. יכול להיות שארגון שכולל 27 מדינות (לא סופי) לא יכול להרשות לעצמו לנוע לפי הקצב האיטי שמכתיבות המדינות ההססניות.
אירופה הגיעה לרגע האמת, והאירופאים יודעים היטב שהתקופה האפלה ביותר שלהם באה בעקבות מצוקה כלכלית ולאומנות בשנות ה-30. אם האיחוד האירופי לא יצליח לשלב משמעת פיסקלית עם צמיחה, למתן את הלאומנות ולהזניק מחדש את פרויקט האיחוד - העבר הבעייתי של אירופה עלול להפוך לעתיד שלה.
הכותב הוא פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג' ורג'טאון וחבר בכיר במועצה ליחסי חוץ