דרושה: גננת אידיאלית
השנה צפוי גידול משמעותי במספר הילדים שייכנסו לגנים הציבוריים. בידי מי אנחנו מפקידים את האוצר היקר שלנו? האם יש הבדל משמעותי בין הגננות של ימינו לאלה של פעם? ואיך תדעו לזהות גן איכותי?
ג'יבלי, ,24 נשואה ואמא לשניים מיד בנימין, תהיה אחת מעשרות אלפי הגננות שיופקדו על חינוך ילדינו הקטנים בשנים הבאות. "אני לא רוצה להיות מאלה שמרוויחים 15 אלף שקל בחודש, אבל מגיעים בפרצוף תשעה באב לעבודה ולא נהנים ממה שהם עושים. אני לומדת מה שאני אוהבת, ואני לא מצטערת על זה לרגע," היא מבהירה את הסיבה לבחירה שלה במקצוע הנחוץ, אבל לא כל כך מוערך הזה.
מה ההבדל בין הגננות של ילדותך ובין הגננת שאת תהיי?
"זה לא שהגננות עצמן השתנו, מה שהשתנה זה הסדר, המבנה והתוכן שהילדים מקבלים בגן. למשל, אם אנחנו למדנו את האל"ף-בי"ת רק בכיתה א,' היום זה ממש מוטמע בתוכנית הלימודים של הגן."
באותו נושא:הכי גדול או הכי קטן בכיתה? הבעיה של ילידי דצמבר
כיצד נוודא שגן הילדים הוא מקום בטוח?
על פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"ב עובדות כ10,000- גננות בגנים הציבוריים, וישנן כ9,000- כיתות גן שאליהן מגיעים כ400- אלף ילדים מגיל .6-3 בעקבות החוק החדש ויישום המלצות ועדת טרכטנברג, צפוי גידול משמעותי הן בהיקף הילדים שיהיו חלק מהחינוך הציבורי והן בהרכב הגננות.
אין ספק שכל הורה שרושם את ילדו לגן מקווה למצוא בו גננת ראויה, משכילה, רגישה, אוהבת ואמפתית. אחרי הכל, הגננת היא שאמורה לטעת בילדינו את היסודות הראשונים של חינוך והשכלה ולהקנות להם ערכים שילוו אותם הלאה, וזה הזמן לבדוק - מה בעצם מלמדים כיום את הסטודנטיות שאמורות להיות הגננות של מחר. עד כמה הן שונות מהגננות שהיו לנו בילדותנו?
"שמחתי על כך שחוק חינוך חינם לילדים בגיל 4-3 עבר, מכיוון שזה יאפשר לילדים נוספים לקבל את ההזדמנות להגיע מוכנים יותר ללמידה בבית הספר, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינה רגשית וחברתית," אומרת פרופ' פנינה קליין מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן, זוכת פרס ישראל בחינוך וחברת ועדת טרכטנברג.
"אבל היעילות או התרומה של השינוי הזה תלויה מאוד באיכות החוויה שהם יחוו במסגרת הגן. גננות שלמדו לעבוד עם ילדים בני חמש זקוקות להכשרה מיוחדת כדי להבין תפקוד של ילדים יותר צעירים. הגמישות המוחית של ילדים בגיל הרך היא בעצם חרב פיפיות: מצד אחד, היא יכולה להיות
"לפני שנים ידעו כבר שהתקופה הראשונה בחיי הילדים היא תקופה משמעותית ומשפיעה על התנהגותם לאורך שנים, אבל מה שלא ידעו אז ויודעים כיום הוא, שההשפעה היא לא רק על התנהגות ודפוסי התנהגות, אלא ממש על מבנה המוח. תינוק בא לעולם מוכן להפעלה של תאי המוח, וההפעלה הזו קובעת מה קורה למוח מבחינת מבנה, וזה משהו מאוד דרמטי: קשרים בין אנשים, האינטראקציה בין הילד בגיל הרך לבין המבוגר שמטפל בו, כל אלה בעצם גורמים להתפתחות מרכזים ואזורים במוח."
מה הם הצרכים של ילד בגיל הרך?
"כל ילד זקוק למישהו שימקד את תשומת לבו, שירחיב, שידבר, שיסביר, שיגשר בין דברים בשבילו, שייתן לו תחושת יכולת, שיעזור לו לווסת את התנהגותו. ילד זקוק לכל אלה כדי להכשיר עצמו ללמוד מחוויות חדשות. החוויות האלה יוצרות מערכת צרכים, כמו למשל הצורך לדייק בתפיסה, הצורך לחפש משמעות, הצורך לשאול שאלות, לחבר בין דברים לקבל תחושת יכולת ומוטיבציה להצליח. כל הדברים האלה צריכים להיכנס גם להכשרה של הגננות והמטפלות וחייבים להביא אותם בחשבון כאשר מדובר על חינוך חינם."
איך היית מאפיינת את הדמות האידיאלית של הגננת?
"האדם המתאים ביותר לחינוך של ילד בגיל הרך מאוד צריך להיות אדם שאוהב את הילד, אוהב את העולם שסביב ויודע איך לתווך לו אותו. הגננת צריכה להיות מודעת לעקרונות התיווך, הכוללים בין היתר מיקוד הקשב של הילד, הרחבת ויצירת קשרים בין חוויות שונות, מתן עידוד וויסות התנהגות.
"ילד זקוק לשני סוגי ביטויי רגש: ביטוי רגש כלפיו, כגון 'אני אוהב אותך, אתה חמוד,' כדי שירגיש שאוהבים אותו, אבל הוא צריך גם רגש של ביטוי התלהבות כלפי דברים בסביבה. אי אפשר ללמד ילד משהו בלי שאתה עצמך מתלהב ממנו. כלומר, הגננת צריכה להכיר ולאהוב מה שקורה בסביבה. אם את לא יודעת שמות של פרחים, צמחים וכדומה, לא תוכלי לתווך זאת לילד.
"הגננת צריכה להיות רגישה להתנהגות הילד, לדעת להביע רגשות חיוביים כלפיו, והיא גם צריכה להיות עם יד על הדופק, לדעת מה חדש בעולם, מה מתקדם בטכנולוגיה החינוכית כדי לנצל את כל אלה לטובתו".
רבים אינם יודעים זאת, אבל מי שרוצה כיום לעבוד כגננת במסגרת רשמית של משרד החינוך, חייבת להיות בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך מהמוסדות האקדמיים המוכרים על ידי משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, ובעלת תעודת הוראה של גננת. הלימודים נמשכים ארבע שנים, כדי להתקבל דרוש ממוצע ציונים 92 בבגרות, ומי שאין לה ממוצע כזה, צריכה להשיג מינימום 450 בפסיכומטרי.
"ההתמקצעות היום היא בתחומי ההתפתחות של הילד, ההתפתחות הסנסומוטורית, ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, החברתית, לצד התפתחות השפה והתפתחות המשחק כבר במעונות היום," מספר דוקטור יצחק יוגב, מרצה בכיר ורכז ההדרכה הפדגוגית של המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון.
לתפישתך, מי היא הגננת האידיאלית?
"גננת שתדע לראות את הילד ואת המשפחה, את הילד כשייך לקהילה. גננת בעלת ידע רחב וכלים לאתר קשיים, לתת מענה לילד ולמשפחתו ולתת לו בגן מקום מבטחים. הגן הוא המקום שבו הילד צריך להרגיש הכי בטוח וגם מקום של למידה. הגננת של היום היא איש מקצוע מומחית בתחום התפתחות הילד, היא יכולה לתת מענה לילדים בעלי צרכים ייחודיים המשולבים כיום במערכת החינוך הרגיל, היא יכולה לאתר ילדים בסיכון.
"היום יש בגן תוכניות לימודים מובנות בכל תחומי הידע, עם יעדים ומטרות ברורות, גם במתמטיקה, גם במדעים, גם בתנועה. בעבר הגנים היו מקום שבו הילד מתפתח לצד המשחק והידע של הגננת, שלא תמיד ענה על הדרישות. היום החברה דורשת אוריינות, ובגנים יש תוכנית לימודים של ממש."
מי מגיע אליכם כדי לקבל הכשרה של גננת?
"בדרך כלל אלה בנות בשנות ה20- לחייהן, אבל יש גם יותר מבוגרות, וכולן רואות בחינוך לגיל הרך ייעוד. אנחנו גם עושים ראיונות אישיים, לבדוק מה עומד מאחורי הרצון שלהן ללמוד את המקצוע, שלא יהיו כאלה שלא התקבלו למשפטים ולרפואה ונרשמו למסלול רק כברירת מחדל."
איך ישפיע לדעתך החוק החדש על מצבת הסטודנטיות הלומדות את התחום?
"אני מניח שעם החלת החוק, שאני מברך עליו, תהיה עלייה במספר הנרשמות ובמספר הגננות שתשובצנה בעבודה בגנים הציבוריים. היום, כידוע, יש מחסור גדול בגננות שמשרד החינוך מנסה לגשר עליו בעזרת סטודנטיות וגמלאיות. הגנים הפרטיים ייעלמו, לדעתי, בעקבות החוק."
"ניתן לאפיין את הסטודנטיות שלומדות אצלנו להיות גננות כבנות טובות שאוהבות ילדים," אומרת ד"ר קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית וראש החוג והתוכנית לגיל הרך במכללת לוינסקי. "כרבע מהסטודנטיות שמגיעות אלינו בשנים האחרונות על מנת להכשיר עצמן כגננות כבר מגיעות עם ניסיון בגנים פרטיים, במשפחתונים. אנחנו גם מעודדים סטודנטיות שיירשמו אצלנו לתוכנית מצוינות, שבה עושים תואר בשלוש שנים. לתוכנית זו מתקבלות סטודנטיות עם נתונים יחסית מאוד גבוהים - ציון בגרות ופסיכומטרי משוקלל ."630
מה בעצם נדרש מסטודנטית שהולכת להיות גננת ב20- השנים הקרובות?
"בעיניי, אחד הדברים המאוד משמעותיים זה שהגננת תהיה 'ראש גדול' ותפעיל שיקול דעת לגבי התכנון החינוכי שלה. הרבה פעמים יש תפישות שונות לגבי מה שאנחנו רואים כהכשרה טובה לבין מה שמשרד החינוך מבקש. משרד החינוך מצפה מגננת להוציא לפועל תוכניות מוכנות, ואילו אנחנו חושבים שלגננת צריכה להיות ראייה פדגוגית מגובשת משל עצמה, יכולת ליישם את התוכניות בהתאם למאפיינים של הילדים ולמאפייני התרבות שלהם, ולכן היא צריכה להיות בעלת רגישות ומחויבות חברתית גבוהה.
"אנחנו גם שמים דגש מאוד גדול בהכשרה על כך שהגננת תהיה בעלת קשרים בינאישיים טובים עם הילדים, עם הוריהם ועם הצוות בגן. בתוכנית שלנו אנחנו גם רואים חשיבות בטיפוח הביטחון הרגשי של הילד, תחושת השייכות למסגרת הגן מצד אחד, ומצד שני טיפוח שפתי ואורייני באמצעות משחק וקריאה של ספרי ילדים איכותיים בקבוצות קטנות, הטרוגניות וקבועות."
מה השינוי הכי משמעותי שאת רואה בהכשרה של גננות כיום לעומת שנים עברו?
"השינוי היותר משמעותי בארבע-חמש השנים האחרונות הוא הדגש הרב על מה שקרוי 'מחקר מורה.' סטודנטיות מתעדות הרבה מאוד את הלמידה שלהן, הן כותבות תצפיות על דרכי עבודה בגנים, מקליטות את עצמן ואת השיחות עם הילדים, ואז מנתחות את דרכי הפעולה שלהן וחושבות מה עובד טוב ומה צריך לשכלל מפעם לפעם. הבדל נוסף הוא רכישת כלים של ממש לצורך התמודדות עם ילדים מרקעים סוציואקונומיים ותרבותיים שונים והשתלבותם בקבוצות הטרוגניות."
אפייני בבקשה את "הגננת של מחר?"
"גננת שקודם כל באה כל יום עם חיוך לעבודה, אוהבת את העבודה שלה, יודעת להעריך סקרנות של ילדים, יודעת לטפח אותם מהמקום שלהם. גננת שמבינה שמשחק של ילדים הוא ערוץ מרכזי גם להרגשת ביטחון, גם לפיתוח כישורים חברתיים ושפתיים וגם ללמידה. גננת שאכפת לה מכל ילד וילד, שלא נותנת לילדים ליפול בין הכיסאות, שיודעת לעבוד בצוות וגם יודעת לעבוד עם הורים, להיות אסרטיבית לטובת כל ילדי הגן ולא להתקפל כשלהורים יש דרישות כאלה ואחרות. גננת שיש לה חוט שדרה, שלא נענית לגחמות של ממונים רק כדי לרצות אותם."
"אשת חינוך בגיל הרך צריכה להיות בעלת עולם ידע ותרבות עשיר מאוד, ובעיקר כזו שמבינה צרכים התפתחותיים של ילדים, ומבינה ששלבי ההתפתחות מלידה עד גיל 6 הם מאוד דינמיים," אומרת שלי פטאל, ראש מסלול הגיל הרך במכללת סמינר הקיבוצים.
"לגיל הרך יש תרבות מאוד מיוחדת שהמבוגר צריך לדעת להיות קשוב אליה, להכיר את הצרכים שלה, ולא להביא את עולם המבוגרים לעולם הילדים. כל מערכות היחסים בגיל הרך הן מאוד עדינות, ובמקביל לשלבים שילדים עוברים, הגננת צריכה גב להבין את תהליכי ההתפתחות שההורים עוברים."
מה היית משפרת כיום בגנים?
"כמובן שנשמח שיהיה צוות גדול יותר, כמות ילדים קטנים יותר בכל כיתה, והייתי רוצה לראות יותר גנים שבהם הסביבה החינוכית היא סביבה עשירה, שהנחת היסוד שלה היא שילדים יכולים ללמוד מתוך עניין אישי ולא מתוך כפייה או יעדים חיצוניים שמציבים בפניהם. מטרת העל שלי היא שהילד יחווה בגן הילדים חוויות של הצלחה, שתחושת היכולת שלו תתפתח, שהוא יוכל להיות באינטראקציה עם הילדים בסביבה, שילמד מתוך מפגש עם עמיתים בגילו ולאו דווקא במפגש פורמלי עם גננת."
האיגוד הארצי לחינוך ילדים צעירים בארצות הברית מציע עשרה סימנים כדי לוודא שילדיכם שוהים במסגרת חינוכית איכותית:
.1 הילדים מבלים את מרבית הזמן במשחק ועבודה עם חומרים/חפצים ועם ילדים אחרים. הם אינם נודדים ללא מטרה ולא מצפים מהם לשבת בשקט למשך זמנים ארוכים.
.2 לילדים יש נגישות למגוון פעילויות במשך היום, משחקי בנייה, אביזרים למשחקי הכאילו, ספרים, חומרי יצירה, משחקים דידקטיים ועוד. לא מצפים מכל הילדים לעשות את אותו הדבר באותו זמן נתון.
.3 המחנכים עובדים עם הילדים באופן אינדיבידואלי, בקבוצות קטנות, ועם הקבוצה כולה בזמנים שונים של היום. המחנכים לא מבלים את כל זמנם עם הקבוצה השלמה.
.4 חדר הגן מקושט בעבודותיהם המקוריות של הילדים, ציורים וסיפורים שהמציאו והכתיבו למחנכים.
.5 הילדים לומדים את המספרים והאותיות בהקשר של הפעילויות השוטפות. העולם הטבעי של הצמחים ובעלי החיים והפעילויות במטבח בזמן הגשת האוכל מהווים בסיס ללמידת מיומנויות.
.6 הילדים עובדים על פרויקטים ויש להם מרווח זמן ממושך (שעה לפחות) לשחק ולחקור מגישים לילדים מעט מאוד דפי עבודה אם בכלל.
.7 לילדים ניתנת הזדמנות לשחק בחצר הגן כל יום. המשחק באוויר הפתוח לעולם אינו מהווה הפרעה לפעילויות חינוכיות.
.8 המחנכים קוראים ספרים לילדים באופן אינדיבידואלי או בקבוצות קטנות במשך היום ולא רק בזמן מפגש.
.9 תוכנית העבודה מותאמת למתקדמים בדיוק כמו לבעלי הצרכים המיוחדים. המחנכים מודעים להבדלים הקיימים בין הילדים ולעובדה שילדים אינם לומדים את אותם הדברים באותו זמן ובאותו אופן.
.10 ההורים והילדים נראים כחזית חינוכית אחת מגובשת. ההורים נראים בטוחים בשולחם את הילדים לגן, הילדים נראים שמחים, אינם בוכים באופן קבוע ואינם מתלוננים על הרגשה לא טובה.
(תרגום מאנגלית: עידית צולמן, מכללת לוינסקי לחינוך, ראש התוכנית להכשרת גנן/ת בגן פרטי ומנחה חינוכית לגיל הרך).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם