רישיון להורות: קורסים להורות ימומנו על ידי המדינה
תמיד חשבתם שצריך רישיון להיות הורה? ובכן, התשובה בדרך: חוק חדש יאפשר להורים טריים לקחת קורסים בהורות מטעם המדינה ובמימונה. ההשתתפות אינה חובה, אבל הורים שיעברו את הקורס יקבלו נקודות זיכוי במס הכנסה. לכבוד יום הילד הבינלאומי, כתבה מתוך גיליון נובמבר של מגזין להיות הורים
כמה פעמים נתקלתם במקרים או בסיפורים על הורים שגרמו לכם לתהות או אפילו לרצות לצעוק בקול רם "מי נתן להם רישיון להפוך להורים"?
כדי לרפא אנשים צריך רישיון, על מנת להפוך לפסיכולוג צריך רישיון, כדי לנהוג צריך רישיון, אז איך זה שכל אחד יכול להיות הורה?
דוגמאות שליליות, למרבה הצער, לא חסרות. שוב ושוב מתפרסמים בכלי התקשורת מקרים על הורים ששכחו את ילדם בתוך רכב חונה וסגור, או ילדה שנשכחה בהסעה, שניהם נמצאו ללא רוח חיים. לפי נתונים שנאספו בוועדה לשלום הילד בכנסת, בשלוש השנים האחרונות דווחו 127 מקרים של שכחת ילד בתוך רכב.עלייה תלולה נרשמה בשנים האחרונות במקרים של פציעה והרעלה של ילדים רכים בגלל רשלנות ההורים.
◄ מה דעתכם? האם קורסים בהורות נחוצים כדי לגדל ילדים? שתפו אותנו בפייסבוק
ממש לאחרונה נמצאה תינוקת בת כמה חודשים בוכה בתוך ג'יפ שחנה במושבה הגרמנית בחיפה. אזרחים ששמעו אותה הצליחו לפרוץ את חלון הרכב ולחלץ את התינוקת הפעוטה, שהייתה, למרבה המזל, במצב טוב. לאחר כ-20 דקות הגיעו הוריה לאחר שככל הנראה אכלו במסעדה באזור....
אחרי כל אירוע כזה עולה לדיון הציבורי, והתקשורתי בעיקר, התביעה להוציא רישיון להורות,
והנה, בקרוב מאד ייתכן שמה
על מנת לעודד כמה שיותר הורים לעשות זאת, תינתן למשתתפים חצי נקודת זיכוי במס הכנסה, למשך שנה. ההצעה נמצאת בשלב מתקדם של ועדת השרים לחקיקה ולאחר שהחוק יעבור בקריאה שלישית יתחילו להתוות את תוכנית הקורסים ולפתח את מערך ההדרכה.
סמדר דוברובסקי, אם לשלושה, מטפלת משפחתית מכפר חיים, היא אחת האחראיות להצעת החוק החדשה: "המחשבה על החוק החלה דווקא מעבודה עם משפחות עם בעיות התנהגות אצל מתבגרים- נדהמתי מהבורות שקיימת אצל חלק מההורים, עד כמה אין להם את הכלים לתפקיד הזה. קלטתי שהקונפליקטים בגיל ההתבגרות בין הילדים להוריהם נובעים, בחלקם, בשל אותו חוסר ידע שההורים סוחבים כבר מינקות.
הילדים גדלים ללא חוקים ברורים, ללא תחושה שההורים הם הסמכות בבית. חשבתי לעצמי שאילו היינו יכולים להזריק להורים את כל הכלים והמידע ברגע שנולד להם ילד זה היה נהדר, אבל מכיוון שזה לא אפשרי, צריך למצוא דרך להעביר להם מידע זה".
ואז בוקר אחד קמת והחלטת לנסח הצעת חוק?
"למעשה, הרעיון לחוק הגיע בכלל בהשראת הנהיגה המונעת. חשבתי לעצמי שכמו שהמדינה הכשירה מורים לנהיגה מונעת ומחייבת את אזרחיה לעבור קורס על מנת לחדש רישיון, כך היא צריכה לנהוג עם ההורים, מה עוד שילדים אי אפשר להחליף כמו רכב, אם נגרם נזק... חשבתי שקורסים להורות מגיל הינקות זה מענה מצויין, כי לפחות הדור הבא של ההורים יגיע מצוייד בכלים טובים יותר להורות".
לפני שנה וחצי ניסחה דוברובסקי מסמך ובו פירטה את רעיונותיה לקורס הורות על חשבון המדינה. את המכתב שלחה לשר הרווחה ומשם הוא הגיע לוועדה לשלום הילד, בראשותו של ח"כ דני דנון. רעיונותיה של דוברובסקי נפלו על קרקע פורייה והטיפול בנושא תפס תאוצה בוועדה שטיפלה בתחום.
"להיות הורה אינו דבר של מה בכך", אומר ח"כ דני דנון שקידם את ההצעה, "רבים מן ההורים אפילו אינם מודעים לעובדה שהורות משלבת בתוכה חובות שעליהם לקיים על פי חוק. לאור המקרים החמורים שנחשפו בשנים האחרונות, החל מהזנחת הטיפול בילדים ועד להפקרה ואפילו התעללות בתינוקות, מצאתי לנכון לקדם מערך הדרכה במימון ממשלתי להורים לילד ראשון, שיספק להם את כל המידע לגבי גידולו הבסיסי של הילד.
מערך ההדרכה יונחה בשיתוף אנשי המקצוע בתחום ממשרדי החינוך, הרווחה והשירותים החברתיים כשהשר הממונה יהיה האחראי על הסמכת המוסדות הציבוריים שיפקחו על מתן הקורסים והנחייתם".
ומה בעצם ילמדו בקורסים ההוריים? "המהות הבסיסית של הקורסים היא להחזיר להורים את הסמכות, הידע והכלים הלגיטימים שיאפשר להם להיות מורי דרך טובים יותר, ויוכלו לתת לילד את המענה הנכון לצרכיו מתוך תחושה של ביטחון, ולא מתוך לחץ ובהלה", מסבירה דוברובסקי את החזון שלה, שקרם עור וגידים. "בקורס לא יאמרו להורה שהוא לא פועל נכון, אלא ייתנו לו מידע על מה שקורה בכל גיל, אבני דרך בהתפתחות מוטורית, רגשית והתנהגותית, כמו גם הדרכה פיזית לטיפול בילד".
כמו מה, למשל?
"למשל, איך להתמודד עם בכי של תינוק או תינוק שמתקשה לישון. אם אני אמא טרייה ויש לי תינוק שלא מפסיק לבכות, ואין לי כלים להתמדד עם זה, ואני לא יודעת שזה טבעי, אני יכולה להיות מאד מתוסכלת, ובמקרים קיצוניים זה יכול להוביל אותי למצבים של אלימות כנגד התינוק. הקורס גם יסביר להורים מה האחריות שלהם כלפי הילדים. מה מותר לעשות, מה אסור ומה חייבים לעשות, כשהמטרה בשורה התחתונה היא להפחית ככל האפשר נזקים ומקרים של פגיעה בילדים.
"הרבה הורים, לדוגמא, לא מודעים לסכנות בבית. מקרי כוויות, נפילה ממקומות גבוהים וחנק מתרחשים כל הזמן בשל העדר ידע הורי. הורים, למשל, צריכים לדעת שבגיל שנתיים הפעוט מאד סקרן ומטפס ונוגע בדברים אסורים, והאחריות שלהם היא למנוע ממנו להפגע - אם על ידי כיסוי שקעים, הרחקת רעלים, סגירת חלונות וכד'. זה נשמע לגמרי טריוויאלי, אבל אצל הרבה הורים זה ממש לא".
הנוסח המקורי שהציעה דוברובסקי לוועדה הציע לחייב את ההורים לעבור סדנאות, שיהוו תנאי לקצבת הילדים ומענקי הלידה, והורה שלא ייגש לקורס תישלל ממנו קצבת הילדים.
"הנוסח המקורי הסתבר כבעייתי", מסבירה דוברובסקי, "זה היה יוצר אנטגוניזם בכל שכבות האוכלוסיה ושכרו של החוק היה יוצא בהפסדו. משפחה שיש לה עשרה ילדים היתה נאלצת לבלות כל הזמן בקורסים וזו לא הייתה המטרה".
לאחר דיונים בהם היו מעורבים גם אנשי המועצה לשלום הילד, בראשותו של דר' יצחק קדמן, הוחלט בועדה שניסחה את הצעת החוק לא לחייב את ההורים לעבור את הקורס, אלא לנקוט בגישה הפוכה: הורים שייגשו לקורס יקבלו תמריץ חיובי בדמות חצי נקודת זכות במס הכנסה. "ההצעות של הנהגת רישיון חובה להורות או שלילת קצבת הילדים למי שלא יעבור קורס היו רעיונות תיאורטים, קיצוניים ולא מעשיים", מנמק דר' יצחק קדמן, "בשלב הנוכחי חשנו שזו תהיה טעות לכפות על ההורים הטריים את הקורס. חובתה של המדינה להציע לאזרחים את הקורס, לא לכפות אותו עליהם. ייתכן ובשלב יותר מאוחר יותר הקורסים יהוו תנאי לזוגות המעוניינים להרשם לנישואין".
אבל למרות הגישה החיובית והאופטימית, מסתבר שיש גם מתנגדים ליוזמה. "זה חוק לעשירים בלבד" טוענת מאיה שרעבי, עובדת סוציאלית בפנימיה בירושלים. "המשפחות שבאמת זקוקות לקורסים, משפחות נזקקות או מרובות ילדים לא תגענה להכשרה, גם בגלל שאין להן זמן, הם צריכים לעבוד, וגם מפני שהתמריץ של מס הכנסה לא ישפיע עליהם, כי רובן אינו משלם מיסים. כך גם לגבי הרבה הורים מהמגזר הערבי והחרדי. בסופו של דבר מדובר בהקצאת כספי מדינה רק לטובת קבוצה מסויימת".
"לא מדובר פה בהקצאת כספי מדינה לטובת קבוצה חזקה", משיב ד"ר יצחק קדמן, "להיפך, העובדה שהמדינה תממן את הקורסים תאפשר למשפחות מעוטות יכולת שאינן יכולות להרשות לעצמן לשלם עבור קורס הדרכה הורית להגיע לקורסים.
אני רואה בהצעה הזו חלק מהמהפכה החברתית שמתרחשת כעת. בסופו של דבר זה גם ישתלם כלכלית למדינה, כי התנהלות נכונה של ההורים תקטין באופן ניכר את הוצאות המדינה על ימי אשפוז, ימי מעצר, תשלום לעובדים סוציאליים ועלות פנימיות".
גם ח"כ דנון איננו מתרגש מהביקורת: "הנקודה המרכזית היא עצם הענקת הדרכה להורים, כשנקודת הזיכוי עליה אנחנו מדברים מפצה את ההורים על הזמן שהם ייאלצו להקדיש לנושא. אי אפשר לתת פרס לכל קבוצה אשר לא משלמת מסים".
סוגיה נוספת שנויה במחלוקת היא הטווח הרחב של גילאי הילדים וההבדלים באופן הטיפול בכל גיל. "קורס של כמה שעות להורים לתינוקות לא יצליח לכסות את כל הקשיים שמתעוררים בהורות לאורך השנים", חולקת מאיה שרעבי.
"כעת הקורס באמת מיועד רק להורים לילד ראשון עד גיל שלוש", מבהירה דוברובסקי, "אבל הרעיון הוא לתת מענה לכל הגילאים, ולקיים סדנאות לקבוצות גיל שונות, מינקות ועד גיל 18. ההחלטה להתחיל עם גיל הינקות נבעה מכך שיש יותר מקרים של פגיעה בתינוקות, אם מתוך מצוקה רגשית ואם בשל חוסר ידע, בתקווה שהידע שיועבר להורים לפעוטות ימזער הכי הרבה נזקים. בהמשך, אני מקווה, ייפתחו קורסים לכל שכבות הגיל.
בל נשכח שמדובר כאן בראשיתו של תהליך, ועדיף שזה יהיה תהליך איטי ומבוקר. מניסיון של תהליכים דומים, דברים שהחלו בקצב איטי ובקטן הצליחו להשפיע על הציבור יותר מאשר דברים מוגמרים ש'הפילו' עליו. בכל מקרה, הגיע הזמן שהמדינה תתחיל להשקיע יותר בחינוך, וקורסי ההורים הם צעד ראשון ליצירת דור עתידי טוב יותר. הרווח מהמהלך בסופו של דבר יחזיר את ההשקעה".
אבל הידע נמצא כיום בכל מקום, בספרים, בתקשורת, באינטרנט, מדוע צריך את הקורסים?
"לא לכולם יש כסף וזמן לקרוא ספרים, להקשיב לטלוויזיה ולגלוש באינטרנט. בנוסף, בשיעור שמועבר בכיתה, כשאתה סגור בין ארבעה קירות ומרוכז רק במרצה, המידע מחלחל הכי טוב. אני גם חושבת שחלק נכבד מההורים ירגישו שקורס שהמדינה נותנת הוא רשמי ותחת פיקוח, בדיוק כמו קורס נהיגה מונעת כיום. הרבה הורים לא יודעים איזה קורס לבחור מהמגוון שקיים היום בשוק, כאן הם יהיו בטוחים שיקבלו מידע מרוכז וברור ובעיקר לא שרלטני".
"הרעיון של הדרכת הורים מניעתית הוא רעיון מבורך", מתלהבת גם טלי ברקאי, פסיכולוגית חינוכית מומחית מהשירות הפסיכולוגי הייעוצי בחולון, "הרעיון מבוסס על אין ספור מחקרים המעידים כי עבודה עם הורים לילדים בגיל הרך חוסכת קשיים רבים בהמשך, ויש בה תועלת אישית, חברתית וכלכלית.
אין ספק כי הורות לילדים קטנים היא מאתגרת מאד, ובמיוחד במציאות המודרנית שלנו, שבה השבט או המשפחה המורחבת כבר אינם מכילים ותומכים כבעבר, והעולם הופך מורכב ותובעני יותר ויותר ומציע שפע מבלבל שרק מקשה עוד יותר".
דווקא בשל כך, מדגישה ברקאי, ההדרכה חייבת לעמוד בקריטריונים מחמירים, "להיות מקצועית ואחראית, תחת פיקוח, ומטעם אנשי מקצוע מתאימים. ישנם לא מעט גורמים שנכנסים לנישה הזו, לעיתים ללא הכשרה או אחרי הכשרה קצרה ובלתי מספקת, מתוך תחושה שכל אחר יכול להדריך בתחומים הללו.
למעשה, ההיפך הוא הנכון. המצב הרגיש של הורים לפעוטות – למשל, הסיכון לדכאון אחרי לידה או לקשיים משמעותיים בזוגיות – מחייב שיהיה מולם איש מקצוע שידע להתמודד עם הקשיים, לאתר מצוקות ולהפנות לטיפול מתאים במידת הצורך".
השאלה, בסופו של יום, האם ההורים הטריים אכן 'יקנו' את ההצעה והתמריץ שבצידה ויגיעו לקורסים? במועצה לשלום הילד, חושבים שכן.
סקר שנערך מטעם המועצה לשלום הילד על ידי מכון גיאוקרטוגראפיה וכלל 307 הורים לילדים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל, מצא כי 40 אחוז מהמשתתפים חושבים כי יש לחייב ברישיון להורות לכל מי שרוצה להקים משפחה.
52 אחוז מההורים אף הודו כי הם חשים צורך לקבל הדרכה בנושאי הורות, כאשר הורים בעלי שכר נמוך והשכלה נמוכה העידו על כך בשיעור גבוה בהרבה מאשר בעלי הכנסה והשכלה גבוהה.
"אנחנו מאד מאמינים בקורסים הללו" אומר ד"ר קדמן באופטימיות, "אני מתייחס לקורסי ההורות כמו אל המודל של קורסי ההכנה ללידה. אף אחד לא מחייב את ההורים להשתתף בקורס הכנה ללידה, אבל זה הפך להיות 'איני' ומקובל, ובלי כפייה או לחץ רב ההורים כיום נרשמים לקורסים האלה. כך אני מקווה שיהיה עם קורסי ההורות, אם הם יהיו רציניים ולא מתנשאים הם יהפכו ליוקרתיים ומרבית ההורים ירצו להשתתף בהם".
"בשורה התחתונה", מסכמת דוברובסקי, "עלינו לזכור שהורות היא מקצוע ככל מקצוע אחר, וצריך ללמוד אותו על מנת למלא את תפקיד ההורה על הצד הטוב ביותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם