מאמא ON: עדן הראל על הריון ואימהות
טפשת הריון - יש דבר כזה? (לגמרי). האם זה נכון שהריון עם בת פחות מחמיא לאם? (כנראה שכן). איפה כל הילדים ישנים בלילה? (ברור שאיתנו). עדן הראל, בשיאו של ההריון הרביעי (בת ראשונה) ועם תוכנית חדשה בערוץ 24, עונה על מבחר שאלות רלוונטיות בנושא הריון, לידה ומשפחה
א. תשלחי את עודד לחפש את זה בפיצוציות נבחרות ברחבי גוש דן.
ב. תסתפקי בוופלות של הילדים.
ג. תצאי להליכה מהירה.
ד. תחתכי סלט.
"ברור שאחתוך סלט. אין סיכוי שתמצאי אותי אוכלת גלידה בלילה. בלילה אני לא אוכלת
א. היא נהדרת, את מקבלת ממנה השראה ומוטיבציה. ממש חלי ממן אין דה האוס.
ב. אל תדאגו. כמה אמהות כבר עלו על טוב הלב שלה, וישיבות הוועד נפתחות בריכולים אימתניים על הכלבה.
ג. אני נהנית לאכול בהריון, זו ההזדמנות היחידה (טוב, ארבע כאלה) לא לדפוק חשבון.
ד. עודד אוהב שיש מה לתפוס, כולם מבסוטים.
"עם כל זה שאני מאוד שומרת, כל הריון שלי אני מסיימת עם עוד 20 קילו, אז כנראה משהו שם אני עושה לא בסדר. אבל עודד חולה על כל קילו שאני מוסיפה. כשהוא התאהב בי הייתי הכי רזה שהייתי אי פעם, ורק אחר כך גיליתי שהוא לא יכול לסבול את כל הבנות הרזות האלה.
"שאלתי אותו 'אז איך התאהבת בי ככה?', והוא אמר לי שזה באמת לא ברור. אני חושבת שהרבה בנים ככה, וזה רק בראש שלנו, הבנות, שאנחנו חייבות להיות כאלה רזות. אני יודעת שיש גברים שלא נמשכים לנשים שלהם כשהן בהריון, אבל איטס נוט דה קייס. גם בחודש תשיעי, כשהכל ענק, שמן, מטורף וחסר פרופורציות, הוא יכול להיכנס לי למקלחת ולהשתגע".
א. כי לא צריך לעשות ברית.
ב. כי עודד נורא רצה.
ג. כי שלושה בנים זה מספיק בלגן.
ד. כל התשובות נכונות.
"נורא רצינו בת וברור שהסיכויים היו נגדנו, כי אומרים שככל שיש לך יותר ילדים ממין אחד, הסיכויים שלך להביא את אותו המין רק גוברים. הבנים שלי מהממים, אבל תמיד הייתי בטוחה שיהיו לי יותר בנות מבנים. ברור שכשהם יוצאים ואת מתאהבת בהם זה חסר משמעות, אבל כשהם בתוך הבטן ואת שומעת את הבשורה זה רגע משמעותי. מאוד.
"ברור ששלושה בנים זה מלא בלגן. זה כמו ההבדל בין תחש לבוקסר, חייבים לתת להם לשחרר אנרגיות. יש איזשהו שלב ביום שאני פשוט מרגישה את האנרגיה האצורה שלהם, ואומרת לעודד 'הם חייבים לצאת קצת'.
"כן, שמחתי לגלות שזו בת, ולא סתם אומרים שהריון של בת מכער את האמא. נהיו לי כתמים וחצ'קונים, ודברים שבחיים לא היו לי עם ההריונות של הבנים. אומרים שזה בגלל שהן לוקחות את היופי מהאמא, אז אני מקווה שהיא תהיה ממש יפה".
א. ארבעה זה אחלה, ואני לא בטוחה שהבסטה נסגרה.
ב. אם היא לא מבינה את זה, היא לא מבינה אותי. אין בסיס לחברות.
ג. לא לכולם יש כוחות לארבעה, ילדים קטנים זה מתיש וקשה.
ד. צודקת, גם אצלי זה קרה במקרה. כנראה שהייתי מסתפקת בשלושה.
"תמיד רציתי הרבה ילדים ומשפחה גדולה, וכן, אני לא משוכנעת במאה אחוז שזו הפעם האחרונה, אבל זה שיצאה לנו בת זה מאוד מרגיע, כי אם זה היה בן, בטוח הייתי מנסה עוד פעם. יש הרבה מסביבי שלא מבינים למה לעשות עוד ועוד ילדים, אבל החברות הטובות שלי בהחלט מבינות. הן מכירות אותי ויודעות מי אני.
"אני באמת חושבת שהמעבר בין אחד לשניים הוא הגדול והקשה, ואחר כך זה כבר הרבה פחות מסובך. עוד צלחת מרק על השולחן. עם אחד את עוד מצליחה לשמור על עצמך ועל מה שהיה קודם, אבל עם שניים זה כבר אחרת. גם עודד מאוד אוהב שיש לנו משפחה גדולה. לי זה היה ברור תמיד, אבל הוא השתנה. הוא חי חיים מאוד אחרים לפני זה והיה רווק עד גיל לא צעיר".
א. אין מצב. רק אני, עודד והדולה.
ב. אם זה יעשה לה טוב, אני מוכנה לספוג את זה.
ג. למה לא? אין לי בעיה שיבואו גם הדודות.
ד. לידה זה דבר נפלא, עודד גם יצלם ונעלה לאינסטגרם.
"אף אחד לא נכנס ללידות שלנו, חוץ מאיתנו ומאביגיל, המיילדת שיילדה את ישי ואוריה. אני יולדת ב'לניאדו' ומשריינת אותה בעבור תשלום. עם נועם, לצערי, לא הכרתי אותה, ומאז שהיא איתי אני לא יכולה לדמיין את זה אחרת. הפעם תיכנס איתנו גם אונגי, שהיא חברה שלי והיא גם דולה מהממת. אבל אם היית מכירה את אמא של עודד, זו שאלה נורא מצחיקה, כי אין סיכוי שהיא בכלל תרצה כזה דבר".
א. אבוא איתה בכיף ואחייך למצלמה, אין לי בעיה בכלל.
ב. אבוא ואצטלם,אבל אשאיר אותה בבית. אני לא חושפת את הילדים לפלאשי.
ג. זו צריכה להיות מתנה מספיק שווה. אספקה לשנה שלמה.
ד. אני נגד השקות ומתנות. לא סובלת את זה ולא רוצה חינם.
"אני לא יכולה לסבול את זה, זה מזעזע וזה לא באמת שווה שום מתנה. אני גם לא אוהבת שמצלמים את הילדים שלי כשהם קטנים".
א. בשבילי חופשה זה בלי הילדים. רק אני ועודד למקסימום שבוע, ורצוי בטן-גב באיזה חוף.
ב. נוסעת עם עודד, אבל קצרצר. קשה לי להיפרד מהילדים.
ג. בשבילי חופשה זו רק חופשה משפחתית. אנחנו ספורטיביים, ויכולים לנסוע איתם גם ליעדים אקזוטיים.
ד. עד שהילדים יגיעו לגיל שהם יזכרו את החופשות כבוגרים, אני מעדיפה לבלות איתם בבית. עוד יהיה זמן לנסוע.
"מאז שאוריה נולד אנחנו נוסעים למקסימום שלושה ימים, ומאז שהאחרון נולד עוד לא יצא לנו לנסוע בכלל. זה די מורכב, גם מבחינת מי יישאר איתם, אבל בעיקר כי מאוד קשה לי להשאיר אותם בלעדי.
"עכשיו, אחרי שנתיים, אני ועודד נוסעים בשבוע הבא למונטה קרלו, שם בילינו את ההאני מון שלנו לפני חמש שנים. אנחנו נוסעים לשלושה ימים, בוא נירגע. עודד רצה שניסע לשבוע, אבל אמרתי לו: 'תחשוב על זה באמת, אתה חושב שאתה יכול שבוע בלעדיהם?'. גם הוא לא יכול. בדרך כלל הגיחות הקצרות שלנו הן ללונדון, אבל עכשיו כל מה שבא לי זה לנוח. שופינג אני יכולה לעשות בארץ, ועם הנחות סלב".
א. מלאה, ועד שאומרים לי "סטופ". אני מטורפת על זה.
ב. אני מאמינה שאפשר להסתדר טוב מאוד גם עם תחליף חלב.
ג. בארבעת החודשים הראשונים לחייהם זה חשוב, אחר כך אפשר להסתדר בלי.
ד. דעתי השתנתה על זה עם הילדים.
"אני מאוד נהנית להיניק, ואני לא נותנת תחליפי חלב בכלל. כל התחליפים האלה סתם מנפחים. נועם ינק שנה ושבעה חודשים, ועם אוריה עשיתי טעות ונתתי לו את הדבר הטיפשי הזה שנקרא תחליף חלב בגיל שמונה חודשים, ואז הוא לא הסכים לינוק יותר. את ישי הינקתי עד לא מזמן, וכשנכנסתי להריון הסברתי לו שאני לא אוכל להיניק אותו יותר. הוא הבין, וזה עבר יופי.
"כשהם נגמלים מהנקה אני מכינה תחליף חלב בעצמי: אני לוקחת גרעיני שיבולת שועל, ומבשלת אותם הרבה זמן במים ביחס של אחת לחמש. אחר כך אני שמה בזה מעט קינמון, מכניסה לכלי זכוכית, וכל יום מוציאה קצת, טוחנת בבלנדר עם קצת יוגורט עזים ונותנת להם בכפית. אין לי בקבוקים בבית".
א. אני מחזיקה אותם במנשא עד שהם כבר הולכים.
ב. היא תקבל עגלת פרימיום בוורוד פוקסיה. יעלה כמה שיעלה.
ג. היא תסתפק בעגלה הירוקה ששימשה כבר את שני הגדולים.
ד. אחרי שלושה ילדים, את לומדת שהכי טוב טיולון ב-100 שקל , שלא שוקל כלום ומתקפל יפה בכל בגאז'.
" זו לא שאלה פיירית, כי האמת היא שאני מקבלת עגלות בחינם כל לידה. יש לי כבר צי של עגלות בבית. יש לי של'מאמאס אנד פאפאס' ו' בוגאבו' ויו ניים איט. ורוד עוד אין לי, ואני מאמינה שזה יתוקן כשתגיע הקטנה. וכן, אני מאוד מאמינה במנשא, ובחודשים הראשונים הם הרבה מאוד במנשא, אבל לא עד שהם הולכים, לא צריך להגזים. חבל על הגב".
א . בחדר הוורוד שלה, אלא מה?
ב. בשלושת החודשים הראשונים בעריסה ליד המיטה שלי ושל עודד, אחר כך נעביר אותה.
ג. כל עוד אני מיניקה הם איתי במיטה, זה יכול לקחת זמן.
ד. עוד לפני שהיא מגיעה, המיטה שלנו מלאה בילדים. אנחנו אוהבים לישון יחד.
"כשהם תינוקות הם ישנים איתי, כי העריסה היא סתם הצקה בשבילי, וההנקה היא ספונטנית, ואפשר גם לישון קצת תוך כדי. אבל גם בלעדיה המיטה שלנו די מלאה. ישי מגיע אלינו כמעט כל לילה. הוא בוכה קצת, ועודד קם ומביא אותו. גם אוריה מגיע לפעמים, ואפילו נועם, ואז גם שמים איזה מזרן ליד המיטה. הגדלנו את המיטה לשתיים על שתיים בשביל שיהיה מקום לכולם. אני אוהבת את זה".
א. תופסת חלק הולך וגובר בחיים שלנו, ומוסיפה לנו עניין ומשמעות.
ב. נשמח בעתיד גם לנסות את החינוך הדתי עבור ילדינו.
ג. שומרת על הביחדנס שלנו על ידי שמירת השבת וההימצאות יחד.
ד. כל התשובות נכונות.
"יש בדת המון דברים יפים ונעימים, אבל אני ועודד לא מגדירים את עצמנו 'דתיים'. אנשים נורא רוצים למקם אותנו על הסקאלה, אני יודעת, אבל לא יכולה לעזור בזה. אני לא מרגישה שאנחנו הולכים ונעשים דתיים יותר. אנחנו עושים קידוש מ-DAY ONE, ואנחנו שומרים כשרות כבר הרבה מאוד זמן, ואנחנו כבר שש שנים לומדים אצל הרב יובל הכהן-אשרוב, שזו דמות שהכניסה הרבה דברים יפים לחיים שלנו.
"נכון, יש לנו את זיו ואיה (זיו לנגר ואיה קרמרמן, שחזרו בתשובה - מ"ז) שהם חברים מאוד טובים שלנו, ואוריה הולך עכשיו לגן מעורב של דתיים וחילונים ברמת-השרון. בינתיים זה טוב, אבל כל שנה מביאה איתה דברים אחרים, ויכול להיות שבשנה הבאה אני אשלח אותו דווקא לגן האנתרופוסופי בכפר הירוק. אנחנו פחות מקובעים מאחרים, את זה אפשר לומר בוודאות".
א. אין סיכוי, אף אחת לא תעז.
ב. תתעלמי באלגנטיות.
ג. תמצאי תירוץ לגרור אותו הביתה.
ד. תגידי לה שאם היא לא רוצה שתוציאי לה עין, שתפנה אותה לכיוון אחר.
"אני בהחלט מקנאה לו. קורה הרבה שאנחנו פוגשים מישהי ואני מרגישה שהיא מאוד מיינדד עליו. משהו באנרגיה שלה מתעלם ממני ומאוד מרוכז בו. אני לא אגיד לה בדיוק מה שהצעת, אבל אני יכולה לזרוק לה הערה קטנה בכיף. אני לא שולטת בזה. עודד אמנם יזוז באי נוחות על הכיסא, אבל אני בטוחה שהוא מוחמא. גם כשהוא מקנא לי, אני מוחמאת.
"היו לי אינסידנטים שגברים התחילו איתי, כולם מהתעשייה וכולם יודעים שאני אשה נשואה. שלחו לי רמזים מאוד גלויים, וזה זעזע אותי. שיגידו מה שיגידו, שזה לגיטימי לפלרטט וששום נזק לא נגרם מזה. תעופו, מי שיפלרטט איתי ועם בעלי, לא טוב לו".
א. הכי סקסית בעולם, זו לא קלישאה.
ב. בדיוק ההפך. אני וסקס לא חברים בהריון.
"מה את רוצה? שאני אדבר איתך על סקס? אני לא מכניסה אף אחד לחדר המיטות שלי. מבחינה פיזית, לרוב אני מרגישה בסדר, ובהריונות של הבנים תמיד הרגשתי יפה. בהריון הזה זה תלוי ביום. יש ימים שאני גם מרגישה בהם כדור עגול ושמן.
"אני משתדלת לשמור, אבל אני פשוט נורא רעבה. זה אינסופי. אני עושה הרבה ספורט, ומבחינתי אני ממשיכה עד הציר הראשון. שלוש פעמים בשבוע אני עושה פילאטיס מכשירים אצל לאה שנירר, ועוד איזה שלוש פעמים אני עושה הליכות בים עם יעל, חברה שלי שהיא אחות של ענת הראל וגם היא ספורטאית חבל על הזמן. אחרי ההליכה אנחנו נכנסות לים לשחיית פינוק, ואז היא תמיד ממהרת לעבודה ואני הולכת הביתה, להתקלח ולאכול משהו".
א. אני חדה כמו תמיד.
ב. לא זוכרת איפה הילדים.
"ב', לגמרי . וזה מחמיר מהריון להריון וזה גם לא חוזר אחר כך, תאים שהלכו לבלי שוב. זה בעיקר מתבטא בחוסר ריכוז. בחניונים תת קרקעיים אני צריכה לצלם בטלפון את העמוד שלידו אני חונה, עם המספר והצבע, אחרת אני יכולה לחפש את האוטו שעה אחר כך, בחום ועצבים".
א. לפעמים אני מקנאה בחברות שהבעלים שלהן עובדים מתשע עד שבע.
ב. זו שותפות אמיתית בגידול הילדים, אחרת הייתי צריכה פיליפינית.
ג. אנחנו דואגים לקחת ספייס אחד מהשני כדי לא להעיק.
ד. לא הייתי יכולה אחרת.
"לפעמים אחרי שאנחנו משכיבים את הילדים ומתיישבים בסלון לדבר, אני שואלת אותו: 'איך יש לך עוד על מה לדבר איתי ?', אבל תמיד יש. אנחנו החברים הכי טובים אחד של השני, אנחנו מאוד קרובים, וכל החלטה אנחנו לוקחים ביחד.
"אנחנו שותפים לגידול הילדים לגמרי: הוא מקלח, לוקח אותם לגן ולבית ספר, מכניס למדיח ומוציא זבל, הכל. זה לא מובן מאליו היום למצוא זוגיות טובה ולהיות שמח בה. יש לי המון חברות שמתגרשות סביבי, ואני מרגישה שיש לי איזו השגחה פרטית מלמעלה. יום אחרי הפירסט דייט שלנו התקשרתי לאמא שלי, ואמרתי לה 'הכרתי את בעלי'. לנשים יש את התחושה הזו מיד, לגברים לוקח קצת יותר זמן להבין".
א. ניקח אותם לספר צמרת. לילדים שלי מגיע הכי טוב.
ב. עד גיל שלוש הם לא מסתפרים. אחר כך נוסעים להר מירון.
ג. המספרה הראשונה שניתקל בה בשכונה תהיה מצוינת.
ד. נשים להם צלחת על הראש ונגזור לפיה.
"איציק סבג מספר את הילדים, אז כן, יוצא שהם מסתפרים אצל ספר צמרת, אבל זה לא בגלל הפלצנות אלא מטעמי נוחות: כולנו הולכים יחד וכולם מסתפרים יחד, גם אני, גם עודד וגם הילדים. ישי עוד לא הסתפר, כי עד גיל שלוש הם לא מסתפרים אצלנו. עם אוריה ירדנו ממירון ישר לאיציק".
א. אלה החיים שאני מייחלת להם עבור עצמי ועבור ילדי.
ב. בין דר, דאן דט. הספיק לי.
ג. אין מצב, אני חייבת לדעת שבמרחק 10 דקות אני יכולה לראות סרט ולמצוא מדריכת פילאטיס טובה. ד. כבר עכשיו שקט לי מדי, המעבר הבא הוא רק למרכז תל אביב.
"אני מתה על השקט שיש לי ברמת השרון המערבית. יש לי בית עם גינה, ובכל זאת יש לי את האפשרויות שעיר מציעה. צפונבוני? אני לא כל כך מרגישה את זה. אולי בגלל שנועם, הגדול שלי, לומד בבית הספר המונטסורי בכפר הירוק".
א. אני באה אליה באהבה גדולה ובציפייה ליהנות מהחוויה הכי גדולה בחיים.
ב. אני באה אליה עם שלט גדול על הגב: "נא להזריק אפידורל".
ג . אני באה עם חששות גדולים, אפילו שעברתי את זה כבר שלוש פעמים.
ד. אני באה בהרדמה. זה קיסרי.
"בלידה הרביעית כבר אין את התמימות של לידה ראשונה, כשאת באה טאבולה ראסה. לידה שמסתיימת בשלום זה נס. הלידה של נועם הייתה לידה שהסתבכה, קרה שם הכל, וזו חוויה לא קלה.
"שתי הלידות הבאות שלי היו טבעיות, בלי אפידורל. הלידה של אוריה הייתה קלה ומהירה, והלידה של ישי הייתה מאוד ארוכה ומאוד כואבת. כל לידה היא נורא שונה מהקודמת, אז ברור שיש לי חששות, כי אני לא באמת יודעת לקראת מה אני הולכת. אני בעיקר מקווה שזה יהיה צ'יק צ'ק".
א. בא לי לעשות עוד קצת חיים לפני שאהיה שוב מרותקת לבית.
ב. צריך פרנסה: ארבעה ילדים זה לא משחק ילדים.
"זה ערוץ 24, אז בואי נירגע עם עניין הפרנסה, כן? אני אוהבת להנחות, ואהבתי את הרעיון של התוכנית. בכל תוכנית בוחרים עשרה שירים שסובבים סביב נושא מסוים, כמו למשל עשרת שירי החתונה האולטימטיביים. יש שני פאנליסטים שמתחלפים בכל תוכנית, ואני מדברת איתם בין שיר לשיר.
"מוזיקה זה דבר שמגניב אותי, וזה ערוץ כיפי וגם עודד קיבל שם תוכנית עכשיו, אז זהו, השתלטנו על הערוץ. הוא הולך להגיש תוכנית יומית, מ-12 עד שתיים כל יום, שזה בדיוק השעות שמוציאים את הילדים מהגנים. איך ששמעתי את זה אמרתי לו: 'יו, איך דפקת אותי, הלכה לי שנת הצהריים'. אבל לא נורא, אני מאוד מפרגנת לו".
א. מתפלצת.
ב. מאושרת.
"כשהייתי בת 22, הגעתי לארץ לביקור מלונדון וישבתי עם הבן של הבעל של אחותי מול הטלוויזיה, והוא ראה 'פיץ העכבר' עם עודד. אחותי אמרה לי 'את רואה? כזה גבר את צריכה'. אני התפוצצתי לה מצחוק, ואמרתי לה 'עם חנון כזה תתחתני את'. בסוף מבינים שהחנונים הם הכי שווים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם