הדרה מתקנת: הפרדה בין בנים ובנות משפרת הישגים בלימודים
שימו את הדרת הנשים בצד לרגע: מחקרים מראים כי הפרדה בין בנים לבנות בכיתות הלימוד במקצועות הריאליים משפרת מאוד את הישגי הבנות (וגם של הבנים) למה זה קורה (רמז: המוח הנשי והגברי, אלא מה) והאם כדאי לשקול הפרדה מגדרית בכיתות למען עתידן המתמטי של בנותינו?
השיטה נוסתה לפני כמה שנים בהצלחה בישראל, בין השאר בתיכון האזורי "מבואות עירון" שבאזור חדרה. רקפת זוהר, מורה לספרות בבית הספר, הייתה ממובילות המהלך. "אין ספק שהנושא מאוד מורכב, אבל הפרדה בין בנים לבנות לפחות בכיתות המתמטיקה, עובדת. לדעתי היא צריכה להצטרף לארגז הכלים של שיטות הלימוד במערכת החינוך", היא אומרת.
רבות כבר נאמר ונכתב בתחום המחקר על ההבדלים בין המוח הגברי למוח הנשי, השונים במבנה ובכימיה שלהם. אחד הביטויים לכך הוא סגנון לימוד שונה ויכולת ריכוז אחרת. בכיתה, התזזיתיות והשליפות המהירות של הבנים לא תמיד מתיישבות עם הסגנון הרגוע והמעמיק יותר של הבנות. בגיל ההתבגרות נוסף על כך גם המתח המיני והצורך להרשים את בני המין השני, המסיחים את הדעת והופכים, לדברי תומכי השיטה, לאבני נגף בדרך להישגים בלימודים.
בארצות הברית שיטת ההפרדה המגדרית בכיתות צוברת פופולריות, ולא מטעמי דת וצניעות. הנחת הבסיס היא שמכיוון ששני המינים לומדים באופן שונה, כדאי להפריד וללמד כל מגדר בדרך המתאימה לו. הבנים יזכו באפשרות לתנועה במהלך השיעור, במשימות תחרותיות ובגירויים חזקים שיסייעו להם להתרכז בחומר הלימודים, בעוד הבנות יתפקדו בסביבה שקטה ורגועה ובקצב המאפשר דיון והבעת דעות.
החינוך החד-מגדרי בא ממסורת ארוכת שנים בבתי ספר פרטיים יוקרתיים בארצות הברית ובהדרגה אף החל לחדור לבתי הספר הציבוריים, בניסיון להפחית את בעיות המשמעת ולשפר את הציונים. בשנת 2002 הכניסו 11 בתי ספר ציבוריים, יסודיים ותיכוניים, בארצות הברית את ההפרדה בכיתות, ב-2009 הגיע מספרם ליותר מ-550.
מאחורי הפצת השיטה בארצות הברית עומדת העמותה לחינוך מגדרי - SSPE. בספרו "למה מגדר חשוב," טוען העומד בראשה, פסיכולוג הילדים ד"ר ליאונרד סאקס, שהאווירה בכיתת הבנים והבנות צריכה להיות שונה. נערים צעירים חווים ריגוש כשהם נחשפים לעימות ולכן סגנון ההוראה המתאים להם יתבסס על תחרותיות. בנות מעדיפות לתקשר וללמוד יחד, ולכן הלימוד אצלן יתבסס על תקשורת. אפילו הטמפרטורה בחדרי הכיתות צריכה להיות שונה (אצל הבנות גבוהה יותר).
בגרסתה הקיצונית של השיטה, הנהוגה בחטיבת הביניים בבית ספר תיאודור הנקינס באלבמה, הבנים והבנות גם סועדים את ארוחת הצהריים בנפרד ונאסר עליהם לתקשר זה עם זה בשטח בית הספר. נשמע קשוח, אבל הורים ותלמידים רבים בבית הספר הזה מרוצים ומספרים על שיפור ביכולת הלמידה.
הורים אחרים מוחים נגד השיטה,
בכתבה ששודרה ב-CNN, מתועדת שגרת הלימודים בבית הספר היסודי וודברידג' בווירג'יניה, שהנהיג את ההפרדה. בכיתות הבנים נצפית תנועה מתמדת וחלק מהשיעור נעשה אגב משחקי כדור, כדי להקל על רבים מהבנים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. בכיתת הבנות, שאליה נודדת המצלמה, שוררים שקט ושלווה. התלמידות יושבות בריכוז ושוקדות על לימודיהן סביב שולחנות מחוברים, כך שפניהן מופנות זו אל זו.
מן הנתונים העולים מהכתבה מתברר שפחתו בעיות המשמעת אצל הבנים, ובקרב חלק מילדי ה-ADHD ירד מינון התרופות. לחיזוק המגמה הזאת מתראיינת אם שהעתיקה את מקום מגוריה לסביבת בית ספר וודברידג', רק כדי שבנה ילמד בכיתה חד-מגדרית.
לדבריה, הבן, שהתקשה בלימודים וסבל מבעיות התנהגות, השתפר פלאים בכל המדדים. גם אצל הבנות חלה עלייה בציונים.
חיזוק נוסף מגיע מהספר "ALL GIRLS", העוסק בחד- מגדריות בחינוך. בספר סוקרת הכותבת, העיתונאית האמריקאית קארן סטבינר, את תחלואי מערכת החינוך המעורבת. תחקיר שערכה במשך שנה בשני בתי ספר תיכוניים פרטיים לבנות בלוס אנג'לס ובבית ספר למנהיגות נשית בהארלם בניו יורק הביא אותה למסקנה, שללא נוכחות בנים, הבנות חופשיות לעסוק בהשחזת מוחן במקום בפופולריות חברתית והן מפתחות ביטחון עצמי רב יותר.
גם במשרד החינוך בישראל נתנו את הדעת לנושא, בהקשר של גילאי חטיבת הביניים והתיכון. דוח של שרי בכר, מדריכה מחוזית לשוויון בין המינים בחינוך, שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה עוד ביולי 2005 בנושא הפרדה מגדרית בלימודי מדעים, גרס שבמסגרת הלימודים העל יסודיים, בנות נוטות לבחור בתחומי לימוד שונים מאשר בנים ועוזבות את לימודי המדעים לטובת המקצועות ההומניים. כדי לשנות את המצב, טענה בכר, כדאי לשקול לימודי מתמטיקה ומדעים בכיתות נפרדות.
את בריחת המוחות הנשיים ממקצועות המדע והטכנולוגיה היא תולה בין השאר בשיטות הלימוד הנהוגות בכיתות הללו. מחקר שהיא מצטטת, שנערך בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי פרופ' ענת זוהר וד"ר דוד סלע, ושעקב בשנים 2000-1989 אחר כיתות פיזיקה בחמש יחידות לימוד, העלה שאופן ההוראה בכיתות המדעים מהווה מכשול ללמידה של בנות. התחרותיות הנהוגה בהן והדגשת פתרון הבעיות בדרך אלגוריתמית (דרך שיטתית ומובנית) ולא בלמידה לשם הבנה, אינן מתאימות להן.
לדעת החוקרים, באקלים כזה נוצר לחץ לענות מהר ואין זמן להבין את הבעיות באופן מעמיק. למידה הכרוכה בהבנה, שתשרת את הבנות, מחייבת אקלים כיתתי סובלני, המאפשר לשאול שאלות.
"דפוסי הוראה המעודדים תחרות ולמידה אלגוריתמית," קובעות מסקנות המחקר, "מזיקים לבנות יותר מאשר לבנים ובכך מקפחים את זכותן לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהן בתחומי המתמטיקה". מלבד שיטת ההוראה, גם יחסם של המורים משתנה בהתאם למגדר התלמיד. בנים זוכים להקצאת זמן גבוהה יותר ולדרבון, הבנות זוכות לסלחנות. לדעת בכר, הפרדה מגדרית בלימודי מתמטיקה, טכנולוגיה ומדעים תעודד בנות להעמיק בתחומים האלה, בלי שישתלטו הבנים על המתרחש בכיתה. עם זאת, יש לאפשר לבני שני המינים ללמוד יחד מקצועות אחרים, כדי ליצור אינטראקציה חברתית.
"להערכתי", מסכמת בכר את הנאמר בדוח, "ההפרדה המגדרית תוכל לתקן את המצב הקיים, שבו מיעוט נשים בלימודי מתמטיקה, טכנולוגיה ומדעים פוגע ביכולתן להשתלב במקצועות יוקרתיים ורווחיים ובתרומתן לכלכלת המדינה".
ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית חינוכית וקלינית, מקדישה חלק מהקורס "הילד במערכת החינוך," שהיא מעבירה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, להבדלי המגדרים בכיתה. "אין ספק שבנים ובנות לומדים אחרת," היא אומרת. "הבנות עובדות יחד, הבנים מתחרים. הבנים מייחסים כישלון
הוראה על פי מגדר יכולה, לדבריה, להבטיח הישגים טובים יותר לבנות בגיל ההתבגרות. "בכיתה של בנות בלבד אין עיסוק יתר בהרשמת המין השני, אין השפעה של הפחד מפני הצלחה, שקיים אצל בנות
('תסמונת סינדרלה.(' בבתי ספר דתיים רואים אכן הצלחה גבוהה יותר של בנות בתחומי המדעים, אבל כאן ייתכן שהסיבה היא שהבנים המוכשרים פונים ללימודי יהדות ולא למדעים."
בתיכון האזורי "מבואות עירון," שבו לומדים ילדי המועצה האזורית מנשה, חדרה, פרדס חנה וזיכרון יעקב, הופרדו הבנים והבנות בכיתות הגבוהות במתמטיקה, פיזיקה וספרות. תוצאות הניסוי, שהופסק אחרי חמש שנים מטעמי לוגיסטיקה ותקציב, הראו שממוצע הציונים של שני המינים עלה. נוסף על כך, פי ארבעה יותר בנות בחרו במקצועות הריאליים.
היוזמה הייתה של המורה למתמטיקה דאז בכיתות י-'יב,' רוחיק שרון. "ראיתי שבכיתות של חמש יחידות במתמטיקה יש השתלטות של הבנים ורציתי לתת לבנות אפשרות להביע את עצמן. קראתי מחקרים על ההבדלים בסגנונות הלמידה בין המינים והצעתי להפריד את הכיתות."
לדבריה, ההפרדה הוכיחה את עצמה. "השינוי ניכר בעיקר אצל הבנות. הן היו מאוד מרוצות, הן הרגישו בטוחות בעצמן ולא מאוימות בהערות וזלזול. האווירה הייתה רגועה, הן הרשו לעצמן לשאול שאלות ולנהל דיון וההצלחות שהגיעו, הגבירו את המוטיבציה. הבנים מצדם, לא הרגישו שמעכבים אותם. כשבדקנו את ציוני הבגרויות במתמטיקה, ראינו שגם הבנים וגם הבנות הצליחו יותר".
השיטה עוררה בשעתו התעניינות, ושרון ומנהלת בית הספר דאז, נילי שדמי, הוזמנו להרצות עליה בפורומים חינוכיים שונים. בסופו של דבר, חוץ מניסיונות נקודתיים פה ושם, השיטה לא אומצה. "עשינו את זה גם מתוך תפישת עולם שוויונית וגם מתוך צורך," אומרת רוחיק שרון. "הבעיה הייתה, שאחרי חמש שנים הצוות לא רצה להמשיך. צריך היה לחלק את הכיתות לשניים ולמורים הייתה עבודה כפולה וזה היה מסובך גם מבחינת מערכת השעות."
רקפת זוהר, שנמנתה עם מי שדחפו את המהלך, מספרת שהחלה להסתמן בכיתות י-'יא' נשירה של בנות מחמש יחידות במתמטיקה. "בפיזיקה בנות לא בחרו בכלל, גם אלה שב-ט' היו טובות מאוד. מכיוון שבקרב המורות בבית הספר יש תודעה מגדרית, חיפשנו הסברים. הספרות מראה שבגיל ההתבגרות, שבו מתעצבת הזהות המגדרית והחברתית, הבנות משתדלות שלא לאיים על הבנים ולכן מורידות פרופיל. הן לא מדברות בשיעורים, לא מתבלטות ולא שואלות, בעיקר בשיעורי מדעים, כדי שלא יחשבו שהן טיפשות או מדברות יותר מדי.
"מפה בא הרעיון להפריד. בכיתת הפיזיקה זה הגדיל מאוד את כמות הבנות שבחרו במגמה וכך בכיתת ארבע וחמש יחידות במתמטיקה. היה גם ניסוי שפחות הצליח, בשיעורי הספרות. למען האמת, זו הייתה קטסטרופה. הייתה התנגדות אדירה של התלמידים ובעיקר של התלמידות. הם מחו נגד כל הרעיון ולא הבינו מה אנחנו רוצים מהם."
למה בעצם?
"להערכתי, בניגוד למתמטיקה, שבה הבנות הרגישו שהן מרוויחות, בספרות זה לא היה כך. זה לא העצים אף אחד וזה לא שחרר את הבנים. את כיתות הבנים בכלל אי אפשר היה ללמד, לא היה עם מי לדבר. הבנים רק הפסידו מזה שאין בנות."
ולמה גם במתמטיקה זה לא שרד?
"מכיוון שמאוד קשה להוביל מהלך שכל כך מנוגד לזרם. בית ספר הוא בסופו של דבר גוף שמרני שמחובר לממסד ומדובר במהלך די חתרני. נושא המגדר בכלל לא מטופל מספיק במערכת החינוך. בית הספר השקיע בזה הרבה מאוד ותקופה מסוימת קיבלנו עזרה ממשרד החינוך במימון, אבל גם זה נפסק. מה שכן עשינו, ועבד למעלה מעשר שנים, אלה שיעורים בנושא מגדר נפרדים לבנים ובנות, בכיתות י"א ו-י"ב. גם זו הייתה עבודה מאוד חתרנית ולמעשה יותר סדנה מאשר שיעור."
אבל מלבד היתרונות הלימודיים המוכחים של ההפרדה, נלווה אליה גם מסר שנוי במחלוקת. "הפרדה מגדרית היא 'טריקית,"' אומרת זוהר. "היום, כשאנחנו מדברים על הפרדה באוטובוסים, בכלל ברור שזה נושא בעייתי. אנחנו רוצים ששני המינים ישלבו כוחות. אנחנו יודעים כמה אפקטיביות ומעצימות יכולות להיות קבוצות תמיכה על בסיס מגדרי, אבל צריך להיזהר מזה, כי כל חלוקה כזאת מכניסה אותנו לרובריקות. נכון שלרוב הבנות יותר נוח ללמוד בישיבה במעגל, אבל יש כאלה שלא ויש גם בנים שאוהבים לשבת ביחד. צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים."
ד"ר כצנלסון מסכימה. "מבחינה לימודית פרופר, אפשר נקודתית לעשות הפרדה בכיתה י"ב, כדי לשפר את הישגי הבנות במתמטיקה. כהכנה לחיים ההפרדה היא לא שיטה רצויה, שהרי חלק מהחינוך בבית הספר נועד להכין את הילדים לחיים. כדי לקדם את השוויון במערכת החינוך, צריך לערוך למורים הכשרה מתמשכת בנושאי מגדר. אין ספק שההוראה בבתי הספר צריכה להיעשות בדרכים שיתאימו לשני המינים."
לדברי ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, נושא לימודי המדע והטכנולוגיה תוגבר בשנים האחרונות בתקציב של מאות מיליוני שקלים. "המטרה שלנו היא לחזק את התחום אצל בנים ובנות כאחד," הוא אומר. "הפרדת כיתות יכולה להועיל ואין לנו התנגדות עקרונית לרעיון, אבל יש פעולות דחופות יותר. בעקבות הוספת שעות הוראה במדעים והשתלמויות למורים בנושא, בשנתיים האחרונות חל שיפור בציוני מבחני המיצ"ב במתמטיקה בכיתות ח.' אנחנו מתכוונים גם לצאת בקמפיין לעידוד תלמידים לבחור במדע וטכנולוגיה בחמש יחידות, ולהקים מרכזי טכנולוגיה אזוריים. היכולת המדעית העתידית של מדינת ישראל נשענת על זה."
"אם בית ספר מסוים ירצה להפריד כיתות, לא נתנגד, אבל אנחנו לא צופים שמשם תבוא הגאולה. אנחנו מאוד מכוונים לעידוד בנות לפנות לכיוונים הטכנולוגיים ומנסים ללמוד מה המהלכים שכן יעזרו לכך, אם זה חיזוק התשתית, חיזוק המורים, חידוד תוכנית הלימודים או מסעות הסברה שמכוונים לשני המינים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם