בבית אני שרת החינוך: ראיון עם שלי סער
היא שומרת את דעותיה לעצמה למרות שיש לה הרבה מה לומר, היא מכורה לתל אביב למרות שגדלה במרחבים ירוקים, היא האוהדת מספר אחת של בעלה אבל מעדיפה שלא יהיה ראש ממשלה. ראיון נדיר עם שלי סער, אשת קריירה המתמרנת בין הבית לעבודה וכל הזמן אשתו של שר החינוך, גדעון סער
ביקרתם במאהל ברוטשילד?
"דניאלה השתתפה בהפגנות וגם ישנה לילה או שניים במאהל וגם אלונה מאד מודעת ועוקבת. באופן אישי, לחלק מהדרישות אני מתחברת ולחלקן לא. יש נושאים שהם באג'נדה של גדעון, אבל צריך לתאם ציפיות. מה שבטוח, זו חגיגה של דמוקרטיה".
לא במקרה סער פותחת את תשובתה קודם כל בבנות. אומנם יש לה דעות פוליטיות מוצקות והיא אף הכירה את גדעון בהפגנה של הימין, אבל מה זו אקטואליה בהשוואה לאפשרות לספר על דניאלה (דנדוש) שסיימה שנת שרות ומתגייסת להיות מורה חיילת, ועל אלונה, התלמידה המצטיינת.
איזו מן אימא את?
"אני אימא מאד מעניקה, ליברלית ואוהבת אבל גם תובענית. אני מאלה שמפעילות סמכות הורית, לא תמיד בהצלחה, ורואה כחלק מתפקידי להציב גבולות וללמד את הילדות לכבד סמכות. אני לא חושבת שהכל מתחיל במערכת החינוך, החינוך מתחיל בבית. ילד שלא מקשיב להורים בבית לא יממש זאת בבית הספר. הילדות שלי מאד עצמאיות, אין הרבה חוקים, אבל אני לא נותנת שהליברליות שלי תתורגם לחציית גבולות".
זה בטח מאתגר בגיל ההתבגרות...
"בימים טובים זה עובר חלק, ולפעמים הן עונות בחזרה. אני רואה בזה חלק מהצהרת העצמאות שלהן אבל מבהירה להן שאנחנו לא במעמד שווה. כאשר הן רוצות משהו הן לרוב פונות לגדעון, שהוא הרבה יותר רך ממני, אבל הן באות אלי כאשר הן מחפשות הכוונה".
תרגמי 'ליברלית וגם תובענית?'
"ליברלית משמע שאני לא מתערבת בבחירת החברים שלהן, טעמן הפוליטי, חוגים וכדומה. בתובענית הכוונה היא שאם משהו היה צריך להיעשות ולא נעשה- אני מתעקשת, בין אם זה להחזיר את המטבח לקדמותו ובין אם אלה דברים יותר עקרוניים. התעקשתי איתן למרות שזה היה כרוך במאבקים לא מעטים, והיום רואים תוצאות".
הכוונה ב"תוצאות" היא הרבה מעבר לסדר וניקיון. "דנדוש הייתה חניכה ומדריכה
במילים אחרות, הבנות של שר החינוך מחונכות?
"אני לא זוכרת שהרבצנו בהן תורה של נתינה ועשייה, אבל שימשנו דוגמא ונתנו להן את האפשרות להיחשף לידע. אני לא מאמינה בחוקים נוסח 'עכשיו צריך לקרוא חצי שעה'. לא משם תבוא אהבת הספר. סביר להניח שכאשר ההורים קוראים, הילדים קוראים".
סער (46), דור שני לניצולי שואה, זוכרת את עצמה מאז ומתמיד עם ספר ביד. היא גדלה בעומר שבדרום, לאימא מורה ואבא מהנדס בניין. "אמי התחתנה בגיל 18, הביאה לעולם ארבעה ילדים ויש לי גם אח מאומץ. אותי ואת אחי הבכור היא ילדה בהפרשים של שנה, כשהייתי בת שבע נולדה אחותי הקטנה, וכשמלאו לי 18 אימי הפכה אותי לסוג של אימא כשילדה את ליאור, אחי הצעיר. כאשר ליאור היה בן עשר הקן התרוקן והורי אימצו את אלכס, ילד בן גילו של ליאור, שכמובן יקר לליבנו כמו אח".
היותך דור שני לשואה הותירה בך חותם?
"כן, אני אימא מאד חרדתית. הבנות כבר מודעות לשריטה שלי וזורמות איתי. הן תמיד צריכות להיות זמינות, מבחינתי המצאת הסלולר זו המצאת המאה".
סער ונהנתה מילדות "קסומה" כהגדרתה, "היו שם אנשים איכותיים, ומרחבים עצומים, זה היה כמו קיבוץ. הסתובבנו יחפים באופן חופשי יחד עם הבדואים. הייתי חניכה ומדריכה 'מורעלת' במכבי צעיר, ולמדתי בתיכון חקלאי. במשך ארבע שנים נהגתי לקום בחמש וחצי בבוקר ויום בשבוע עבדתי במשק. התמחיתי ברפת, בדיר ובלול, בחליבות, הנקת טלאים והוצאת כבשים למרעה, ונהניתי מכל רגע".
בגיל 20 עזבה את הדרום השקט ("כשהייתי שומעת את הצרצרים בערב היתה יורדת עלי תוגה") לתל אביב. הודות למעבר הזה הכירה את גדעון סער, הצעיר ממנה בשנתיים. הם נפגשו בשנת 87', בהפגנה של הימין בכיכר מלכי ישראל דאז. "אחרי ההפגנה התיישבנו כמה חבר'ה בבית קפה לסכם את אירועי היום, חילקנו משימות ומישהו נתן לגדעון משימה והוא ענה 'אני אעשה את המשימה אם שלי תתקשר אלי'. הוא לא עניין אותי ובזאת זה הסתיים. אחרי חודש ידיד התקשר אלי ואמר לי שגם גדעון, כמוני, לומד מדעי המדינה וביקש שאעזור לו עם מערכת השעות. היה לי דייט באותו ערב כך ששוב לא קרה דבר, אבל בפגישה השנייה איתו נפל לי האסימון".
תיארת לעצמך שיום אחד הוא יהיה שר החינוך?
"לא ידעתי איזה שר הוא יהיה, אבל ידעתי שהוא יהיה שחקן מרכזי במגרש הפוליטי. הכרתי אותו כעיתונאי שהתעסק בעניינים פוליטיים ותמיד הוא היה סביב העניין. כשגדעון חיזר אחרי חבר אמר לי שיום אחד הוא יהיה ראש ממשלה, אבל לא בגלל זה התאהבתי בו, הוא פשוט אינטלקטואל ומצחיק שאין כמותו".
בשנת 2003, כאשר סער התמודד לתפקיד בכנסת, שלי ניהלה לו את המטה, אבל בזאת מבחינתה הסתיימה מעורבותה הפעילה. "אני פחות מתחברת לפוליטיקה, מבחינתי גדעון הוא בעלי, לא שר החינוך. בחוץ נתפס שלהיות שר זה סטטוס שאיתו החיים קלים ומתגמלים, אבל זה לא בדיוק כך. התגמול היחיד הוא השגת המטרות שגדעון שם לעצמו, אבל בפועל זו עבודה קשה, כפוית טובה ותובענית. רק להיות ראש ממשלה קשה מזה".
והוא יהיה?
"זו לא פסגת שאיפותי, הייתי מעדיפה עבורו שבהמשך הוא יבחר בעיסוק יותר רגוע. אני יותר משמחה שאנשים כמו גדעון, שיש להם אלטרנטיבות, נמצאים במערכת, אבל בסופו של דבר החיים קצרים, הוא איש משפחה ואני מרגישה שאני צריכה כל הזמן לוותר למען האינטרס הציבורי. אומנם הולם אותו שיער לבן, אבל הוא נכנס לתפקיד בלי השיער הזה. אם יש בעיות הוא לא ישן בלילה, ואני רוצה שיהיה לו טוב. כך או אחרת, אני אהיה שם בשבילו במה שהוא יבחר".
איך זה להיות אשת שר החינוך?
"החיים איתו מרתקים, אני פוגשת אנשים שלא יכולתי להכיר במסגרות אחרות, מגיעה למקומות וזה נורא מעניין. סך הכל אני מתנהלת כרגיל, כאילו הוא בכל עבודה אחרת, אבל אני מודה שהמעמד מחייב, ואני נאלצת להתנהג בהתאם - יש לי דעות שאני לא מביעה כ'אשתו של', ואני בהחלט 'דופקת חשבון', שזה אילוץ מבחינתי".
מי שעוד נאלצות להתמודד עם אתגר לא פשוט הן דנה ואלונה, תלמידות במערכת החינוך. "הן משלמות את המחיר, אבל זה מחיר שהן מסוגלות לעמוד בו", אומרת סער. "דנדוש מבהירה למי צריך שהיא בזכות עצמה ואלונה, שניחנה בחוש הומור, מאד זורמת. הן לא מתנהגות כמו נסיכות ולא חושבות שמגיעות להן פריווילגיות, נהפוך הוא".
הוא מתייעץ איתן?
"המון, מבחינתו הן נציגות התלמידים. בזמנו הוא חשב לבטל את יום החופש שניתן לפני בחינת מתכונת ודנדוש שכנעה אותו שהיום הזה הוא חיוני ומנצלים אותו. כמובן שלא תמיד הן מצליחות להשפיע עליו- הן ניסו, למשל, לבטל את גזירת התלבושת האחידה, ולשכנע אותו שזו פגיעה בחופש הביטוי אבל ללא הצלחה. לאלונה ממש עשו 'עליהום' סביב הנושא הזה בבית הספר".
המורים מתייחסים לייחוס?
"מורה יכולה להגיד לאלונה בצחוק 'אומנם אבא שלך הבוס שלי אבל את לא יכולה לדבר בשיעור'. בבית הספר ידעו לתת להן מקום כתלמידות רגילות. מי שמנצל את זה, לטוב ולרע, הם החברים לספסל הלימודים".
סער מעידה שהבנות הן בפרוש "החולשה" של גדעון כדבריה, "הוא מאד אוהב אותן ודואג להן ובמעט שהוא בבית מחפש הזדמנויות להיות איתן".
את 'אם חד הורית'?
"במובן מסוים כן, בעיקר אני שרת החינוך בבית והוא שר התרבות. ההשכלה שלו רחבה, הוא לא רק משפטן ושר החינוך- הוא חובב מוזיקה, בעיקר של שנות השמונים, ורואה הרבה הצגות והופעות יחד עם הבנות. הוא מאד מעורב בחייהן, הן מספרות לו הכל".
מה לגבי אספות הורים?
"נו באמת... מה שכן, בשנתיים האחרונות חשוב לאלונה שגדעון יבוא לאסיפות האישיות והוא עושה מאמץ ומגיע".
אם לא אסיפות הורים, אז אילו מטלות הוא עושה בבית?
"הנה מסר לכולן - הזוגיות מצליחה אם יש התאמת ציפיות. אני לא מחפשת שוויון, עדיף לי שהוא לא יגע בכלים, הוא רק יעשה בלאגן. התפקידים של גדעון בבית ברורים ומוגדרים: יורד עם הכלבה, מרוקן מדיח, מוריד זבל, מעביר מהמכונה למייבש ומוציא מהמייבש, וזהו".
את כל שאר מטלות הבית סער מבזרת בין הבנות ובעיקר נוטלת על עצמה, תמיד לצד ניהול קריירה משגשגת. סער, בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בלימודי עבודה הקימה את חברת "מנפאוור פרופשיונאל" (חברת בת של מנפאור העולמית המתמחה בהשמת בכירים) וניהלה אותה במשך 15 שנה. לפני שנתיים פרשה וכיום היא מנהלת השרות של חברת "מנורה מבטחים". "הרגשתי שזה הזמן לצאת מהלחץ הכרוך בניהול יחידות רווח והפסד, עשיתי פאוזה ועברתי לשרות".
על פי רב אימהות לוקחות את הפאוזה כשהילדים קטנים...
"כן אצלי זה הפוך, כאשר הבנות היו קטנות היתה לי עבודה אינטנסיבית, אהבתי לעבוד ולא היינו הרבה בבית. המצפון שלי עבד שעות נוספות, וזה מחיר ששילמתי. עשיתי לא מעט טעויות וגם למדתי מהן".
למשל?
"הלחץ תמיד היה למצוא את המטפלת הכי טובה לילדות וכיון שבחירת אנשים היא לא מדע מדויק, היו לי בחירות לא נכונות שעליהן התייסרתי. עשיתי טעות כשניסיתי להיות חברה של הבנות שלי ולמדתי על בשרי שהורה צריך להיות הורה, לא לפחד להציב גבולות ולהתעקש. הבעיה עם ילדים שהוריהם לא בבית היא שהם הופכים עצמאים בגיל צעיר מדי".
מה רע בזה?
"לעניות דעתי זה טוב להורים וזה רע לילדים. יש משהו מרגיע בזה שילד מכין לעצמו שיעורים, הולך חוזר בכוחות עצמו וזה מפתה להאמין שהם לא צריכים אותנו, אבל הם כן. כאשר אלונה היתה בת שמונה היא הכריחה אותי להוריד הילוך, ובפרוש אמרה לי שהעובדה שהיא עצמאית לא אומרת שאני יכולה לחזור מאוחר. במשך שנתיים חזרתי מוקדם הביתה, ויתרתי על נסיעות לחו"ל והקפדתי להיות יותר אמא מאשר מנהלת בעבודה. עד שהיא שחררה אותי בלארג'יות והנוכחות שלי כבר פחות התאימה".
היית רוצה אותן בפוליטיקה?
"ממש לא. לפוליטיקה צריך ללכת אליה רק מי שזה בוער בעצמותיו וחשוב לו להשפיע לחיוב על הנעשה במדינה, מעבר לזה זה רק צרות. זו מערכת שיש לך בה אויבים, תמיד אתה מאיים על מישהו".
"אנחנו קבוצת התמיכה מספר אחת של גדעון, המעודדות הצמודות. לילדות יכולה להיות ביקורת עניינית, אבל הן בוגרות ומבינות את משמעות ואחריות התפקיד. אם יש לגדעון מישהו שחשוב לו אלו הילדות, לא התקשורת. מעבר לזה, היום כשאת קוראת ביקורת את לא בטוחה אם היא עניינית או שמא זה מפני שזה גדעון הוא איש הליכוד".
עיין ערך נושא חיזוק ערכי הציונות כמו ההמנון והנפת הדגל?
"כן, ברור שבגלל שגדעון מהליכוד והעלה את הנושא יגידו שזה לאומני".
באילו הישגים את גאה בו כאבא וכשר החינוך?
"אני גאה בו כשר החינוך, נקודה. אני גאה בו שהוא לא פופוליסט, שהוא מקבל החלטות שנכונות למערכת החינוך, לא לפי מקום בפרמייריס ולא על רקע איך זה יתקבל ואם זה יפגע בו בבחירות הבאות. הוא שר החינוך הראשון שלא קיצצו לו תקציבים, וזה כרוך במאבקים קשים. היתרון שלו שהוא עושה כל תפקיד כאילו זו הפעם הראשונה שזה נעשה".
מה היית משפרת לו היית שרת החינוך?
"אני בספק אם הייתי עושה משהו אחר. גדעון ואני חיים למעלה ממחצית חיינו יחד, והוא מיישם הרבה דברים שאנחנו מעלים במשפחה".
ומה היית מאחלת לעצמך ולמשפחתך לשנה החדשה?
שכולנו נהיה בריאים ומאושרים. במילים אחרות - שיישאר ככה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם