איך זה אצלנו? מומחים מספרים איך זה עובד אצלם בבית
הילדים של הסקסולוג ד"ר צחי בן ציון יודעים הכל על הציפורים והפרחים, ובבית של קרן שפירא-באבו לא שולחים את הילדים לסדר את החדר כי הכל נגיש ומסודר בהגיון. מומחים ידועים בתחומם מספרים לנו איך זה עובד (או לא) אצלם בבית ונותנים גם טיפים שימושיים על הדרך. חלק ג'
איך זה אצלנו? חלק ב'
שם: קרן שפירא באבו
גיל: 39
מצב משפחתי: נשואה לשמעון ואמא לאופק (10) בן (6) ואגם (3.5).
מקום מגורים: תל אביב.
מקצוע: בעלת המותג "הטאצ‘ של קרן“ - סטיילינג, ארגון וסידור הבית.
איך זה אצלכם?
"הבית מאוד מסודר והרעיון הוא שזה סדר שקל לשמור עליו, הוא מותאם לצורכי המשפחה, הכל זורם ועם הרבה הגיון. כאשר תכננו את הבית, דאגתי שיהיה הרבה מקום אפסון כך שמאוד קל לשמר את הסדר - מארון בכניסה למפתחות, ארון לתיקי בית הספר ומרתף משחקים עם מענה לכל משחק. אבל לצד החשיבות שלכל דבר יהיה את המיקום שלו, אני מקפידה על חלוקה מסודרת בתוך הארונות,
"אחד המקומות בהם החשיבות של סדר היא גם כלכלית הוא המזווה, יש לי מזווה שאני מכנה 'המכולת של קרן'. מזווה מסודר גורם לבצע קניות חכמות כי אתה רואה מה חסר ומה יש לך. הבית הוא פרזנטור שלי, הוא משקף את מי שאני וממנו נולד העסק שלי".
האם את נותנת דוגמה אישית לילדייך?
"לפעמים אני משקפת להם את המציאות, כאשר אנחנו יוצאים מבתים לא מסודרים ובולט להם כמה נוח כאשר הכל מסודר. בעלי והילד הגדול כבר רגישים למקומות לא מסודרים, יש בזה סוג של גנטיקה. הסברתי לילדים שכל דבר שקשה להם, אם הם יתנו לו את הדעת וישקיעו בו, יהפוך לחלק מהם, לטבע שני. זה נכון לגבי כתב יד לא מסודר שניתן לשפר וזה נכון לגבי סדר. אני מכניסה את זה לכל פינה בחיים".
האם יש גם חילוקי דעות?
"גם כאשר לא בא להם, הם מבינים שזו מלחמה אבודה. נכון, הם לא רובוטים ואני כן מסדרת אחריהם, אבל הם לא ישאירו פיג‘מות על הרצפה. ייתכן והם יכניסו אותה מתחת לכרית ואני אסדר את זה יותר טוב. אבל בסך הכל אין מאבקים, הם מורידים צלחות מהשולחן, לא קופצים על הספות ובעיקר רואים שיש פה מצב של נאה דורש ונאה מקיים".
האם אחד הילדים רוצה ללכת בעקבותייך?
"ממש לא... אופק רוצה להיות איש עסקים כאבא שלו, ובן רוצה להיות שחקן כדורגל מצליח. אבל סך הכל הם מאוד מפרגנים לי. לפעמים אופק חוזר ממקומות ואומר לי ’אמא, את חייבת לבוא לסדר שם".
1. חלקו את חדר המשחקים לפי גילאים, משחקים לקטנים למטה ולגדולים למעלה.
2. סינון סינון סינון. לא מחזיקים צעצועים מצורך סנטימנטלי. תמיד כיף לקבל - אבל גם למסור.
3. היעזרו בפתרונות אפסון שקופים, שבהם ניתן לראות את תכולת הקופסה.
4. בארונות בגדים, נצלו את כל עומק המדף ואל תצרו "מגדלי אייפל".
5. השתמשו בקולבים אחידים, זה חיוני ליצירת מראה של סדר.
שם: ד“ר צחי בן ציון.
גיל: 49
מצב משפחתי: נשוי לחני ואבא לתום (22), נעם (בת 22), מיכאל (16), יונתן (14).
מקום מגורים: עומר
מקצוע: פסיכיאטר ראשי ומנהל השירות לבריאות מינית ב“לאומית“ שירותי בריאות, וסקסולוג.
איך זה אצלכם?
"מאוד רלוונטי ללמד ילדים על זוגיות טובה וסקס טוב, אבל אצלנו דווקא עשתה את רוב העבודה אשתי. במשך שנים רבות לא הייתי נוכח יותר מדי בבית, עשיתי שלוש התמחויות ואשתי הייתה ההורה, הסקסולוג והמחנך המיני. אני בעיקר סיפקתי את התעודות.
כיום לתאומים הגדולים שלי יש בני זוג, אבל הם לא להוטים לקבל ממני עצות. היו פעמים שהם דיברו איתי על סוגיות של אמצעי מניעה, וניתן לומר שהם ספגו את המקצוע שלי.
הייתה לי קליניקה בבית והילדים שלי למדו על חשיבות השמירה על דיסקרטיות, למשל כאשר יש מטופלים מפורסמים - לא מספרים לאחרים. הם למדו כמובן גם לשמור על השקט ולא להרעיש, ובסך הכל קיבלו את המסר שיש עם מי לדבר".
האם אתה נותן דוגמה אישית לילדים?
"אני משתדל להיות בן זוג טוב, להדגים אהבה וסולידריות, לא לריב ליד הילדים ולהיות יד אחת עם אשתי. כמי שמטפל בהמון זוגות, אני מאוד מודע לחשיבות ההשקעה בזוגיות ובאמת מנסה להיות מודל ולתת לזוגיות המון כבוד. לא תמיד זה נעשה באופן מושלם, הלוואי והייתי יכול, אבל חלק מהדוגמה הטובה היא לפעמים להיות אנושי, או כמו שוויניקוט הגדיר זאת ’טוב דיו'".
האם יש גם חילוקי דעות?
"הבן הבכור שלי הטיח בי לא פעם שאעזוב אותו במנוחה עם ההסברים וגם הבת שלי צעקה עליי שאני מנדנד לה. היא אמרה לי שהיא ספגה מספיק ניסיון מעצם החיים במחיצתי, מה גם שהיא מעוניינת לעשות את השגיאות של עצמה. התשובה הזו מעידה שאני גם פסיכיאטר לא רע...".
האם אחד הילדים רוצה ללכת בעקבותיך?
"מבין ארבעתם רק תום הבכור חושב על רפואה. אבל ימים יגידו".
1. לא לסמוך על הספונטניות. לקבוע פגישה עם הילדים או בת הזוג, בדיוק כפי שעושים בעבודה. כמו שלקוח קובע פגישה ומקבל את מלוא תשומת הלב, כך גם חשוב לקבוע ביומן שהערב הוא זוגי או משפחתי. מתלבשים יפה, חושבים לאן הולכים. חשוב שיהיו עוגנים, כדי שלא נפספס את החיים.
2. לכעוס זה בסדר, אבל צריך לדעת להשלים. ברוגז לא צריך להיות חוויה קשה אלא חלק ממארג יחסים. צריך לדעת לבקש ולקבל סליחה, להשאיר ריבים מאחורינו.
3. להיות בן זוג טוב והורה טוב פירושו לצאת פראייר. משמע שלא מתחשבנים, פינקסנות היא דבר הרסני ולעולם גם לא ניתן להשיג שוויון. שכל אחד ינסה להיות הכי פראייר כלפי השני.
4. זיכרו שהחיים לא בנויים מקו ישר הם לא מלחמה או משחק שח-מט. חשוב שמשפחה תדע לזרום ולהימנע מתחבולות. משפחה טובה לא מהנדסת את הדברים, אם משהו מכעיס - פשוט מדברים.
5. חשוב להבין שאהבה זה דבר לא הגיוני. צריך לדעת לקחת אותה ככזו. אין הגיון להורות או זוגיות וזו לא עסקה משתלמת. לכן חשוב לדעת להכיל אי נוחות וכאב ולפתח סיבולת רגשית. היכולת לא להגיב על כל דבר בזוגיות או להיות הורה שמקבל את הילד שלו על כל חולשותיו היא חיונית.
לפרקים קודמים:
איך זה אצלנו? חלק א'
איך זה אצלנו? חלק ב'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם