הרות אסון: על סכנות שתיית האלכוהול בהריון
מתוך 100 ילדים שהשתתפו במחקר שערך ד"ר אריאל טננבאום בנושא "תסמונת האלכוהול העוברית", אצל 15 נמצאו בעיות בריאותיות, התפתחותיות, פסיכיאטריות או קוגניטיביות הקשורות לכך שאמהותיהן צרכו אלכוהול בזמן ההיריון. כן, מתברר שהתופעה הרבה יותר שכיחה ומדאיגה מכפי שהיה נהוג לחשוב עד כה
כולם נותרו המומים מהתנהגותו האלימה של הילד, שנשלח לבדיקה הרפואית על ידי "השירות למען הילד" - גוף שמפעיל משרד הרווחה במטרה למצוא משפחות אמנות לילדים עזובים.
כנסו לפייסבוק של להיות הורים והשארו מעודכנים
"עם סיום הערכת מצבו", מספר ד"ר טננבאום, "חשבתי לעצמי 'מה יהיה איתו?' הרי צפוי לו מראש עתיד רע. איזו משפחת אומנה תרצה לקחת אותו?. למרבה המזל, מתברר שבכל זאת עדיין יש בישראל לא מעט אנשים טובים, עם חוש הורי מפותח ועמוק, שמוכנים לעשות הכול כדי לסייע גם לילדים כמו אותו בן שבע, והיום אני יכול לומר שהילד הזה נקלט היטב במשפחה שלא פסקה לעטוף אותו בחום ובאהבת אם ואב. משפחה שהקנתה לו סביבת חיים נורמאלית, שאותה לא ידע קודם לכן, בסיועם המסור של אנשי מקצוע שהעניקו את התמיכה הרפואית והפסיכולוגית, כולל ריפוי בעיסוק, עד שמצבו השתנה לטובה.
כבר לאחר חודש אחד ראינו אצלו סימנים חיוביים. תוצאות האבחון, ההתערבות המקצועית הנכונה, האימוץ, החיבוק הנפשי והרגשי שקיבל בבית שקלט אותו - כל אלה עזרו מאוד. בדיעבד, אפשר להגיד שזה קרה גם מפני שסירבנו 'לשים עליו איקס'".
המקרה הזה נחקק עמוק בזיכרונו של ד"ר טננבאום, שחקר באחרונה תופעה בשם "תסמונת האלכוהול העוברית" (FASD) בקרב ילדים מאומצים, או מועמדים לאימוץ, שנשלחו למשפחות אומנות בישראל, לאחר שהאמהות הביולוגיות שלהם נטשו אותם, או שהם הוצאו מידיהן מסיבות שונות על פי החלטת בית המשפט ומערכת הרווחה, כדי להצילם ולשקמם.
ד"ר טננבאום מדגיש כי מחלקתו מטפלת בדרך כלל רק בילדים שנולדו בארץ, אבל במקרים יוצאי דופן, על פי שיקולי השירות למען הילד, מובאים להערכה גם ילדים שנולדו בחו"ל והובאו לארץ במסגרת הליכי האימוץ של משפחות ישראליות. לרוב, הם מגיעים ממזרח אירופה, בעיקר מרומניה או מאוקראינה, כמו גם מכמה ממדינות אמריקה הלטינית (בעיקר ונצואלה, קולומביה וגואטמלה).
המחקר שערך ד"ר טננבאום (יחד עם פרופסור ישעיה וקסלר, גם הוא רופא בכיר במחלקת הילדים בהדסה, ובהשתתפות ד"ר פנינה הרץ, ד"ר טליה דור, האחות יעל קסטיאל וד"ר אלון ספיר) עומד להתפרסם בימים אלו בכתב העת באנגלית IMAJ של ההסתדרות הרפואית בישראל.
המחקר מגלה, בין השאר, כי שכיחות תסמונת האלכוהול העוברית גדולה הרבה יותר מכפי שהעריכו עד כה. "אמנם נעשו מחקרים קודמים לגבי ה-FASD בקרב ילדים לאחר אימוץ, ובילדים בבתי יתומים במזרח אירופה, אבל המחקר הנוכחי הוא הראשון שנעשה לגבי אוכלוסיית הילדים הזאת בארץ", מסביר ד"ר טננבאום.
בישראל נמסרים לאימוץ בין 100 ל-150 ילדים בשנה, אבל מאות ילדים כאלה מובאים לכאן גם מחו"ל. הם אומצו על ידי אמהות חד הוריות או בני זוג חשוכי ילדים מסיבות רפואיות. יש גם בני זוג שמאמצים בן או בת משום שקודם לכן הביאו לעולם רק בנות או רק בנים.
התור לאימוץ תינוק מקומי, בן חודש-חודשיים, עשוי להגיע גם לחמש שנים. אורכו מתקצר ככל שקיימת נכונות לאמץ ילד בגיל מתקדם יותר, לאחר שעבר במשפחה אומנת. "חלק מהילדים הללו עלולים להיות נפגעי צריכת אלכוהול, או סמים, או גם וגם, של האמהות, בעת שהיו בהריון", מסביר ד"ר טננבאום, "במיוחד כאלה שצרכו אלכוהול בלי חשבון בשליש הראשון של הריונן.
השפעת האלכוהול, במיוחד בפרק הזמן הקריטי הזה, הייתה ממש רעילה. האלכוהול גורם לשורה של מומים מולדים שונים שמופיעים אצל התינוקות, ולעיתים הם ניכרים מיד לאחר שהם מגיחים לאוויר העולם. יש לכך ביטוי בתווי הפנים, בבעיות בהתפתחותם של מערכת העצבים המרכזית והמוח, בהופעתן של בעיות והפרעות קוגניטיביות, התנהגותיות ופסיכיאטריות, ובגובה ובמשקל גוף נמוכים מהממוצע. יש גם ילדים כאלה שסובלים מפיגור שכלי בדרגות שונות וממומים גופניים אחרים".
המחקר התמקד במאה ילדים שהגיעו למחלקתו של ד"ר טננבאום לצורך הערכה
הנתונים היו חד-משמעיים ושונים בתכלית ממה שכתוב בספרות המקצועית, לפיה שיעורה של הפרעת ה-FASD - נפגעי צריכת האלכוהול בידי אמהותיהם - לא עולה על 5-2 אחוז מקרב הילודים בארה"ב ובמערב אירופה.
לפני שנתיים פרסם צוות בראשותו של ד"ר יהודה סנצקי מהמכון להתפתחות ושיקום הילד במרכז "שניידר" לרפואת ילדים, מחקר לפיו בעשר שנים נתקל רק בששה מקרים של ילדים בעלי תסמונת אלכוהול עוברית.
"ד"ר סנצקי ציין כי בבתי החולים ובקופות החולים אין רישום לגבי האבחנה הזאת וחסר מסד נתונים", אומר ד"ר טננבאום, "רופאי ילדים הודו שזו תופעה מאוד נדירה עבורם, במיוחד בישראל. אחד משותפי למחקר תישאל בעניין הזה כמה מעמיתיו, רופאים בכירים, ושמע מהם, בין השאר, תשובות כמו 'אינני חושב על כך' ו'הנושא הזה כלל לא עובר לי בראש'. ניכר שהם פשוט אינם מודעים לתופעה, או עדיין לא מכירים אותה. לכן, כשגילינו 15 ילדים כאלה מתוך קבוצה של 100 בלבד - זו הייתה ממש הפתעה גמורה".
על פי דיווחי השירות למען הילד בישראל, שעובדיו מגיעים לאמהות הביולוגיות כדי לתחקרן, חלק גדול מהאמהות הצהירו בגלוי כי צרכו אלכוהול או "שתו יחד עם סמים". חלקן היו מוכרות כאלכוהוליסטיות ואצל אחרות היה ברור שהן "דבוקות לבקבוק" רק מתוך הסתכלות בהן. "בקבוצת הילדים שבדקנו היו גם שניים שננטשו כתינוקות", מספר ד"ר טננבאום, "אחד בחדר מדרגות ואחת בשדה פתוח".
אחת הבעיות שעמן צריכים להתמודד אנשי המקצוע בעת תהליך האבחון וההערכה היא שאין כיום בדיקת דם או בדיקה גנטית שתצביע על תינוק הלוקה בתסמונת אלכוהול עוברית, כך שהרופאים ושאר אנשי הצוות שעוסקים באבחון והערכה, מסתמכים, בשלב ראשון, רק על תווי הפנים האופייניים ועל הפרעות התנהגותיות והתפתחויות בולטות לעין.
"מה שבטוח זה שאנחנו יודעים היום שלרעילות האלכוהול על העובר ברחם יש השפעה מרחיקת לכת", מדגיש ד"ר טננבאום. "עלולה להיות לכך השפעה על הזיכרון ועל יכולת החשיבה, וזה בהחלט יכול להוביל גם לבעיות קשב וריכוז בגיל העשרה, לבעיות פסיכולוגיות, ואפילו למחשבות אובדניות.
אנחנו מתכוונים להמשיך במחקר הזה ולהרחיבו גם כדי לבדוק את ביטויי ה-FASD בגילים מאוחרים יותר בקרב אותם ילדים מיוחדים, בקבוצת הסיכון. אני חושש מאוד שאז נראה הרבה יותר מהם.
כשתינוק בן שבועיים או חודש מגיע לאבחון עדיין קשה להתרשם ממנו, גם על סמך תווי הפנים, אבל כשמגיע ילד בן שלוש עד חמש, הביטויים של אותה תסמונת על פניו כבר נראים ואפשר להתרשם הרבה יותר".
מדוע רופאים עדיין חושבים כי תסמונת אלכוהול עוברית היא בעיה נדירה בישראל?
"עמיתי, פרופ' וקסלר, נוהג לומר, שאנחנו דבקים בדעה שיהודים אינם נחשבים שתיינים כמו הגויים בחו"ל. כנראה שזה קשור לכך. במחקר שעשינו, בכל אופן, ראינו ילדים מכל המגזרים, כך שברור שאיש איננו חסין".
החוקרים מודים כי ייתכן שהבעיה מצויה גם בהיקפי צריכת האלכוהול בארץ, שנמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה בהשפעת טרנדים עולמיים, קמפיינים בתקשורת המעודדים צריכת יין ובירה, השינוי בדפוסי הבילוי של הצעירים והעובדה שצריכת האלכוהול בישראל מושפעת בשנים האחרונות מהעליות מברית המועצות לשעבר ואפילו מאתיופיה.
"כשאישה צעירה בהריון מגיעה לשיחה עם רופא ושואלת, אפילו די לתומה, כמה כוסות יין ובירה מותר לה בכל זאת לצרוך בעת ההיריון, מהו הסף שאסור לעבור אותו, באמת שאין לנו תשובה", אומר ד"ר טננבאום, "כשמדובר ביהודיה, אני תמיד נוהג לענות'תטעמי מעט יין לקידוש בליל שבת'. הבעיה היא שהרבה נשים צעירות יוצאות לבלות בבר יחד עם בן הזוג או החבר'ה, ועדיין אינן יודעות שהן בהריון, ואז הן מעמיסות על העובר הגדל ברחמן את מידת הרעילות המסוכנת".
המסקנה מהמחקר הזה חדה וברורה במיוחד: יש לגרום לנשים בהריון להכיר בעובדה שקיימת בעיה עם אלכוהול. זה לא אומר שצריך להתנזר ממנו לחלוטין, אבל בהחלט כדאי להכיר בעובדות ולנהוג באיפוק ובריסון.
"אם נלך לברר בבתי ספר יסודיים ואף בתיכוניים אצלנו, יתכן שנגלה שחלק מהתלמידים, והרבה יותר מכפי שהעלנו בכלל על דעתנו, הם למעשה נפגעי אותה תסמונת משום שהאם צרכה אלכוהול מעבר למידה - במיוחד בשלב הקריטי של התפתחות העובר", מסכם ד"ר טננבאום, "לרעילות האלכוהול יש השפעה הרבה יותר ארוכת טווח מכפי שרבים מעלים על דעתם. היא יכולה להשפיע ולפגוע ביציבות בעבודה ובקשר בין-זוגי, לגרום לבעיות קוגניטיביות, ואפילו להשפיע על הציון במתמטיקה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם