פולקסווגן פולו יאנג: מכונית לעיר ולצעיר

העיצוב החיצוני של פולקסווגן פולו יאנג מתאים לנהגים צעירים, אך המכונית ממוצבת ברמת מחיר כזאת שמצריכה הורים אמידים. האם הסמל והיוקרה שווים 10,000 שקל נוספים מינוס שתי דלתות?

גיל מלמד | 4/8/2012 15:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשנה האחרונה מסתובב לו פיל בחנות חרסינה, ועוד לפני שדרך על הפורצלנים היקרים הצליח לזרוע אימה ופחד ביבואנים, בסוחרים ובלקוחות. שר התחבורה ישראל כץ, באמצעות שורת צעדים שהמליצה עליהם ועדת זליכה, מבקש להגביר את התחרות בשוק תוך התעלמות מהכשלים בעבודת הוועדה ומהסיכון הבטיחותי והכלכלי עבור לקוחות תמימים.

לעומתו, לבעלי פרספקטיבה רחבה וארוכת ימים על שוק הרכב הישראלי ברור מאליו שמי שבאמת קובע כיצד מתנהל השוק הוא משרד האוצר. במדינה שבה המס על מכונית חדשה עובר בקלות את ה-100% אין דגם עממי שמיובא עם חשבונית אמיתית ויכול להתחרות בדגמים שנהנים מהטבות מיסוי משמעותיות.

דבר זה הוכח שוב לפני כשנתיים, כשהאוצר הפעיל במשולב את רפורמת שווי השימוש למכוניות צמודות ואת רפורמת המיסוי הירוק. מאז חלקן היחסי של מכוניות משפחתיות קטנות מסך המכירות מצטמצם, קטגוריות המיני והסופר-מיני פורחות, תיבות ההילוכים הידניות שבות לחיינו לאחר היעדרות ממושכת ואחוז המכירות לציי רכב יורד. 
 
לפני הרפורמות היה שיעור המכירות של מכוניות סופר-מיני בישראל קטן מאוד. באותן השנים הפכה באירופה קטגוריית הסופר-מיני לחשובה ביותר, מפני שהיא מציעה פשרה טובה בין גודל שימושי, בין מחיר אטרקטיבי ובין עלויות הפעלה ותחזוקה נמוכות. פולקסווגן פולו היא אחת ממכוניות הסופר-מיני המצליחות ביותר שם מבחינת מכירות וגם אחת הוותיקות ביותר - ההיסטוריה שלה החלה לפני כ38- שנים, בראשית עידן הסופר-מיני. אצלנו, לעומת זאת, פולו היתה שחקנית משנית, אף כי לאורך שנים רבות היא היתה מהטובות בקבוצתה, אם לא הטובה שבהן.

הדור הנוכחי של פולו הושק לפני כ-3 שנים על בסיס פלטפורמה משודרגת (PQ25) של קודמתה, והיא חולקת אותה עם אאודי A1 ועם סיאט איביזה. דור זה השיג בארץ שיאי מכירות ב2010- וב2011- בזכות מסירת 2,500-2,000 יחידות. עם זאת, עדיין מדובר במספר צנוע יחסית למובילות הקטגוריה, שמהן נמכרו (בעיקר לציים) 7,000-5,000 יחידות בשנה, או יחסית למשפחתיות קטנות, שמהן נמסרו 20,000-10,000 מכונית בשנה.

לפני הרפורמות אי אפשר היה לחשוב ברצינות על מכונית נוסעים עם תיבת הילוכים   ידנית, אבל יבואני רכב הוכיחו שעם מחיר מתאים אפשר לשכנע את מר ישראלי ללחוץ על דוושת המצמד (קלאץ'). קבוצת פולקסווגן היתה מחלוצות התחום, תחילה עם סיאט איביזה ידנית ולאחר מכן עם סקודה פאביה, המוצעות תמורת 70 אלף שקל - רמת המחיר הנמוכה ביותר בשוק הסופר-מיני.
  
כעת מצטרפת גם פולקסווגן עצמה לחגיגה ומציעה פולו בעלת מנוע שנפחו 1.4 ליטר ותיבת הילוכים ידנית ב80- אלף שקל. פולקסווגן משתמשת בכינוי "יאנג" כדי לתאר גרסת כניסה, כלומר הגרסה הבסיסית והיקרה פחות. מעבר להפרש של 10,000 שקל לחובתה (וכשעוסקים במכוניות שהאטרקטיביות   שלהן נובעת מהמחיר, לכל כמה אלפי שקלים יש חשיבות רבה), ליאנג 3 דלתות בלבד - תצורה מאוד לא מקובלת בישראל. שאלת 10,000 השקלים היא אם פולו יאנג היא מכונית משתלמת בכלל, ובפרט ביחס למתחרותיה.
יח''צ
פולקסווגן פולו יאנג. רכב עם שיק יח''צ
מותחת את הגבול

הסיבה העיקרית שפולו היא אחת מהסופר-מיני הטובות בקבוצתה היא תחושת האיכות שהמכונית משרה על הנוהגים ועל   היושבים בה. גם בעידן שבו יצרניות הרכב הקוריאניות מגדירות מחדש את המושג איכות, ועל אף החסכנות הידועה של פולקסווגן בדגמים העממיים, פולו מציגה רמה גבוהה של שיכוך רעשים ושל שיכוך מהמורות.

עיצוב הפנים אופייני לכל מכוניות פולקסווגן - לוח מכשירים ברור ונאה וסביבת נהג   לא מתחכמת - וליאנג נוספו נגיעות קטנות של שיק בדמות מושבים מושקעים במיוחד, דוושות אלומיניום, הגה מצופה עור וחישוקי סגסוגת קלים. הפלסטיקה לא מעוררת השראה מבחינת הצבעים (שחור ושחור), אבל איכות ההרכבה טובה מאוד וכך גם תחושת המגע.

עם זאת, אי אפשר לא להשוות את סביבת הנהג לשתי המתחרות מבית, וכאן ניצבת פולו בין איביזה המוצלחת יותר לפאביה המיושנת יותר. היעדרן של שתי דלתות אחוריות מקובל באירופה וכמעט לא קיים בישראל, ובפולו הוא הופך את המושב האחורי ללא שימושי כל כך. לא זו בלבד שהמושב צפוף יחסית, אלא שהכניסה אליו והיציאה ממנו אינן נוחות. כמו כן, גם תא המטען קטן למדי. מבחינה זאת פולו יאנג מותחת את גבול הסיבולת

של הצרכן המעשי הממוצע בבחינת "כמה אני מוכן להקריב רק כדי לקנות פולקסווגן חדשה ויקרה פחות".

מנוע 1.4 הליטרים של פולו מניע את רוב המכוניות הקטנות והבינוניות של קבוצת פולקסווגן, ובפרט את שתי המתחרות לקטגוריית המחיר - איביזה ופאביה הידניות. הוא גמיש ולכן נוח לשימוש, ויחסי ההעברה של תיבת ההילוכים מחולקים טוב ומקלים את השימוש בה. המנוע נעים לשימוש בכל מצבי הנסיעה - הוא מושך בעוז מסל"ד נמוך ומאפשר העברת הילוכים מהירה וחסכונית בדלק, אבל מוכן גם להתאמץ למרומי הסל בלי לקטר ולהתלונן.

זה לא מנוע מודרני או יעיל במיוחד, והוא מדורג ברמת מיסוי ירוק 4 שלא נחשבת להישג כביר בהתחשב בתיבה הידנית, אבל יש לו יתרון בעלויות תחזוקה נמוכות יחסית. איכשהו, אולי בזכות שיכוך הרעשים העדיף, הוא משכנע יותר בפולו מאשר באיביזה ובפאביה.

במהירויות נמוכות ובינוניות מתקבל שיכוך זעזועים טוב מאוד, שמגהץ היטב את פגעי מעצ ומייצר נסיעה נינוחה. בנסיעה במהירויות גבוהות בכבישים מפותלים המכונית משדרת מסרים מרגיעים של "אנחנו כאן בשביל הנסיעה ולא בשביל ההנאה", ובמילים אחרות: "עזוב אותך, סע רגוע".

יח''צ
פולקסווגן פולו יאנג. קהל היעד הוא צעירים עירוניים יח''צ
בלונדיניות על אוטוביאנקי

יבואני פולקסווגן מגדירים את פולו יאנג כ"מהדורה מיוחדת לצעירים", ולהגדרה זו כדאי להוסיף גם "להורים אמידים". בהנחה שנהגים מבוגרים לא ימהרו לרכוש מכונית ידנית, קהל היעד הוא בעיקר צעירים עירוניים.

יאנג היא בהחלט גרסה מומלצת לנהגים חדשים מפני שהתנהגות הכביש שלה בטוחה מאוד ולא מגרה להשתוללויות,   מפני שכדאי לנהגים צעירים להתרגל ולשלוט בתיבת הילוכים ידנית, ומפני שממילא בתקופה הראשונה עליהם לנהוג עם נהג מלווה ואסור להם להעמיס נוסעים נוספים.
  
לחיסרון של שתי הדלתות האחוריות יש גם יתרון לא מבוטל - העיצוב החיצוני נאה מאוד (יותר מגרסת 5 הדלתות החביבה כשלעצמה) וגם זה קוסם לצעירים, ויותר מכך לצעירות. למעשה, פולו יאנג יכולה בקלות להיות היורשת המודרנית של אוטוביאנקי - מכונית הצעירות הקלאסית של תחילת שנות ה-80. בפולקסווגן, וזו הבעיה האמיתית של פולו יאנג, חושבים מן הסתם שהסמל שלהם שווה יותר, ושבישראל, ביחס לרוב מדינות מערב אירופה, הוא שווה אפילו יותר.

מעבר לים פולו ממוצבת ברמת המחיר של פורד פיאסטה ובמקומות מסוימים אף מתחתיה, אך אצלנו הגרסה הידנית והצעירה של פיאסטה מוצעת ב-75 אלף שקל, עם מנוע חזק מעט פחות (25ליטר, 11.1 קג"מ מומנט), אבל עם שתי דלתות נוספות. פיאסטה מהנה יותר לנהיגה, אם כי המנוע שלה דורש קצת יותר ערבול   הילוכים, ו-5,000 שקל, כבר אמרנו, הם שיקול חשוב עבור מי שמגרד את השקלים האחרונים כדי לקנות מכונית חדשה.

טיפוסים פרקטיים במיוחד יאמרו שאין ספק שההצעה של סקודה פאביה - מכונית מרווחת יותר ושימושית - טובה יותר, וזה אפילו בלי קשר ליתרון הגדול במחיר. אוהבי השיק והסטייל יאמרו שאיביזה נראית מצוין, שימושית יותר בזכות 5 הדלתות שלה, יושבת על אותה פלטפורמה ומונעת באותו המנוע, ולכן אין סיבה להשקיע בפולו. ואוהבי הנהיגה יעדיפו את פיאסטה, היחידה מבין אלה המצוינות כאן שמציעה 6 כריות אוויר ולא מסתפקת ב-4. מנגד, פאביה משדרת תחושה ארכאית, פיאסטה ואיביזה נתפסות בארץ כיוקרתיות פחות מפולו, ואילו פולו נראית טוב, איכותית יותר ומשדרת הצלחה.

האם כל אלה שווים 10,000 שקל מינוס שתי דלתות? נראה שלא. אנשי פולקסווגן בגרמניה צריכים לשקול מחדש את המיצוב בשוק הישראלי, ולגלות שכמעט כל הדגמים שלהם יקרים ב-10,000 שקל לפחות בהשוואה למיצוב הטבעי והנכון.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום צרכנות-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים