הכי גדול או הכי קטן בכיתה? הבעיה של ילידי דצמבר
על ילידי חודש דצמבר נגזר להיות הקטנים או הגדולים בכיתה, תלוי בהחלטת הוריהם. כיצד נדע אם הילד בשל להכנס בשנה הבאה לגן ציבורי הומה בילדים? ומה קורה כשצריך לרשום את הילד לכיתה א'?
בימים אלה, של הרשמה לגנים ולבתי הספר, בהנחה שיהיה מקום בגנים לכל הפעוטות (עם החלת חינוך חינם לגילאי 3-4) מתמודדים הוריהם של ילידי סוף דצמבר עם שאלה מהותית הנוגעת לעתיד ילדיהם: האם הילד בשל ומוכן לעבור ממסגרת המשפחתון/פעוטון העוטף ולהיכנס בשעריו של גן ילדים ציבורי הומה זאטוטים?
על פי משרד החינוך, בכל שנתון נכללים ילדים שנולדו בתאריכים שבין א' בטבת ועד ל' בכסלו בשנה שאחרי. התאריך הלועזי, משתנה מדי שנה. כך, בשנה הבאה, נראה גם פעוטות (במידה ויהיה מקום בגנים) בגיל שנתיים ותשעה חודשים הולכים לגן.
"ככל שהילד קטן יותר הוא זקוק למסגרת אינטימית בתוך קבוצת ילדים קטנה, זאת על מנת לזכות בטיפול אינדיבידואלי. כיום, עם החלת חינוך חינם לבני שלוש וארבע, צריך להתייחס לא רק לגיל הכרונולוגי אלא גם לגילו ההתפתחותי של הילד" אומרת עידית צולמן ראש התוכנית לגננות פרטיות במכללת לוינסקי לחינוך.
כלומר?
"מאחר והגיל הכרונולוגי לא תמיד משקף את התפתחות הילד, ולעתים קורה שילדים בני 3 מתנהגים כמו בני 4 ולהפך, על ההורים והגננת לצפות בילד ובהתנהגותו. פעוט שטרם מלאו לו שלוש שנים, עשוי להיות צעיר ב-6-9 חודשים מחבריו לגן. נשאלת השאלה האם הוא בשל לעבור לגן ציבורי להצטרף לקבוצה גדולה.
"כידוע, בחינוך הציבורי במדינת ישראל עומד מספר הילדים בקבוצה על 35 ילדים בטיפול גננת וסייעת, לעומת מסגרות דומות בחינוך המערבי בהן מונה הקבוצה 18 ילדים בלבד".
- לא תמליצי לשלוח אותם לגן?
"ילד בן שלוש, כל שכן ילד שנולד בתאריך גבולי, הוא עדיין תינוק וככזה הוא זקוק ליחס אישי. בקבוצה של 35 ילדים ושתי מטפלות צרכיו הטיפולים והחינוכיים של הילד לא יסופקו".
גם לילי פוקמונסקי, מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים בישראל, בעלת רקורד של שלושים שנה כגננת, מתקשה להאמין ביכולתו של פעוט כבן שלוש להתאקלם בגן ילדים ציבורי. "כשלפחות 25% מהילדים בני שלוש (פלוס מינוס) לא נפרדו מהטיטול, ('בלתי גמולים'), ספק אם יהיה בכוחן של גננת וסייעת להתגבר על העומס. בעבר כשצריך היה לכבס חיתולי בד גמלו את הילדים מוקדם יותר".
- מה עוד מעכב אותם?
"פעוטות שטרם מלאו להם שלוש, יתקשו להסתגל לתנאי הגן. בגנים אין תנאים פיסיים המתאימים לילדים בני שלוש ובשנה הקרובה אמורים להשתלב במערכת הציבורית 80 אלף ילדים בגילאים 3-4".
- מי מחליט האם הילד בשל לעלות לגן או כיתה?
"ההרשמה היא ברשות המקומית. בסופו של דבר הגננת ממליצה אבל ההחלטה היא של ההורים".
המעבר מהגן לכיתה א' הוא אחד האירועים המשמעותיים בחיי הילד ומשפחתו. הורים רבים רואים בכך אבן בוחן לעמידותו של הילד ורף הציפיות שלהם ממנו עולה.
בעוד שבעבר הורים רבים נחרדו מהמחשבה שהגאון הפרטי שלהם 'יישאר' מאחור, כגדול בין קטנים ודימויו העצמי ייפגע למראה חבריו שעולים בגאון לכיתה א', בעשור האחרון המגמה התהפכה.
"ההורים הצעירים משכילים יותר ומבינים שהסטיגמה לא תיפגע בילד. אלא מרוצים מהמחשבה שהילד ייהנה מעוד שנה ידידותית בגן, לפני שיידרש להתחייבויות של בית הספר" אומרת לילי פוקמונסקי.
ליהי מנס ציונה, השאירה את בנה הבכור, רון, במסגרת הפעוטון הפרטי שכלל 20 ילדים ושלוש מטפלות. אבל כיום, כשהילד בן חמש וארבעה חודשים חניך בטרום חובה, היא אומרת שטעתה.
"כשבני עבר לגן עירוני, גיליתי שבמסגרת הפרטית הוא זכה לטיפוח רגשי וליחס חם, אבל מבחינה מוטורית הוא לא ברמה של ילדי הגן. הם מתקדמים יותר בכל הקשור לציור, כתיבה ועוד. כאן שמים דגש על דברים שבני לא קיבל במסגרת הפרטית והתומכת" היא אומרת.
זו אחת הסיבות שליהי החליטה, ללא היסוס, לרשום את הילה, בתה הקטנה, שבשנת הלימודים הבאה תהיה בת שנתיים ותשעה חודשים, לגן עירייה, אף שהיא תהיה הקטנה בחבורה. "הילה היא ילדה דומיננטית ודעתנית, המסגרת הנעימה של פעוטון, בו לא מציבים לה גבולות, לא מתאימה לה".
"ויש גם שיקול כלכלי. אני משלמת לגן 2,750 שקלים בחודש ובשנה הבאה, במסגרת חינוך חינם בגן עירוני, נשלם 1,000 שקלים בלבד בעבור הצהרון. זה חיסכון משמעותי. אבל רק ההבנה שבתי בשלה ומוכנה לגן וכי שהיא
עד היום ורד בטוחה שהיא שגתה כשהסכימה להעלות את שירה בתה, ילידת 26 בדצמבר לכיתה א'. "אילו הייתי צריכה להחליט היום, הייתי משאירה אותה בגן לשנה נוספת" היא אומרת. "שירה הייתה בגן תלת גילאי שכלל ילדים בגילי 3-6 ונראה היה שדי לה במסגרת הזאת, ולמרות שהיא קטנה בגיל וגם פיצקית בגודל, הרגשתי שמבחינה התפתחותית היא לא זקוקה לגננת שתעטוף אותה, האמנתי שיש לה תכונות שיאפשרו לה להסתדר ולהתאקלם בכיתה".
הייתם בייעוץ?
"הגננת אמרה שהיא בשלה לעלות לכיתה א', אבל כעובדת במוסד חינוכי התייעצתי עם אחד המרצים לפסיכולוגיה, שהסביר לי כי שחוויה חינוכית שלילית בכיתה א' עלולה ללוות את הילד בכל שנות לימודיו בבית הספר וכי ילד כזה יימצא במאבק תמידי להשלים את הפער. בסוף נלחצתי ולכן פניתי לייעוץ. באבחון נאמר לנו כי 'בגדול' היא מוכנה לעלות לכיתה א', למעט קושי קל בלימוד השפה".
איך היא הסתדרה בכיתה א'?
"היה לה קשה בקטע השפתי, כפי שנאמר באבחון, אז הצמדנו לה עזרה בלימודי הקריאה והכתיבה. גם בקטע החברתי לא היה קל. המעבר לבית ספר אזורי היה מוקדם עבורה. אילו יכולתי להחזיר את הגלגל, הייתי משאירה אותה לשנה נוספת בגן. בסך הכל זו שנה אחת שתהפוך את 12 שנות הלימוד בבית הספר לקלות יותר".
באתר שפ"י (שירות פסיכולוגי יעודי) של משרד החינוך, מופיעות המלצות של ד"ר אסתר כהן מפורום הפסיכולוגים שמציעות מספר נקודות למחשבה להורי הילדים הגבוליים, בטרם החלטה:
השלכה לטווח ארוך:
לדחיית הכניסה לכיתה א' יש השלכות גם בשלבים הבאים בחיים, כמו ימי הולדת, בר/בת מצווה, קבלת צו גיוס ועוד.
הבשלה פיזיולוגית:
כדאי להתייחס להבשלה הפיזיולוגית של הילד/ה: גובה, משקל, הופעת סימני בגרות ועוד.
המסגרת:
כדאי לערוך בירור לגבי המסגרת וקבוצת הילדים עמם יישאר הילד. רצוי לוודא שלא כל ילדי הגן עולים לכיתה א' והוא היחיד שנשאר בגן. אם כן, לא כדאי להשאירו באותו גן עם אותה הגננת.
גורמים משפחתיים:
סדר לידה: להביא בחשבון את מקומו הכרונולוגי של הילד ביחס לאחיו. לבחון - האם יתכן מצב שבו הילד ואחיו הצעיר יימצאו באותה כיתה?
תאומים: נדרש שיקול מקצועי ומורכב במידה ויש אפשרות שרק אחד התאומים יעלה לכיתה ואחיו יישאר בגן. לבחון את המחיר ואת הרווח שיהיה לכל אחד מהם. מרבית המחקרים קובעים כי יש להעלות או להשאיר את שני התאומים למעט המקרים בהם יש פער גדול בין השנים.
על היתרונות בהשארת ילד לשנה נוספת בגן כתוב שם: "הישארות לשנה נוספת בגן מקנה לילד הזדמנות להשתפר במיומנויות שלו. תגביר את בטחונו העצמי, תעניק לו רכישת כישורי התנהלות, עצמאות והגברת המוטיבציה ללמידה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם