מיזם חינוכי חדש: "סופר נני" לכל מורה
תשכחו מתלמידים משועממים וממורים חסרי מוטיבציה: מיזם חדש שמעניק לכל מורה "סופר נני" משלו על מנת לשפר את שיטות ההוראה, גורם לילדים לגלות מחדש את הסקרנות ואת התשוקה ללמידה
האצבע המאשימה מופנית בדרך כלל אל עבר התלמידים חסרי המוטיבציה והערכים, על שלל בעיות ההתנהגות שלהם, כמו גם אל עבר המורים חסרי השאיפות, הנסחפים למרדף אחר הציונים ומתרכזים פחות ופחות בהקניית חינוך להשכלה רחבה, לסקרנות ולערכים.
עמותת YRF להתחדשות בחינוך, שהוקמה לפני 23 שנה בניו יורק על ידי תורמים ופועלת בישראל זה 15 שנה, מנסה להעניק הזדמנות שווה לילדים ולבני נוער מאזורי מצוקה להגיע להישגים בלימודים ולרכוש כלים למוביליות חברתית.
בשונה מגופים אחרים המתרכזים בגישה המסורתית המכוונת להישגיות ולשיפור ציונים, YRF נוקטת גישה שונה שבמסגרתה ההתמקדות היא דווקא במורים, וזאת במטרה להעלות בקרבם את המוטיבציה ואת גאוות המקצוע, לטפח את כישורי ההוראה, לספק להם כלים מעשיים ללימוד החומר ולסייע להם לשפר את התקשורת עם התלמידים.
אם נפשט את עקרונות השיטה שבה פועלת העמותה, מדובר במעין "סופר-נני" למורים; מנחה בעל ניסיון בהוראה ובעל כלים באימון או בייעוץ למקצוע מתחום החינוך מגיע לבתי ספר הנזקקים לכך ומוצמד למורה כמשקיף בשיעוריו. במהלך השיעור יושב המנחה בין התלמידים ולומד דרך הדינמיקה בכיתה את התנהלותו של המורה אל מול התלמידים ואת דרכי ההוראה שלו. אחת לשבוע נפגש המנחה עם המורה לדיון מעשי בקשיים, בבעיות וגם בהצלחות ובהישגים, כשהמטרה היא להפוך את ארגז הכלים של המורה למודל לימודי יישומי ולגזור ממנו דרכי הוראה חלופיות יעילות יותר.
"כלים עיוניים ומעשיים יש בכל מקום, ועם האינטרנט עולם האפשרויות בלתי מוגבל ואפשר להגיע למגוון של חומרים ורעיונות", מספרת אפרת סעדון, מורה בבית הספר עמיאל רמב"ם בשכונת התקווה בתל אביב. "כמורה בעלת ותק של 15 שנה פגשתי לא מעט מפקחים שנכנסו לכיתות כדי לראות אם ניתן לשפר את המצב הקיים, אך זה תמיד היה ממקום של ביקורת, ולכן אף שהייתי פתוחה לשמוע, לא היה כאן הרבה מקום לבנייה האישית שלי.
"הדבר החדש ש-YRF עשו הוא לקחת את הכלים שיש לכל מורה ולהגיש אותם כמשהו ערוך, מעין 'אוכל מוכן' לקחת הביתה ולהתעמק בו, ואז גם לפתוח את הדברים ולדון בהם".
"האוכל המוכן" שסעדון מזכירה הוא חוברת שבה תועד כל מהלך השיעור הן מצד התלמידים והן מצדה. המנחה מטעם העמותה התבונן בשיעורים, בחן את דרכי ההתנהלות, ואחרי כל שיעור גיבש חוברת שהותאמה אישית לסעדון לפי השיעור שבו נכח. בסוף כל שיעור קיבלה סעדון את החוברת כשיעורי בית כדי שתתעמק ברשמים ותחקור אותם.
"אחרי שישבתי וקראתי בחרתי מתוך החוברת על מה אני רוצה לדבר ומה אני רוצה לפתוח ולחשוב עליו יחד עם המדריכה, ואז בפגישה האישית שלנו העליתי את הדברים", מספרת סעדון. "למשל, תלמיד שלא הגעתי אליו או שאל שאלה ולא עניתי לו באופן הנכון. התובנות שעלו לי אחרי השיעור הביאו לשינוי מחשבתי על מה ועל איך אני יכולה לעשות דברים אחרת בשיעורים הבאים, מה אפשר לגרוע ומה כדאי להוסיף. פתאום היה מישהו שאיתו יכולתי להפוך את הקשיים שלי למקדם הצלחה. זה עזר לי לקבל רעיונות חדשים, לנתח מה גורם להצלחה ולראות איך אני יכולה להעתיק אותה כמודל לשאר השיעורים. הרגשתי שאני נבנית משיעור לשיעור וממצב למצב, ובסופו של דבר הרווח שלי ושל התלמידים היה גדול".
בית הספר שבו מלמדת סעדון מאופיין באוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ומסומן על ידי משרד החינוך כבית ספר "אדום" - בית ספר שבו ההישגים הלימודיים נמוכים ורמת האלימות גבוהה. בשירות של מדריכי YRF היא נעזרה במשך שנתיים בכיתות שבהן חוותה מקרים קשים של הפרעות, התנהגות בלתי נאותה ואף אלימות, כמו גם מצבים של הישגים לימודיים נמוכים ותלמידים הסובלים מחוסר מוטיבציה ללמוד.
לא התקשית להכניס לכיתות עם בעיות התנהגות קשות מישהו שאין לו היכרות מוקדמת עם המצב ושכנראה גם יעביר ביקורת על הדרך שבה את מלמדת?
"התהליך הזה בוצע ממקום של בחירה ולא כל הצוות היה שותף לו. ההתבוננות וגם השיחה שאחריה לא מגיעות ממקום ביקורתי או שיפוטי, אלא מרצון לבנות ולעזור, משום שאני בחרתי מה אני רוצה לפתוח ובמה אני רוצה לדון.
"אחת הכיתות הקשות אצלנו היא כיתה ו', והיה מאוד קשה להעביר שם שיעור. אחרי שאני והמדריכה בנינו את הקשר האישי בינינו, הכנסתי אותה במיוחד לכיתה הזאת כדי שתחווה יחד איתי את הקשיים, ויחד נמצא פתרונות. את הפתרונות, אגב, היא לא 'גילתה' לי, אלא הובילה אותי לחשוב בעצמי על פתרונות שיכולים לעזור לי בקשיים שהעליתי, והיו לא מעט.
"כאשר יש מישהו שאת יכולה לחלוק איתו בדיסקרטיות את הקשיים שלך ולספר לו היכן את עומדת ומה את מציבה לעצמך, יש גם רווח אישי גדול. בנוסף לכך, היה לי מעין קואצ'ינג וליווי צמוד להתקדמות
המדריכה שליוותה את סעדון היא ורד רזניק, מנחה במחלקת ההדרכה של העמותה, שעבדה עם סעדון במשך שנה וחוותה עמה את תהליך הצמיחה והשינוי שעברה הכיתה, שעד כה נחשבה מאתגרת וקשה.
"תהליך השינוי שביצענו נחלק לארבעה חלקים עיקריים", אומרת רזניק. "הראשון הוא רכישת האמון. לא פשוט להכניס אדם לשיעור בכיתה, אבל ברגע שהמורים מבינים שאנחנו לא מייעצים אלא משקפים את דרך הלימוד שלהם, ושאנחנו מדברים בסימני שאלה ולא בסימני קריאה, אז מגיע האמון. בהמשך עובדים על יצירת מודעות לאופן ההוראה ולפערים בין רצוי למצוי, התנסות בביצוע שינויים ויישום של חזון והתנהגויות שונות בכיתה. בדרך כלל אני רואה שהשינוי'מי דבק' ובאים עוד ועוד מורים שעוברים את התהליך".
בשינוי ההתנהגותי והלימודי שחל בתלמידים הבחינו השתיים בהדרגה, לאחר שסעדון החלה ליישם את הכלים והרעיונות שקיבלה מרזניק. כל שינוי בשיטת ההוראה או באופייה גרר תגובות אוהדות מצד התלמידים ועורר את סקרנותם, והם החלו לגלות בחומר הלימוד עניין מחודש.
מהם הטיפים העיקריים שקיבלת מהעמותה וששיפרו משמעותית את חוויית הלימוד והתקשורת עם התלמידים?
סעדון: "הכלים שאנו מקבלים מתייחסים לסביבת למידה פעילה. ילד שהוא פעיל בשיעור, שותף בו וחווה הצלחה כי הוא עונה ויודע את התשובה - הוא תלמיד מעורב ומאושר יותר. הדבר השני הוא לא לפחד להתמודד עם כישלונות. צריך לקחת את הכישלון, לנתח מה גרם לו ומשם למצוא את נקודות החוזק ולצמוח.
"אנו לומדים גם להכין שיעור שפונה לשלל תחומי העניין של התלמידים: לאלו הריאליים, האמנותיים או אוהבי הספורט. זה לא קל להכין שיעור פעיל שמתאים למגוון הרמות ותחומי העניין של התלמידים בכיתה, אבל ברגע שהבאתי את הדברים האלה לשיעור, הם הוכיחו את עצמם בשטח. ראיתי שגם לתלמידים הפחות שותפים ולאלה עם ההישגים הפחות גבוהים היה חשוב להיות שותפים פעילים בשיעור הזה כי הוא חווייתי וכיפי עבורם".
על מנת לשמר לטווח הארוך את השינוי שהושג באקלים הבית-ספרי, בהישגים הלימודיים ובאופי ההוראה, חוזרת ומודדת העמותה גם לאחר סיום תקופת ההנחיה את היקף השינוי ואת הנתונים הבית-ספריים.
"המערכת שלנו מודדת את ההישגים הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותנית באמצעות משובי תלמידים ומורים ושינוי בפועל בדרכי ההוראה", מספרת רזניק. "ברגע שמורה מתחילה ללמד בצורה אחרת ומקרינה משהו אחר לתלמידים, זה עובר גם למורים אחרים, וכך בין היתר נשמר השינוי. בבתי הספר שבהם אני עובדת אני רואה מורים שעומדים גם לטווח הארוך ביעדים האישיים שהציבו לעצמם בשיחות איתי, והיעדים הללו יכולים להיות ציונים, אך גם מספר החיוכים שהתלמידים מעלים על פניהם בזמן השיעור".
היום, כשלוש שנים לתחילת פעילותה של העמותה בבית הספר, הפך עמיאל רמב"ם לבית ספר "ירוק". במבחני המיצ"ב שבוחנים וסוקרים מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית, נראה שיפור ניכר במקצועות שבהם נעזרו המורים בהדרכה.
"זה לא הוקוס-פוקוס ואין נסים ונפלאות. זה תהליך שמלווה בעמל רב", מספרת סעדון, "אבל אנחנו במגמת עלייה הן מבחינה לימודית והן מבחינת העובדה שתלמידים יושבים יותר בכיתות ולא יוצאים החוצה.
"כיום, אחרי שנים של צבע 'אדום', ראינו עלייה מהעשירון התחתון לעשירון העליון, והסיפוק בקרב המורים ובקרב התלמידים הוא גדול. הנתונים האלו משקפים הצלחה לימודית אמיתית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם