בריחה או בחירה? על אבות שנעדרים מהבית
על אף המגמה ההולכת ומתרחבת של מעורבות בחיי הילדים, אבות רבים עדיין מרוחקים או נעדרים מחיי ילדיהם, ומותירים חלל בעייתי באיזון המשפחתי. כיצד מתמודדים עם התופעה ומה ניתן לעשות כדי לתקן את המצב?
שאלה תמימה זו גררה אחריה תגובה כואבת מצד האם והילדים, והעלתה רגשות והרהורים משמעותיים אצל האב. מה היה נהוג אז ומה נהוג כיום? האם היה חריג בתקופתו? האם מישהו בכלל האיר את עיניו או ציפה ממנו להתנהלות שונה?
בעשורים האחרונים אנו עדים למגמה מתמשכת של שינוי תפקידו ומקומו של האב בחיי הילדים. שינויים חברתיים בתפישת הגבריות והנשיות איפשרו לאבות להתקרב ולחוות הורות כבר בראשיתה, ולאמהות לשתף ולהיעזר בבני זוגן. מאבות מרוחקים, כמעט נעדרים מעולמו היומיומי של הילד - הפכו האבות נוכחים ומשמעותיים: אבות אומרים "אנחנו בהריון,“ מצטרפים לחדר הלידה ")מועדון“ שבעבר היה שמור לנשים בלבד), מבלים עם הצאצאים בגינה הציבורית, ומגיעים לאסיפות הורים.
השינוי בתפישת האבהות מתבטא גם בחוקים חדשים, כמו החוק המאפשר חופשת לידה לאב. ואולם, למרות כל אלה, עדיין הנושא רגיש, ובלא מעט בתי-אב "הסדר הישן“ עדיין מתקיים.
חשיבות האב בחיי התינוק - בספרות הפסיכולוגית, ובראשה כתביו של דונלד וודס ויניקוט (רופא ילדים ופסיכואנליטיקן,( ניתן לאב תפקיד משמעותי כבר בחודשי החיים הראשונים. ממנו ציפו לספק יציבות, ביטחון ותמיכה לאם, ולאפשר לה להתפנות לטיפול מסור, כמעט טוטאלי, בתינוק - משימה לא פשוטה כשלעצמה. לאב יש תפקיד חשוב בחיזוק הביטחון העצמי והעצמאות של ילדיו. ככל שהתינוק גדל, מתפתחת יכולתו לעבור מיחסים של שניים בלבד (דיאדים) ליחסים של שלושה ויותר. מעורבותו של האב היא זו המאפשרת שינוי כמותי ואיכותי זה. הקשר המתהווה עם האב מרחיב את התנסויותיו וחוויותיו של התינוק, ואת יכולתו להתנהל בקבוצה (יחסים עם יותר מאדם אחד.(
חשוב לציין שמעורבות האב חשובה לא רק בשביל הרך הנולד, אלא גם בשביל אמו, שצריכה להסתגל לשינויים שחלו בה ואט-אט לחזור לשגרת חייה. מצב רצוי זה לא תמיד קורה, והסיבות לכך רבות: חוסר זמינות מצד האב על רקע רגשי ו/או קונקרטי (משפחות חדהוריות, עבודה תובענית וכד,(‘ חוסר ידע וניסיון קודם, חוסר ביטחון עצמי וחשש שמא יאכזב ולא יהיה ראוי לתפקיד החדש, וגם קושי לבטא חששות ולקבל הדרכה ועזרה.
לעתים גם האם מתקשה לסמוך על האב ולשחרר, ובעיות ביחסי הזוג, כמו קושי באינטימיות רגשית ובתקשורת פתוחה, עלולות גם הן להשפיע ולקבע מצב זה ואף להחמירו. התוצאה האפשרית של מצבים אלה היא המשכיות של התפקיד האמהי הכמעט טוטאלי, כשהאם מתכנסת יותר ויותר באמהותה, ומתמסרת לטיפול אינטנסיבי בילדים אגב ויתור על צרכים נוספים שלה - התפתחות מקצועית, עצמאות כלכלית, חיי חברה וכו.‘ האב, במקביל, פונה יותר ויותר החוצה, ומשקיע את עצמו בענייני עבודה וקריירה.
בהדרגה עלולים בני הזוג למצוא את עצמם חיים בעולמות נפרדים, רחוקים ומנוכרים זה מזו, כאשר כעסים ותסכולים ממלאים את החלל שנוצר ביניהם.
חשוב לזכור שהאב הוא בדרך כלל גם בן זוג, חבר ושותף (לא רק במשימת גידול הילדים.( אב שאינו נוכח מותיר חלל במשפחה. לא רק הילדים, גם בת הזוג עלולה להרגיש יותר בודדה ועמוסה ופחות נינוחה וחיונית.
ההתמודדות היומיומית עם גידול הילדים לבד, כשהאב עסוק/נעדר, יכולה להגביר את תחושת הלחץ והאחריות ובעקבותיה את הכעס, המתח ואף החרדה. כמו כל מערכת, גם המשפחה בנויה מתתי-מערכות, כשביניהן הבדל היררכי: תת-מערכת הורית אחראית ומובילה, ומתחתיה תת-מערכת של הילדים.
כשהמערכת ההורית חסרה, היא לרוב נחלשת והאיזון הרצוי מופר.
מתוך העומס והבלבול הוא עלול להשתלט על המערכת המשפחתית ולהיות תוקפן או אף תובעני, או שקט, מתחשב מדי ועוזר גם על חשבון צרכיו. הילד יכול לדאוג לאחיו או אפילו לאם, ונהפך למעשה לממלא מקום של ההורה הנעדר.
החיים מציבים בפנינו אתגרים ודרישות - אנו נאלצים לקחת החלטות שיש בהן ויתורים, התגמשויות ומנסים לשמור על האיזון העדין שבין הצרכים לרצונות השונים. ההחלטות שלנו טובות יותר כאשר הן נלקחות מתוך הבנה ומודעות (אם כי לא נדירים המצבים שנוכחות אבהית חלקית נובעת מבחירה לא מודעת, ולאו דווקא מתוך הכרח.(
חשיבות המודעות וההבנה - הדבר הראשון והבסיסי ביותר הוא להיות מודעים ולהבין מה המשמעויות של נוכחות האב או היעדרו. מה הם היתרונות, ומנגד מה המחירים האפשריים שישלמו כל אחד מבני הבית והמשפחה כולה.
זיהוי הקושי והתמודדות - לעתים הקושי הינו כורח מציאות בלתי נמנע (הזדמנות מקצועית חשובה, הכרח כלכלי וכו,(‘ ולעתים מדובר בסוג של בריחה והימנעות על רקע קשיים רגשיים אישיים, היעדר מודל אבהי לאב (ואף לאם,( חוסר ניסיון, יחסים בעייתיים בין בני הזוג וכו.‘
זיהוי הקושי מהווה שלב ראשון בשינוי המצב. לעתים מספיק שאהיה ער למצב כדי שאוכל לשנותו. שיחה פתוחה עם בת הזוג, עם חברים קרובים או איש מקצוע יכולה גם היא לעזור.
שינוי מגיע גם מעצם העשייה - תכנון משותף של זמן איכות עם הילדים לצד משימות שוטפות כמו הכנת שיעורי בית יחד, הסעה לחוג וכו‘ יכולים להועיל ולקרב.
מודעות וזיהוי סיבת הקושי חשובים במיוחד במצבים של פרידה וגירושין. אבות גרושים מרגישים לעתים קושי בבניית הקשר עם ילדיהם מחוץ לכותלי בית המשפחה המקורי. ייתכן שקיימים מתחים עם בת הזוג לשעבר, והתוצאה היא הימנעות והתרחקות מחיי היומיום של הילדים.
מודעות לנזק האפשרי הטמון במצב זה יכולה לסייע להורים לאזור כוחות ולאפשר את המקום הנכון של כל אחד מהם בשביל הילדים.
הגדרת הציפיות ההדדית - כיצד רואה כל אחד מבני הזוג את ההורות, ומה הציפיות שלו מעצמו ומזולתו? הקשבה הדדית וגמישות יכולות לסייע בתכנון חיי המשפחה ולהקטין אכזבות ותסכולים. זו למעשה המשמעות של תקשורת פתוחה וכנה. תכנון משותף ומחושב - להחלטה המתקבלת במשותף יש "זוג הורים“ מאחוריה וגב יציב. יש יותר שיתוף פעולה, נכונות ושביעות רצון של בני הזוג. גם גמישות ודינמיות חשובות, כך ההורים יכולים להחליף זה את זו בתפקידים השונים, לגבות ולהנכיח את בן הזוג כשמי מהם זמין פחות. כשעולה קושי בבית, רצוי לא לחשוש "להטריד“ את בן הזוג ולשתפו בעניין.
ולסיכום - אבות מעורבים מדווחים על סיפוק והנאה, תחושת שייכות ומחוברות לילדים ושביעות רצון מעצמם כאבות. חבל למנוע זאת מהם.
מיכל רינות, ,WSW הינה פסיכותרפיסטית ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת.
M-RINOT@ZAHAV.NET.IL
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם