שמפניה או ירוק לייט: מסע בעקבות חבילת לידה
להשתרך אחרי האשה בדרך לרכישת חבילת הלידה האולטימטיבית היא חוויה שכדאי ואף מומלץ לוותר עליה. ככה זה כשאישתך מתלבטת בין עגלה בצבע שמפניה למזרן דוחה יתושים. יומן מסע
החסידה עם הברושורים של כל המותגים לפעוטות כבר מזמן כאן ואני מבין שיש עוד כמה להקות של חסידות בדרך. אשתי? היא מיירטת כל עגלה שהיא רואה ברחוב, יודעת להגיד בדיוק איזה דגם זה, איפה מייצרים אותה, איפה קונים כזו ואיפה משיגים קופונים.
ההתלבטות כרגע בעיקר סובבת סביב צבע העגלה - שמפניה או ירוק לייט. בלילה היא נעזרת בגמדים של גוגל שייחפשו לה "מבצעים חמים" ברשת. "ממי נכון שזה כיף? שיו... תראה איזה דברים יפים יש להם באתר הזה אני מתה". גם אני.
שבוע 26, סקר שוק. נוסעים לעוד איזו חנות בייבי משהו, אולי נוכל לקבל הנחה כי שלחו אותנו דרך מישהו שמכיר את הדודה של הגיסה של זה שעשה להם פעם לייק בעמוד של פייסבוק. אין חניה. "לא נורא ממי אז תעשה עוד סיבוב בטוח יש עוד דרך להיכנס לחניון".
מחפשים חנייה ומתחיל לכאוב לי בצד של המותן. עושים עוד סיבוב ומתחיל להיתפס לי הגב. "ממי אני חושב שיש לי אבנים בכליות". מבט שטני של קרנפית בהריון חזרה לעברי והיא משיבה לי שאף אחד עוד לא מת מזה ושקודם כל הולכים לקבל הצעת מחיר ואחר כך נראה. אם זה לא יעבור לי היא תחשוב מה לעשות.
עדיין מחפשים חניה, פתאום שיר פצצה ברדיו, אני מגביר ואז היא אומרת לי שאנחנו כבר לא מדברים כמו פעם - קטע כזה של נשים ונשים בהריון בפרט. הלך השיר, עכשיו זה התותחים הכבדים והפרצוף הנעלב שלי. "אויש אתה כזה מגעיל". אני יודע.
יש חבילת לידה. מכל החבילות שיש בעולם המציאו גם את זו ליולדת. איפה החבילה שלי לעזאזל? וכך במפתנה של כל חנות בייביז אנא עארף, זה הריטואל הקבוע: "שלום אני רוצה לקבל הצעת מחיר לחבילת לידה".
ההמלצה הגורפת שלי לשלב זה לכל הבעלים היא לא לדבר ולהנהן עם הראש. מכאן ולמשך השעה הקרובה התפקיד שלי מסתכם בלהרים, להחזיר, לפתוח ולקפל עגלות, להרים כל מיני סל-קלים שהמוכרת לא מגיעה אליהם ואיזה מזל שאני גבוה, לראות וללמוד איך הסל קל מתחבר לרכב, ואחר כך לאמבטיה של העגלה (יש גם אמבטיה מיוחדת למקלחת אבל זה לא אותו הדבר). בסוף אני רק צריך לוודא שהבנתי הכל ולבקש את החותמת לחניה, כי יש עוד
המוכרים ברשתות האלה של מוצרי תינוקות הם אמנים עד כדי להטוטנים ששולטים למכביר בכל רכיב ופיסת פלסטיק וטכנולוגיה מהם עשויים כל מוצרי התינוקות. באמת מזל ששידת החתלה כבר יש לנו בבית.
אפילו השכלנו ולמדנו שיש מזרן תינוקות דוחה יתושים שרשום כפטנט במשרד הפטנטים. הייתי בשוק כשאחד המוכרים באחת הרשתות הגדולות הראה לנו אותו בהתלהבות, מיותרת אולי, כלומר, אם מדובר בבית נגוע עד כדי ייאוש במזמזמים העוקצים אותנו יימח שמם וזכרם לעד, זה המזרן מומלץ בחום. אבל מה אם היתושים לא מתקרבים למזרון אבל רק לרך הנולד ומבצעים בו בליץ?
וכל הרשימות האלה עם מוצרי הבסיס ו/או, המוצרים הנלווים. כל חנות ומה שבא לה, כי ככה זה כשהשוק פרוץ. כלומר, יש את חבילת הלידה הבסיסית שכוללת עגלה, שידת החתלה, מיטה, כיסא לאוטו, סל קל, עריסה, אמבטיה, תו תקן לכל הנזכרים לעיל ובעל נוירוטי אחד שעסוק בלנסות להבין איך הכל מתחבר ביחד ולמה בחנות הכל היה כזה פשוט.
ואז אתה מגלה שיש גם את המוצרים הנלווים. המוצרים הנלווים זה הפחד הכי גדול שלי, המוצרים הנלווים האלה, ססססעמק. כלומר אני יודע מה זה חיתול וסדין ומזרן, ואפילו מזרן לעגלה, אבל הנה כמה קושיות כאלה שאולי רק בפסיכומטרי לומדים עליהן ולא לפני דקת דומייה אחת לזכר האינטיליגנציה שפעם היתה לי עוד לפני שידעתי על אודות המוצרים הנלווים.
רק כששבים הביתה מסקר השוק והרשימות נופלות על הרצפה עם כרטיסי הביקור של כל חנות, רק אז אני באמת מבין שזו רשימה ארוכה במיוחד. ליקטתי כמה מיוחדים כאלה שתפסו לי את העין:
הידעתם? יש גם חיתולי טטרה וגם פלנל? מה רע בסתם חיתולים שרואים בפרסומות בטלויזיה?
ומה היא חזיית פלנל? מה רע בחזיה סקסית מתחרה? ומגבות פליטה? ברצינות? יש מגבת ייעודית שמיועד לפליטה של תינוקות?
וסדיניות? לי זה נשמע כמו נקבות של סרדינים. מסילות? מה זה מסילות? שאלוהים יעזור לי ולגוגל!
ספוג רחצה טבעי, ומה רע בסתם ספוג רחצה? מיקומון. מה זה מיקומון? למה פשוט לא לכתוב את המילה הזו בעברית?
מסתבר שיש פטמות הנקה אבל יש גם פטמות רזרביות. יאמי. 'חליפה ראשונה'. ולמה אין 'חליפה ראשונה רזרבית' למקרה טרגי בו התינוק פולט ובדיוק נתקענו בלי מגבות פליטה? אויש באמת.
ולמה לא לתת לינקים ישר לגוגל תמונות? העיקר שבסוף המוכר עוד רץ אלינו לאוטו ואומר לנו שהוא ייתן לנו עוד מאה שקל הנחה. שווה לא?
הנה עוד כמה מוצרים נלווים לכל הסיפור הזה - התינוקות! כמעט ששכחנו. אני מבין שיש מקום בבית לכל המוצרים הנלווים אבל גם לתינוקות? טוב נראה. אני לא באמת בלחץ, סתם מפחד מאשתי. מוצרים נלווים. וואלה.
ועוד לא דיברנו על קורס הכנה ללידה, תומכת לידה פרטית, תומכת לתומכת לידה ומלונית בוטיק ליולדת ולרך הנולד. עוד שעתיים (מקווה שיותר, תלוי בפקקים) ההריונית תשוב הביתה. "ממי אני רעבה, מה יש לאכול" ואז אשוב ואמלא את תפקידי כנספח לעניניי מקרר שאף אינו עונה להגדרה.
רק שתחליט כבר בין השמפניה לירוק, ממש לא משנה לי, אני רק רוצה סיגריה.
רשימות נוספות של עמית ברוקר תוכלו למצוא בבלוג שלו באתר תפוז.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם