תוצרת חוץ: איך מתמודדים עם ילד שנולד מחוץ לנישואין?
זה קרה לסטלין, לשוורצנגר, לסטיב ג'ובס, לנסיך ממונקו, לאריס סאן ולג'סטין ביבר - וזה עשוי לקרות גם לכם איך מתמודדים עם ילד שנולד מחוץ לנישואים? כיצד נותנים לו הרגשה שהוא חלק ממשפחה רגילה? בסופו של דבר, התשובה לכך מסתכמת במילה אחת: אהבה
לכאורה, זה נראה כמו תופעה מודרנית, או אולי טרנד, אבל האמת היא שילדים מחוץ לנישואין זה ממש לא סיפור חדש. לצייר המקסיקני דייגו ריברה ולסטלין היה ילד מחוץ לנישואים, ואם להאמין לדיווחי "הניו יורק פוסט", גם ולדימיר פוטין בעסק.
גם בישראל יש ילדים רבים שנולדו מחוץ למסגרת - חלקם לידוענים שעלו לכותרות עם רמזים עבים במיוחד. פרשת חייו הסוערים של אריס סאן, המוצגת בימים אלה ה"הבימה" במחזמר "סיגל", זכורה במיוחד. לסאן, כזכור, נולדה בת מחוץ לנישואין מעליזה עזיקרי, שהיתה אז אישה נשואה.
בישראל הקטנה של שנות השישים, מדובר היה בעניין יוצא דופן. בעבר התראיינה הבת, סני עזיקרי-כרמל, ואמרה: "הלידה שלי היתה שערורייה גדולה כי אבא היה נשוי לאישה אחרת עם ילדים. ב'העולם הזה' היתה תמונה שלי ושל אמא שלי על השער, שצולמה עוד בבית החולים. זה היה מטורף. כשהייתי ילדה שמרנו על קשר של טלפונים ומכתבים, אבל ביליתי איתו רק בשנתיים האחרונות לחייו.
10,000 מתוך כ-160,000 ילדים שנולדים בישראל מידי שנה, נולדים מחוץ למסגרת הנישואין. עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית ארגון משפחה חדשה, מסבירה שהצירוף "ילדים מחוץ לנישואין" כולל כמה קבוצות: ילדים הנולדים להורה יחידני שאינו נשוי - כלומר, לנשים שילדו מתרומת זרע (למעלה מ-3,000 ילדים בשנה) או לגברים, באמצעות תרומת ביצית ופונדקאות בחו"ל (למעלה מ-400 בשנה).
קבוצה נוספת היא נשים נשואות שילדו במהלך נישואיהן ילד שאינו (ההערכה היא כי יש קרוב ל-3,000 ילדים כאלה, והללו נרשמים כחסרי אב במרשם האוכלוסין),ובקבוצה האחרונה נמצאים גברים נשואים שנולדו להם ילדים ולא מנשותיהם (כ-2,500 ילדים בשנה). לאחרונה נוסף לכל אלה גם השימוש בטכנולוגיות הפריה IVF, שמגיעות על רקע של הרצון הטבעי למימוש הורי.
על המצוקה הגדולה שנלווית לעניין הזה יכולה להעיד, בין השאר, פנייה שנכתבה אל הרב יובל שרלו ופורסמה באתר של ישיבת ההסדר "אורות שאול" בפתח תקווה: "אני בחורה נאה בת 36, משכילה ומטופחת, שמנסה יותר מ-15 שנים להתחתן ולא מצליחה. אני רוצה ילד, האם מותר לי להביא ילד לעולם אם אני לא נשואה? ליתר
הרב שרלו השיב לה בפירוט ובסבלנות. "בשל קדושת המשפחה בישראל קיימת רתיעה עמוקה מפני הולדת ילדים מחוץ למערכת המשפחתית", כתב , "הפוסקים אף קישרו את מצוות פרו ורבו עם מצוות הנישואין וביארו שבשל כך לא מופיעה מצווה בפני עצמה להינשא. בפני פוסקי ההלכה עומדת שאלת כבדת משקל, והם חלוקים ביניהם. חלקם סוברים כי אל לה לאישה להעמיד את רצונה בילד מול חשיבות קדושת המשפחה בישראל ומול טובת ילד להיוולד במשפחה שיש בה אב ואם.
לעומת זאת, חלק אחר של הפוסקים סבור שכשמגיעים לגיל שבו הסיכוי להרות עומד לפוג, וכשמדובר במי שעשתה את כל שביכולתה להינשא ולא זכתה בכך, לא ניתן למנוע, מבחינה הלכתית, את מימוש התקווה הזאת משום שהתורה עצמה מתארת את האישה ללא הילד כמי שחשה שחייה אינה חיים.
בשל האחריות הגדולה למשפחה ולקדושתה יש לצמצם את ההיתר הזה רק לנשים שהן בערך בגיל ,37 שהגיעו, שלא ברצונן, לגיל זה כשהן לא נשואות. גיל זה נקבע לאור עמדת הרפואה בדבר סיכויי הפריה וירידתם. מובן מאליו כי גם לאחר תהליך ההפריה וההולדה יש מקום לשאוף להקים בית בישראל".
המחיר הרגשי שמשלמים ילדים שאינם מכירים את אביהם לא קל. א', לדוגמה , נולדה לפני 24 שנה לאם מצליחנית שהחליטה להיכנס להיריון מגבר נשוי. "עד היום אני לא יודעת מי הגבר שתרם לאמא שלי את זרעו", היא אומרת, "אני אפילו לא יודעת אם הוא יודע שיש לו ילדה, ואמא שלי לא מוכנה לדבר איתי על זה בשום אופן. תמיד ארצה לדעת מי הוא. נכון, נולדתי אל מציאות שיש בה רק אמא, אבל זה שהסוד כל כך גדול, זה מה שמשגע אותי. אולי הוא בכלל השכן ממול?".
א' משתייכת לקבוצת ילדים עצומה הנקראת "שתוקיים", בשל השתיקה באשר לזהות אביהם. על פי הערכת ארגון "משפחה חדשה", חיים בישראל כ-40 אלף ילדים כאלה, שאין הסדרה לזהות אביהם וששם אביהם אינו ידוע או אינו רשום. מדובר בילדים שנולדו מתרומות זרע ובילדים שאמם אינה רוצה לדעת מיהו אביהם או פשוט לא יודעת. לעיתים, מדובר בילדים שרישום האב יהפוך אותם בעיני החוק לממזרים משום שהאם נשואה לאחר או שהיא יבמה, כלומר לא קיבלה חליצה".
כשילד שמוגדר "שתוקי" ירצה להינשא ברבנות, הדבר יהיה כרוך בחקירה שמטרתה לוודא שאינו ממזר. "זו חבית נפץ שתתפוצץ בעוד כעשור, כשהילדים שנולדו בהפריות יבקשו להינשא ברבנות האורתודוקסית בישראל, שאינה מתגמשת בעניין", מתריעה עו"ד רוזנבלום.
שלומית בית הלחמי, עובדת סוציאלית קלינית שמעבירה סדנאות להורים יחידניים במכללת הורים במנהל החינוך בעיריית ראשל"צ, מסבירה שילדים שנולדו מחוץ למסגרת משתייכים אוטומטית לקבוצת סיכון, כי המשימה לגדל ילד לבד נופלת על זוג כתפיים אחד. במפגשים שהיא עושה עם אמהות יחידניות המגדלות, בין השאר, ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, היא פוגשת בשאלות כמו "האם הילד יכעס בבגרותו ויבקר את ההחלטה של האם? "ו"האם הוא יסבול מהצקות מהסביבה?".
"אצל נשים שלא עשו תהליך של בחירה לקראת הכניסה להיריון, תהליך ההסתגלות הוא ארוך יותר", מסבירה בית הלחמי, "עם זאת, צריך לזכור שזכות הבחירה אם להביא את הילד או להפסיק את ההיריון תמיד קיימת אצל האישה, ומעטות הן הנשים שהש- אירו את ילדן מחוסר ברירה. האמהות היחידניות בשום אופן לא היו מוכנות להתחתן בכל מחיר. רובן נשים אמיצות, חזקות ודעתניות מאוד שיודעות בדיוק מה הן רוצות וניצבות בביטחון מלא מאחורי ההחלטה להביא ילד. תשדורת כזו מקנה לילד תחושה שהכל בסדר".
מצד שני, אומרת בית הלחמי, אמהות יחידניות אוהבות לשמור על פרטיותן, לעיתים באדיקות יתר. "ברגע שנכנסת להריון ולא התחתנת, צפות שאלות כמו'מיהו האב?' ו' למי הילד דומה - לאמא או לאבא?'. הן חשות שהן צריכות לתרץ את הבחירה, ולכן הן חוות תחושה של חשדנות מהסביבה, בעוד שהחברה הישראלית, מטבעה, שואלת שאלות מתוך סקרנות.
ברגע שאישה תחווה את המציצנות כהזדמנות לפתח עמידות לשאלות שכמובן יחזרו על עצמן לאורך השנים מהסביבה, וגם מצדו של הילד, זה יעזור לה מאוד. בסוד יש תחושה של בושה, ולאם שבחרה בדרך של אימהות יחידנית אין סיבה לחוש כך. איך שהאם מרגישה ומה שהיא מקרינה החוצה זה משהו שמשפיע מאוד על תפיסת הילד. אם שמשדרת עוצמה תקנה לו תחושה של כוח ואם פגיעה עלולה לגדל ילד חלש וחסר ביטחון".
"כן, נכנסתי להיריון מגבר נשוי וילדתי ילד מדהים", מספרת ג', עובדת בנק ממרכז הארץ. "בהתחלה הוא לא רצה לשמוע ממני, אבל לאט לאט הוא התרכך. איך הוא מסתדר עם אשתו? עניין שלו. אני לא נכנסת לזה. יש לי חיים שלא קשורים אליהם. הילד שלי יודע שאני אוהבת אותו ואעשה עבורו הכול. זה מה שחשוב".
כאן מתגלה הבעייתיות במלואה: נשים מתאוות לילד וגברים לא תמיד מודעים לסיטואציה שהם עלולים להיקלע אליה. רגע של היסח דעת, סטוץ חפוז או רומן מתמשך יכולים להביא לטלטלה במשפחתם, הניצבת מהעבר השני של המתרס. ע', גבר שרמנטי בשנות השישים לחייו, נקלע למשבר כזה בחיי נישואיו. רומן קצרצר שנגמר עוד בטרם התחיל הביא להודעה בדבר אבהות חדשה.
ע', סב לשישה נכדים, הוכה בהלם. "לא חשבתי לרגע ששבועות ספורים של משבר יביאו לחורבן הבית", הוא מספר, "הייתי תמים ולא הבנתי למה אישה בשנות השלושים המאוחרות לחייה עוסקת בפיתוי אינטנסיבי של תרח כמוני. ברור שהוקסמתי, אבל המקל הכה לי בראש מהר.
כשהיא סיפרה לי על ההיריון מיהרתי לדבר עם אשתי. מיותר לציין שמבחינתה הכול נגמר. עשרות שנים משותפות נגמרו. אפילו לא אהבתי אותה. הייתי נתון בשיכרון שכל גבר יכול להבין, אבל לאישה הצעירה ההיא היתה מטרה ברורה. והילד? אני מעביר לאמא שלו כסף כל חודש. הוא לא יודע שאני אביו, אבל הוא לא צריך לשלם על טעויות של מבוגרים".
שלומית בית הלחמי, איך מסבירים לילד את עובדת היעדרו של אב?
"הילד מבין שלא בכל המשפחות יש אמא ואבא. העובדה שהוא גדל במשפחה קצת אחרת יכולה לגרום לו להרגיש חסר במשהו, אבל יש לנו הרבה דברים אחרים שמשפחה יכולה לעשות כדי למלא את ההרהורים ואת התחושות האלה בהמון דברים חיוביים.
צריך לזכור שהילד גדל כל החיים בידיעה שזו המשפחה שלו, וזוכה במרבית המקרים לאהבה גדולה. צריך להעביר לו את המסר שיש לו משפחה אוהבת ותומכת ושכשהוא יגדל תהיה לו האפשרות לקיים את משפחתו בדרך שבה יבחר. לילד בוגר קל יותר להבין ולקבל את הסיטואציה - במיוחד בבית שבו היה קיים דיאלוג תמידי והאם עמדה לאורך השנים מאחורי החלטתה".
רונית שרף, פסיכולוגית התפתחותית בכירה ומרצה בבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים, מספרת כי במפגשים עם ילדים מחוץ לנישואין היא מזהה קשיים, אבל בעיקר אהבה גדולה. "בדרך כלל אלה ילדים שהאמהות נלחמות עליהם והם ילדים מאוד אהובים", היא אומרת, העניין הוא שבמודל של העברה בין-דורית יכול בהחלט להיות שילד כזה לא יאמין במודל של משפחה מסורתית. אם הוא גדל באווירה שמתארת גברים כ'נוטשים', זה בהחלט יכול להשפיע על ההתייחסות העתידית של הילד אל המונח 'משפחה'. חשוב שהילד לא ישמע השמצות על גברים ועל זוגיות, שיוכל לשאול שאלות ושתהיה פתיחות.
"הרבה אנשים מסכימים שהעיקרון של מתי לגלות לילד דומה לעיקרון האימוץ, ושחשוב שכבר בגילאים מוקדמים הנושא יעלה והילד יבין שהאם והסביבה הקרובה חיכו והתרגשו לקראתו".
"כשאני נפגשת עם אמהות יחידניות שמספרות כי הילדים לא שואלים שאלות, ברור לי שהדבר צריך להדליק נורה אדומה", מוסיפה בית הלחמי, "הכי חשוב זה להקנות להם תחושה שאפשר לדבר על רגשות. אם אנחנו לא נדבר על כך, הילד יבקש תשובות מהגננת, המורה או מבוגרים אחרים בסביבה.
בגן יש הצפה של נושאים הקשורים למשפחה והילדים מאוד חשופים. החברה הישראלית, ככלל, מקדשת מאוד את ערכי המשפחה ואת הרצון לממש את האמהות. היא תומכת ברצון שאישה תהפוך לאם גם ללא בן זוג ולעיתים יש ביקורת גדולה על רווקות שלא מימשו את תהליך האמהות, בניגוד לרווקות שכן בחרו להביא ילד לעולם גם ללא בן זוג".
לטענתה של בית הלחמי, לממסד עדיין אין מספיק מודעות למשפחה היחידנית. "אימהות יחידניות מספרות שהן מרגישות את זה בעיקר ביום המשפחה, או במוסדות הציבוריים והממשלתיים, שמתעקשים על מילוי שם האב בטפסים השונים ללא אופציה נוספת. מצד שני, ככל שעובר הזמן וממדי התופעה גדלים, מתקיימים גם בתחום זה שינויים לטובה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם