אמא נמרה? אבא זאב: בסין מעדיפים לחנך את הילדים ביד קשה
לאחר ההצלחה של הספר "המנון הקרב של אמא נמרה", המעודד חינוך נוקשה לילדים, יצאה לאחרונה הגרסה הסינית הגברית

להחזיק אותם קצר. כיתה בבית ספר יסודי בסין. צילום: רויטרס
סיאו בייאו, איש עסקים מהונג קונג, פרסם בקיץ האחרון ספר שבו הוא מתאר כיצד החינוך הנוקשה שלו הבטיח את קבלתם של שלושה מארבעת ילדיו לאוניברסיטה היוקרתית ביותר בסין, אוניברסיטת בייג' ינג, הידועה בכינוי "ביידה". בייאו בחר, כמו צ'ואה, לפרט את הדוקטרינה שלו בספר ואימץ את הכינוי "אבא זאב", מול אמא נמרה שמעבר לים.
בספר "ילדי ביידה שלי", שהפך לרב-מכר, מטיף בייאו "להחזיק את הילדים קצר" ולחייב אותם לבקש ממנו רשות לעשות הכל, כולל למשל שתיית משקאות מוגזים. מי מהילדים שממרה את פיו, ננזף וסופג מכות, לעתים על בסיס יומי.
בעוד שספרה של צ'ואה הטיף ליצירת סמכות מוחלטת בפני הילדים, בייאו מאמין "בשיטות המסורתיות הפרימיטיביות ביותר" כשזה נוגע לחינוך ילדיו.
צ'ואה סיפרה כי הכריחה
את בנותיה ללמוד לנגן בפסנתר, וכשלא הצליחו להשתלט על יצירה מסוימת, הן הוכרחו להמשיך ולהתאמן עליה אל תוך הלילה, בלי אפשרות לשתות מים או ללכת לשירותים. בייאו לוקח את זה רחוק יותר ומסכם את האני מאמין שלו בביטוי פופולרי סיני: "הכו את ילדיכם כל שלושה ימים, הם בטוח יגיעו לביידה".
שני הספרים השנויים במחלוקת הפכו לרבי-מכר לא מעט בזכות מנגנון שיווק מתוחכם, אם כי בסין לא חסרים הורים שמזדהים עם סגנון ההורות שהם מקדמים. "כל סין נדרסת כיום תחת רגליה של תרבות הזאב", נכתב באחד המאמרים שסיקרו את הצלחתו, "והמהות של תרבות הזאב היא להתייחס לחברה בה אנו חיים כאל ג'ונגל. ההורים יודעים כי ילדיהם, שלא באים ממשפחות עשירות או בעלות השפעה, לא ישרדו בתחרות האכזרית אלא אם יתנהגו כמו זאבים".