שמחת בית השאיבה: המדריך השלם לשימוש במשאבות חלב

מתי לשאוב חלב? האם משאבה חשמלית טובה יותר מידנית? וכיצד אפשר למנוע כאבים בזמן השאיבה? המדריך השלם לשימוש במשאבות חלב

הורים
ליאת עיני | 8/1/2013 6:27 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הנקה היא פעולה בסיסית וטבעית הנעשית על ידי נשים זה עידן ועידנים, אולם כיום ישנן אמהות רבות המעוניינות להמשיך להניק, אך גם רוצות (או נאלצות) לחזור לעבודה, לעשות ספורט, להיפגש עם חברה או פשוט מעדיפות שגם בן הזוג יאכיל את התינוק.

לשם כך אפשר להיעזר במשאבת חלב. משאבת חלב נועדה בין השאר לסייע במקרים שבהם תינוקות לא מסוגלים לינוק מסיבות שונות, או במקרים שבהם לאמהות קשה להניק, אך הן מעדיפות שהתינוק יקבל חלב אם.

מסקר שבוצע על ידי משרד הבריאות במהלך שלוש השנים האחרונות בקרב 2,119 יולדות, עולה כי נשים רבות מודעות לחשיבות ההזנה בחלב אם ורוצות להניק, אך בפועל חלקן לא מניקות.

כ-88 אחוזים מהנשים אמרו לפני הלידה כי הן מתכוונות להניק את התינוק, אולם שיעור ההנקה בגיל חודשיים היה 70 אחוזים, ושיעור ההנקה הבלעדית היה 61 אחוזים בלבד. ככל שעבר הזמן, כך ירד שיעור המניקות. רגע לפני תחילת השאיבה בדקנו כל מה שצריך לדעת כדי להצליח במשימה.  
  
שאטרסטוק
הזמן הכי טוב לשאוב הוא הבוקר. משאבת חלב. שאטרסטוק
1. למה לשאוב?

בבית חולים: "החיבור של התינוק לשד לא תמיד קורה באופן מיידי“, אומרת שלי גת, מהנדסת מכונות ויועצת הנקה מוסמכת ,IBCLC בעלים משותפים של מועדון הנקה "חלב אם“, ומרכזת קורס יועצות הנקה ומרצה בבתי ספר לסיעוד ובקופות חולים.

לדבריה, "ישנם תינוקות שלא מצליחים לינוק בימים הראשונים, כגון פגים, תינוקות שחוו מצוקה בלידה, תינוקות

שנולדו עם קשיים אנטומיים כמו שפה וחיך שסועים או כאלו שמסרבים לינוק בלי כל סיבה מובנת. חלק מהאמהות עוברות לידות לא קלות ונמצאות בסוג של פוסט טראומה, שלעתים משפיעה על היכולת שלהן להניק. בכל מצב שבו האם לא מניקה, מכל סיבה שהיא, עליה להתחיל לשאוב על מנת שגופה יקבל את המסר שהוא צריך להמשיך לייצר חלב“.

בבית ובעבודה: יש מקרים רבים המונעים מהאם להניק, למשל אמהות שחוזרות לעבודה ורוצות להמשיך את רצף ההנקה. השאיבה נועדה לאפשר המשך ייצור שפע חלב ולתת לילד חלב שאוב בזמן שהן לא איתו. אמהות שרוצות לצאת מהבית מדי פעם ללא התינוק, אך מעוניינות שמישהו אחר יוכל לתת לו חלב אם בבקבוק. אמהות שרוצות לשחרר גודש. אמהות שרוצות להגביר את ייצור החלב שלהן. אמהות לתאומים, שבחלק מהמקרים נולדים קטנים וחלשים יותר ולכן לעתים הם אינם יונקים באופן יעיל. ישנם מצבים שבהם האם מעדיפה לשאוב חלב מספר פעמים ביום ולתת להם חלב שאוב בבקבוק ואף לקבל עזרה מבן משפחה בהאכלתם.  
  

2. באיזה שלב כדאי להתחיל לשאוב?

גת: "כאשר האם לא מניקה, רצוי לשאוב כבר בשעות הראשונות שלאחר הלידה. הגוף צריך לקבל את המסר שיש דרישה לחלב. הימים הראשונים אחרי הלידה הם קריטיים לייצור חלב. בפעמים שבהן ההנקה לא מצליחה בשעות הראשונות לאחר הלידה, ישנה חשיבות רבה לשאיבה.

"מומלץ לשאוב לפחות שמונה פעמים במהלך יממה, במשך רבע שעה מכל צד, בכל שאיבה. אפשר לשאוב בו זמנית משני הצדדים ולחסוך זמן (סך הכל רבע שעה). אם שואבים רק מצד אחד כל פעם, רצוי להחליף כל חמש דקות צד כדי להגביר את הגירוי בשד, וכאמור להגיע ל-30 דקות שאיבה בימים הראשונים (חמש דקות מצד ימין ואחר כך חמש דקות מצד שמאל, כך שלוש פעמים). יכול להיות שבשאיבות הראשונות לא יצא חלב, משום שהמשאבה לא מצליחה לפנות את הקולוסטרום מהשד, אבל לא להתייאש, השאיבה מסתדרת בהמשך“.

3. שאיבה ידנית או חשמלית?

בקצב החיים המהיר שבהם אנחנו חיים, אמהות לרוב מעדיפות משאבות חשמליות, ובמהלך השאיבה הן יכולות לעשות פעולות נוספות במקביל ופחות להתרכז בשאיבה. ואולם, משאבות חשמליות לעתים יותר מרעישות ויקרות מהמשאבות הידניות ודורשות חיבור לחשמל או סוללות (בניגוד לידניות). יש מגוון משאבות בדגמים ובגדלים שונים, וקבלת ההחלטה תיעשה בהתאם לצורך ולתקציב. "המשאבה הידנית פשוטה יותר“, אומרת יעל גנס, אחות טיפת חלב ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC. "לכן מי שצריכה לשאוב רק פעם-פעמיים בשבוע יכולה להסתפק במשאבה ידנית".

4.כיצד להתכונן לשאיבה?

"כשמתחילים לשאוב, כדאי להכין מעט את השד על ידי עיסוי עדין מבסיס השד לכוון הפטמה“, אומרת חנה לוינסון, יועצת להורים ומנחת קבוצות, אחות טיפת חלב, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC במרכז "מעגל משפחתי“ בהוד השרון.

"בנוסף, מומלץ לרכון קדימה כדי שכוח הכובד יפעל וזרימת החלב כלפי מטה תהיה קלה יותר, ולחזור על כך מספר פעמים“.

עוד היא מציינת, כי "כשמתחילים לשאוב, מומלץ להתחיל במהירות נמוכה, ואם לא כואב ומרגישים צורך - מעלים לאט את העוצמה. לא להגיע למצב של כאב. זו טעות לחשוב שהעוצמה החזקה ביותר של המשאבה תהיה העוצמה היעילה ביותר. אם כואב לאם, היא תתכווץ והדבר יפריע בשחרור החלב“.
    

שאטרסטוק
אם השאיבה כואבת לאם, זה מפריע בשחרור החלב. שאטרסטוק
5. כיצד למנוע כאבים בזמן השאיבה?

"חשוב לדעת כי עוצמת השאיבה אינה קריטריון ליעילות השאיבה, אלא להפך - ככל שהשאיבה מכאיבה יותר, כך הגוף מפריש פחות חלב“, מציינת גת וממליצה לשאוב בעוצמה המקסימלית שבה לא מרגישים כאב ולשים לב לשני פרמטרים: עוצמת שאיבה נוחה מקסימלית - יש כפתור במשאבות ובעזרתו ניתן לכוון את עוצמת השאיבה. התאמת הגודל - לחצוצרה/משפך יש קטרים שונים המתאימים לגודל הפטמה.

הסטנדרט הוא 24 מ“מ, אך ישנן נשים עם פטמה גדולה או קטנה יותר. כאשר הפטמה משפשפת את הצדדים של התעלה זהו סימן שהחצוצרה קטנה מדי. גם כאשר החצוצרה גדולה מדי, האם יכולה להיפצע ולחוש כאב. במקרים כאלה מומלץ לפנות ליבואן בבקשה להתאים גודל שונה של פתח החצוצרה.

ישנן חברות המאפשרות לבדוק את המשאבה לפני קנייתה וזה בהחלט יתרון שיסייע למנוע בהמשך אי-התאמה.

לוינסון מוסיפה: "אם שואבים משד גדוש אפשר לעשות קומפרס עם מים חמימים על השד ובכך להקל את יציאת החלב בשאיבה“.
  

7. איך גורמים לשחרור החלב כשהתינוק לא לידנו?

מסתכלים על התינוק או על תמונה שלו. מריחים את הריח שלו (בגד של התינוק). משתדלים להיות רגועים ובסביבה נעימה. עושים דמיון מודרך ומדמיינים מים זורמים, מפלים שוצפים וכו'. עדיף לשאוב בבוקר כשיותר ערניים, משום שעייפות גורמת להאטה בשאיבה.  
  

8. איך מנקים את המשאבה?

"מומלץ לשטוף עם מים חמים וסבון את החלקים, מלבד הצינורית והמנוע“ מסבירה גנס. "בנוסף, כדאי לנקות את החלקים פעם ביום עם מים רותחים או באמצעות שקיות מיוחדות לסטרליזציה לשימוש במיקרוגל“. כדאי לשמור את המשאבה במקום סגור כדי למנוע הצטברות של חיידקים.  
  

שאטרסטוק
החלב לא זורם? פשוט דמייני את התינוק שלך. שאטרסטוק
9. מהו טווח המחירים?

מ-250 שקלים למשאבות המסובסדות על ידי קופות החולים, ועד 1,800 שקלים למשאבה חשמלית, שקטה, קלה לנשיאה, דו-צדדית (ניתן לשאוב בו זמנית משני הצדדים) ומאפשרת לשמור את החלב בצידנית עם קרחון. גנס ממליצה לקנות משאבה במחיר סביר   אצל יועצת הנקה או אדם מקצועי שיוכל לתת הסברים והדרכה על שאיבה נכונה.  
  

10. לקנות או לשכור?

ההחלטה צריכה להתקבל בהתאם לצרכים וליכולות מבחינה כלכלית. אם מדובר בילד ראשון והתכנון הוא לשאוב תקופה ממושכת, גם בהמשך לאחר לידות נוספות, יכול להיות שעדיף להשקיע בקניית משאבה. אפשרות נוספת היא לשאול משאבה מ“יד שרה“ או לשכור משאבה מתאימה במקומות הנותנים שירות זה בעלות של כ-50 שקלים לחודש.

חיפוש בגוגל "(השכרת משאבות הנקה"), יעלה תוצאות רבות עם מגוון האפשרויות. כדי לשמור על היגיינה, במרבית המקרים ההשכרה כוללת רק את המנוע ויש צורך לרכוש את שאר האביזרים - בקבוק לאחסון חלב צינורית והחצוצרה המחוברת לשד.

ב“יד שרה“ אומרים כי ישנם שני סוגי משאבות שאותן ניתן לשאול: משאבת ספקטרה ומשאבת מדלה. משאבת ספקטרה מושאלת לכל תקופת ההנקה, בתמורה לפיקדון בסך 120 שקלים, המוחזרת עם השבת המשאבה. מטעמי היגיינה יש צורך לרכוש ערכה חדשה ב-60 שקלים. משאבת מדלה מושאלת באישור יועצת הנקה והיא ניתנת להשאלה לחודש עם אפשרות הארכה עד לשלושה חודשים. הפיקדון למשאבה זו הוא 400 שקלים, שגם הוא מוחזר עם השבת המכשיר. עלות הערכה היא 130 שקלים לצד אחד ו-180 שקלים לערכה דו-צדדית.

על פי מידע של הארגון, בשנה האחרונה השתמשו כ-20 אלף נשים במשאבות מושאלות. ניתן לשאול משאבת חלב בכל אחד מ-100 סניפי "יד שרה“ ברחבי הארץ. מידע על הסניף הקרוב ושעות הפעילות ניתן למצוא באתר הארגון, או בטלפון 6444*.

11. האם השאלת משאבה עלולה להיות מסוכנת?

"ישנם חלקים במשאבה שלא ניתנים לחיטוי“, אומרת גנס. "וחלב אם עשוי להכיל וירוסים כגון איידס וצהבת, שעלולים לעבור דרך חלקי המשאבה, לכן חשוב לרכוש ערכה אישית נפרדת ולהשתמש רק במנוע". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מחשבון הריון

אנא הזיני את תאריך המחזור האחרון שלך:

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

מדורים