שניים במחיר אחד: הטור של אלון קרניאל
באבחת סקס אחת נהפכנו למשפחה מרובת ילדים. תאומים? זה סופי!?
איך יכול להיות שדווקא אני, שכבר מזמן פרשתי מכל פעילות ספורטיבית (אם לא מחשיבים פוקר כספורט), הצלחתי לייצר שני זרעים (ועוד מהזן העצל, מאחר שמדובר בשני בנים) ששחו כתף אל כתף לעבר המטרה כאילו היו מייקל פלפס וראיין לוכטה?
מיותר לציין שתשובות אין לי, לכן אני עושה את הדבר היחיד שגבר במצבי הרעוע יכול לעשות - מדליק מזגן והולך לישון. כבר עברו ארבעה חודשים מאז הידיעה המרעישה על היותנו הורים לעתיד לתאומים.
החודש הראשון היה הקשה מכל. את השמחה על הכניסה להריון החליפו עד מהרה לחץ, דיכאון ומחשבות אובדניות. לעובדה שאני צריך לרכוש בגיל 35 דוסמוביל כדי להוביל את השבט שלי ממקום למקום היה פוטנציאל לגרום לי להידרדרות נפשית בלתי הפיכה. אבל לאט-לאט מחפשים פיסות של תקווה להיאחז בהן. את שלי מצאתי באחד מספרי ה“יש לכם תאומים - באסה“.
בספר נכתב שעד השבוע ה-15 להריון יש סיכוי של 20 אחוז שאחד העוברים ייספג! כן, כן, מה שאתם שומעים - ייספג. ייכנס בחזרה לגוף האישה. עד כמה שזה נשמע מופרך, בחודשיים הראשונים היה המידע הזה סוג של תקווה, ולכן בכל פעם שציינתי בפני אנשים שאני עומד להיות אב לתאומים, הוספתי "אבל יש עוד סיכוי שאחד ייספג“. לו רק היה אפשר לתבוע סופרים על מצגי שווא...
אפשר לסגור את הבאסטה?
לשמחתי, הדיכאון פינה את מקומו להשלמה עם ההרגשה שהחיים עומדים להיגמר ולכן צריך להספיק כמה שיותר לפני יום הדין.
בקצה השני של סקאלת הרגשות נמצאים הסבים והסבתות המאושרים, שלא מבינים על מה הבאסה שלי, הרי אני מקבל שניים במחיר אחד. "אנחנו נעזור", הם אומרים ומתכוונים לכך. אבל ברור לי שמדי לילה, כשתינוק אחד יעיר תינוק שני, לא סבא ולא סבתא יהיו שם כדי לגרד אותי מהרצפה, בזמן שהעצבים המרוטים שלי יהיו פרושים לראווה על קירות החדר.
הבאים בתור בסקאלת האושר הם אותם הורים שבכל הריון נולד להם ילד אחד בלבד. ועם האושר באות התובנות: "השנתיים הראשונות קשות. אבל אחרי זה יהיה לכם ממש כיף“, הם אומרים.
איך הם יודעים? האם הם גידלו בעבר
תאומים? ממש לא. יש לי חדשות בשבילכם, בעלי זרע נחות שכמותכם: כשיש ילד אחד, השנתיים הראשונות הן קשות פחות, מה שלא מונע את הכיף שאחרי. את זה אני יודע מניסיון.
עוד משפט מחץ שאנחנו מרבים לשמוע הוא: "לפחות סגרתם את הבאסטה“, לא ברור לי מי מאותם הורים ראה אותי פותח באסטה שהיה בכוונתי לסגור.
הורים לעתיד לתאומים, הטור הזה מוקדש לכם. דעו לכם שאת התמיכה האמיתית תקבלו מקומונה קטנה וסודית, שחיה במחשכים, וזאת רק מפני שהיא פשוט מתקשה לצאת מהבית. מדובר בקומונת ההורים לתאומים. הם היחידים שיגידו לכם את האמת על הקושי שבגידול תאומים. הם ודנה שלי, שאומרת את הדברים כהווייתם: "יש לאמא שני תינוקות בבטן, אני לא רוצה שהם ייצאו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם