אמא'לה, כלב: על פחד מפני כלבים
הם נחשבים לידידיו הטובים של האדם (ובצדק,( אבל ישנם לא מעט ילדים שנלחצים מאוד כאשר לאסי שבה הביתה, אף שמבחינתה היא מזנקת לעברם בשמחה. מדוע כל כך חשוב להתמודד עם פחד מפני כלבים? (רמז: פחד שלא מתמודדים איתו הופך לחרדה) ואיך עושים זאת?
על ההלם והכאב של התפרים והזריקות מיכאל התגבר כעבור זמן קצר, אבל מבחינתו האמון בכלבים נשבר, והחיבה הגדולה הפכה לפחד ולחרדה.
"פחד מפני כלבים מחבל מאוד באיכות החיים, שכן הוא מלווה את הילד כל הזמן, גם כאשר אין כלבים באזור," מסבירה הילה אליאב, מאלפת כלבים מוסמכת, בוגרת מכון וינגייט בקורס להכשרת מדריכים לאילוף כלבים, ובוגרת מכללת אלבאום לסיוע בטיפול באוכלוסיות מיוחדות באמצעות בעלי חיים. "ילד המפחד מכלבים דרוך תמידית, הוא שומע קולר של כלב מרשרש ומייד גופו הופך קפוץ. ילד כזה, למעשה, סובל מחוסר ריכוז מתמיד - במגרש המשחקים, למשל, הוא יביט כל הזמן לצדדים כדי לוודא שאף כלב לא יפתיע אותו."
במקרים חמורים, מפרטת אליאב, ילד הסובל מפחד מכלבים נמנע מללכת לחברים שיש בבעלותם כלבים, מוותר על אירועים שונים מחשש שיהיה כלב בסביבה, ומוצא את עצמו מתמרן בכל מיני מצבים על מנת לחמוק מהמפגש המפחיד מבחינתו.
"במסגרת עבודתי עם ילדים אני נתקלת בילדים החיים בכלוב של פחד, ונאלצים לפתח רמת ’יצירתיות’ גבוהה. כך למשל, הם יבחרו בדרך ארוכה יותר אל החבר רק משום שיש כלב בפינת הרחוב, הגם שהוא מאחורי גדר."
פחד מכלבים, מדגישה אליאב, נבדל מפחדים אחרים, שכן ה"סכנה" היא מתמדת ובלתי צפויה. "בכל רגע עלול לצוץ איזה כלב עם רצועה או במקרה הגרוע ללא רצועה ואף ללא בעלים. יתרה מזאת, כשאתה מפחד ממשהו ובורח ממנו אתה נרגע - לעומת זאת כלבים, ברגע שאתה בורח מהם הם רצים אחריך, מפני שהם רוצים לשחק איתך או מפני שהם מריחים את הפחד."
אבל לא כל הילדים מפחדים מכלבים כתוצאה מטראומה. אחרי הכל, מדובר באחת החיות החביבות ביותר. "יש ילדים שסף הפחד שלהם גבוה, והם חרדתיים יותר מטבעם," מסבירה אליאב, "סיבה נוספת היא, כאמור, אירוע מסוים שהדליק ניצוץ של פחד אצל ילד. הסיבה הנפוצה ביותר היא פחד הנובע מחוסר חשיפה וחוסר היכרות עם החיה. ילד שאינו מכיר כלבים, עלול לחשוב שכאשר כלב רץ אחריו או נובח עליו, מדובר בהתקפה שקשורה ישירות אליו - ולפחד."
יהיו הסיבות אשר יהיו, ד"ר ערן חיות מהאוניברסיטה הפתוחה, פסיכולוג קוגניטיבי ומומחה בטיפול בחרדות, רואה בפחד מפני כלבים הזדמנות נפלאה עבור ההורים לתת לילדיהם שיעור בהבדל בין "מפחיד" ל"מסוכן."
"פחד הוא אחד מהרגשות הכי בסיסיים, בבחינת יצר הישרדותי," מדגיש ד"ר חיות, "כך לדוגמה, על מנת לשרוד, תינוק רעב מפחד שהוא הולך למות, וצורח. חשוב לפחד מדברים מסוכנים, אבל מרבית הכלבים, כאמור, אינם מסוכנים, וזהו תפקידו של ההורה לעזור לילד להבחין בין השניים. מה שמפחיד לא בהכרח מסוכן - זו הבחנה מורכבת שהילד צריך להפנים."
- פשט אותה עבורנו, בבקשה.
"פחד ממעליות, למשל, זו דוגמה טובה. הייתה לי פציינטית, אמא לילדים, שסבלה מפחד ממעליות. היא נהגה לעלות ברגל וילדיה היו עולים במעלית. שאלתי אותה ’אם המעלית מסוכנת, כיצד את שולחת בה את ילדייך.’? זה ההבדל בין פחד וסכנה. הכלב הוא רק בבחינת התפאורה, ההצגה האמיתית היא הפחד של הילד.
"פחד הוא דבר לגיטימי - כאשר כלב קופץ עליך, הפחד הוא הגיוני. מה שחשוב הוא להתמודד עם הפחד, שכן כלב זו לא חיה מסוכנת. בוא נדע 'לרקוד עם הפחד.' ילד המפחד מכלבים כל כך רוצה להירגע שהוא מונע מעצמו לפגוש את הפחדים, ובמקום שבו אתה בורח מהפחד, מתפתחת חרדה."
- מה ההבדל?
ד"ר חיות: "חרדה היא הפחד מהפחד - אני מפחד לפגוש כלב, גם כשאין כלב באזור. הילד מפחיד את עצמו באמצעות מחשבות על אפשרות תיאורטית להיתקל בכלב."
לא פעם הורים פונים אל מאלפת הכלבים הילה אליאב כאשר הפחד מפני הכלב הופך לסכנה. לדוגמה, במקרים שבהם הילד בוגר ויכול לעבור כבישים לבד, אבל הם חוששים שאם ייתקל בכלב הוא עלול לרוץ לכביש ללא שיקול דעת. לאחר שאליאב מאבחנת את מקור הפחד
"המפגש של הילד עם הכלב נעשה באופן הדרגתי, בהתאם לגיל, לרמת הפחד ולסיבתו," מסבירה אליאב, "בשלב ראשון אני מסבירה על הכלב, שפת הגוף שלו, סוגי כלבים, ועוד, הכל במטרה שכאשר הילד יראה את החיה מולו היא תהיה לו מוכרת. הרי מבחינתו זו חיה שלועסת אנשים."
- ומתי "יורדים לשטח?"
"מתחילים בסביבה הקרובה של הילד, יוצאים לשטח עם ההורה, ואחר כך באופן הדרגתי אנחנו "עולים מדרגה" ונפגשים באופן יזום עם כלבים. למשל הולכים לגינת כלבים (מקום מסודר ומגודר בו הכלבים משוחררים) ועומדים מרחוק. יש פגישות שבהן אני מביאה עימי כלב והילד צריך ללמוד להתקרב אליו, ללטף אותו, להבריש אותו וכדומה. באופן הזה, מתחילה התמודדות מסודרת של הילד עם הפחד שלו, בשילוב תמיכה שלי ושל הוריו. אם מדובר בילד שחווה טראומה אנו מתמודדים עם הטראומה הספציפית שלו. חשוב לציין שבמקרי טראומה מאוד קריטי לטפל בפחד סמוך לזמן האירוע, לא פעם הזיכרון הרבה יותר 'מנופח' מהאירוע עצמו."
-ואיך הוא יגיב אחרי הטיפול כשיראה כלב?
"הוא ילמד את הגוף לנשום, ילמד לא לצרוח, לא לטפס על ההורה, לא לברוח, וכו.' מלמדים את הראש להתמודד עם הפחד ולהכחידו."
בדומה למרבית השינויים שאנו מאמצים בחיים, גם כאן אין קיצורי דרך או שיקויי קסמים. תהליך ההתמודדות עם הפחד עשוי לקחת כמה חודשים, תלוי בשיתוף הפעולה של הילד, ואיך לא, גם בהוריו. "אני מלמדת את ההורים כיצד להתנהג עם הילד כאשר הוא מפחד. זה בסדר לפחד ולבכות, אבל יש הורים שמתוך רצון לגונן וחשש לתגובה היסטרית מוכנים מראש עם התראה - 'יש שם כלב, בוא נלך מהר.' בדרך זו הם רק מכניסים אלמנטים של לחץ ולא מאפשרים לילד להתמודד."
הדבר הנכון לעשות, מסבירה אליאב, הוא לאחוז בילד ולהגיד לו 'אני יודע שזה מפחיד אותך, בוא ניגש ביחד.' "ילד לא ילמד להתמודד עם סיטואציה מפחידה אם לא יתרגלו זאת איתו, וכתוצאה מכך לא ידע להתמודד עם הפחד כשהוא לבד או עם חברים. הורה ללא כלים עלול להעצים את החרדות."
על מנת להימנע ממצב שבו יש לסייע לילד להתגבר על פחד מפני כלבים, אליאב ממליצה להכיר לילדים, מוקדם ככל שניתן, את החיה המופלאה הזו שהולכת על ארבע, ואין זה אומר בהכרח לאמץ אותה הביתה.
"עד גיל ארבע ילד חווה פחד בצורה אחרת. הוא קולט את הסביבה ואת התגובה של הוריו, ופחות את החוויה האישית שלו, לכן פחד מפני כלבים בגיל זה הוא לרוב פחד שנובע ממסר שנקלט מההורים. תגובות כגון 'אל תתקרב לכלב, הוא ישרוט או ינשוך אותך' מעבירות לילד מסר של פאניקה ומתורגמות לחוויה שלילית עם החיה."
בגילים בוגרים יותר, בין 5 ל7- מסבירה אליאב, הילדים לומדים שהחיה מגיבה למה שהם עושים. "אבל שוב, במידה ולא חשפו את הילד לכלבים, לא נתנו לו להכיר את החיה ולהבין, למשל, שכלב שקופץ עליו קופץ משמחה - הילד עלול לפחד אף שהוא בוגר. מי שיש לו כלב בבית לא מפחד מכלבים, כי הוא מודע להתנהגות הטבעית של הכלב."
-אז מדוע לא ציינת את הפתרון של הכנסת כלב הביתה במידת האפשר?
"אסור להביא כלב הביתה במחשבה שזה יפתור את הבעיה. החרדה של ילד שיש לו פחד מכלב, ומכניסים לו את הפחד הביתה בלי לטפל בו כמו שצריך, רק מתעצמת. כמובן שאני בעד אימוץ כלבים, אבל כשמדובר בהתמודדות עם פחד מפני כלבים ניתן לפתור את הבעיה גם בדרכים הדרגתיות יותר."
מניסיונה של אליאב, הורים נוטים לחשוב שהבאת גור זה פתרון טוב, אבל ההפך הוא הנכון. "גור הוא לא מחונך, משתולל, נושך כל דבר," היא מבהירה. "כדאי להביא כלב מעל גיל שנה, ששיניו כבר התחלפו, ומחונך לצרכים מחוץ לבית. אגב, אפשר להביא כלב ולאלפו בעזרת הילד. ילד שהתגבר על הפחד ולמד להוביל ולהנהיג את הכלב, יצא לגמרי ממעגל הפחד."
למיכאל קורוצ'קין הייתה כלבת פינצ'ר כשננשך. הכלב של חברתו נשלח להסגר ולא נראה יותר בשכונה, אבל מיכאל המשיך לחשוש מכלבים באשר הם - למעט מכלבתו.
"רק לפני שנה הוא החל לחזור לעצמו מול כלבים," מספרת אנה אמו, "במשך שנתיים לאחר האירוע הוא ברח מכלבים, עבר לצד השני של המדרכה ופשוט היה נעלם לי מאחורי עץ כאשר קלט כלב באופק." במקרה של מיכאל, הזמן עשה את שלו, בשילוב עם מעבר לשכונה חדשה והתאהבות מחודשת בכלבה הקטנה של השכנים.
-אפשר לצאת ממעגל הפחד מפני כלבים אחת ולתמיד?
אליאב: "אפשר, אבל חשוב לדעת שיש מצבים שאי אפשר לעשות יותר ממה שעשינו. צריך להתאים את הציפיות בהתאם ליכולות, לפתור את הפחד ולדעת שיהיו זמנים שהילד יראה כלב, עדיין יילחץ, אבל ימשיך הלאה. אין לצפות מילד שאחרי חודשיים ירצה להביא כלב הביתה. ממילא, מרבית ההורים לא רוצים שהילד יהפוך חובב כלבים, אלא בעיקר שימשיך בלי פחד בשגרת חייו."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם