דרוש - מבוגר אחראי: מדריכי ההורים הטובים בישראל
האם להניח לתינוק לבכות מבלי לגשת אליו? מאיזה גיל נכון להציב לילדים גבולות? ובעצם, איך בכלל עושים את זה? כיצד לגדל ילד שמח ובטוח בעצמו? עד כמה להגביל את שעות המחשב? אם אחת או יותר מהשאלות הללו לקוחה מחייכם, אולי גם אתם זקוקים להדרכת הורים. קבלו את עשרת המומחים הטובים ביותר בתחום
ד"ר סיגלית עליש
הכשרה וניסיון: מטפלת משפחתית וזוגית כחמש שנים, מומחית להתפתחות הילד בגיל הרך ומרצה בנושא כעשור ב"מסלול האקדמי - המכללה למינהל". את הכשרתה כמומחית להתפתחות הילד רכשה באוניברסיטת בר אילן. הכשרתה כמטפלת היא ממכון "שינוי".
האני מאמין שלי: "אין משפחות לא טובות, יש משפחות עם קושי בתפקוד", אומרת ד"ר עליש. "אין הורים לא טובים או ילדים לא טובים, יש הורים שקשה להם למצוא את הפתרונות לבעיות. יש ילדים שלא טוב להם. שינוי אחד במערכת, ולו הקטן ביותר, עשוי ליצור שינוי במשפחה".
השיטה: גישה הומניסטית מערכתית, שלפיה כשיש קשיים במשפחה, רצוי שכל המעורבים יהיו נוכחים בטיפול. לעתים יש צורך גם במפגשים של ההורים ללא הילדים. "טיפול בפרט עצמו בהחלט עשוי להפחית סימפטומים שונים, לשפר מצב רוח, להעלות ערך עצמי ועוד, אולם אם הוא שב לדפוסים הישנים, הוא עשוי לסגת למקום שהיה בו. לכן, התערבות מערכתית משפחתית חשובה מאוד".
מוטו: "בבעיות אין אשמים, יש אחראים. כלומר, לכל אחד מחברי המשפחה יש חלק במצבה, ולכן חשוב לבדוק את אחריותו של כל אחד".
מה בשטח: "פעמים רבות מגיעים אליי הורים עם ילדים קטנים, וטוענים שיש להם קושי בהצבת גבולות או שהילדים לא שומעים בקולם. כשאני שואלת מה היו הדרכים עד היום להתמודד עם הבעיה, ההורים טוענים ש'עשינו הכל'. בבירור בתהליך הטיפולי מתברר שה'הכל' הזה הוא בעצם עוד מאותו הדבר, והעוד הזה, לא רק שאיננו הפתרון המתאים לבעיה, אלא אפילו מתחזק אותה. לפעמים הפתרון הנכון הוא הפתרון הלא קונבנציונלי.
"סוגיות
איפה: קליניקה פרטית בכפר סבא.
ליצירת קשר:elishsigalit@hotmail.com
מאיה סימון-אליאס
הכשרה וניסיון: 10 שנות טיפול והדרכה כמדריכת הורים מוסמכת לגיל הרך, ובעלת גן ביהוד.
האני מאמין שלי: "כבר מגיל צעיר יש להתחיל לעבוד על הרגלים, על סדר, והכי חשוב - על גבולות. ילד ללא גבולות הוא ילד שנמצא בערפל".
השיטה: דוגלת בשילוב של כמה שיטות, כשהמרכזית היא "שיטת אדלר". תהליך ההדרכה והייעוץ מתחלק לשלבים: שיחה עם ההורים ואיתור הקושי, ולאחריו הגדרת מטרות ויעדים; צפייה בבית המשפחה ללא התערבות; דיווח להורים על מה שראתה, וגיבוש דרך הפעולה על מנת לחולל שינוי משמעותי. אחר כך מגיע תורן של כמה פגישות בקליניקה, ללא הילדים, שבהן היא מציידת את ההורים ב'ארגז כלים' חדש להתמודדויות עם מצבים שונים. לאורך כל התהליך היא נמצאת בקשר שוטף עם ההורים - בטלפון, במייל וב-Skype.
מוטו: "לשנותיו הראשונות של הילד יש חשיבות רבה להתפתחותו, הכל ניתן עוד לשינוי ואין מקום לייאוש".
מה בשטח: "רוב ההדרכות שלי סובבות סביב קושי בהצבת גבולות, התקפי זעם, חוסר הקשבה מוחלט מצד הילד כלפי הוריו, בעיות שינה והפרעות שינה. רואים דפוס שונה מבעבר: בעבר ההורים היו מנסים לפחות להתמודד עם הקושי ולא לפחד מכניסה לתהליך. היום הורים חסרי אונים וללא כוחות בכלל להתחיל ולטפל בקושי. ממש צריך לאסוף אותם מחדש ולתת להם מעין זריקת מרץ, והכי חשוב - לתת להם את האמונה ולהראות להם שאכן דברים יכולים להשתנות".
איפה: באזור המרכז.
ליצירת קשר:באתר.
רונית שרף
הכשרה וניסיון: פסיכולוגית התפתחותית מומחית. מדריכה, מאבחנת ומטפלת בילדים ובמשפחות, ומתמחה בעיקר בגיל הרך ובטיפול במשפחות עם תאומים, על המורכבות הנדרשת בסיטואציה התפתחותית ייחודית זו. מרצה במכללת סמינר הקיבוצים בתוכניות הכשרה למנהלות, למדריכות ולאנשי חינוך לגיל הרך.
האני מאמין שלי: "אני מאמינה בסקרנות בריאה, בהקשבה מדויקת ובאפשרות לצמיחה בתוך מערכת יחסים שבנויה על אהבה ועל קבלה. יחסים מחזקים ומטפחים, שבהם ילדים מרגישים שמבינים אותם ויש להם תחושת ביטחון, מספקים מקור טוב לגמישות ולכושר התאוששות. כל תקופה בחיי אדם מעמידה אותו בפני מצבים ואתגרים חדשים. גם אם הדרך קשה, היא מביאה איתה שלל הזדמנויות להיכרות עצמית ולגילוי פוטנציאל הכוח והיכולת שטבועים בנו".
השיטה: גישה דיאדית או טריאדית, שבה ההורה הוא שותף פעיל, וכך ניתנת הזדמנות לגלות ולעבד בזמן אמת את הקונפליקטים שהביאו את המשפחה לטיפול. כמו כן, עובדת בטיפול פרטני דרך משחק בגישה דינמית. משלבת גם עקרונות קוגניטיביים התנהגותיים במצבי חרדה.
מוטו: "לעולם לא מאוחר מדי לבצע שינויים חיוביים בחיי הילדים".
מה בשטח: "מערכות יחסים בין הורים לילדים מעוררות רגשות חזקים. הרבה הורים מופתעים מתחושת הכעס שמופיעה אצלם בהקשר לילדם. אידיאל של יחסים הרמוניים ללא קונפליקטים הוא מיתוס שגורם להרבה הורים רגשות אשם וצורך עז להימנע ממצבים אלו. להורים הפונים אליי לטיפול יש משאלה גלויה ובולטת: 'עזרי לנו לסלק את הקונפליקטים ואת הסבל המיותר מחיינו, על מנת שנוכל להיות הורים טובים יותר או שלחלופין יהיה לנו ילד טוב יותר, סתגלן ומווסת'.
אני מאמינה כי התמודדות נכונה עם קונפליקטים יומיומיים היא הזדמנות לגילוי הדדי וליצירת מצב רגשי ותקשורתי טוב יותר בין ההורה בין ילדו, ובין ההורים לבין עצמם, וגם נותנת לילד כלים טובים יותר לניהול קונפליקטים בסביבתו הטבעית. אני רואה בהורים שותפים מלאים ושווים ליצירת השינוי. אנחנו נעים יחד לעבר איזון, תוך כדי הידיעה שהאיזון הוא זמני, עד שהמציאות תחייב אותנו לפתח דפוסים תואמים יותר בהתאם לשלב ההתפתחותי החדש של ילדנו".
איפה: חולון.
ליצירת קשר:ronitsherf@gmail.com
צאלה מיינרט
הכשרה וניסיון: בעלת ניסיון של יותר מ-20 שנה בעבודה עם הורים. מומחית לעבודה עם צוותים מקצועיים בנושאי תקשורת, מיומנויות הנחיית קבוצה וליווי מקצועי לבעלי תפקידים. בעלת תואר שני במדעי ההתנהגות ותקשורת מינהלית. משמשת כראש תחום הנחיית הורים, קבוצות ואימון בבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים.
האני מאמין שלי: "הורות, כמו כל תפקיד אחר, מחייבת למידה ורכישת כלים. אני מאמינה כי אנשים מעוניינים ללמוד, להתפתח, לעשות שינוי ולתפקד באופן מיטבי ומתגמל. אני מכירה בכוחה של העבודה הקבוצתית, וביכולתה ליצור עבור הלומדים תחושת שייכות ויחד, ומקום לגדול, ללמוד ולהתפתח".
השיטה: גישה הומניסטית השמה במרכז את האדם, את אמונותיו ואת יכולותיו, את יכולתו להתפתח, ללמוד ולעשות שינוי.
מוטו: "בכל אחד מהתפקידים שאנו ממלאים בחיינו נדרשת התמודדות עם מעברים, בשינויים ובמשברים, ועם כל אלו אפשר להתמודד בעזרת למידה אישית וקבוצתית.".
מה בשטח: "הילדים של היום גדלים בסביבה רבת גורמים מתערבים ומשתנים. הם חיים במציאות לא שקטה מלאה באמצעים אלקטרוניים ותקשורתיים, הכוללים הרבה רעש וגירויים סביבתיים. לעתים הם חסרים את הרצף ההורי הנוכח והמשמעותי, ומלאים במקום זה בחוגים, בגורמים מטפלים ובשעות טלוויזיה ומחשבים. היחד המשפחתי והחברתי שהילדים זקוקים לו מתאפיין לעתים בבדידות, בחיפוש דרך ובהיעדר תקשורת. לעתים חיזוק הקשר והתקשורת בין ילדים להורים ובין הורים לילדים, זו המשימה העיקרית של גורמי ההנחיה והטיפול המעורבים".
איפה: פגישות עם הורים במודיעין, סדנאות לאנשי מקצוע ברחבי הארץ.
ליצירת קשר:mzeala@013.net.il
אלי זוהר ניב
הכשרה וניסיון: יועצת משפחתית זה עשר שנים, מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד, לימודי הנחיית קבוצות הורים בסמינר הקיבוצים, לימודי ייעוץ משפחתי במכון "מעגלים", אימון משפחתי אי-פלונטר.
השיטה: גישה ייחודית שמקורה בגישה ההומניסטית. זוהר ניב פוגשת רק את ההורים, ללא הילדים, ומלווה אותם בתהליך של שינוי. ההורים מקבלים הביתה משימות והעבודה נעשית גם בין הפגישות.
האני מאמין שלי: "ילדים כן באים עם הוראות הפעלה. הם עצמם אומרים לנו מה הם צריכים, מה מתאים להם ומה לא, אלא שהם עושים זאת דרך ההתנהגות שלהם, ורוב ההורים לא יודעים לפרש את הסימנים. המומחיות שלי היא 'להוסיף כתוביות לסרט' שההורים מציגים לפני, כדי שהם יבינו איך הילד שלהם רואה את העולם ואותם, מה הם צרכיו, מה קשה לו ומהן נקודות החוזקה שלו".
מוטו: "התפיסה הסינית גורסת שלרופא הולכים כשבריאים, על מנת לא להגיע למצב של חולי. בהורות זה קצת קשה יותר, ובכל זאת, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי מוקדם ככל האפשר ולא לחכות שהבעיה תיפתר מעצמה".
מה בשטח: "לפני כמה שנים הגיעה אליי משפחה עם הרבה מאוד קשיים שפשוט חשבה ש'ככה זה בחיים, ככה זה אצל כולם, צריך ללמוד לחיות עם זה'. אחרי פגישות ספורות, כשהמצב החל להשתפר, הם סיפרו לי עד כמה לא האמינו באמת שיכול להיות אחרת. ואני אומרת, 'במקום ללמוד איך חיים עם הקושי - בואו ללמוד איך חיים בלי".
איפה: מפגשי ייעוץ אישיים בתל-אביב, סדנאות והרצאות בקיבוצים ובמושבים, ברשויות מקומיות ובמכללות ברחבי הארץ.
ליצירת קשר:באתר.
הכשרה וניסיון: בעלת ניסיון של 30 שנה בטיפול. ד"ר בפסיכולוגיה קלינית. מלמדת במגמה קלינית לתלמידי תואר שני באוניברסיטת תל-אביב. כתבה שישה ספרי הדרכה בפסיכולוגיה (שניים מהם עם פרופ' עמירם רביב), בהם "דיאלוג עם ילדים" (דביר), "הורים, ילדים ומה שביניהם" (עמיחי), "כואב לי" (עמיחי), ו"משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו" (עמיחי).
האני מאמין שלי: "ילד זקוק לאהבה, לנוכחות הורית ולהשקעה עקבית, תוך רגישות לנקודות הכוח והחולשה שלו. באופן אישי למדתי לא לייעץ לאחרים מה שהתיאוריה אומרת, אם הדברים לא הוכחו כישימים לגבי ילדיי ונכדיי. לא אציע להורים לתת לילד לבכות בלילה בלי לגשת אליו, כיוון שלמדתי מניסיוני שזו עצה בלתי סבירה. חשוב להקשיב להורים ולראות באבחנתם נתון מכריע, אם כי לבדוק זאת שוב בכלים מקצועיים".
השיטה: שילוב עקרונות של טיפול דינמי עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי תוך התייחסות למאפייני המשפחה.
מוטו: "אופטימיות ואמון בבני אדם".
מה בשטח: "בעשור האחרון הולכת ותופסת מקום חשוב יותר 'הפסיכולוגיה החיובית', שמתבססת על חוויות חיוביות, ולא רק על טראומה והתנסויות שליליות. ההבנה בדבר חשיבות המשפחה בטיפול בילדים התעצמה מאוד, במקביל לשינויים החברתיים הגדולים של יותר משפחות חד הוריות. אחד השינויים המרגשים הוא הנוכחות האבהית הניכרת יותר. זה עדיין רחוק מאוד משוויון, אך זרעי המעורבות הגברית מתחילים להיות מורגשים. בין הקשיים שהולכים וגדלים מצויות שעות העבודה הארוכות יותר; הורים נעדרים פרקי זמן הולכים וגדלים מהבית, ואת מקומם תופסים הטלוויזיה והמחשב שילדים הולכים ומשתעבדים להם. גם בזמן שההורים בבית, הם 'מחוברים' לא פחות מילדיהם לטלפון הסלולרי, ולא משכילים לשים גבולות להכרח להיות זמינים מיידית.
"תרומה ניכרת לעבודה עם ילדים מספקים ההכרה בליקויי למידה. לדעתי, יש הגזמה בכמות הילדים המאובחנים כלקויי למידה, אך היכולת לעזור לילדים שבאמת זקוקים לעזרה גדלה".
איפה: קליניקה פרטית בתל-אביב.
ליצירת קשר:ednak@post.tau.ac.il
פרופ' עמוס רולידר
הכשרה וניסיון: נחשב לאחד המומחים המוסמכים בארץ ובעולם בטיפול התנהגותי של ילדים ובני נוער. את לימודי הדוקטורט והפוסט דוקטורט שלו עשה בארצות הברית ובקנדה. כשחזר ארצה בשנות התשעים כיהן כפרופסור וכראש החוג למדעי ההתנהגות במכללת עמק יזרעאל. עומד בראש תוכנית ההסמכה הבינלאומית למנתחי התנהגות, ובראש מכון רולידר לייעוץ ולהכוונת הורים במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. בנוסף לזה, משמש כיו"ר ארגון המוסמכים בניתוח ובטיפול התנהגותי בישראל.
לתודעת הציבור הגיע בעקבות פעילות תקשורתית ענפה: הנחיית תוכניות הטלוויזיה "סדרת חינוך" ו"המדריך למי שמחנך" בערוץ 2 הגשת פינה שבועית ב"תוכנית חיסכון" (ערוץ 2) והגשת תוכנית רדיו שבועית "רולידר FM" ברדיו "קול רגע". לפני כמה חודשים יצא לאור ספרו "הורות ללא רגשות אשם".
האני מאמין שלי: "אמונתי הבסיסית היא שכל הורה רוצה את הטוב ביותר עבור ילדיו, ומוכן להשקיע מאמצים רבים לשם כך. בתקופה שבה אנו חיים הורים מתמודדים עם אתגרים שלא היו מנת חלקם של הדורות הקודמים. הילדים בעידן הנוכחי חשופים להרבה מאוד פיתויים ומלכודות, לגירויים חיצוניים תמידיים ולקצב חיים מהיר. בה בעת, לרוב, שני ההורים נאלצים לעבוד קשה מאוד למחייתם, ולמרות רצונם הכן להשקיע זמן משמעותי בחינוך הילדים, זמינותם המוגבלת משפיעה על יכולתם לעשות זאת. כתוצאה מכך חינוך ילדים לערכים, אחריות, איפוק ומוגנות הינו אתגר שלא היה כמותו בעבר".
השיטה: ניתוח התנהגות. במהלך עבודתו עובד מנתח ההתנהגות בעיקר מול הגורמים העוטפים את הילד, משמע המבוגרים האחראים: ההורים, בני המשפחה, המחנכים, צוותי החינוך במסגרות השונות וכדומה, ופחות עם הילד עצמו, מתוך הבנה שעיקר השינוי ההתנהגותי מקורו בשינוי נסיבות ותוצאות המתבטא בתגובות סביבת המתנהג.
מוטו: "ההורים הם המטפלים הטובים ביותר. הקליינטים האמיתיים הם לא הילדים, אלא ההורים".
מה בשטח: "היום קשה הרבה יותר ואף מסוכן לגדל ילדים. נסתכל באיזו סביבה אנחנו מגדלים אותם: נתחיל מהמקומות שבהם אנחנו רוכשים את המזון לילדינו. הסופרמרקטים שלנו מלאים באוכל רעיל שעטוף בעטיפות צלופן. ילדי ישראל מככבים בחמישייה הפותחת בעולם המערבי באכילת אוכל זבל. אגב, אם הוא היה נאכל במידתיות, אין איתו בעיה.
"כל זה לא היה נורא אם היינו חיים בחברה שאוכפת את חוקיה, אבל אצלנו, הורה שאינו מחנך את הילד לאיפוק ולשליטה עצמית, חושף אותו לסביבה שבה הילד יכול לרכוש דבק להסנפה ואלכוהול לשתייה ולנהוג בטרקטורון בלי רישיון. הסבירות שמישהו יעצור היא כמעט אפסית. אחת הבעיות של ההורים היא שאין סביבם זרועות שאוכפות את החוקים, ולכן זה מסוכן. השפעת החברים של הילדים חזקה הרבה יותר מהשפעת ההורים.
"שליש מהילדים הם קורבנות לדחייה חברתית ולהצקות. אלה מגפות שקטות מכיוון שהדברים האלה נעשים בתחכום ובצורה שהמבוגר לא תמיד ער להן. ההשפעה של הילדים מקהה את היכולת של ההורה. מנגד, יש לי תחושה שההורה הישראלי היום פתוח יותר מתמיד ורוצה לקבל את העזרה. זה מאוד אופטימי".
איפה: רמת החי"ל וזיכרון יעקב.
ליצירת קשר:באתר ובפייסבוק.
הכשרה וניסיון: עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מאוניברסיטת בר אילן. למדה בתוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית "ה.ל.פ.ב.א", בעלת ניסיון של שבע שנים בפסיכותרפיה עם מבוגרים, בני נוער וילדים (Play Therapy) ובהדרכות הורים.
שיטה: מטרת הטיפול להתבונן ולבחון את החוויה האישית של המטופל תוך נגיעה במקומות עמוקים של הנפש והקלה על מקומות כואבים.
"הטיפול בילדים דומה לטיפול במבוגרים מבחינת הניסיון להבין את חוויתיו של הילד, את מצוקותיו ואת הסיבות להיווצרותן, ולהשיג שינוי", אומרת שורק. "בטיפול בילדים נעשה שימוש במשחק ככלי טיפולי שדרכו מציג הילד את עולמו הרגשי, ובאמצעותו מתרחשת ההתערבות הטיפולית. סיבות שכיחות להפניית ילדים ומתבגרים לטיפול: משברי חיים ואירועי חיים, חרדות ופחדים, בעיות התנהגות, קשיים חברתיים, קשיים בקשרים משפחתיים".
האני מאמין שלי: "הפנייה לטיפול היא נקודת מפנה משמעותית, ועמדה של כוח שבה אדם בוחר לחפש לעצמו דרך לשיפור ולהקלה בעומס רגשותיו. הטיפול מעודד תובנה ומודעות של האדם לעצמו, ליחסים שהוא רוקם עם הסובבים אותו ולדרכי התמודדות שלו, ומסייע בכך להשגת מרחב אישי ואפשרויות בחירה רחבות ויעילות".
מוטו: "הטיפול מיועד להיכרות עם עצמי באמצעות קשר משמעותי כדרך לצמיחה אישית, גדילה ואפשרות לשינוי".
מה בשטח: "פגיעה מינית בילדים היא חוויה קשה להתמודדות, המשפיעה בו זמנית על הילד הנפגע ועל משפחתו. פעמים רבות מתרחשות פגיעות מיניות בילדים על ידי דמות שהילד מכיר מסביבת חייו הקרובה. פגיעה מינית עשויה לפגוע ביכולת השיפוט וההבחנה של הילד בין טוב לרע, בתחושת הביטחון והאמון שלו בזולת, ולהביא לשורה של ביטויים רגשיים והתנהגותיים המורים על מצוקה רגשית קשה. קיימת חשיבות מכרעת ליחס הסביבה הקרובה עם גילוי הפגיעה ולמתן טיפול רגשי וליווי משפחתי לשם מניעת התפתחות מצבי טראומה, העשויים להשפיע על יכולתו של הילד לכונן קשרים עם הזולת".
איפה: קליניקה פרטית בראשון לציון, מרפאת בריאות הנפש לילד ולנוער בלוד, מטפלת בילדים ובמתבגרים שעברו פגיעות מיניות דרך עמותת "מיטל."
ליצירת קשר:liat.sorek@gmail.com
הכשרה וניסיון: פסיכולוגית קלינית מומחית, בעלת תואר M.A מאוניברסיטת תל-אביב. סיימה את לימודיה בהצטיינות במגמה הקלינית של הילד בהיותה כבר אם לשלושה ילדים ועם ניסיון חינוכי קודם. לצד טיפול, השתתפה בפרויקט "הקו להורה", שסיפק ייעוץ טלפוני חינמי להורים, והבינה את כוחה של ההתערבות החד-פעמית, גם מרחוק. מנהלת באינטרנט פורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר באתר zap doctors שבו היא עונה בהתנדבות לשאלות הפונים, מתוך אמונה שגם סיוע מרחוק בתמיכה ובהכוונה של הורים יכול להיות בעל ערך טיפולי רב.
השיטה: גמישה, ומשלבת בהתאם לצורך טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. מטפלת במצבי משבר, בחרדה ובדיכאון, בלבטים סביב זהות מינית, בקשיים חברתיים ובהתמודדות עם מחלה או עם אובדן, ומשתדלת לתת מענה לשאלות התפתחותיות, לקשיי הסתגלות, לקושי בהצבת גבולות ולבעיות כלליות ביחסי הורה-ילד.
האני מאמין שלי: "אני מאמינה אמונה עמוקה בכוחות הריפוי והצמיחה הטבעיים הטמונים בכל ילד, ובכוחם של ההורים - כסוכנים החשובים ביותר בחייו - לסייע לו לגדול ולהיות אדם בריא ומתפקד. מסיבה זו, חלק נכבד ממאמצי ההתערבות הטיפולית מוקדש לחיזוק ולשיפור רווחתו הנפשית של ההורה, והרחבת רפרטואר התגובות שלו כדמות סמכות וכמודל עבור ילדיו."
מוטו: "כמו ברפואת הגוף, גם בפסיכולוגיה כדאי להקדים תרופה למכה, ולכן הדרכת הורים קצרה וממוקדת יכולה למנוע צרות גדולות בהמשך".
מה בשטח: "אחד היעדים החשובים בעבודה עם מתבגרים ועם הוריהם קשור ליכולת להיחלץ ממאבקי כוח מיותרים ומעקרונות שרירותיים. אני מאמינה שתקשורת בריאה בין הורים למתבגרים כרוכה בנכונותם של המבוגרים להסכים לכך שהדור הצעיר יבלה את מרבית חייו במציאות שונה מזו שהכרנו עד כה.
"אני משקיעה מאמצים בשינוי תפיסותיהם של הורים רבים כלפי 'תרבות המסכים' של בני הנוער. נדמה שאין תחום שיוצר כל כך הרבה חיכוכים ומריבות בין הורים לילדיהם כמו שעות הטלוויזיה והמחשב בכלל, והפייסבוק בפרט. אני מאמינה שעם יותר פתיחות, נדיבות וסקרנות של ההורים כלפי החיים הווירטואליים של המתבגרים, אפשר לגשר על חלק ניכר מהמחלוקות בבית"
בעוד שהמסכים נתפסים בעיני ההורים כאויב, הילדים רואים בהם מציאות, מרחב פעולה יצירתי וזירה חברתית חשובה: "בני הנוער הם ה'ילידים' הטבעיים בעולם המדיה הדיגיטלית, ואילו הוריהם שופטים אותו בפרספקטיבה של 'מהגרים'. הורה אמיץ, המסתגל למציאות החדשה מבלי לחוש מאוים מחד גיסא ומבלי לוותר על סמכותו ועקרונותיו מאידך גיסא, עשוי להרוויח מערכת יחסים עשירה ומהנה עם ילדיו המתבגרים".
איפה: קליניקה באבן יהודה.
ליצירת קשר:liatpsy@012.net.il
הכשרה וניסיון: מומחית בנושאי הורות בכלל, גיל ההתבגרות ובעיקר התנהגויות סיכון שאופייניות לגיל זה. מנחת קבוצות הורים למתבגרים, קבוצות של אימהות ובנות מתבגרות, וגם הורים לגיל הרך. ביימה הצגות לנוער ולהורים, ומכשירה אנשי מקצוע בתחום הדרכת הורים. מרצה במכללת הורים בעיריית ראשון לציון זה שנים רבות. בעלת תואר ראשון בקרימינולוגיה, תעודת הוראה ותואר שני בניהול מוסדות חינוך, וכן למדה הנחיית קבוצות בעזרת כלים כגון פסיכודרמה, טיפול באמנויות ותיאטרון פלייבק, טיפול בילד ובמשפחה על פי שיטת הגשטאלט, ואימון למשפחות במכון "שינוי.".
השיטה: תהליכים קצרים וממוקדים של ייעוץ או הדרכה: החל ממפגש חד פעמי ועד לסדרה של 10 מפגשים. "לא מדובר בטיפול פסיכולוגי ואני לא נצמדת לשיטה אחת. אלא מתאימה עבור הלקוח כלי או דרך שמתאימים לו", מסבירה גנאל. "מול אנשים מסוימים, כלים מעולם הקואוצ'ינג יהיו יעילים, ומול אחרים אשתמש בטכניקות של אימאגו, קלפים או פסיכודרמה. התהליך הוא קצר טווח, ומטרתו לתת שיקוף לסיטואציה שאיתה האדם מתמודד, למצוא את הכוחות ולצייד אותו בכלים להתמודדות. חשוב לי לתת לאדם מולי רעיונות מעשיים שיוכל ליישם באופן מיידי ולחוות הקלה או שיפור בתחום שהפריע לו".
האני מאמין שלי: "הורות היא התפקיד המורכב ביותר שאדם מבצע בחייו, ולרוב כמעט ללא הכשרה וליווי מקצועי. רוב ההורים 'יודעים את התשובה', הם מבינים מה עליהם לעשות, אך המעורבות הרגשית הגבוהה, ההזדהות, הפחדים או גורמים אחרים מקשים עליהם לפעול".
מוטו: "המשפחה היא מעין מעבדה קטנה שבה כולנו מתנסים ביצירת קשר, בתחזוקו ובהתמודדות עם משברים בו. מעבדה שכזו יכולה להיות מנוכרת ומלחיצה, ויכולה להיות חממה עם תנאים אידיאליים להתפתחות ולצמיחה. אני כאן על תקן גנן מלווה, כדי לסייע ל'מדען הראשי' - ההורה או המתבגר - לחקור, להגדיר, להתנסות ולהצליח".
מה בשטח: "כל ילד דורש מהורה לפתח 'שרירים' מסוימים מולו, כדי להתמודד עם אתגרים שהוא מציב. הילד שאיתו קשה יותר להורה, הוא זה שדורש ממנו לעבוד על ה'שרירים' היותר חלשים שלו. בעצם, להגיע לייעוץ זה כמו ללכת למכון כושר עם מאמן אישי, ולחזק אצל ההורה או המתבגר יכולת מסוימת כגון איפוק, תקשורת, גבולות ועוד. אני מאמינה שכשאיש מקצוע מסייע להורה 'לנקות את השולחן', הוא יכול להתמקד במטרה, להעביר מסר ברור ולהגיע לתוצאה הרצויה מבחינתו. כאשר מדובר במפגשים משותפים עם הורים ומתבגרים, המטרה היא לרוב לגשר בינם ובין ההורים. בתקופות רוויות מתח, ביקורת או האשמות, אני מסייעת לשני הצדדים לתקשר בלי 'להתפוצץ'. להבין למה השני זקוק, מה מפחיד אותו, מה אני יכול לעשות כדי לשפר את התקשורת בינינו. בעבודתי מול מתבגרים אני מסייעת להם לעשות סדר בהצפה הרגשית או במתח שהם חווים, להתחבר ליכולות ולכוחות חיוביים ולהתמקד בפעילות חיובית שמשרתת את המטרות שהגדרנו".
איפה: רמת-גן.
ליצירת קשר:באתר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם