אמא, אני לא רעב: תנו לתינוק לאכול רק מתי שהוא מבקש
מודאגת שהילד מסרב לאכול לפי לוח זמנים קבוע? והרי תוצאות המחקרים החדשים שיסעירו כל אמא, לא רק פולנייה: תינוקות שלא דוחפים להם אוכל ישיגו בעתיד תוצאות טובות במבחני איי-קיו, וסיכוייהם לסבול מהשמנת יתר נמוכים משמעותית. או במילים אחרות: רוצה שהתכשיט שלך ייצא חכם וחתיך? תני לו לאכול מתי שהוא מבקש
עם זאת, המגמה החדשה, "לשמוע את התינוק", להבין מתי הוא רעב ולהאכיל אותו רק על פי דרישתו, צוברת תאוצה בקרב אמהות צעירות. כעת מתפרסמת סדרת מחקרים שתומכים בגישה החדשה, "על פי דרישה", שמה, והמחקר האחרון אף מצביע על כך שבטווח הרחוק, האיי-קיו של ילד שהואכל "על פי דרישה", יהיה גבוה מהממוצע וציוניו במבחני ההשוואה המקובלים כיום (כמו המיצ"ב הישראלי, למשל) יהיו טובים משל חבריו. מחקרים אחרים מצביעים על קשר בין תינוקות שהואכלו רק על פי דרישה לסיכוי הקטן יותר לסבול מעודף משקל.
את המחקר שמצביע על קשר בין האכלה על פי דרישה לבין איי-קיו גבוה ביצעו חוקרות מהאוניברסיטאות אסקס ואוקספורד בבריטניה. בראיון מיוחד ל"סופשבוע", מסבירה העורכת הראשית של המחקר, ד"ר מריה יעקובו - קפריסאית, אם לשניים, מאוניברסיטת אסקס-כיצד הגיעה למסקנותיה, וגם הודפת את מעט הביקורת שספג המחקר.
"המועצה הלאומית הבריטית למחקרים כלכליים-חברתיים העמידה לרשותי מענק כדי לברר - בכלים מדעיים - את אפקט ההנקה: מהם היתרונות מול החסרונות. הרי כולם מדברים על כך כיום - במיוחד בארצות הברית, בבריטניה ובאירופה המערבית-ואני מניחה שגם נשים בישראל מתעניינות בשאלה הזאת.
"כשריכזנו את בסיס הנתונים - 10,419 תיקים רפואיים ואחר כך ראיונות עומק שבוצעו בבריטניה עם אמהות צעירות, לפני שהרו ואחרי שילדו את ילדיהם הראשונים, ואחר כך גם המעקב שהתנהל במשך כמעט 20 שנה אחר הילדים הללו - הסתמנו כמה עובדות מעניינות. המסקנה המרכזית: האכלה על פי דרישה, בין אם בהנקה או בבקבוק (נושא שנבדק במחקר עד שהתינוק היה בן 33 חודשים) - עדיפה לאין שיעור על האכלה לפי לו"ז מוקפד, כפי שממליצים המדריכים הפופולריים והמיושנים לאמהות הצעירות".
ד"ר יעקובו אמנם סבורה שעניין הלו"ז הקפדני מקל על האם להתנהל ביומיום שלה, במיוחד בשבועות הראשונים לאחר הלידה, אבל "לא נבדקה השאלה האם משטר השעות טוב לתינוק עצמו. נכון, אמהות לילד ראשון סיפרו שהאכלה לפי לו"ז מוקפד מבטיחה להן קצת יותר שעות שינה והן פחות עצבניות ויותר בטוחות בהתנהלות עם התינוק, שהיא חדשה עבורן. הכל נכון מנקודת המבט החיובית, האמהית. אבל שום מחקר עד היום - כך למדנו במהלך ההכנות למחקר שלנו - לא בדק אם זה טוב ונכון לתינוקות.
"הוברר גם שחלק מהמאמרים והעצות שניתנו לאמהות הצעירות בהקשר להאכלה והנקה התבססו על התרשמויות מתצפיות או מדיווחים אנקדוטליים. לא על מחקר. אגב, אני עצמי, לאחר תקופה לא ארוכה שבה לא פעלתי לפי משטר הלו"ז הקפדני שהציעו המדריכים השונים לאמהות, התאוששתי היטב מהעייפות שהיא, בסופו של דבר, נחלת רוב האמהות".
המחקר האחרון שערכה הוא המשך למחקר קודם מ-2011, שהצביע לראשונה על כך שפעוטות שינקו ולא הוזנו מבקבוק היו אחר כך תלמידים טובים יותר בכיתה ואפילו בעלי איי-קיו מעט יותר גבוה מהממוצע. באנגליה, אגב, שיעור ההנקה הוא מהנמוכים בעולם המערבי: רק 35 אחוז מכלל האמהות מיניקות עד שהתינוק מגיע לגיל שבוע. השיעור יורד ל-20 אחוז בהגיעו לשישה שבועות ולשבעה אחוזים כשהוא בן ארבע חודשים.
"בדקנו את העניין הזה מבחינה סטטיסטית, כמקובל במחקרים מדעיים", מסבירה ד"ר יעקובו. "השווינו תוצאות מבחני SAT (מבחני המיצ?ב באנגליה) ומבדקי איי קיו, שהילדים עברו בגילים חמש, שבע, 11 ו-14. בגיל שבע, למשל, היה מדובר במבחן הסטנדרט הארצי לבירור יכולות ראשית הקריאה, הכתיבה והחשבון. בכיתות היותר גבוהות נבחנו גם הישגיהם בלשון (אנגלית), במתמטיקה ובמדעים.
"הפער בתוצאות המבחנים היה ציון הנמוך ב-17 אחוז מהציון הממוצע לילדים שהואכלו לפי לו"ז. מבדק האיי-קיו העלה כי מי שהואכל בינקותו לפי דרישה השיג כבר בגיל שבע-שמונה
לד"ר יעקובו ברור מדוע שיטת הלו"ז המוקפד פופולרית: "ייתכן שקל יותר להכניס את התינוק למשטר כזה. יש פעוטות, מה שאנחנו מכנים 'נחמדים ומתוקים כאלה' שעניין הלו"ז מתקבל גם אצלם באופן טבעי. הם נוחים. אבל יש גם תינוקות שמתעקשים ולא מוכנים לצווי האכלה לפי הלו"ז שהאם מכתיבה להם, ואז הם מרבים לבכות. כאשר הם יותר רעבים, כלומר כאשר הגוף דורש - הם אוכלים יפה".
על הביקורת שמחקרה ספג אמרה: "רוב המבקרים לא קראו בעיון את כל הדוח שכתבנו על תוצאות המחקר. הממצאים שלנו לא מקריים. הקשרים מסתמנים כהדוקים, ישירים. הבאנו בחשבון את כל האפשרויות, בחנו סגנונות האכלה שונים, בדקנו גם את השכלת האמהות, את הרקע הכלכלי-חברתי שלהן. בדקנו את ההקשר לנוחות האם, לבריאות הנפשית שלה, את יעילות השינה, הביטחון שלה בטיפול בתינוק החדש שנכנס לחייה. הובא בחשבון גם נושא הדיכאון. מצאנו שמשטר קפדני בהאכלה נפוץ יותר בקרב אמהות חד הוריות, גם בקרב בעלות השכלה נמוכה יותר, או אמהות שאין להן משום מה די זמן להקדיש לתינוק. אבל אנחנו התמקדנו בתינוקות, בילדים.
"מצאנו באופן מובהק, שתינוקות שהוזנו לפי דרישה כבר לפני כ-20 שנה , הפכו לילדים בעלי פחות בעיות התנהגותיות, פחות בעיות חברתיות, פחות בעיות עם הוריהם ומוריהם, ופחות בעיות רגשיות. לא עסקנו בבעיות המוגדרות התנהגות פלילית. כן בדקנו את ההתנהגות הלא ראויה בכיתה. הנושא הנרחב הזה עדיין לא סוכם לכלל מאמר מדעי, אבל הוא בשלבי 'אפייה' כתיבה וסיכום לקראת פרסומו".
המחקר של ד"ר יעקובו לא הפתיע את המומחים הישראלים. פרופ' דן נמט, סגן מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא, עוסק כבר שנים אחדות במחקרים הקשורים בתזונת ילדים. "נכון, יש שתי אסכולות בנושא הזנת פעוטות. אבל האסכולה שמציגה את יתרונות השיטה 'על פי דרישה' צוברת בשנים האחרונות תאוצה ותמיכה. האחרת נחשבת בעיני רבים מיושנת, אף שיש רופאי ילדים גם בארץ, בעיקר ותיקים, שתומכים בה. התוצאות של המחקר הבריטי נראות לי נכונות".
פרופ' נמט מסביר כי "האכלה לפי דרישה היא גם פעולה בעלת הקשר פיזיולוגי יותר, המקשר נכון את האם לתינוק. כמו כולנו, גם העולל יכול ורוצה לאכול יותר, או פחות, בשעות ובימים מסוימים. החלטה שרירותית הקובעת כמה סמ"ק חלב אם, או מבקבוק, מדי כך וכך שעות, יקבל התינוק, לפי לו"ז שמישהו הרכיב עבור מישהי אחרת - איננה נכונה פיזיולוגית. מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית ונעשו גם לגבי פגים הראו כי האכלתם לפי דרישה מקדמת את גדילתם ומשחררת אותם מוקדם יותר מהפגייה. אבל יש גם פן אחר בנושא הזה: יש קשר בין האכלה בחודשים הראשונים לחיים לבין השמנה. זו הרי מגיפת הדור הנוכחי, והיא מאיימת על הדורות הבאים. תינוקות שמשקלם גבוה בהרבה ממשקלם בעת הלידה - סיכוייהם להיות שמנים גדולים בהרבה מאחרים".
מחקר המתנהל עתה ביחידת הספורט במרכז הרפואי "מאיר" העלה שכרבע מהילדים השמנים המגיעים לטיפול הם אלה שנולדו רזים ובמשקל גוף קטן, אבל אמותיהם "דחפו" להם יותר ויותר אוכל, בגיל מאוד צעיר, אולי עקב לחץ - מה שהוביל להשמנה.
נמט: "אלו אותן אמהות שנהגו להאכיל את העוללים שלהן מדי שעתיים-שלוש, בדיוק לפי הלו"ז. ואחר כך עוד דאגו לכל מיני תוספות בשנה-שנתיים הראשונות לחייהם, שהובילו להשמנה המוגזמת. 28-25 אחוז מילדי הגן בישראל נמצאים בעודף משקל וסובלים מהשמנת יתר - שעל השלכותיה הבריאותיות לא פוסקים מלהתריע. בארצות הברית שיעור הילדים השמנים בקבוצת הגיל הזאת גדול הרבה יותר".
רק לפני כמה ימים פורסם דוח מומחים חדש הצופה החמרה בתופעת השמנת היתר, שהופכת אט אט לבעיה בעלת השלכות רחבות היקף על הכלכלה ובריאות הציבור. לפי התחזית של פרופ' אריק פינקלסטיין, מומחה לכלכלת בריאות מאוניברסיטת דיוק, וד"ר ג'סטין טרוגדון מצפון קרוליינה, בעוד פחות מ-20 שנה, ב-2030, לא פחות מ-42 אחוז מהאמריקאים - לעומת 36 אחוז כיום - יוגדרו שמנים מאוד. 11 אחוז - לעומת שישה אחוזים כיום-יהיו במצב חמור ביותר של עודף משקל - עשרות קילוגרמים מיותרים - והמשמעות היא נטל כלכלי של מיליארדי דולרים בשנה על מערכת הרפואה והבריאות בארצות הברית: יותר חולים הסובלים מבעיות מפרקים, יותר גברים חולים ויותר ילדים שמנים העולים במשקל בקצב הולך וגובר, כמו מתחרים בהוריהם השמנים.
"אנחנו מפגרים רק בעשר עד 15 שנה ביחס למה שרואים עתה בארצות הברית", אומר פרופ' נמט. "אני מניח, לצערי, שנראה כאן בעוד כמה שנים יותר ילדים שמנים מאוד. אם חייזר היה נוחת כאן היום, הוא בטח היה אומר לעצמו: 'איזה מין מקום מוזר הוא זה? בכל רגע נתון משודרת תוכנית טלוויזיה העוסקת באוכל'. אם אתם בין אלה שצופים ב'מאסטר שף ילדים' לבטח שמתם לב שכרבע מאשפי המטבח המגיחים אליכם בערב לסלון מצטיינים בעודפי משקל מרשימים. הם שמנים - ממש לפי נתוני הסטטיסטיקה".
נמט מוסיף: "מצטברות לאחרונה גם ראיות שלפיהן קיימת חשיבות רבה מאוד לתזונה נכונה עבור התינוקות. יש עבודות מחקר חדשות שהראו כי עוללים יונקים מזהים היטב את המזון שהאמהות שלהם צרכו בעת ההריון. העובר מזהה את הטעמים השונים במאכלי האם ההרה בעודו ברחם. אחר כך מתעצבים הרגלי האכילה של התינוקות - כיצד הם יונקים, כמה - בשבועות ואפילו בחודשים הראשונים לחיים, ולאלו כבר השפעה גדולה על מצבי החולי והבריאות בילדות ובגיל ההתבגרות. אולי גם בגילים היותר מבוגרים".
רופאי ילדים מדווחים כיום כי הם רואים תופעות ומחלות שכלל לא הופיעו לפני 25 שנה בספרות המקצועית העוסקת ברפואת ילדים.
פרופ' נמט: "הכוונה היא ליתר לחץ דם, לבעיות בשומנים בדם (היפר כולסטרול), לסוכרת מבוגרים (סוג 2). מצאנו ש-40 אחוז מכלל המקרים החדשים של ילדים המאובחנים עם סוכרת בארץ, הם כבר חולי סוכרת 2, ולא סוכרת נעורים, סוג 1. גילינו לאחרונה שיש ילדים עם בעיות נוירולוגיות שונות, הפרעה שגורמת לכאב ראש, עקב מעין גידול. זו בעיה רפואית שהספרות ציינה כי היא שכיחה בהיקף של 1 לכל מאה אלף ילדים. אבל בחצי השנה האחרונה, אצלנו בבית החולים, אובחנו כבר 12 כאלו. והכל בגלל השמנת יתר".
עם זאת, יש חוקרים שמצליחים למצוא כמה נקודות תורפה במחקר של ד"ר יעקובו. פרופ' ישעיה וקסלר, מנהל המרכז לבעיות האכלה בתינוקות בבית החולים "הדסה" הר הצופים, סבור כי במה שנוגע לתוצאות מבדק האיי-קיו שנעשה בקרב ילדים בני שבע-שמונה שהוזנו בינקותם לפי דרישה, ייתכן שהפער לטובתם הושפע גם מכניסת גורמים נוספים המשפיעים על מנת המשכל בין ינקות לילדות.
"המחקר, שעלו בו בלי ספק ממצאים מעניינים, נולד להערכתי משום שאין עדיין הכרעה ברורה מי מבין שתי האסכולות המנוגדות הללו אכן עדיפה. מחקר המשך שבוודאי יבחן את הפרופיל של האם המאכילה רק על פי דרישה, ייתן לנו בוודאי ראיות בדבר מידת הביטחון העצמי שלה בדרך גידול הילד, אם היא גבוהה יותר או נמוכה יותר מזו של האם שמאכילה לפי לו"ז. הסנכרון בין האם לתינוק, כך מתברר גם אצלנו במרכז לבעיות אכילה בתינוקות, הוא מרכיב חשוב מאוד. כשילד עם בעיות אכילה מגיע אלינו, אנחנו מנסים לשחזר את הקצב והקשר, את הסנכרון, שבינו לבין אמו, וכיצד תרם להתפתחות התקינה או הבעייתית שלו".
לעומת זאת, ד"ר אייל שטייר, מומחה למחלות מערכת העיכול אצל ילדים ב"הדסה", סבור כי מידת העייפות של האם, המניקה רק לפי דרישה ולא על פי לו"ז, היא בכל זאת נושא בעל השפעה על הקשר ההולך ונוצר בינה לתינוקה. "במחלקה לטיפול נמרץ ילדים ב'הדסה' מתנהל עתה מחקר שאני קשור אליו, המנסה להשוות פרוטוקול הזנה מובנה לילדים מאושפזים: כלומר, מה עדיף - האכלה לפי סדר, זמנים קבועים, משטר, או לפי הרצון. מה ישפר את העלייה במשקל (אחרי שאיבדו קילוגרמים עקב מחלתם) ואת תוצאות האשפוז. זה די דומה לנושא המחקר שנבדק באנגליה.".
ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, תומכת נלהבת - מההיבט הפסיכולוגי - בגישת ההזנה לפי דרישה ומעדיפה אותה על פני משטר הלו"ז. "אני סבורה שבמתכונת הראשונה מתהדק הקשר הרגשי והפיזי של האם לתינוק ולכך נודעת השפעה חיובית לטווח הרחוק. יכולת האם להיענות לצורכי התינוק לא נגמרת עם סיום פרק האכלה. כאשר נוכחות האם לידו מתמשכת יותר לאורך שעות היום, סביר להניח שהדבר מגביר גם את החשיפה של התינוק לגירויים - וזה הרי מרכיב התורם לאיי-קיו. לכן אני מאמינה שיש קשר בין האכלה לפי דרישה לבין מנת משכל. כאשר ממולאים הצרכים הפיזיים של הילד - כשהוא אוכל בהתאם למנגנון הרעב הטבעי שלו גם יכולתו לרכוש ידע גדלה. והנה ההשפעה והקשר לעניין מנת המשכל. וכן, כאשר מאכילים את הפעוט רק לפי הלו"ז - הנטייה להשמנה גדלה והולכת".
לפני כמה חודשים, סיפרה ד"ר קגן, הגיעה אליה לייעוץ אם צעירה בת 27 ממרכז הארץ. "היא הייתה חד הורית, בעלת מקצוע בתחום הרפואה הלא קונבנציונלית, אם לתינוקת בת שישה חודשים, מתגוררת עתה כמו צעירים רבים עם הוריה שלה, המסייעים לה בטיפול בפעוטה. אבל היא נראתה לחוצה ומבולבלת מרוב עצות. התינוקת מואכלת רק לפי דרישה, אלא שהאם התלבטה - לנוכח מה שאמרו לה חברות או שקראה במדריכים השונים. הוריה וחברותיה האמהות ואפילו אחות בטיפת חלב, סיפרה, התריעו שהיא טועה ושעליה לעבור להאכלת התינוקת לפי שעות קבועות בלי קשר לרצון הילדה. היא שאלה אם עליה לשמוע לעצות הרבות הללו שממטירים עליה הסובבים אותה, או לפעול על פי נטיות לבה, כיוון שהיא מרגישה שכך יותר נכון וגם יותר בריא ושהדרך שנקטה נכונה לשתיהן. מאחר שמערכת היחסים בין האם לתינוקת שלה נראתה לי כמו ריקוד טנגו עדין שבו האם עונה היטב לכל צורכי התינוקת וזו הגיבה ברוגע, חיוכים, שמחה ושביעות רצון - ההמלצה הייתה: המשיכי בדרך שבה הלכת. האכלה רק לפי דרישה".
עירית אדן, תזונאית טבעית ונטורופתית, מציגה עמדה חד משמעית: "כשתינוק איננו רעב, קשה להכריח אותו לאכול, גם כשמדובר בלו"ז כלשהו. תזונה נכונה בינקות מבוססת על הקשבה לרצון הילד. הגישה הזאת, מילדות, היא הנכונה. היא גם תמנע משיכה מוגזמת למזונות מתוקים. עם זאת, על האם להיות ערה למצב הרגשי של התינוק, ואם יש לו בעיה בבליעה. בתחילה, תינוק שבא לעולם מוזן אחת לשעתיים-שלוש ובהדרגה מרווחי הזמן בין ה'סעודות' גדלים. אם לאם אין מספיק חלב או יש בעיה אחרת - זה בתחום הנושאים הפיזיולוגיים. אין ספק שנדרשת הקשבה לגוף האם וגם של הילד. ייתכן שחסר לו משהו במזונות שהוא צורך. אני סבורה שבכל מה שנוגע לגידול ילדים, מוטב להקשיב לפעוט, להתחבר לתחושות הבטן, לאינטואיציה הטבעית, ולהינתק מכל מיני תאוריות. זה יועיל גם להתפתחות המוחית שלו".
"לא ידעתי על המחקר", מספרת אם לשלושה תינוקות, האחרונה בת שישה חודשים, המתגוררת באזור השרון. גם את שתי בנותיה הראשונות האכילה (מבקבוק) רק על פי דרישה. "לא הייתי בטוחה שאני עושה את המעשה הנכון, כיוון שהומטרו עלי עצות אחרות, גם מרופאת הילדים שלנו. לכן התביישתי להודות, במיוחד כאשר חברותי התפארו שהן עושות הכל לפי הלו"ז, בהתאם למה שקראו במדריך לאמהות. הן לחצו עלי לקרוא את העצות. הסתרתי מכולם את הדרך שלי - מה עוד שגשם העצות נראה לי עשיר בסתירות - ואני מאכילה גם את הבת השלישית רק כאשר היא מראה סימנים שהיא רוצה, כולל האכלה בערב.
"מעולם לא ניסיתי להתאים את הלו"ז של בתי לאכילה או לשינה. אני מגישה את הבקבוק רק כשהיא מציגה סימנים ראשונים שהיא רעבה. זה נראה לי יותר נכון ובריא לעשות - עבורה. הגישה של משטר הלו"ז לא נראתה לי מעולם כמעשה הנכון למענה, גם לא למעני. אבל עתה אני מספיק בטוחה בעצמי להודות בכך בגלוי, בקול ברור. אני פועלת בהתאם לאינסטינקטים הטבעיים שלי. לא נראה לי טבעי להכריח אותה לאכול כשאיננה רוצה. עובדה, גם הבת השלישית שלי היא תינוקת שמחה ומאושרת מאוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם