ללמוד איך ללמוד: המדריך ללמידה מוצלחת
היכן הכי נכון להכין שיעורים? מתי כדאי להכינם? לבד או עם ההורה? שרון גייזלר מעניקה בספר חדש ארגז כלים ללמידה מוצלחת. הנה כמה טיפים שכדאי לגזור ולנצור
מתברר שהבן שלי (גאון של אמא, כמובן), אף שהוא סקרן, חקרן ואוהב ללמוד, הוא לא הילד היחיד שמשום מה מעדיף להשלים שעות כדורגל אחרי סיום הלימודים ולא את החסר בחוברת לשון.
שרון גייזלר, בת ,29 בעלת תארים ראשון ושני בהצטיינות במנהל עסקים, יועצת השקעות ומורה פרטית לאנגלית וחשבון, פגשה עשרות ילדים במרוצת שנותיה כמורה פרטית, בהם ילדים שלא הצליחו לארגן לעצמם את זמן השיעורים במועד מתאים, שהיו קצת מפוזרים, מתוסכלים ולא היה להם מושג כיצד לגשת אל החומר.
מה עוזר לילדים שלכם ללמוד? שתפו אותנו בפייסבוק
"ילדים לומדים בבית הספר מקצועות, אבל הם לא לומדים איך ללמוד," מדגישה גייזלר. "מתוך אהבה עצומה ללימודים וחינוך, ומניסיוני הרב עם תלמידים במסגרות פרטיות ובקבוצות, גיליתי שהטכניקות שהענקתי לתלמידים סייעו להם ביכולת הלימוד באופן כללי, ללא קשר למקצוע מסוים. מצאתי שגם במקרים שבהם לא הכרתי את החומר, יכולתי לעזור להם ללמוד אותו. ברגע שתלמיד מסגל לעצמו הרגלי לימוד נכונים, הם משרתים אותו בכל המקצועות, בכל שנות לימודיו. זהו נכס לחיים."
זה לא עניין של מבנה אישיות? יש ילדים שאוהבים ללמוד ויש כאלה שפחות.
"יש פה אלמנט של אופי ומשהו מולד, אבל אפשר לפתח את היכולת ללמוד. כל ילד יכול להיות משקיען, גם אלה שזה לא בא להם בקלות. חשוב לרצות להצליח, ולכל אחד יש את החוזקות שלו. אין תלמיד שלא יכול להצליח בעזרת עבודה, רצון וכלים פשוטים ליישום."
למי יותר קשה ללמוד?
"כל ילד זקוק לתמיכה בתחילת דרכו. הוא עובר מעולם משחקי הגינה והדמיון לעולם של ספרים, מחברות, הקשבה ומטלות, וזה עולם חדש לחלוטין. ילדים לא רואים לנגד עיניהם את מטרת הלימודים, ואילו האלטרנטיבות קורצות יותר. גם במקומות בהם הילד מבין את החומר, אם אין לו את הכלים הנכונים - הוא לא ידע איך לגשת אליו."
לפני חודשים אחדים הוציאה גייזלר מדריך להצלחה בלימודים ששמו "הסוד בללמוד" (אוריון הוצאת ספרים), המרכז באופן פשוט, קולח וקל ליישום שיטות, טיפים ועצות חיוניות
אמנם הספר פונה בעיקר לתלמידי כיתות סוף יסודי ומעלה, אך אחת העצות החשובות בו, לעניות דעתה, היא להתחיל עם הרגלי למידה מוקדם ככל שניתן, אפילו בגן חובה.
"בדומה לתחומים אחרים בחיים, קשה לסגל הרגלים ככל שאתה בוגר יותר, מותש יותר ונמצא באיזו רוטינה מקובעת," היא אומרת. אז יפה שעה אחת קודם. לכבוד שנת הלימודים החדשה, גייזלר מגלה לתלמידי בית הספר היסודי והוריהם כמה סודות שכדאי לזכור, עצות שמומלץ ליישם, וטיפים שחשוב לאמץ.
בדומה לדיאטה, גמילה מעישון או מטלות אחרות, כדי להשיג את המטרה שהוצבה - חייב להיות קודם כל רצון. כל ילד יכול לאהוב ללמוד אם יחדירו בו את החדווה, ההנאה והשמחה שבחוויית הלמידה. אחת הדרכים לכך היא הפיכת ההכנה לקראת שנת הלימודים ליום כיף מיוחד שבו מכינים את התלמיד לשנת הלימודים: ללכת איתו לרכוש את ציוד בית הספר, ולבחור אותו לפי המוטיבים שהוא אוהב; לפנות יחד מדף מיוחד לספרים; להכין מערכת שעות מקושטת ולגרום לו בכך להתרגשות ראשונית. נכון שחלק מהמטלות נעשות ביעילות יתר כאשר ההורה עושה אותן בגפו (עטיפת ספרים, הדבקת מדבקות וכיו"ב). אבל חשוב לתת לילד להרגיש שותף.
"להורים יש השפעה גדולה על האופן שבו הילד תופש את חוויית בית הספר," אומרת גייזלר. "נכון שיהיו ילדים שירצו ללמוד יותר או פחות מעצם אישיותם, אך במידה שההורה רואה בהכנת השיעורים משהו מעיק או מטלה נוספת בשבילו, זה מה שהילד שלו יחווה. חיוני שההורה יאמץ כלפי הלימודים גישה חיובית, ויראה בשיעורי הבית הזדמנות לאתגר את הראש, לחזור על החומר בעצמו, לחוות יצירתיות בהכנת מטלות, וליהנות מזמן איכות עם הילד. ברוח זו, מומלץ, למשל, שהורה בעל נטייה ריאלית ישב עם הילד לפתור בעיות חשבון. אם ההורה פוחד ממתמטיקה, הוא עלול להעביר לילד שלו את התחושה שזה מקצוע קשה, וחבל."
"לילדים קשה להתיישב לזמן ממושך, להתרכז במטלה אחת ולא להיות מוסחים מהסביבה," מסבירה גייזלר. "במיוחד בימינו, עם כל המסכים והמסיחים, מאוד קשה להושיב ילדים, והאלטרנטיבות הדיגיטליות קורצות להם. כדי לסייע לילד להתיישב ולהתרכז בהכנת שיעורי הבית, על ההורים להפוך את חוויית הלימודים למשהו מהנה.
ברגע שילד קטן רואה את הלימודים לא כמשהו מאיים או כמטלה מפחידה שאין לו כוחות אליה, אלא כמשהו מאתגר, הוא ישאב סיפוק מהכנת השיעורים ויתרכז במטלה. שיעורי בית שילד גאה בהם, והמורה אף מחזקת אותו על הכנתם, מעניקים המון ביטחון עצמי."
נושא הכנת שיעורי בית טומן בחובו פוטנציאל למאבקי כוח ולעשיית "דווקא" מצד הילד. חשוב להתעקש על הכנת שיעורי הבית לא ממקום של "אתה חייב לסיים," אלא בגישה חיובית - "בוא נכין את השיעורים עכשיו כדי שיהיה לך אחר צהריים חופשי." באופן עדין, ללא כפייה או מאבקי כוח, אחרת הילד עלול להיות ב"אנטי."
ניתן להסביר לילד שהכנת שיעורי הבית יגרמו לו להרגיש טוב בכיתה, וילד שאינו מכין אותם זוכה להערכה פחות טובה מצד המורה. לילדים יש גאווה חברתית מהיותם תלמידים טובים, והכנת השיעורים זו הזדמנות לאפשר להם להתגאות.
"אין זה סוד שילדים אוהבים שגרה. מומלץ שנושא הכנת שיעורי הבית ייכנס במועד קבוע לסדר יומו של הילד, פעולה המוקדשת ללימודים הנעשית מדי יום בשעה ייעודית. כדאי לנסות לזהות מהו הזמן במהלך היום שבו הילד מרוכז ביותר.
אני ממליצה לסיים את הכנת שיעורי הבית לפני פעילות מהנה, בין שזו צפייה בתוכנית אהובה, השתתפות בחוג או פגישה עם חבר. רצוי שלא להשאיר את הכנת השיעורים לשעות הערב, שבהן כולם עייפים. ילדים מאבדים ריכוז ככל שמתקדם היום."
סביבה נוחה ללימודים בבית היא חיונית ביותר. סביבת לימודים טובה תתרום לרמת הריכוז ואיכות שיעורי הבית. כמובן שהאידיאל הוא שולחן הכתיבה, אך במקרים שבהם מדובר בהכנת שיעורים במטבח או בסלון, רצוי שזה יהיה מקום קבוע, לא על ספות או מיטה אלא בהסבה לשולחן שנקי ממסיחים. חשוב שבמקום הנבחר יהיו מספיק תאורה, אוורור, מקום להניח את החפצים, ושלא יהיו ברקע מסכים פתוחים למיניהם או מוזיקת רקע, המורידים את רמת הריכוז העדינה של הילד. יתרה מזאת, לא כדאי לאכול או לנשנש בזמן הכנת השיעורים, הן מטעמי בריאות והן מטעמי ניקיון.
נדירים הם המקרים שבהם הכנת שיעורי בית עם חבר עדיפה על פני הכנתם באופן עצמאי או עם ההורה, בטח ובטח בגילאים צעירים (הכוונה למטלות שאינן משותפות בייעודן). קצב הקליטה של ילדים בתחילת גיל היסודי הוא יחסית שונה, והם ניחנים ברמת הבנה, יכולת תפישה ומהירות קריאה שונה, מה שמקשה את העבודה יחד.
הכנת שיעורים יחד עם חבר עלולה ליצור אצל הילד המתקשה תסכול, לחץ, והשפעה פסיכולוגית שלילית. לעומת זאת, ניתן, כאמור, להשתמש במפגש עם החבר כתמריץ לסיום השיעורים.
בשנות הלימודים הראשונות של הילד אין מניעה, ואף רצוי, שההורה יכין שיעורי בית יחד עם הילד. כאשר ההורה מעורב בהכנת השיעורים, הוא מחזק את מעורבותו בחיי הילד, מעניק לו כלים נכונים לרכישת כלי למידה ונותן לו תחושה שהוא אינו לבד במערכה.
יתרה מזאת, הכנת שיעורי בית יחד עם ההורה היא אמצעי להעברת תחושת ההנאה והחוויה החיובית מהלימודים והזדמנות לזמן איכות וחיזוק הקשר. ניתן, למשל, לשחק משחקי תפקידים שבהם מחלקים את חומר הקריאה בין ההורה לילד, או שההורה ינסה לפתור את התרגיל במקביל, כדי לדרבן את הילד. בסביבות כיתה ד' ניתן להתחיל בהדרגה "להיפרד" מהכנת השיעורים המשותפת: אפשר לקרוא יחד עם הילד את ההוראות, לוודא שהוא מבין אותן, ללכת ולחזור עם סיום המטלה.
בגיל צעיר קל להנהיג את דפוס הכנת שיעורי הבית ביום שבו מקבלים אותם, גם אם הם נועדו למועד מאוחר יותר. רצוי, כבר מכיתה א,' לא לדחות את הכנת השיעורים, לא לצבור מטלות ולהכין את השיעורים מיד עם קבלתם. הכנת השיעורים מבעוד מועד מעניקה לילד כלים של ניהול זמן, היא מלמדת אותו לפזר עומסים באופן נכון ויוצרת שגרה מאורגנת.
לא פעם ילדים שוכחים מה היו שיעורי הבית שניתנו להם. הם לא רושמים אותם במרוכז, ולהורים, שבאופן טבעי אינם נוכחים בכיתה, קשה לעקוב אחר המטלות והכנתן. הדרך היעילה ביותר לדאוג לכך שילד ירשום את השיעורים הנדרשים בכל מקצוע היא להרגילו לעשות זאת בדף היומן הרלוונטי ולא בכל מחברת בנפרד.
כדי להגביר את מעורבות ההורה ולהפוך את תהליך הרישום למהנה, ההורה יכול לרשום ביומן הילד מדי ערב את המקצועות שיילמדו ביום המחרת לפי מערכת השעות, והילד ישלים לפי הרשום את המטלות הנדרשות. בדרך זו יהיו שיעורי הבית מרוכזים במסמך אחד וההורה יוכל לעקוב אחר הכנתם.
הורים צריכים ורוצים להיות מעורבים בחיי הילד, בעיקר במקומות ובמצבים המתרחשים שלא בנוכחותם. כדי שהורה יהיה מעורב בהתנהלות הילד בכיתה, עליו להתעמק, להתעניין ולשאול את הילד שאלות ספציפיות מלבד השאלה הכללית "איך היה בבית הספר."? למשל: "איך היה בכיתה? מה למדת? השתתפת בשיעור? המורה שאלה אותך שאלה? יצא לך להקריא."?
בדרך זו הוא יוכל לקבל משוב אמיתי ומקיף יותר על המתרחש בכיתה ובבית הספר, ולכוון את הילד בהתאם לזאת. כאשר ההורה שותף לחוויות הלמידה בבית, השאלות על הנעשה בכיתה אינן נשמעות מאולצות.
כאשר ההורים נדרשים לתמרן בין כמה אחים בעת הכנת שיעורי הבית, ניתן לסדר את לוח הזמנים לפי שגרת הפעילות: מתחילים עם הראשון וכאשר הוא הולך לחוג/חבר, יושבים עם האחר. לחלופין, ניתן לשבת עם הילדים יחד ולעבוד איתם במקביל, מה שמאפשר גם מרווחי עבודה עצמאיים. ילדים מפרים אחד את השני, כך שהאח הגדול יכול לעזור ולהסביר לאחיו הקטן במידת הצורך.
לא פחות חשוב מהנושא הנלמד הוא ארגון החומר הנלמד. ילד מסודר יודע לשלוט במצופה ממנו, ונמצא בקונטרול על הלימודים. לעומת זאת, ילד מפוזר לא תמיד יודע מה נדרש ממנו, מתי מועד ההגשה, דפי העבודה שלו מסתובבים בכל מקום, הוא לא יודע מה להביא לכיתה והתוצאה משפיעה על איכות הלימודים. כאוס הוא בזבוז אנרגטי ובזבוז זמן, וילד עלול לפספס תרגילים רק מפני שהוא לא מבין את הכתב של עצמו.
אחד ההרגלים המבורכים הוא להכין את הילקוט כל ערב מראש ולוודא שכל המחברות והספרים נמצאים בתוכו.
בדומה לחשיבות הארגון והסדר, גם חשוב להשקיע באופן הגשת שיעורי הבית ולא רק בתוכנם. את שיעורי הבית עושים בקריאה נכונה, הגייה נכונה, וכתיבה רהוטה. ההורה נדרש למצוא איזון בין תיקון שגיאות הכתיב של הילד, כך שזה לא יחליש אותו, ובין סיוע לו.
בעת הניסוח מומלץ להשקיע במשפטים שלמים, להרחיב ולהעשיר את אוצר המילים של הילד, ולשקוד על הרחבת אופקיו. חשוב מאוד להקפיד על אסתטיקה, לכתוב בתוך השורה ובדף לא מקומט, למחוק טעויות במחק ולא בעיפרון וכדומה, הן כדי שהכתוב יהיה קריא והן מתוך כבוד למורה.
פרגון לילדים הוא המלצה טובה באופן כללי, בטח ובטח כשמדובר במתן חיזוק חיובי על הצלחה בלימודים. פרגנו לילד על הצלחותיו בין שהוא חוזר הביתה עם ציון טוב או בין שענה על שאלה נכון בכיתה. חגגו איתו הצלחות גדולות וקטנות כאחד. ילד ירצה להצליח כדי להתגאות בפני הוריו, בייחוד בגיל הרך. ילדים גאים בגאוות ההורה.
באופן טבעי ילדים עלולים מדי פעם לשוב הביתה עם ציון נמוך, הערה במחברת או ציון נכשל במבחן. האתגר הוא ללמוד מהטעויות. חשוב לא להיות ביקורתי כלפי הילד בפעמים שבהן הוא נכשל. רצוי לדבר איתו על הנושא, להבין מדוע הוא נכשל ולהסיק מסקנות. בשום מקרה לא להגיד לו שמאוכזבים ממנו או לעשות מהעניין דרמה, אחרת הוא יחשוש להגיד להורה שהוא מתקשה.
כדאי לדבר איתו על דברים בונים לפעם הבאה. להטיח בילד את המילה "איכזבת" היא לא ביקורת בונה שניתן ליישם.
להתנהלות הילד והתנהגותו הכללית יש השפעה על האופן שבו מעריכים אותו המורים. דאגו שהילד יגיע בזמן לבית הספר, עם כל הציוד הנדרש ובבגדים נקיים. דברו איתו על כך שאסור להפריע באמצע השיעור, שעליו להיות מעורב בשיעור ולפנות בנימוס למוריו.
כיום הצורך במורים פרטיים גובר, גם מפני שהזמן הפנוי והסבלנות של ההורה מוגבלים, והם מעבירים את הלמידה לדמות סמכותית אחרת. באופן כללי, ילד בכיתות א-'ב' לא זקוק למורים פרטיים, החומר ברמת לימודים זו אינו סבוך והיעזרות בשיעורים פרטיים עלולה ליצור תלות במורה. המקרים שבהם מורה פרטי הוא כורח בגילאים אלה הם רק כאשר הילד מתקשה ברמה קיצונית, או מסרב בכל תוקף להקשיב להורה. ככלל, גם במקרים שהמצב הכלכלי מאפשר זאת, שיעורים פרטיים רצוי לקחת כשיש בעיה במקצוע מסוים, ולא ככלי נוח להכנת שיעורים באופן כללי.
מה עוזר לילדים שלכם ללמוד? שתפו אותנו בפייסבוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם