קוברים את המסך הקטן
הקומיקאי הענק ג'רי סיינפלד יכול היה להשיק את התוכנית החדשה שלו בכל מקום שחפץ בו, אבל במקום ללכת על הטלוויזיה העלה בשבוע שעבר סדרה אינטרנטית. סיינפלד מצטרף לשלל סוללי דרך שקנו את הקהל דרך הרשת ולערוצים הגדולים שחברו למהפכה. אולי היום הוויתור של צופים על הטלוויזיה הקלאסית נשמע רחוק, אבל זה מה שאמרו גם על הטלפון הקווי
רגע לפני שמלאו לו 60 החליט הקומיקאי להפנות גב למדיום שקנה לו את פרסומו הגדול והכניס לו מאות מיליוני דולרים. בצעד שהרים לא מעט גבות הוא החליט להעלות את הסדרה החדשה שלו באתר אינטרנט הנושא את שמה. אם תרצו, רגע השיא של מהפכת המידע האינטרנטית והוכחה נוספת שגם מבחינת סיינפלד העולם שייך לצעירים, שאוהבים לצרוך את הסדרות שלהם באמצעות המחשב, האייפד והאייפון.
זו הבעת אי-אמון ברורה במסך הקטן מצד מי שהעניק לטלוויזיה את אחת משעותיה הגדולות ביותר, ושפרק הסיום של הקומדיה הנושאת את שמו נחשב עד היום לאחד המשדרים הנצפים ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה - בזכות יותר מ-76 מיליון צופים.
סיינפלד הוא לא השחקן הראשון שמנסה את מזלו באינטרנט, אך הוא הכוכב הגדול ביותר שעשה זאת עד כה. לא שחקן צעיר שחולם על הפריצה הגדולה, אלא מי שיכול, כפי שברור לכולם, לבחור לעצמו את הערוץ, את המועד ואת השעה שהתוכנית החדשה בהם וליהנות ממשכורת שככל הנראה תהפוך אותו לאחד המרוויחים הגדולים בתעשיית הבידור האמריקאית כיום. אבל הוא בחר אחרת ועל כן מוכיח שלחופש היצירה אין תג מחיר.
המודל העסקי החדש של סיינפלד שואב את כוחו ממעמדו האיקוני ברחבי העולם. מודל פרוץ, דמוקרטי, פתוח לצופי כל העולם, מקליפורניה ועד מצרים, מישראל ועד תוניסיה. מודל שבמשך כמה שנים מפר את שלוותם של ראשי חברות הכבלים והלוויין ושל ראשי הערוצים המקומיים בארה"ב, שמנסים להסתגל למציאות החדשה בעידן האינטרנטי.

בספר דברי הימים העולמית יירשם אתר יו-טיוב כאתר שעשה מהפכה עם הקמתו בשנת 2005. הוא הראשון שהציג למיליארדי גולשי ברחבי העולם את חוויי הצפייה דרך המחשב. מי שהבינה לפני כולם את הפוטנציאל הגדול של הרשת החדשה היא שקנית אלמונית בשם ג'לי רוז: ביוני 2006 היא העלתה לרשת עשרות סרטונים בשם Lonelygirl15, סרטונים ביתיים שאינם שונים ממיליוני סרטונים של מתבגרים מכל העולם שהחליפו את היומן האישי במצלמה הביתית.
כמה חודשים לאחר מכן חשף צופה את התרמית: לא בלוגרית עצמאית, אלא שחקנית בהתהוות; לא בעיות עם ההורים ומשבר עם החבר, אלא תסריט שאנשי מקצוע ערכו היטב. גם לאחר שנחשפה הונאת יו-טיוב הגדולה הראשונה המשיכה Lonelygirl15 בשידורים יותר משנה וחצי, 3 עונות ו-547 פרקים ויותר ממאה מיליון צפיות שהפכו את רוז לשחקנית מן המניין.
בהמשך שחקנים בעלי רקורד ביקשו לנצל את המסך הפרוץ באינטרנט לשיקום הקריירה הדועכת שלהם. ליסה קודרו מהקומדיה המצליחה
הגדיל לעשות השחקן המצליח ויל פרל, עוד אחד שלא זקוק לחסדי האינטרנט לשם פריצה, שייסד בראשית 2007 את אתר הסרטונים הקומיים המצליח Funny Or Die - הפקה מושקעת של סרטונים קצרים שעתידם תלוי בחסדי הצופים הנדרשים להצביע Funny או Die. כבר שנים מספר ההפקה מושכת אליה כמה מהשמות הגדולים של תעשיית הבידור האמריקאית, ובהם נטלי פורטמן ו ג' ורג' קלוני.
בערוצים הגדולים, שהבינו באיחור שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים, החליטו להצטרף למהפכת הצפייה בבחינת "אם אתה לא יכול לנצח את האינטרנט, הצטרף אליו". כך החליטה רשת NBC לנצל את הפלטפורמה המקוונת לקידום הסדרות שלה "30 רוק " ו"המשרד" דרך אתרי אינטרנט מיוחדים, שאפשר לצפות באמצעותם לא רק בפרקים מלאים, אלא גם בפרקי אקסטרה שמוקרנים ברשת בלבד.

זה רק קומץ דוגמאות לתופעה ההולכת וגדלה של זליגת תוכן וצופים מהטלוויזיה למסכים, והצפייה נעשית באוטובוס, בדרך לעבודה ולא פעם גם במהלכה. המגמה ברורה, אך עדיין לא ברורה הסיבה להצלחה של המודל העסקי החדש, שחותר תחת המודל הישן שהתבסס על צריכה מונוגמית - ספק כבלים אחד למשפחה אחת.
מי שהציגה את המודל העסקי הברור והמוכח ביותר היא נטפליקס, שהוקמה ב-1997 כחברה להשכרת סרטים וסדרות טלוויזיה. החברה הציעה חבילות שונות ומספר השכרות בלתי מוגבל באמצעות משלוח בדואר. מאז העבירה את עיקר פעילותה לאתר האינטרנט שלה, שמציע צפייה ישירה בעשרות אלפי סרטים וסדרות תמורת תשלום חודשי קבוע. המודל החדש של החברה, ששילב בין השכרת סרטים לבין צפייה ישירה באינטרנט, זכה להצלחה גדולה, וזו ריסקה ענקית אחרת, בלוקבסטר, שהכריזה בספטמבר 2010 על פשיטת רגל לאחר חודשים ארוכים של הפסדים ושל ירידה בהכנסות.
בשנים האחרונות הפכה נטפליקס למפלצת תוכן. ברבעון השני של 2012 עמד מספר מנוייה באינטרנט על 27.56 מיליון בכל העולם, לעומת 26 מיליון ברבעון הראשון. לכך יש להוסיף 9.24 מיליון מנויים לשירותי השכרת הסרטים שלה. ביוני האחרון היא רשמה, כפי שסיפר בגאווה המנכ"ל ריד הסטינג, אבן דרך - מנוייה צרכו מיליארד שעות צפייה במהלך חודש זה בלבד. כך נעשתה חברת נטפליקס לערוץ הנצפה ביותר בארה"ב, פופולרי יותר מ-CBS NBC, ו-ABC.
עם זאת, מתברר שגם 27 מיליון חברים, מיליארד שעות צפייה בחודש ומחזור הכנסות של 3.2 מיליארד דולר בשנת 2011 אינם ערובה להצלחת רשת שגובה ממנוייה 7.99 דולר בחודש עבור צפייה בלתי מוגבלת. את הרבעון הראשון של השנה סיימה נטפליקס בהפסדים של 5 מיליון דולר, וברבעון השני הסתכמו הכנסותיה ב-889 מיליון דולר והרווח הנקי ב-6 מיליון דולר. מדובר בשיפור לעומת הרבעון הראשון, אך עדיין התלקחה היסטריה בקרב המשקיעים. זאת במיוחד אם מביאים בחשבון שברבעון המקביל אשתקד היה הרווח הנקי 68 מיליון דולר - צניחה של 91% במחזור הרווחים בתוך שנה בלבד.
במכתב ששלח המנכ"ל הסטינג למשקיעים הוא ציין כי למרות המחזור המוצלח יחסית שנרשם ברבעון השני צפויים הרבעונים השלישי והרביעי להסתיים בהפסדים. הסיבות העיקריות לתחזית השלילית: המשחקים האולימפיים ברבעון השלישי, שאמורים לפגוע בכמות המצטרפים החדשים, וההתרחבות לאירופה בסוף השנה, שכרוכה בלא מעט כסף. כמו כן, בחודשים האחרונים דווח על קשיים במגעים הכספיים בין נטפליקס לבין האולפנים הגדולים, משום שהם דורשים יותר ויותר כסף עבור הפקות שמוצעות באתר.
נוסף על כך, לאחרונה קמו כמה מתחרים עיקריים לאתר, והגדולים מתוכם הם הולו ואתר הצפיות הישירות של אמזון. מניית נטפליקס, שרק בינואר האחרון נסחרה ב-130 דולר , צנחה ל-60 דולר בלבד בחודש יוני, ובשבוע החולף ירדה ב-22% בתוך יומיים.
בנטפליקס קבעו כי יש להרחיב את הפעילות העסקית. הדרך: ניהול מגעים עם כמה מספקיות הכבלים הגדולות ליצירת חבילה משותפת שתאפשר למנויים לשלם לאתר דרך חשבון הכבלים שלהם. אפיק נוסף הוא הניסיון להפוך מספקית תוכן ליצרנית תוכן מקורי. בחברה החליטו להפיק את העונה החדשה של הסיטקום המצליח Developments Arrested. זה ניסיון שאפתני להחזיר לאוויר את הסדרה, ששודרה בערוץ פוקס במשך 3 עונות עד ירידתה מהאוויר בשנת 2006 ידועה כאחת הסדרות הטובות של התקופה.

ואולם, נטפליקס, כמו גם שאר אתרי התוכן הגדולים, היא רק צד אחד של המאזניים. בצד האחר מונח עתידה של הטלוויזיה שהכרנו ב-50 השנים האחרונות. בניגוד להנחה הקודרת שעשרות מיליוני מנויים של נטפליקס ושל אתרים אחרים נגרעים מרשתות הכבלים הגדולות, ישנה ירידה מינורית בלבד במספר האמריקאים הצופים בטלוויזיה.
ועדיין, לבעלי הרשתות הגדולות וחבילות הכבלים יש לא מעט סיבות לדאגה. ממחקר של Suisse Credit עולה כי לראשונה זה 20 שנה חלה ירידה בחדירה של ערוצי הטלוויזיה לציבור, מ-84.1% ברבעון הראשון של 2011 ל-83.2% בשנה הנוכחית. 16.9% בלבד מתוך 1.8 מיליון בתי אב חדשים בשנה האחרונה הצטרפו לשירותי צפייה בתשלום דרך חבילה כזו או אחרת.
ממחקר נוסף שערכה Group Convergence Consulting עולה כי בשנים 2011-2008 התנתקו יותר משני מיליון מנויים משירותי הטלוויזיה בתשלום. חברת מעקב הרייטינג המובילה נילסן דיווחה גם היא על ירידה במספר האמריקאים הצופים בטלוויזיה, מ-289 מיליון ב-2010 ל-284 מיליון ב-2011.
על-פי אותו המחקר, ב-3 הרבעונים האחרונים של שנת 2011 צפה האמריקאי הממוצע בטלוויזיה 153 שעות ו-19 דקות בכל חודש, נתון שמשקף ירידה של 46 דקות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זו ירידה מינורית של 0.5% בלבד , ומנגד, כפי שברור לכולם, ראשיתה של מגמה שאיש לא יודע מתי תסתיים ואיך.
"יש תכנים מסוימים שהצופים תמיד מעדיפים לצרוך בפורמט הטלוויזיוני המסורתי. ספורט הוא ללא ספק אחד מהם", מסביר כריסטופר צ'וטן מחברת אבטחת התוכנה והמדיה הטכנולוגית Iredo. " כך גם הריאליטי - אנשים מעדיפים לצפות באמריקן איידול בזמן אמת".
נתונים עדכניים שפורסמו בניו-יורק טיימס החודש מעידים שמצבן של ספקיות ערוצי הכבלים והלוויין והערוצים המקומיים טוב מכפי שרבים משערים. כך למשל, העיתון חושף כי אם בשנת 2009 הרווח של חברות הכבלים והלוויין היה 15 סנט מכל דולר שהן מכניסות, הרי שבשנה שעברה עלה הסכום ל-19 סנט . מצבם של הערוצים הגדולים, CBS ,AMC, טיים וורנר, דיסקברי ואחרים, טוב יותר והרווח שלהם עלה מ-16 סנט ל-20 סנט לדולר נכון לחודש מרס.
כל מי שסבור שמוקדם להספיד את הטלוויזיה מוזמן להתבונן בנתונים העדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב, שבחנה את מספר הבתים שהתנתקו מהטלפון הקווי, עוד מכשיר שחשבנו פעם שלא נצליח לחיות בלעדיו. בשנת 2005 שיעור הבתים ללא הטלפון הקווי היה 7.3%. שנה לאחר מכן הוא עלה ל-10.5%. ב-2007 הוא טיפס ל-13.6% ונכון לשנת 2011 מדובר בלא פחות מ-29.7%. שלא תגידו שלא ידעתם.
