איך משכנעים ילד ללבוש מעיל? טיפים לעונת החורף
עונת החורף בעיצומה. אז איך משכנעים את הקטנים לקחת תרופות, לאכול ירקות, לצרוך ויטמינים וללבוש מעיל? כמה טיפים מהורים מנוסים
בתי קצת מתקשה להיפרד מבגדי הקיץ האהובים עליה, לא משנה עד כמה קר כבר בחוץ. הפתרון שהמצאנו: לובשים בגדי חורף ומעליהם בגדי קיץ - מכנסיים וחולצה ארוכים ומעליהם שמלה או חצאית או חולצה קצרה. לפעמים התוצאה
ילדי אוהבים מאוד מרקי חורף, ובתנאי שהם חלקים ו"בלי חתיכות." זו הזדמנות מצוינת לספק להם עוד קצת ויטמינים. אני מתחילה מהירק האהוב עליהם - תירס או תפוחי אדמה - שהוא עיקר המרק, ואז מוסיפה מעט ירקות נוספים. בסוף אנחנו טוחנים ביחד (הם מאוד אוהבים להחזיק בידית האחיזה של מעבד המזון הידני ולהרגיש את הרטט) את כל הירקות למרק חלק - חשוב שהצבע הדומיננטי יהיה זה של הירק המועדף.
החלטתי גם למתג את המרק, ואנחנו קוראים לו "מרק גיבורים," שיש בו הרבה דברים בריאים ומי שאוכל אותו נעשה ממש גיבור. תתפלאו, זה עובד.
דרך נחמדה לשכנע את הקטנים לשתות מרק המכיל את מירב הוויטמינים היא להגיש אותו בכוס ולא בצלחת. המרק צריך להיות בטמפרטורה מתאימה לשתייה, ובכוס הקפה של אבא או אמא הוא הרבה יותר טעים. אם הירקות טחונים דק, אפשר אפילו לשתות את המרק בקשית.
כדי לשכנע את בני בן החמש לשתות את הסירופ, אני מבטיחה לו תמיד משהו מתוק אחרי כן, כדי "למחוק" את הטעם. אנחנו גם מנהלים משא ומתן על בסיס יומי, כדי שהוא יאכל ירקות ופירות. אחת הדרכים לפתות אותו היא לחתוך אותם לפרוסות דקות או לפלחים ואז לנעוץ בכל אחד קיסם צבעוני - זה מגביר את החשק.
ויטמין סי, כל תינוק יודע, חשוב מאוד לילדים בעיקר בחורף. ילדי למדו לאהוב פירות הדר בזכות טיולי השבת שנהגנו לערוך בפרדסים (אפשר עוד למצוא פה ושם.( היינו קמים בבוקר, נועלים מגפיים ונוסעים לפרדס הקרוב. מהלכים בין העצים, אוספים שניים-שלושה תפוזים ואוכלים בשידור חי. אין לכם מושג כמה התפוז טעים יותר כשהוא נאכל ישירות מהעץ.
במקום להתווכח עם ילד חולה על שתי כפות סירופ שגורמות לו כמעט להקיא (וחום גבוה יכול לגרום להקאות) - לי קל יותר לפורר כדור (במינון הנכון, כמובן) ולערבב אותו עם קצת שוקולד למריחה או ריבה ולמרוח על חתיכת לחם קטנה.
צריך לברר עם הרופא אם סוג הכדור שניתן לילד מתאים לפירור ומותר באכילה עם סוכר. יתרון נוסף הוא שלעתים כשנוטלים תרופה בכדור, אפשר להסתפק בפעמיים ביום במקום שלוש.
אני תמיד מנצלת את חופשת חנוכה או סופי השבוע, לארגון מחדש של ארון המשחקים של הילדים: מעבירים הלאה את מה שכבר לא מתאים לגיל הילדים (לחברים או לגנים,( מוצאים בחלקים הנסתרים של הארון משחקים שכבר נשכחו ועדיין אהובים, ומוציאים משחקים וצעצועים חדשים שהוחבאו מימי הולדת קודמים.
כך אנחנו ערוכים ומוכנים לשעות אחר הצהריים הקרות או הגשומות שבהן נישאר בבית.
אף על פי שבאופן כללי בגדי החורף מסורבלים יותר ללבישה עצמאית, דווקא מגפיים, ובמיוחד מגפי גומי הם הזדמנות לפתח עצמאות. מאחר שמטבעם הם גדולים יותר מכף הרגל - הרגל משתחלת פנימה בקלות יחסית, ואם הילדה יודעת שיוצאים החוצה לגשם ולשלוליות, יש לה גם מוטיבציה לנסות ולהתאמץ לנעול אותם בעצמה - וזה בדרך כלל מצליח.
אחרי שבתי בת השלוש חוותה הצלחה עם המגפיים, היא הייתה מוכנה לנסות ללבוש ולפשוט פריטים נוספים, כמו את המעיל למשל - היא פתחה את הרוכסן והבינה כמה זה פשוט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם