עובדים מן המניין:יותר ויותר חרדים מתערים במקומות עבודה הנחשבים חילוניים
45% מהגברים החרדים ו–60% מהנשים החרדיות משתתפים בשוק העבודה, ולרוב עושים זאת במסגרות מסורתיות. יש מי שחצו את הקווים ונכנסו למעוזי החילוניות, בהם חברות היי–טק ופיננסים, ושם הם מלמדים את עמיתיהם החילונים שיעורים בהלכה, מסדרים מזוזות ומסבירים על פרשת השבוע בלי להתבייש בכיפה
יצחק בלוך (29)
נשוי + 4, תושב אלעד
עובד במערך קשרי הלקוחות של בית ההשקעות מיטב
"שירות לקוחות זה בעצם עזרה לאנשים ולכן סוג של מצווה", אומר יצחק בלוך, שעובד חודשים אחדים במערך קשרי הלקוחות של בית ההשקעות מיטב. בלוך, נשוי ואב לארבעה, גדל בבני ברק למשפחה חרדית והיוםמתגורר באלעד. "רוב בני המשפחה לומדים. גם אני למדתי בישיבה עד שהמשפחה גדלה והבנתי שעליי להתפרנס. בהתחלה ניסיתי את מזלי בשוק החרדי וניסיתי להתקבל כמורה, אך מהר מאוד התאכזבתי לגלות שהשוק רווי ואין מקום עבודה פנוי. לכן הבנתי שאאלץ לחפש עבודה מחוץ למגזר, ובני המשפחה קיבלו את זה בהבנה מלאה.
"ביקרתי בכנס של ארגון הג'וינט בנושא השמת עובדים חרדים במגזר
"מובן שאם היתה לי אפשרות הייתי חוזר ללמוד ולהשכיל", הוא מוסיף, "אבל מי שהוא אדם בעל משפחה וחייב לפרנס בית מבין שזאת לא יכולה להיות המציאות, ולכן אני שלם מאוד עם ההחלטה".
אורית מגן חלילי (35)
נשואה + 5, תושבת ראשון לציון
ראש צוות הדרכה בחברת ישראכרט
גם אורית מגן חלילי, שעובדת בחברת ישרכארט כבר 13 שנה והחלה בשירות הלקוחות, מזדהה עם תחושת השליחות: "עבורי היכולת לעבוד במקום חילוני היא שליחות. להאיר פנים לכל אדם שאני פוגשת בבוקר ולעשות לו תחושה טובה זה סוג של קידוש השם. עם זאת, הדרך לא היתה קלה. בהתחלה הייתי נטע זר, לא היו נשים חרדיות בשוק העבודה כמו שיש עכשיו".
לימים היא התקדמה בתפקיד והיתה מדריכת עובדים חדשים. "מצאתי בחברה תמיכה. מציעים לנו ארוחת צהריים כשרה, חלבית או בשרית, ויש גם הכשר מהודר יותר. בחברה גם יש בית כנסת ופעם בשבוע מתקיים שיעור תורה לאוכלוסיית הגברים החרדים".
"הרבה פעמים אנחנו משוחחים על נושאים שונים ומביעים דעות שונות", היא אומרת על העבודה לצד חילונים, "לעתים אין לי שמץ של מושג על מה מדברים סביבי, כמו מפורסמים שאני לא מכירה, אך בכל זאת אני מקשיבה כי מעניין אותי לראות איך הם נשאבים לנושאים שעבורי הם שוליים".
"לפעמים אני נתפסת כאדם שחי בבועה ולפעמים כמושא לקנאה. רואים בי דמות רבנית ושואלים אותי שאלות הלכתיות, ולעתים אני מקריאה לחילונים את פרשת השבוע. נשים חרדיות לא צריכות לחשוש, עליהן להיקלט לעבודה בחברות שיידעו לכבד את הצרכים שלהן. כך למשל לעולם לא נשבץ עובדת חרדית עם חונך גבר. בחברה שלנו מתחשבים בצרכים של אוכלוסייה חרדית אפילו במתנות לחגים, ולחרדי ידאגו לאריזות כשרות".
שמואל קונין (32)
נשוי + 5, תושב בית"ר עילית
עובד במחלקה הטכנית של בנק ישראל
אחד העובדים היחידים בבנק ישראל הנמנה עם המגזר החרדי הוא שמואל קונין מבית"ר עילית. קונין גדל בבית חרדי ובסביבה חרדית ברובע ג' באשדוד ולמד בישיבה. "התחתנתי בגיל 20, ושנה וחצי לאחר מכן התחלתי להבין את המציאות הכלכלית סביבי", מספר קונין. "קיבלתי עידוד מהרבנים שלי ותמיכה מהמקורות בפסוקים שלפיהם יציאה לשוק העבודה לא סותרת את האמונה, כמו 'תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה'. גם הרמב"ם כתב בחיוב על שילוב תורה עם עבודה, ואכן אני מנהל אורח חיים חרדי לחלוטין גם בעבודה. העבודה לא סותרת את היותי חרדי".
קונין מספר כי החיבור שהיה לו עוד מילדות למחשבים ולשפה האנגלית עורר בו את הרצון לעסוק בתחום. "היה לנו מחשב בבית בשנות ה-80, מה שהיה מקובל פעם בבתים חרדיים והיום פחות, בגלל האינטרנט. אחרי החתונה התחלתי לעבוד באוניברסיטת בר-אילן ובחברת פרטנר. לפני 4 שנים נכנסתי לאתר של בנק ישראל כדי לבדוק את שער הדולר, ואז שמתי לב לקטגוריית הדרושים. החלטתי לשלוח קורות חיים אף שחשבתי לעצמי שלא ברור איך הם יקבלו פנייה מאדם חרדי. הופתעתי שהם חזרו אליי וקראו לי למבחנים, ועברתי אותם".
כבר כמעט 4 שנים הוא עובד במחלקת התמיכה הטכנית של בנק ישראל. "במחלקה שלי רובם חילונים. בהתחלה לא הבינו מי זה החרדי שבא, אבל מהר מאוד השתלבתי ביניהם וקיבלו אותי כמו כל אחד אחר", אומר קונין. גם הוא מספר על אוכל כשר ולעתים גם גלאט: "בקייטרינג כבר מכירים אותי וכשאני בא מעדכנים אותי ברמת הכשרות. אם אין כשר, אז אני אוכל דגים או צמחוני. גם כשמחלקים חבילות שי עם ממתקים בחגים תמיד מביאים לי חבילה בהכשר בד"צ".
באשר לשיח היומיומי עם העובדים, קונין מספר כי הרבה פעמים הוא לא מכיר את סוגי המוזיקה או תוכניות הטלויזיה שהם מדברים עליהם. "נכון שאני לא מכיר את המוזיקה, אבל העובדים כבר יודעים את זה ואנחנו כולנו תמיד צוחקים כשהנושא עולה. היחסים בין העובדים במדור חמים מאוד ומתבססים על הרבה כבוד והערכה הדדיים, ואני יוצא איתם לימי גיבוש. זה משמח שהעובדים בבנק רואים שעובד חרדי יכול להשתלב כמו כולם. בכלל, כולם מכירים אותי בבנק, מהעובד הזוטר ועד לנגיד סטנלי פישר, ותמיד כשהוא רואה אותי הוא שואל 'שמוליק, מה נשמע? איך אתה מרגיש?'. בכל זאת, אני מטפל גם במחשב שלו כשצריך".
שמואל ז'ורנו (30)
נשוי + 3, תושב אשדוד
עובד במפעל הייצור של אינטל בקריית גת
שמואל ז'ורנו עלה לישראל מצרפת לפני 11 שנה, והוא עובד במפעל הייצור של אינטל בקריית גת מתחילת השנה נוכחית. "גדלתי במשפחה חרדית, למדתי בישיבות והתחתנתי. בזמן הלימודים בכולל הבנתי שקשה להתפרנס רק ממשכורת של אישה, ולכן רציתי ללמוד מקצוע. פניתי לארגון ק.מ.ח (קידום מקצועי חרדי - ש"צ), והוא הפנה אותי ללימודים אקדמיים בהנדסת אלקטרוניקה באשדוד. במקביל לא הפסקתי ללמוד תורה. שמעתי על עבודה שמתפנה באינטל, התקבלתי, וההרגשה הראשונה כשנכנסתי היתה שכולם שווים. לא משנה אם זה עובד ערבי, חרדי, רוסי או מכל מגזר אחר".
"המשפחה בבית הבינו שזו החלטה שלי, והדבר היחיד שחשוב הוא שאני ממשיך באורח החיים שלי ושהערכים שלי לא נפגעים. אמנם לפעמים צריך לוותר על דברים מסוימים - כמו עבודה של נשים לצד גברים, שלא מקובלת במגזר החרדי, אבל אי אפשר לחיות בעולם מושלם.
יש לנו פה אוכל כשר ובית תפילה. לפעמים כשיש זמן בהפסקה אני הולך ללמוד ולפעמים הרב הראשי של קריית גת מגיע להעביר שיעורים. לכל אחד יש את ההפסקות שלו: אחד מעשן, אחד הולך לחדר כושר ואחד לבית כנסת".
על השיחות המשותפות עם העובדים החילוניים הוא מספר: "אנחנו חולקים חוויות. אם מישהו היה בחופשה הוא מספר על המקום, ואם מדברים על מסעדה חדשה אני מתעניין אם היא כשרה או לא. גם אם הנושאים של השיחות לא תמיד נוגעים לי אני משתדל להתעניין. הרבה פעמים העובדים גם מתעניינים בחיים שלי, כמו למשל מה אני עושה בשבת, ולפעמים גם מתייעצים. פעם בדקתי אצלי ביישוב מזוזות בשביל עובד אחר".
רחמים מאיר (52)
נשוי + 3, תושב כפר חב"ד
עובד כבודק מתקנים בחברת החשמל
רחמים מאיר מכפר חב"ד גדל בבית חילוני בשיכון ותיקים ברמת גן ולמד בתיכון רגיל. "בגיל 17 חיפשתי רוחניות ולפני הגיוס כבר התחלתי לקיים תורה ומצוות", הוא מספר. "כשהשתחררתי כבר חבשתי כיפה שחורה. הלכתי ללמוד בישיבת חב"ד בצפת במשך שנתיים, עד לנישואים. החלטתי לצאת לעבוד כי נולדה לי ילדה והבנתי שצריך לדאוג לפרנסה, אך לא ויתרתי על לימודי תורה. חיפשתי עבודה והגעתי לחברת החשמל כפועל. תוך כדי עבודה התמקצעתי, למדתי הנדסת חשמל ותעשייה וניהול והיום אני עובד כבודק מתקנים במשרד האזורי של חברת החשמל בראשון לציון".
מאיר מספר על חיים בשני מסלולים: "עוד בצבא שירתי בחטיבה לוחמת, ובמבצע חומת מגן בא אוטובוס לכפר חב"ד לאסוף אותי למילואים. הייתי החייל החרדי היחיד בפלוגה הלוחמת בג'נין והמ"פ שלי היה משה גרסטנר ז"ל שנהרג במבצע חומת מגן. עד היום אני בקשר עם חברים מהצבא.
"עובד לצדי בודק שלא הניח תפילין מעולם. אחרי תקופה מסוימת איתי, מבלי שאמרתי מילה, הוא בחר יום אחד להניח תפילין, ועכשיו הוא עושה זאת כל יום. לשמחות או אבל של עובדים אחרים אני מגיע תמיד עם אשתי. פעם היתה מסיבת פרישה לאחד העובדים הוותיקים, ואחרי הנאומים הודיעו שמגיעה הפתעת הערב - רקדנית בטן. אמרתי לאשתי שתישאר וחמקתי בשקט החוצה. למחרת בבוקר כולם חקרו אותי באיזה מקרים אני יוצא ולמה דתיים אחרים לא יצאו".
"אני קם כל יום ב-5:00 כדי להספיק לטבול במקווה ולהתפלל, וב-7:00 אני כבר בעבודה. בעבודה בדרך כלל מסתכלים עליי הרבה יותר מאשר על עובד רגיל של חברת החשמל. בכל זאת, יש לי זקן, כיפה שחורה וציציות גם בעבודה. לפני שנה וחצי קיבלתי הסמכה של רב אחרי לימודים של 8 שנים בהיכל שלמה. כשאני חוזר הביתה אני מעביר שיעורים וגם לומד כל ערב, עושה הסמכה לרב עיר. זה השילוב הנכון".
"בשנים האחרונות יש שינוי גדול בהיקף היציאה של חרדים לשוק העבודה, כולל גברים שנאלצים לצאת לעבוד כי אין להם יכולת לפרנס את משפחותיהם", אומר שר השיכון אריאל אטיאס. "התופעה התעצמה בשנתיים האחרונות - השיעור הרשמי הוא סביב גידול של 6%, אך הנתון האמיתי גבוה בהרבה", כך לטענתו.
הממשלה חוששת ליישם צעדים מרחיקי לכת לתמרוץ מעסיקים להעסקת חרדים, כי מצד אחד היא לא רוצה להכניס יד לכיס, ומצד אחר היא חוששת שהמהלך ייתפס כמתן הטבה למגזר החרדי. חשוב לתת להם שוויון הזדמנויות ולהמשיך באורח חייהם, שכן חרדים מוכנים לחיות בעוני ורק לא לסכן את הצביון הדתי שלהם. מעסיקים נמנעים מהעסקת חרדים בעיקר בגלל סטריאוטיפים, והראשון שצריך לתת דוגמה הוא המגזר הציבורי. כמי שעומד בראש שני משרדים ממשלתיים גדולים, משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל, אני יכול לומר שאין שום הכוונה בנושא העסקת חרדים".
צילומים: אדי ישראל, נאור רהב, יוסי אלוני, אורי לנץ ורענן כהן
אקו"ם