ערב אישור תקציב 2013: חוזרים לכלכלה הישנה
ראש הממשלה שב למשנתו הכלכלית הנאו-ליברלית השוללת העלאת מיסוי, שר החוץ אביגדור ליברמן נשכב עבורו על הגדר ומפתיע בתמיכתו בקיצוץ הקצבאות
סיפור המע“מ באילת מוכיח עד כמה בלשכת ראש הממשלה רגישים לשפע הפרסומים על הגזירות שבדרך. בנימין נתניהו משתדל להנמיך פרופיל ומעדיף לפרסם את חבילת הצעדים הכלכליים במכה אחת ולא בשלבים. כמו במכונת הלוטו של מפעל הפיס, מספרים רבים מאוד התעופפו באוויר בנוגע להיקף הגירעון, למסים המתוכננים ולקיצוצי התקציב. שאלה חשובה לא פחות היא אם יבוצע מקצה שיפורים תקציבי הכולל העלאה של המע“מ ב-1% כבר בחודש הבא.
בתחילת השבוע, לאחר שראש הממשלה כפה תקציב חד שנתי, הוא זימן את צמרת האוצר ללשכתו לישיבת עדכון כדי להבין כיצד תיראה מסגרת התקציב ל.2013- מנכ“ל משרדו הראל לוקר ילווה בצורה שוטפת את עבודת ההכנה. המילים "גזירות“ או "מסים“ אפילו לא נלחשו. נתניהו רגיש להן.
הגירעון החזוי ל-2013 נאמד ב-30 מיליארד שקל. החור השחור מוסבר בצניחה בגביית המסים ובחריגה בהוצאות הממשלה. "הטייס האוטומטי“ שיגדיל את ההוצאות ב-14 מיליארד שקל ב-2013(עלייה של 2.93% בהשוואה לתקציב 2012) יוביל לנחיתת אונס.
כדי להתגבר על הגירעון ניתן לקבוע בהינף החלטה מנהלית, כמו בכינרת, שיועלה מפלס הקו האדום התחתון: במקום שהגירעון יצומצם ל-1.5% ב-2013, כפי שנדרש במתווה המקורי, הוא יוכפל ל-2.9% מהתוצר. כך ניתן לסתום חור של 13.5 מיליארד שקל.
אם באמת פשוט כל כך להגדיל את המסגרת (הגירעון) אז מדוע בעצם לא להגדילה ל-4% או אולי ל-5%? - משום שזה לא עובד כך. גם ההחלטה להגדיל את הגירעון ל-2.9% אינה פשוטה, ובהמשך הדרך היא אף עלולה להיות מסוכנת. עלות גיוס איגרות החוב הממשלתיות בשווקים תגדל ובעתיד ניאלץ להחזיר יותר כסף. ההתמכרות לגירעון בעייתית כמו ההשתעבדות לאוברדרפט המשפחתי. הממשלה אינה יכולה לגייס את הקואוצ‘ר אלון גל כמבוגר האחראי לשיחת מוטיבציה. סוכנויות הדירוג הבינלאומיות עלולות לשלוף במוקדם או במאוחר כרטיס צהוב.
בישיבה אצל נתניהו סוכם על קיצוץ של 10 מיליארד שקל בתקציב משרדי הממשלה. כולם ישלמו את המחיר, ואלה שייפגעו במיוחד יהיו תקציבי הביטחון (שני מיליארד שקל), התחבורה (דחיית פרויקטים בתחום התשתיות) והרווחה. לראשונה מאז 2003 נשקלת האפשרות לקצץ בקצבאות.
עם זאת, נתניהו לא יתיר לפגוע בחלק מהישגי דוח טרכטנברג, ובראשם חינוך חינם לבני ,4-3 אף שהחוק שעלותו 3 מיליארד שקל לא מומן, כפי שהומלץ, באמצעות הקיצוץ בביטחון.
מקורם של 6.5 מיליארד שקל נוספים לשם סתימת הגירעון הוא העלאות מסים. כדי לחשוף את עמדתו של נתניהו בסוגיית המסים אין צורך לשלוף את כדור הבדולח. לפני שבועיים זימן נתניהו ללשכתו קבוצה של אנשי עסקים, ובהם אלפרד אקירוב, איתן רף ודב לאוטמן. הגרעין האיראני עמד במרכז הדיון, אבל בתגובה לשאלות הנוכחים התייחס נתניהו גם לנושאי הכלכלה.
ראש הממשלה לא שינה את עמדתו השוללת העלאת מסים. הוא עדיין מאמין שצעדי החירום שנקט ב-2003 להצלת המשק, שכללו הפחתת מסים, נכונים גם כעת. הוא מתנגד להעלאת מס ההכנסה ומס החברות, צעד שלדבריו עלול
השבוע הזהיר מזכ“ל ה-OECD אנחל גוריה את נתניהו ושטייניץ: “משמעת פיסקלית היא לא רק מדיניות או מספרים, יש לכם ביד נכס של ממש. הישארו בנתיב הנכון.“ בפגישה עמו חזר נתניהו עבור מי שטרם הפנים: “אין צורך להטיל מסים גבוהים מדי באופן שלא יהיה כדאי לעבוד ולהשקיע, כי אז לממשלה לא יהיו מסים.“ נתניהו, אם כן, לא השתנה.
כעבור כמעט שנה מאז פרוץ המחאה החברתית הוא חוזר לעקרונות הנאו-ליברליזם עם ההתאמות המתבקשות. למרות זאת, הוא לא שולל על הסף העלאה של מסים עקיפים (כמו העלאת המע“מ) ב-1%, הגדלה של המס המוטל בגין הגרלות מ-25%- ל30% והקפצה של המס על סיגריות, אלכוהול ודלק. ההסתברות להעלאת מס הבלו תגדל ככל שתימשך התייקרות הדלק בעולם.
אלה המסים הנוחים ביותר לגבייה, ובראי מדיניות המס הם גם מוצדקים. גיבוי מפתיע לעמדותיו קיבל השבוע נתניהו מראש לשכתו לשעבר ושר החוץ הנוכחי אביגדור ליברמן, ששיבח את המדיניות הכלכלית שהשית נתניהו לפני עשור.
“זאת תהיה התאבדות להעלות עכשיו מסים,“ אמר שר החוץ לבאי כנס לשכת רואי החשבון באילת, “זה צעד שיפגע בצמיחה ובהשקעות.“ ליברמן המליץ בחום לקצץ בקצבאות, כפי שהאוצר מתכנן לעשות ב.2013- בואו לא נתבלבל. מנהיג ישראל ביתנו נשכב על הגדר עבור נתניהו משיקולים פוליטיים.
אף שעמדתו תוביל לעימות ישיר עם ש“ס הוא לא נרתע. הרי הוא כבר ניצב מול ש“ס במאבקו העיקש למיצוי כושר ההשתכרות בקריטריונים לדיור בר השגה. גם יו“ר קדימה שאול מופז יתמוך בעמדת נתניהו בתקציב. את המחאה החברתית הבאה הוא כבר לא יוביל.
מצוקת האשראי אינה נחלתם הבלעדית של גופים עסקיים גדולים או קטנים. עבור יותר ויותר שכירים הנאנקים תחת נטל האוברדרפט חדלה המערכת החוץ בנקאית להיות מילה גסה, ובלית ברירה הם מנסים לאתר גם שם חמצן פיננסי.
עסקי הגופים החוץ בנקאיים פורחים בימים אלה יותר מתמיד ומדווחים על זינוק במחזורים. "מצבנו מעולם לא היה טוב כל כך,“ אמר לי בעל חברה כזאת. הריבית הנמוכה במשק (פריים של 4%) אינה מחלחלת לשכירים, הנאלצים לשלם ריביות נשך של 15% לשנה ואף יותר.
אבל יש אפשרות מימון נוספת, אנושית יותר, המוכרת ליודעי ח“ן: הלוואות לשכירים מגופי חיסכון מוסדיים - קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים או קרנות פנסיה. הכסף בקרנות ההשתלמות משתחרר רק אחרי 6 שנים, אך יש פטנט חלופי להפיכתו לנזיל - הלוואת גישור. עד היום הותר לקרן השתלמות להלוות עד 50% מהחיסכון: לעמית שצבר 50 אלף שקל מותר היה לקבל 25 אלף שקל לכל מטרה; הריביות סבירות ונעות סביב 4% לשנה (ריבית הפריים). בימים הקרובים יפרסם האוצר תקנות חדשות. שיעור ההלוואה לעמיתים בקרנות השתלמות יגדל לעד 80%מהצבירה. כנגד חיסכון של 50 אלף שקל ניתן יהיה לקבל הלוואה של 40 אלף שקל.
אך נראה שאין טוב בלי רע. תנאי המימון באפיקים האחרים, כמו קופות הגמל, הפוליסות והפנסיה, יורעו. עד היום אושרה הלוואה מקסימלית של50% מגובה מהצבירה. על-פי כללי המשחק החדשים, בחיסכון לא נזיל יופחת המימון ל30%- מהצבירה, ובחיסכון נזיל (כלומר, ניתן למשיכה מיידית) יגדל המימון ל-80% מהצבירה.
שימו לב: מנהלי גופי החיסכון טרם עודכנו על כך, אז אין מה לרוץ אליהם עד שזה יקרה בסוף החודש. אחד ממנהלי גופי החיסכון הסביר לי: "אנחנו לא מרוויחים מההלוואות לעמיתים. מבחינתנו מדובר בשירות לחוסך שכדאי מאוד לנצל, במיוחד לנוכח מצוקת האשראי.“ באוצר הסבירו השבוע כי "התקנות החדשות מאזנות בין יעדי החיסכון ארוך הטווח לבין הצורך לסייע בפתרון למצוקות הנזילות של העמיתים.“
רו“ח עופר מנירב לא השתנה עם השנים. להט העשייה ורדיפת הצדק שלו לא התפוגגו, להפך. מנירב אינו מסתפק במסים, אלא במעשים. הרגולציה מבחינתו אינה גזירה שחייב להיות כפופים לה ולחיות לפיה.
עד לפני 5 שנים הוא שימש כנשיא לשכת רואי החשבון. כיום הוא אוחז בתפקיד יו“ר ועדת המסים של הלשכה. התפקיד, כמו מקצוע ראיית החשבון כולו, נשמע משמים. אך כמו בכל דבר, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. מאחורי האותיות הקטנות מסתתר כסף גדול, במיוחד כשבמסים עסקינן.
לפני כמה חודשים השלים מנירב מאבק משפטי עיקש נגד הנהלת רשות המסים. הוא טען שאין סיבה שנציגי הנישומים ישלמו דמי שימוש במערכת השאילתות הממוחשבת (המכונה שע“מ) שרשות המסים מעמידה לרשותם. הוא הפסיד בבית המשפט המחוזי, אבל ניצח בעליון. בעקבות פסק הדין התקדימי תיאלץ הרשות להחזיר תשלומים עודפים הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים.
“הקנסות המוטלים על רואי החשבון מוגזמים ונטולי פרופורציה לשכר הטרחה שהם מקבלים,“ פותח מנירב חזית נוספת. “יש רואי חשבון המתעכבים בהגשת הדוחות מסיבות טכניות, ועל כל איחור של חודש הם נקנסים במיליוני שקלים לשנה, גם אם מדובר בטעויות מחשב.“ בעניין זה, מספר מנירב, הוא מצא אוזן קשבת. “גובה הקנסות המוגזם נקבע בחקיקה, ולמרות זאת אני מאמין שהוא ישתנה. אפילו יו“ר ועדת הכספים מבין את גודל האבסורד.“
מאבק אחר שהוא מנהל נוגע להגשת "דוחות ריכוז“ על משכורות השכירים. “הוסבר לי שפעם ב-4 חודשים יש להגיש את הדוחות כדי שהשכירים ייהנו מהחזרי מס (מס הכנסה שלילי). היום כבר ידוע שזה לא קשור למס ההכנסה, אלא לביטוח הלאומי,“ מגלה מנירב וממשיך: “הביטוח הלאומי אינו מוסמך לדרוש דוחות כאלה, אבל ביקש אותם ממס הכנסה מבלי שאף אחד הרגיש. אנשי הביטוח הלאומי הסבירו שהדוחות נחוצים לצורך תשלום הקצבאות, אז הצעתי להם: ’בואו נעשה עסק - נשלח לכם את הדוחות בתנאי שתשלמו את הקצבאות אוטומטית.‘ מובן שהם לא הסכימו.“
“זכאי לקצבה שלא הגיש תביעה לביטוח הלאומי לא יקבל בחיים את הכסף, הם לא משלמים אוטומטית,“ הוא מסביר, “אם אדם נזכר לתבוע רק אחרי 5-4 שנים, לא ישולם לו הכסף רטרואקטיבית. הם בונים על השכחה של הציבור, והנפגעים הם בעיקר השכבות החלשות“.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם