בוריס גלפנד: שח או ש"ח
את היעדר התמיכה של המדינה בשחמטאי בוריס גלפנד צריך לתקן, וכמה שיותר מהר, אבל לא דרך הקלות במס שאינן מגיעות לו

בוריס גלפנד (משמאל). רשות המסים רוצה את חלקה בכספי הזכייה צילום: אי-אף-פי
אלא שהדברים בפועל קצת שונים. ראשית, פעילותו של מר גלפנד דומה לפעילותו של כל ספורטאי אחר שהכנסתו מהשתתפות במשחקים או תחרויות מקבילה למעשה לעבודתו של כל אחד מאיתנו, ובין שהוא שכיר ובין שהוא עצמאי. שחמט זה מקצועו של גלפנד, ועל ההכנסות שמפיקים מהמקצוע שבו עובדים, אין מה לעשות, צריך לשלם מס. שנית, חוקי המס מכירים בהכנסות מפעילות נושאת פרסים וקיימות תקנות בספר החוקים הממסות פעילות זו במס בשיעור של 25% (מעבר לפטור מסוים העומד כיום על כ-60 אלף שקל לפרס). אך כוונת המחוקק לא היתה שאדם הזוכה בפרס במסגרת עבודתו ישלם עליו מס מופחת, וגם קיימת פסיקה בנושא התומכת בכך.
שלישית, ככל עצמאי, גם מר גלפנד יכול במסגרת דיווחיו השנתיים לרשויות המס לצבור את ההוצאות שהוציא במסגרת עבודתו ולבקש לקזז אותן מהכנסתו. אם לא ניתן לקזז זאת באותה שנה, זכאי הוא להעביר את ההפסד שנוצר לו לשנים שלאחר מכן ולקזז זאת בעתיד.
ולסיכום, קצת מוזרה הטענה כי גלפנד לא זכה לתמיכה כלשהי מהמדינה, ואם הדבר נכון אזי זה דבר שאולי צריך לתקן באמצעות משרד הספורט, איגוד השחמט או כל גוף אחר האמור לתמוך בספורט. אך אין לתקן זאת באמצעות הטבת מס.
הכותב הוא שותף במשרד רו"ח ליאון אורליצקי ושות'