הפתרון של מאור למחאה החברתית
מנכ"לית בנק לאומי לשעבר ממליצה לממשלה לאמץ מודל צמיחה חדשני כאמצעי לסגירת פערים ולצמצום מעגל העוני. חומר למחשבה ערב גיבוש תקציב 2013
דבריה מתכתבים עם הרצאה שנשאה בכנס של החשב הכללי באוצר בשבוע שעבר, השבוע שבו חודשו ההפגנות של המחאה החברתית. מאור לא דיברה על בנקאות, עמלות, ריבית והלימות הון. היא התחברה לאקטואליה באמצעות מושגים כמו לכידות חברתית, מודל צמיחה חדש, צמצום אי-השוויון והגדלת ההוצאה הציבורית.
ערב דיוני תקציב 2013 דבריה רלוונטיים מתמיד. אזכיר שראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הציע לה (קודם למינויו של אברהם הירשזון) להתמנות לשרת האוצר. מאור סירבה.
”המשבר העולמי מתגלגל מאירוע לאירוע, וישראל חמקה ממנו עד כה. ערב הכניסה למשבר 2008 היה המשק איתן, המערכת הפיננסית היתה שמרנית ומפוקחת והמדיניות הכלכלית היתה מוצלחת”, החלה מאור בנימה אופטימית שפינתה את מקומה לדאגה: ”השמרנות הפיסקלית מתערערת ומתחילים להופיע סימני דאגה. המשברים והמחאה החברתית בארץ ובעולם ערערו את אמון הציבור ביכולתם של מקבלי ההחלטות, ולזירה נכנס גורם חדש המכונה לכידות חברתית”.
”בהיעדר לכידות חברתית”, ציינה מאור, ”לקובעי המדיניות תהיה בעיה. אי-השוויון בחלוקת ההכנסות יגדל, העוני יעמיק ולא יהיו מנגנונים שיפתחו בפני הדורות הבאים הזדמנות לשנות את גורלם”.
מנכ”לית לאומי לשעבר ממליצה ליישם מודל צמיחה חדש, שישביח את המשאב האנושי ויאפשר למצות את פוטנציאל התעסוקה. ”המודל הנוכחי פשט את הרגל כי אינו מסוגל לצמצם את ממדי העוני ואת הפערים. העיסוק בגובה הצמיחה צריך להתחלף בשאלות - מי באמת תורם לצמיחה ומי נהנה מפירותיה?” הסבירה מאור והוסיפה: ”על הצמיחה לבוא לידי ביטוי בכל המשק באמצעות מודל תעסוקה עתידי, שיגדיל את ההכנסה ויתמוך בחלשים. במשפחות מסוימות יש יותר ממפרנס אחד, אבל הן עדיין מתחת לקו העוני”.
כדי שצמיחה תחלחל לכל שכבות האוכלוסייה ממליצה מאור לשפר את כוח האדם ואת הפריון שלו, והיא יודעת איך עושים את זה. ”בבנק לאומי הצלחנו לאתר נערות משולי החברה שכמעט נפלו, וסייענו להן בהשלמת הבגרות ובגיוסן לצה”ל. המגזר העסקי חייב להיות הזרז לשינוי”, הדגישה מאור.
לדבריה, ”יש צורך קריטי בהשקעות בחינוך. ייצרנו חתני פרס נובל רבים, אולם עשינו זאת בזכות השקעות קודמות. מבחני פיז”ה האחרונים ומספר הניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה מלמדים שהמצב לא טוב. צריך להכשיר עובדים ללא הפסקה ולשפר את יעילותם”.
לשם קידום טיעוניה גייסה מאור את הכלכלן פרופ’ ג’פרי זאקס, שאמר שהממשלה זקוקה להכנסות ממסים של 40%-50% מהתוצר ולהוצאה חברתית של 20% ממנו. ”ההוצאה החברתית עדיין רחוקה מההיקפים הרצויים והשאיפה להוריד את יחס החוב-תוצר ל-60% נעצרה”, אמרה מאור. המלצותיה לשינוי המצב אינן מפתיעות: רפורמה בחינוך, הכשרה מקצועית, טיפוח ההשכלה הגבוהה, פיתוח מסלולי השכלה לא קונבנציונליים, עידוד עסקים קטנים ושיפור נגישותם לקרנות מימון.
המנכ”לית לשעבר מסבירה שהשינוי המיוחל יגיע גם באמצעות ”קפיצת מדרגה בבניית תשתית פיזית לפריפריה ובהפעלת רפורמות לשחרור צווארי בקבוק במגזר הציבורי, כמו הגדלת היתרי הבנייה”.
באופן מפתיע ובניגוד לעמדת ראשי המחאה החברתית מאור ממליצה על ”הנעה מחודשת של תהליך ההפרטה בחברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ורשות הנמלים. אין מדובר רק בהיבט המימוני, המהלך יניב אפשרויות תעסוקה נוספות ויעודד השקעות זרות, התייעלות וצמיחה”.
לסיכום היא הסבירה כי ”יצירת תשתית בריאה ארוכת טווח תגדיל את הצמיחה ואת העוגה הלאומית. היא תצרף למעגל שכבות שלא נהנו עד היום מפירות הצמיחה ותוריד את רמת האבטלה”. בכירי לאומי שהגיעו לירושלים כדי לשמוע אותה, ובהם יו”ר הדירקטוריון דוד ברודט, המנכ”לית רקפת רוסק-עמינח והיועצת המשפטית עו”ד דליה טל, מכירים היטב את דעותיה בתחומי הבנקאות והפיננסים. משנתה החברתית והמאקרו כלכלית היתה עבורם משב רוח מרענן.
נגיד בנק ישראל פרופ’ סטנלי פישר למד השבוע מהן מגבלות הכוח. הממשלה אישרה את העלאת יעד הגירעון ל-3% בניגוד לעמדתו המפורשת. הנגיד הבין שגם דעותיו של מי שמשמש כיועץ הכלכלי של הממשלה אינן בבחינת תורה מסיני.
בישיבת הממשלה ביום א’ ניסה פישר להתכתב עם השרים מעל לראשו של שר האוצר, אבל זה לא עזר. המשנה לראש הממשלה סילבן שלום הבהיר שמטרתה של מדיניות כלכלית אינה רק מלחמה באינפלציה, ושניים מיעדיה הם צמיחה ועידוד תעסוקה.
שבוע לפני הישיבה נפל הנגיד קורבן לתעלול של ראש הממשלה בנימין נתניהו. רה”מ המתין להודעת הריבית של פישר בשבוע שעבר, שלפיה תופחת ב-0.25%, ולאחר ששמע שהיא יורדת הודיע רשמית על הגדלת יעד הגירעון. הנגיד המופתע לא אהב את התרגיל, ובנאום תוכחה בכנס קיסריה איים לשקול מחדש את מדיניות הפחתת הריבית.
נגיד בנק ישראל במלכודת. הוא מבין שההאטה והמשבר בכלכלה העולמית מחייבים להמשיך להפחית את הריבית, אבל חושש שהעלאת יעד הגירעון תחדש את האינפלציה. הוא ימתין וילמד את מבנה תקציב המדינה ל-2013, ואז יחליט מה לעשות.
גורם חשוב לא פחות בהחלטות הריבית הוא מחירי הנדל”ן. פרופ’ פישר אינו מתעלם מההשפעה המזיקה של הפחתת הריבית על מחירי הדיור ועל בועת הנדל”ן, כפי שקרה במשבר 2008.
עד לפני שבועיים גרסו מרבית האנליסטים שהריבית תמשיך לרדת עד סוף השנה. כעת כבר לא בטוח שזה יקרה.מיולי 2011 ועד השבוע שעבר הופחתה הריבית 4 פעמים - בכל פעם ב-0.25% - מ-3.25% לשנה ל-2.25%.
מחירי הנדל”ן מביעים סימני התעוררות. הביקושים למשכנתאות במגמת עלייה והקונים הפוטנציאלים יורדים מהגדר. איש העסקים אליעזר פישמן אמר לי השבוע שאין מנוס מהמשך עליית מחירי הדיור.
בתוך כך השתעשעו השבוע שר האוצר יובל שטייניץ ושר השיכון אריאל אטיאס ביום עיון שערכו במודלים חדשניים של דיור להשכרה. השניים מתכננים שהמוסדיים ישקיעו הון, אשר יניב להם תשואות פטורות ממס של 8%-9%, שמשרד השיכון יקצה קרקעות במחירים מוזלים, ובא לציון גואל. אך מחירי הדיור ועם ישראל לא ממתינים למודלים של שרי הממשלה. נגיד בנק ישראל רואה את תמונת המצב וגם הוא עומד לרדת מהגדר. בהרצאות שנשא לאחרונה שב והזכיר שהמשברים בכלכלות העולם החלו במחירי נדל”ן מנופחים.
על רקע כל אלה נפוצו בשבועות האחרונים הערכות שבנק ישראל יטיל מגבלות לצינון הביקושים למשכנתאות, שהעיקרית שבהן היא הגדלת ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה. ביום שני בשבוע הבא יפורסם פרוטוקול דיוני הריבית של בנק ישראל, ובו השיקולים להחלטה להורדת הריבית ב-0.25% לשנה. כך ניתן יהיה לדעת מה באמת חושבים חלק מחברי הוועדה המוניטרית על המתרחש בשוק הנדל”ן ואילו צעדים יש לנקוט.
השבוע החלה ההצגה הטובה בעיר - המשפט של פרשת הולילנד. 16 סנגורים יעשו בשלב החקירה הנגדית כל מאמץ לקעקע את אמינותו של ש”ד, עד המדינה בפרשה. בפרקליטות הודו שהם ספקנים לגבי אמינותו, ולכן כתב האישום כולל רק סעיפים הניתנים, לטענתם, להוכחה.
כדי ללמוד משהו על טיבו של עד המדינה אחזור 29 שנים לאחור, לתקופת היותי כתב בורסה צעיר. ש”ד ניהל עד 1982 חברת נדל”ן שנמנתה אז עם אחד הקונצרנים הגדולים במשק. באותו הקונצרן הועסק גם אביגדור קלנר, שמאוחר יותר החליף את ש”ד בניהול החברה. קלנר יושב כיום על ספסל הנאשמים בפרשה.
בזמנו נחשב ש”ד לאחד החשבונאים הגדולים והתמחה ב”מאזנים מאוחדים”. לימים התברר שהוא התמקד בעיקר בחשבונאות יצירתית. בבורסה הרותחת של אותם ימים אפשרה היצירתיות להנפיק חברות בשווי העולה במאות אחוזים על ערכן הנכסי.
לאחר פרישתו מהקבוצה הקים ש”ד קבוצת השקעות המתמחה בתחומי הסחר, הבנייה והטכנולוגיה. ב-1983 הוא הנפיק את מניות הקבוצה לבורסה, אך לרוע מזלו העיתוי היה אומלל - זמן קצר לאחר המפולת הגדולה של תחילת 1983 - והביקושים למניות היו זעומים. באוקטובר אותה השנה קרסו מניות הבנקים.
קודם למפולת, בימי הבורסה העליזים, היה ברור שאין מרוצה ממי שמקבל מניות עוד לפני ההנפקה לציבור, זו היתה המקבילה לזכייה בפיס. ההנחה היתה שכל אחד ממוטבי ההקצאה המוקדמת ייהנה מרווחי הון גדולים בעקבות ההנפקה, משום שהמחיר בבורסה יזנק במאות אחוזים.
כדי לקנות לעצמו תקשורת חיובית ועסקים מוצלחים בהמשך הדרך פינק ש”ד את מקורביו במניות במחירים מופחתים ערב ההנפקה. אחד מהם היה כתב כלכלה בכיר שבכתבותיו הציג את ש”ד באור חיובי. תשאלו מה קרה לאותו כתב? מעסיקיו לא יכלו לשאת את החרפה והוא נאלץ לפרוש.
כך או אחרת, ההנפקה של קבוצת ש”ד נכשלה בגלל הבורסה המקרטעת והמניות קרסו ברעש גדול. רשות ניירות ערך חקרה, אך ללא תוצאות. ש”ד עזב במהירות את ישראל ויצא ללונדון בדומה לאחדים שהסתבכו במפולת המניות.
בתחילת שנות ה-90 הוא שב לישראל כדי להניע מחדש את עסקיו. לו אנשי העסקים והפוליטיקאים שחברו אליו, כמו אהוד אולמרט, היו מודעים לשמץ ממעלליו, ספק אם היו מעזים ”לגנוב איתו סוסים”. כיום הם נאלצים להתמודד עם כתבי אישום חמורים ביותר נגדם. כל מי שהתקרב לש”ד נשרף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם