תקווה לעגונות: פתרון חדש למסורבות הגט
הצעה חדשה של הרב האמריקאי מתתיהו ברויד עשויה לחולל מהפך בהסדרי הנישואים והגירושים בישראל, אם תזכה להסכמה חרדית רחבה. בבסיס הרעיון מתן הרשאה בלתי חוזרת לגט במעמד הקידושים, שתאפשר לבית הדין לשחרר את האישה מאיומי סרבנות
את הרב ברויד אנחנו פוגשים בסיום הרצאה שנשא ביום עיון שערך מרכז רקמן לקידום מעמד האישה בנושא "נישואים על תנאי". לפני שעשה את דרכו לנמל התעופה הסביר את קווי המתאר הכלליים שהוא מעלה לדיון בסוגיה הרגישה, ומדגיש שהצעתו תוכל לצאת לפועל רק בהסכמה רחבה ובאישור גדולי הפוסקים החרדים. יש לציין שהרב ברויד הוא אורתודוקסי בעצמו.
ברויד, המתגורר היום בניו יורק, מכהן כפרופסור באוניברסיטת אמורי הסמוכה לאטלנטה. את ילדותו העביר בלונג איילנד. אביו היה מוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, שעמד בראש אחת מהישיבות המפורסמות בארצות הברית. בגיל 21 התחתן עם חנה, ישראלית במקור, אחרי שהכירו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת NYU. לשניים ארבעה ילדים, הבכור תלמיד "ישיבה יוניברסיטי", הצעיר עלה ארצה לשרת כלוחם בחטיבת כפיר.
"לפני שני עשורים החלו להשתמש ביהדות ארצות הברית בהסכם שמקובל על כולם, שלפיו אם הבעל לא נותן גט לאישה כשהיא תובעת והם כבר פרודים הלכה למעשה, הוא נקנס בסכום של 150 דולר ליום. הדבר מהווה מנוף לחץ נוסף על סרבני הגט", מסביר ברויד.
ההצעה החדשה שהוא מוביל היא לדבריו לנושאי דיון בלבד. ההסכם מסועף ומשלב כמה פתרונות הלכתיים לבעיית הסרבנות: החלת תנאי בקידושים, תקנת קהל להפקעת הקידושים והרשאה מוקדמת לכתיבת גט.
אם ההצעה תאומץ על ידי הפוסקים, הרי שבמעמד החופה יאמר החתן לכלתו "הרי את מקודשת לי בטבעת זו, כדת משה וישראל" ובכפוף לתנאים הבאים: "שיתקיימו מגורים משותפים בבית המשפחתי שלנו לפחות אחת ל-15 חודש עד
את הבעיה ההלכתית סביב החיים המשותפים של הזוג כבעל ואישה עד לרגע ביטול הנישואים פותרים הצדדים בהבהרה הבאה: "ההתנהגות שלנו תהיה למפרע כשל אנשים שלא נישאו ושחלקו מגורים משותפים, והברכות שנאמרו בטלות למפרע. הטבעת שקיבלת ממני תיחשב כמתנה בלבד, ולא כטבעת קידושים". (הציטוטים מתוך ההסכם המוצע הם בשינויי עריכה ותרגום משפה הלכתית למדוברת ועל אחריות הכותב בלבד. ח"ג).
הסעיף המשמעותי בהסכם המוצע טומן בחובו את הפתרון האולטימטיבי לבעיית סרבנות הגט: החתן מתחייב במסגרת ההסכם "אם יהיה צורך בגירושין ממני מכל סיבה שהיא בהחלטה שהתקבלה על ידי בית דין רבני אורתודוקסי, אני ממנה את כל מי שרואה את חתימתי על מסמך זה לפעול כסופר לרכוש עט, דיו ונוצה עבורי ולכתוב גט, אחד או יותר, לגרש בו את אשתי והוא יכתוב את הגט לשם גירושין".
מסירת גט יכולה להיות על פי ההלכה רק עם מינוי של שני עדים על ידי הבעל. לכן מובא בהסכם "הנני ממנה בזאת כל שני עדים הרואים את חתימתי על כתבו ותנו זה לפעול כעדים לגט לחתום כעדים לגט שהסופר האמור לעיל יכתוב. עליהם לחתום על מנת לגרש בו אשתי שהוזכרה לעיל. הנני ממנה בזאת כל מי שרואה את חתימתי על מסמך זה לפעול כשלוחי לקחת את הגט, לאחר שנכתב ונחתם, ולהיות שליח שלי למסור את הגט לידי אשתי בכל זמן שיחפוץ. ומיד כאשר הגט יגיע לידיה היא תהיה גרושה על ידי גט זה ממני ותהיה מותרת לכל אדם".
בשל החשש מביטול ההסכם קיים סעיף שהופך את ההרשאה לבלתי חוזרת: "אני מתחייב שלא לבטל את כוח הגט לגרש את אשתי או לבטל את כוח השליח שהוזכר לעיל למסורו לאשתי. אני מבטל כל הודעה שייתכן שנתתי שיכולה לפגוע בכוח הגט לגרש בו את אשתי. אני מכיר בכך שאשתי הסכימה להינשא לי רק מתוך ההבנה שאם תרצה להתגרש ממני אני אתן לה גט בתוך ט"ו חודש מאז שביקשה את הגט. אני מכיר בכך שאם אסרב לתת גט מכל סיבה שהיא (אפילו סיבה המבוססת על כפייה שלי), אזי נישואינו יוכרזו כבטלים ומופקעים. על פי הכללים של אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה, בהתבסס על תקנת הציבור שכל הנישואין חייבים להסתיים בגט הניתן בתוך 15 חודש מזמן בקשת האישה להתגרש. אנו שנינו שייכים לקהילה שבה רוב הרבנים הגדולים ובתי הדין של אותה קהילה מסכימים להפקיע קידושין במקרים כאלו, ואני מקבל את תקנת הקהל בעניין זה כמחייבת".
ההסכם המוצע הועלה על יד הרב ברויד לראשונה ב-2004, והוא מגדיר את עצמו כמי שמוביל חשיבה ודיבור מרובים כדי לא לגרום להבשלה מוקדמת של ההסכם ולדחייתו בטענה שהוא נוגד את ההלכה. "לעשות דבר שלא יהיה מקובל על כולם יהרוג את הסיכוי לקדם את זה. מה שכתבתי וניסחתי צריך לקבל הסכמת פוסקים רחבה", הוא מבהיר.
מי צריך לאשר את זה?
"אפשר לראות כדוגמה את ההסכמה מלפני שני עשורים על ההסכם הממוני שהיה גם אז חדש בזמנו. מי שחתם על ההסכם היו הרב עובדיה יוסף, הרב חיים צימברליסט, הרב גדליה דוב שוורץ והרב זלמן נחמיה גולדברג. כשמנגד אין פוסק שיצא נגד ההסכם הזה, מלבד אלו שהביעו תמיכה גלויה. כרגע אנשי הלכה מדברים על זה ואני מקווה שזה יתקדם".
לאחרונה פועלים כמה גורמים לקידום היוזמה בישראל, ובהם ד"ר רחל לבמור, טוענת רבנית ותיקה. אך האם יש ליוזמה סיכוי להפוך למעשית? פרופ' רות הלפרין קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, מקווה שכן. "על רקע הנסיגה הקשה בהתנהלות בתי הדין הרבניים בשנים האחרונות בנוגע למצוקת מסורבות הגט, והשימוש ההולך וגובר ב'נשק יום הדין' בביטולי גט בצורה כזאת שנשים נסחטות, אני מקווה שכאשר יגיע איש הלכה מובהק בשיעור קומה של הרב ברויד, הדבר ימצא לפחות אוזן קשבת. כל זאת לצד נכונות לבדוק את הדברים לעומקם ולגופם בקרב הממסד הרבני בישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם